פרשת ישראל ביתנו: הטבעת סביב פאינה קירשנבאום מתהדקת

5 שנים מאז החלה החקירה המוכרת כ"פרשת ישראל ביתנו", העדויות המפלילות נגד המעורבים בה, ובראשם סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, הולכות ונערמות • "גלובס" ממפה את "העדויות המפלילות" עד כה נגד הנאשמת מס' 1 באחת מפרשות השוחד והשחיתות החמורות והמסועפות שנראו כאן

פאינה קירשנבאום / צילום: שלומי יוסף
פאינה קירשנבאום / צילום: שלומי יוסף

עד לא מזמן הייתה סגנית שר הפנים והח"כית לשעבר, פאינה קירשנבאום, האישה החזקה במפלגת "ישראל ביתנו", ויד ימינו של ראש המפלגה, אביגדור ליברמן, דמות מבוקשת ואורחת כבוד באירועי עמותות ובכנסים של גופים מקצועיים ומסחריים. קירשנבאום דילגה בין אולמות הכנסים של מלון הרויאל-ביץ' באילת לאולמות נוצצים בניו-יורק ובמדינות נוספות, מפזרת חיוכים חמים ונהנית מיחס השמור לאלה היושבים סביב שולחן מקבלי ההחלטות במדינה.

בחודשים האחרונים החליף את הכיסאות המרופדים והפינוקים של מלונות היוקרה, ספסל העץ הקשה באולם בית המשפט - ספסל הנאשמים. קירשנבאום מופיעה כנאשמת מספר 1 בכתב האישום באחת מפרשות השוחד והשחיתות החמורות והמסועפות ביותר לכאורה שנראו במחוזותינו, שמכונה כאן "פרשת ישראל ביתנו".

באחרונה נראים כבר הסדקים בביטחון העצמי של האישה החזקה לשעבר במפלגת ישראל ביתנו, והסיבה ברורה: התמונה המצטיירת מהעדויות שנשמעו עד כה אינה מבשרת טובות. בעיקר משורת הסדרי הטיעון שנחתמו עד עתה, שבהם בולט במיוחד הסדר הטיעון עם הנאשם מספר 2, דוד (דאוד) גודבסקי, מי שהיה מנהל אגף הארגון במפלגתה, והודה כי היה המוציא והמביא של עסקאות השוחד של הבוסית שלו לשעבר, קירשנבאום.

מדיוני ההוכחות המתנהלים בימים אלה בכתבי האישום המרכזיים בפרשה, נראה כי גורמי האכיפה בנו תיק מבוסס, גם מבחינת היקף הראיות וגם באופן הסדור שבו הן מוצגות בבית המשפט, כך שהמצב שנראה בינתיים לא מבשר טובות לחשודים המרכזיים בפרשה.

עד כה הורשעו בפרשה 6 נאשמים. זאת, במסגרת הסדרי טיעון שאליהם הגיעו בשלבים שונים של ההליך, לרבות הנאשם המרכזי גודובסקי, שנחשב לזרוע המבצעת של קירשנבאום ברוב המעשים המתוארים בכתב האישום.

הקלות שבה גרפו כספי ציבור

אז איך צנחה קירשנבאום מפסגת המערכת הפוליטית אל חדרי החקירות ולספסל הנאשמים? ראשיתה של הפרשה בשלוש תלונות שנחקרו בנפרד בשנת 2013, בלי שהיה ביניהן קשר לכאורה: תלונה שהוגשה על אי-סדרים בהתנהלות הכספית של איגוד הכדורסל; תלונה שהוגשה על אי-סדרים בהתנהלות הכספית של החברה לפיתוח השומרון; וטענות בדבר העברות של כספי שוחד מהמועצה אזורית מגילות לגורמים פוליטיים.

ככל שהתקדמו החקירות, הבחינו חוקרי יאח"ה בקווי דמיון רבים בין החקירות השונות: אותם שמות שבו ועלו בכל פרשה בנפרד; שמן של אותן חברות התנוסס על החשבוניות הפיקטיביות שנתפסו במסגרת החקירות השונות; וכל החקירות הובילו בסופו של דבר לאותם גורמים בכירים במערכת הפוליטית - סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו, הח"כית פאינה קירשנבאום, ומנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, דאוד גודובסקי.

על-פי החשדות, התמונה שהתגלתה לחוקרים חשפה מנגנון משומן ומסועף של העברת כספים קואליציוניים לגופים שונים, בתמורה להקצאה חוזרת של חלק מהסכומים לשימושם של קירשנבאום, גודובסקי ומקורביהם - זאת, מתחת לרדאר, ללא תיעוד רשמי או תוך תיעוד פיקטיבי.

