לא על הדולר לבדו: באילו מטבעות חוץ אחרים כדאי להשקיע

על אף שרוב המשקיעים בישראל מיד חושבים על הדולר בהקשרי מט"ח, מומלץ לנהוג כמו בנק ישראל בשנים האחרונות, ולגוון עם ניתוב הכסף למטבעות נוספים ברחבי העולם • מה האפשרויות לעשות זאת והיתרונות בצעד כזה?

הדשא של השכן
הדשא של השכן

כשמדברים על מט"ח בתיק ההשקעות, רוב המשקיעים בישראל מיד חושבים על הדולר. אך בעידן שבו מעמדו של הדולר בעולם נשחק, התנודתיות שלו (בעולם וגם מול השקל) גדלה וגם חלקו מהסחר של ישראל עם העולם לא בעלייה - אין סיבה להיצמד, שלא לומר להמר, על הכיוון של מטבע בודד אחד.

בדומה למדד הדולר אינדקס העולמי, המשקלל את הביצועים של הדולר מול סל מטבעות גלובלי, גם בשוק הישראלי נכון יותר לבחון את התנהגות השקל מול סל של מטבעות ולא רק מול הדולר או האירו. גם בנק ישראל, שבשנים האחרונות הגדיל מאוד את מעורבותו בשוק המט"ח, מקבל החלטות פעולה בעיקר לפי השינויים בסל ולא לפי השינויים בדולר - כפי שאפשר להסיק מהתבטאויותיו ומועדי הפעולה בו הוא בוחר להתערב בשוק המט"ח. יתרות המט"ח של בנק ישראל אמנם מדווחות בדולר, אך הן כוללות אוסף של מטבעות, כולל אירו, ליש"ט ומטבעות נוספים.

הרכב סל המטבעות של ישראל
 הרכב סל המטבעות של ישראל

הדולר - פחות משליש מהסל של ישראל

סל המטבעות הישראלי, או בעגה המקצועית "שער החליפין האפקטיבי", הוא מדד שמבטא למעשה את המחיר היחסי של השקל מול סל של מטבעות, כאשר המשקל של כל מטבע מבטא את חשיבותו בסחר החוץ של המשק הישראלי. המדד הזה מסייע במעקב אחר רמת התחרותיות של המשק והתפקוד של שוק המט"ח ומהווה מרכיב מרכזי בהחלטות המדיניות של בנק ישראל.

בנק ישראל הוא גם זה שעוקב ברמה היומיומית אחר השינויים בסל ומעדכן את הרכבו אחת לתקופה. כיום מורכב הסל מ-26 מטבעות המייצגים 33 משותפות הסחר של ישראל. בשנים האחרונות עודכן הרכב הסל לא רק בשל השינויים בסחר הישראלי, אלא בעיקר בשל העובדה שכיום ניתן לכלול בו גם מעקב אחר המסחר בשירותים עסקיים - תחום שבעבר היה קשה לעקוב אחריו וכיום מהווה כרבע מסך הייצוא הישראלי.

השינויים המרכזיים בסל המטבעות כתוצאה מהמגמות האלה בשנים האחרונות היו עלייה במשקלו של הדולר, לנוכח העובדה שארה"ב היא מקור ויעד של כמחצית מהסחר בשירותים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה). לצד זה, ראינו גם עלייה במשקלו של המטבע הסיני ושל השווקים המתעוררים בכלל. בדומה לעולם, גם בישראל עלה משקלם של השווקים המתעוררים בסחר החוץ, כאשר סין היום היא המקור העיקרי לייבוא סחורות לישראל (ללא יהלומים).

המשקל של הדולר בשער החליפין האפקטיבי כיום הוא 26.4%, בדומה למשקלו של האירו. המטבע השלישי במשקלו הוא היואן הסיני (10%), אחריו הליש"ט (6%), הלירה הטורקית (4.6%), הין היפני (2.3%), הפרנק השווייצרי (2.2%) והרופי ההודי (2.1%).

אם כבר מט"ח, למה חשיפה רחבה?

סל המטבעות הוא לא המצאה ישראלית. שערי חליפין אפקטיביים מחושבים ומפורסמים על-ידי בנקים מרכזיים במדינות רבות. הבנקים המרכזיים בארה"ב, אוסטרליה, אנגליה, ניו זילנד ושוודיה והבנק המרכזי האירופי מחשבים על בסיס יומיומי שערים אפקטיביים.

בישראל הצורך במדד כזה גבוה עוד יותר ממדינות אחרות. ברוב המשקים הקטנים בעולם יש מטבע דומיננטי אחד בפעילות הכלכלית מול העולם, המהווה מעין עוגן טבעי. כך למשל בקנדה ובמקסיקו (הדולר) או במקרים של שוודיה ושווייץ (האירו).

בניגוד אליהן, הסחר של המשק הישראלי מפוזר הרבה יותר בין ארה"ב, אירופה ושאר העולם. הפיזור הגבוה מתבטא במספר הגדול של מטבעות המרכיבים את הסל - מספר גבוה גם בהשוואה עולמית.

אלה בדיוק הסיבות התומכות בכך שמשקיע ישראלי המעוניין בחשיפה מטבעית, בין אם הסיבה היא להגן על התיק מפני זעזועים בשוק המקומי, או במטרה לשמור על כוח הקנייה הגלובלי של המשקיע, כדאי שייחשף לשער החליפין האפקטיבי ולא רק לתנודתיות הדולר. בנוסף לגיוון המטבעי, יש להביא בחשבון גם שמול השקל המטבע האמריקאי היה בשנים האחרונות תנודתי יותר מסל המטבעות.

באופן טבעי הפיזור בין מספר רב של מטבעות גם מאופיין בתנודתיות נמוכה מאשר מטבע בודד. היכולת לחזות את המטבע שיעשה את התשואה הגבוהה ביותר, היא בלתי אפשרית. לכן קשה למצוא סיבות לכך ששווה להיחשף למטבע בודד אחד על פני סל של מטבעות המורכב משותפות הסחר העולמיות של ישראל. העדפה של בנק ישראל למדד המפוזר תומכת בחשיפה אליו, מאחר שהיא מאותתת כי יש גורם משמעותי שעשוי להתערב במידה והסל ימשיך לרדת.

יתרון: הסל בתחתית ורחוק מהממוצע

למי ששוקל חשיפה לסל המטבעות, כדאי להביא בחשבון כי הרמה הנוכחית שלו נמוכה כיום בכ-16% מהרמה הממוצעת שלו בעשור האחרון (ראו תרשים) וביותר מ-20% מהרמה הממוצעת שלו ב-20 השנה האחרונות. לכשעצמו, נתון זה אמנם אינו מבטיח כי סל המטבעות יתחזק מול השקל ב-16% בשנים הקרובות, אך מרמז כי קיים סיכוי לא קטן לצמצום הפער. מנגד, סל המטבעות אמנם עלה במקצת מתחילת השנה, אולם עדיין נמצא קרוב מאוד לרמות השפל ולנקודות האחרונות בהן בנק ישראל התערב כדי להגן על שערו מול השקל.

השקל מול סל המטבעות
 השקל מול סל המטבעות

גם אם השקל יישאר ברמתו הנוכחית מול הסל, חשיפה לאג"ח קצר במטבעות השונים המרכיבים את סל המטבעות צפויה להניב תשואה גלומה גבוהה יחסית לעומת אג"ח שקליות. בהשקעה כזו, יש להביא בחשבון כמובן כי בשווקים רבים שלהם יש קשרים ענפים עם ישראל, יש ריביות גבוהות יותר משמעותית מאשר במשק המקומי או בשווקים המפותחים האחרים.

בשורה התחתונה, לאור רמות השיא של השקל מול מטבעות רבים, לא מעט משקיעים בוחנים כיום חשיפה כלשהי למט"ח בתיק ההשקעות. בניגוד לעבר, כאשר היה היגיון בחשיפה למטבע עיקרי אחד, בעיקר הדולר, כיום נראה כי יש היגיון רב בחשיפה לסל מטבעות מפוזר. חשיפה כזו עשויה לספק לא רק תשואה שוטפת נאותה, אלא גם להגן על המשקיע מאפשרות של היחלשות מפתיעה של השקל ומזעור חלק מהתנודתיות שיש בהשקעה במט"ח.

הכותב הוא מנהל הפרויקטים ופיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע

צרו איתנו קשר *5988