בדצמבר 2014, לאחר שמונה חודשים של חקירה סמויה, עברה החקירה לחקירה גלויה. ב-2016, לפני כשנה וחצי נשלחו מכתבי שימוע ל-16 חשודים בפרשה, ובחודש אוגוסט אשתקד הוגשו כתבי האישום הראשונים בפרשה. עד כה הוגשו 8 כתבי אישום במסגרת הפרשה, מתוכם שני כתבי אישום מרכזיים;

האחד, מרכז את האישומים נגד מקבלי השוחד לכאורה - קירשנבאום, גודובסקי, רמי כהן שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, וממקימי מפלגת ישראל ביתנו ואישתו בתיה כהן; ואפי פלס, שהיה גזבר מועצת מטה בנימין. התיק נדון לפני השופט ירון לוי.

כתב אישום נפרד מרכז את האישומים המיוחסים לנותני השוחד לכאורה - דניאל אלינסון שהיה מנכ"ל תנועת עזרא העולמית; מתן דהן ודני גליקסברג, מייסדי עמותת איילים; סטיבן לוי שעבד כלוביסט בחברה שסיפקה שירותים לעמותת איילים; ואירנה וולדברג שכיהנה כמנכ"לית של התאחדות היזמים בישראל. התיק נדון בפני השופט צבי גורפינקל.

לאחר שמיעת כל עדי התביעה בהליך נותני השוחד, וחלק נכבד מעדי התביעה בהליך מקבלי השוחד, מצטיירת תמונה מטרידה. העדויות המצטברות בפרשה חושפות את הקלות שבה קירשנבאום ומקורביה רקמו את העסקאות הסיבוביות, שבמסגרתן הם גרפו לכיסם לכאורה, סכומים משמעותיים מכספים ציבוריים שהועברו לגופים שונים, והכל בכסות של העברות כספים לגיטימיות למטרות ציבוריות ראויות.

אחד הגורמים שעוזרים לטוות את החוטים הקושרים את החשודים המרכזיים בפרשה, הוא דווקא השופט ירון לוי, שמנהל את הדיון באסרטיביות, בלי לתת לעדים מרחב תמרון ויכולת להתחמק משאלות קשות. לוי מעורב מאוד בתהליך חקירת העדים, ולא פעם התקשה להסתיר את פליאתו מההסברים הקלושים שסיפקו העדים בפרשה, ואף שיגר להם "עקיצות" על כך.

1. תשלום עמלה במזומן "בתוך קופסאות של מוצרי אהבה"

מרדכי (מוצי) דהמן, לשעבר ראש המועצה האזורית מגילות, העיד במשפט כעד מדינה. דהמן סיפר בעדותו כיצד נעזר בלוביסט בשם ישראל יהושע, לגיוס תקציבים למועצה, תמורת עמלה של 20%, ששולמה לו במזומן כנגד חשבוניות פיקטיביות. לדברי דהמן, יהושע התעקש לקבל את התשלום במזומן: "זה היה בתוך קופסאות של מוצרי אהבה, קרטון של ק"ג תמרים".

דהמן סיפר עוד כי הרגיש כראש מועצה שהממשלה הזניחה אותם, והפסיקה להעביר תקציבים: "חשתי שאין לנו ברירה, או שאנו מגייסים כסף בצורה כזו, או שבעצם המועצה לא מתקיימת". הוא הסביר בעדותו כי חלק מהתקציבים שגייס יהושע הגיעו מהחטיבה להתיישבות, שנשלטה באותה עת על-ידי אנשי מפלגת ישראל ביתנו.

לשאלת התובע, כיצד יכלה קירשנבאום לוודא שכסף קואליציוני שעובר לחטיבה להתיישבות יגיע באמת למועצת מגילות ולא ליעד אחר, השיב דהמן: "זה מתואם בינם (החטיבה להתיישבות) לבין ישראל (יהושע) לבין פאינה, מה הסכום שהמועצה מקבלת. הדיון הוא למראית-עין. יושבת שם חשבת משרד האוצר, היא קול בודד בתוך הוועדה, החשבת לא ב'לופ' הזה, ולא יודעת שום דבר, לא מעדכנים אותה". לשאלת השופט, אם מדובר בעצם במשחק מכור, השיב דהמן בחיוב.

דהמן סיפר כיצד נלחץ כששמע שמשרד התיירות מתכנן לבצע ביקורת בנוגע לתקציבים שהוקצו למועצת מגילות: "היה ברור שאם זה מתפוצץ, אז יתגלה כל העניין של התקציבים הקואליציוניים והשימוש בהם, הכסף המזומן ודרך התשלום". דהמן הציג את חששותיו בפני קירשנבאום: "נפגשתי איתה, היא אמרה שזה יטופל".

בשלב הבא סיפר דהמן על העסקה שנרקמה בנוגע לכספים הקואליציוניים שיגיעו מהמפלגה, סיפור שמזכיר את השיטה שאותה תיאר בעדותו גרשון מסיקה. דהמן: "ישראל יהושע אמר שנקבל השנה בסביבות 3 מיליון שקלים תקציב קואליציוני, והדגיש בפני שמתוך ה-3 מיליון, על 2.5 מיליון הוא יקבל את ה-20% (עמלה), והחצי מיליון הנותרים זה לשימושה של פאינה".

מתוך חצי מיליון השקלים שהתבקש להקצות לשימושה של קירשנבאום, יהושע הורה לדהמן להקצות כ-240 אלף שקלים לאתר החדשות האינטרנטי "יזרוס" בשפה הרוסית, שפעל באותן שנים.

על-פי כתב האישום, לקירשנבאום היו אינטרסים פוליטיים ואישיים בהשקעה באתר, במטרה לשפר את תדמית המפלגה ותדמיתה האישית באמצעות הפרסומים בו, ולכן פעלה להיטיב עימו כלכלית.

דהמן הודה כי אישר את העברת הכספים לאתר, על אף שלא היה לו צורך בשירותיו: "זו לא הייתה התקשרות שהייתה מיועדת לפרסום, אלא רק כסות לתשלום שהייתי צריך לשלם כחלק מההתחשבנות עם ישראל, פאינה וחצי מיליון השקלים המיועדים".

דהמן הוסיף כי בעצת גזבר המועצה הוא העביר את התשלומים לאתר האינטרנט דרך אתר "קומראן", ששייך לאחד הקיבוצים במועצה, על-מנת להרחיק את התשלומים ממנו: "אני פונה אליו (בעל תפקיד מקיבוץ קליה) ואומר לו שיש משהו קטן שצריך לשלם אותו, אני אומר לו שצריך לעשות משהו פיקטיבי כדי שכספים ימשיכו להגיע, ואז החוזה נחתם מול קומראן".

לגבי הסכם ההתקשרות עם אתר יזרוס, שאותו הציג לו התובע, אמר דהמן: "שום דבר אמיתי לא היה איתו, וגם החוזה וההסכם לא היו אמיתיים". ובהמשך הוסיף: "הכול היה פיקטיבי".

במסגרת חקירתו הנגדית של דהמן, הקשה עליו עו"ד גיורא אדרת, המייצג את קירשנבאום, באשר לנסיבות חתימתו על הסכם עד מדינה. דהמן הודה כי במסגרת המשא-ומתן שניהל עם גורמי האכיפה, דרש וקיבל חסינות מלאה לעצמו, לאשתו ולקבלן המקורב אליו, שממנו נהג לקבל מאות אלפי שקלים במזומן.

אדרת אף עימת את דהמן עם העובדה שבחלק מפרטי עדותו הוא נזכר רק בחקירתו ה-24: "הפעם הראשונה שאתה מזכיר שיחה כזו מופיעה בעדות מספר 24 שלך, אחרי 19 עדויות כעד מדינה, לפני האחרונה. עד אז לא הזכרת את זה. לכל אורך התקופה נחקרת 20 פעמים כעד מדינה, ופתאום בחקירה ה-19 אתה בא עם הסיפור?"

דהמן השיב: "כל החקירות היו בנושאים שונים ובשאלות אחרות, אני לא יודע מה היה ב-20 חקירות, עדויות שנתתי. אני לא יכול לזכור את זה". אדרת המשיך להקשות: "אין לך הסבר מה גרם לך במועד הזה להיזכר בשיחה הזו?", ודהמן השיב - "לא".

2. העברה של עשרות אלפי שקלים כנגד חשבוניות פיקטיביות

על-פי כתב האישום, אחת מהשיטות של קירשנבאום להכשרת כספים קואליציוניים לשימוש פרטי שלה ושל מקורביה הייתה באמצעות העברת תקציבים לרשויות מוניציפליות שונות בארץ. קירשנבאום נהגה לאשר העברת תקציבים לרשויות שבהן פעלו בעלי תפקידים שהיו בקשר עימה, אשר דאגו להקצות חלק משמעותי מהתקציב ל"קופה הקטנה" שלה ושל מקורביה, באמצעות תשלום משכורות והעברת סכומים למקורביה, על-פי דרישתה.

אפי פלס, לשעבר גזבר מועצת בנימין, הודה במסגרת הסדר טיעון שהעביר בשנת 2010 עשרות אלפי שקלים מכספי המועצה לחברת ההפקות "אברורה הפקות בע"מ", שבבעלותה של נלי דינובצקי, המקורבת לקירשנבאום. לפי כתב האישום, דינובצקי ביקשה מקירשנבאום סיוע בגיוס לקוחות לחברת ההפקות שלה, וסוכם בין דינובצקי לקירשנבאום ולדאוד, שדינובצקי תשלם להם עמלה של 10% מכל תקציב שתקבל בעזרתם.

פלס הודה כי בהיותו גזבר המועצה אישר העברת עשרות אלפי שקלים ממועצת בנימין לדינובצקי, כנגד חשבוניות פיקטיביות שהנפיקה, בלי שביצעה עבודה - והכול בהתאם לדרישת קירשנבאום. בין היתר, נגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי. מגזר הדין של השופט ירון לוי ניתן ללמוד על תפיסתו המחמירה: "מחובת בית המשפט לתרום את תרומתו למיגור נגע שחיתות אפשרי במנגנון הציבורי, באמצעות ענישה קשה ומחמירה. זאת, למען יידעו עובדי הציבור כי בתי המשפט ינקטו יד קשה נגד גילוי שחיתות, שליחת יד בכספי ציבור, העדפת מקורבים או פגיעה באינטרס הציבורי".

3. מכשירי אייפון, מצלמות, ומחשבים לשימושה של קירשנבאום

על-פי כתב האישום, שיטה נוספת של קירשנבאום וגודובסקי להטיית תקציבים ציבוריים, הייתה הזרמה של תקציבים לעמותות ולארגונים, תוך דרישה להתחייבות מראש שחלק נכבד מהסכום יוקצה בהמשך לצרכים של קירשנבאום ומקורביה - בהתאם לדרישתה.

מנכ"ל תנועת עזרא העולמית (עד שנת 2014), דניאל אלינסון, תיאר בעדותו בבית המשפט כיצד פעלה השיטה: "בפגישה שנערכה בשנת 2013 סיכמתי עם פאינה קירשנבאום' שמפלגת ישראל ביתנו תיקח חסות על תנועת עזרא העולמית, ובתמורה נקצה 50% מכספי התמיכה מהמפלגה לטובת חשיפת מפלגת ישראל ביתנו לחניכים שלנו".

הסיכום הזה נעשה בארבע עיניים בינו לבין פאינה ולא תועד בכתב. בהמשך, תיאר אלינסון כיצד הכספים הוקצו בפועל למימון מכשירי אייפון, מצלמות, ומחשבים לשימושה הפרטי של קירשנבאום. זאת, בנוסף למימון טיסות במחלקת עסקים וטיולים בחו"ל, לה ולבני משפחתה בהזדמנויות שונות.

נוסף לשוחד, אלינסון מואשם גם בכך שהעסיק בתנועה את בנה של קירשנבאום, טמיר, כחלק מאותם יחסי שוחד בינו לקירשנבאום. על אף שאלינסון וטמיר התעקשו בעדותם שטמיר התקבל לעבודה על בסיס כישוריו והתאמתו לתפקיד בלבד - התקשה אלינסון להסביר כיצד מימון טיסותיו של טמיר לארה"ב על-ידי התנועה הייתה במסגרת העסקתו, בעוד טמיר העיד כי בכלל לא ידע מי מימן את הטיסות.

אלינסון אף התקשה להסביר מדוע מימון שכרו של טמיר תועד על ידו בטבלת פירוט ההוצאות שהתנועה מימנה למפלגת ישראל ביתנו (כחלק מההסכם עם קירשנבאום להקצאת תקציבים לפי דרישתה), בעוד הוא מתעקש שהעסיק את הבן כעובד בתנועה בשל כישוריו בלבד, ובלי קשר לייחוסו המשפחתי.

השופט לא קיבל את ההסברים

השופט ירון לוי לא קיבל את הסבריו של אלינסון, שניסה להצדיק את רכישת מוצרי החשמל לקירשנבאום ככאלה שהיו נחוצים לה במסגרת עבודתה מול התנועה. השופט לוי: "היה נראה לך טבעי כל הבקשות הללו?" ואלינסון השיב: "כן". השופט הקשה: "וכל זה לא יוכל לקרות עם אייפון 4 במקום אייפון 5?" ואלינסון השיב, תוך ניסיון להרחיק את קירשנבאום מהדרישות הספציפיות של המוצרים: "היו המון אנשים מעורבים. לא יודע בשימוש מי זה היה. יש המון אנשים בתוך התחום שלה".

בהמשך עדותו, לא התרשם השופט לוי מהסבריו של העד אלינסון, שלפיהם הקפיד לממן לקירשנבאום ולמקורביה טיסות ליעדים שבהם קיימת אוכלוסייה יהודית בלבד, על-מנת לקדם את הפעילות של התנועה. השופט ביקש להתעכב על מקרה שבו מימנה התנועה טיסה ושהות של קירשנבאום ובני משפחתה, בעלות של יותר מ-17 אלף דולרים, ביער ג'ספר שבהרי הרוקי בקנדה: "קודם אמרת לי שבכל המקומות שהיא נסעה היו קהילות יהודיות, נכון? אחרת אי אפשר לקבל פעילות. יש קהילה יהודית בג'ספר?" אלינסון: "לא". השופט לוי: "אז איך אתה משלם על קידום פעילות? נדמה לי ששם זה יער, יש שם דובים, אולי הדובים יהודים?"

לאחר שאלינסון העיד על מספר טיסות שאותן מימן מכספי התנועה לקירשנבאום ולבני משפחתה, בלי לברר לעומק אם קיים קשר בין הטיסות לפעילות התנועה, שאל אותו השופט לוי: "אם אני ארצה, גם לי תממן (טיסה)?".

ולאחר שהעד התקשה להסביר מדוע הייתה הצדקה לממן באמצעות כספי התנועה טיסה גם לשתי בנותיה של קירשנבאום - על-מנת שאלה יתלוו אליה למצעד שהתקיים בניו-יורק, סינן השופט: "הפעם אין שום עזרה. אין עזרה לעזרא".

4. כיסוי חובות של חברה תמורת תקציב למפלגה

גרשון מסיקה, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון, פרש מתפקידו בשנת 2015, כחלק מתנאי הסכם עד המדינה שעליו חתם עם הפרקליטות. בעדותו בבית המשפט תיאר מסיקה כיצד ביקש לפני כעשור מחברי כנסת שונים עזרה בכיסוי החובות של החברה לפיתוח השומרון (חל"פ שומרון), אשר עמד בראשה מתוקף תפקידו כראש המועצה. החברה נקלעה לחובות של עשרותמיליוני שקלים למדינה, ומסיקה הסביר כיצד נהוג במצבים כאלה לפנות לחברי כנסת, כדי שיקצו חלק מהכספים הקואליציוניים שבאחריותם לטובת מחיקת החובות.

מסיקה: "פניתי לכל מי שיכול לעזור, פניתי לכל חברי הכנסת, לכל השרים, לכל המפלגות, על-מנת שיסייעו במחיקת החוב". כך יוצא, שבמעין עסקה סיבובית, משתמשים למעשה בכספים מתקציב המדינה על-מנת לכסות חובות של חברה פרטית למדינה: "זה דבר שמקובל מקום המדינה, המסחרה הזאת, שכך זה קורה. זה מעמד של 'תן וקח' בין המפלגות לבין האוצר", הסביר מסיקה.

על-פי עדותו של מסיקה, בשנת 2010 הוא הגיע לסיכום עם קירשנבאום, שלפיו היא תקצה 3.5 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים של המפלגה לטובת מחיקת חובות החל"פ. בתמורה - המועצה תעמיד תקציב של 1.5 מיליון שקלים למימון פעולות של המפלגה.

התובע שאל: "ממי ביקשת לקבל את הכסף עבור המחיקה (של החובות)? ומסיקה השיב: "מפאינה, שהייתה לה את האחריות על הכספים". ובהמשך הוסיף: "סוכם שהמפלגה תקבל שיפוי או פעולות או שירותים, בסך 1.5 מיליון שקל. שאם המפלגה תרצה משהו, בפעולות שהחל"פ יודעת לעשות, היא תקבל שירותים בסך הזה, של המיליון וחצי שקל".

מסיקה תיאר כיצד התחילו להגיע אליו נותני שירות שונים, ודרשו שהחל"פ ישלם להם עבור שירותים שסיפקו בפועל למפלגת ישראל ביתנו: "זה התחיל בפרויקט ראשון שהיה להם איזה אירוע שרצו הסעות; ואנחנו ביצענו את ההסעות האלה עבורם ללא תמורה. אחר-כך התחילו להגיע אנשים שאמרו לי שהם הופנו על-ידי פאינה, וסגרנו איתם עסקאות".

5. ג'ובים לבן, טיסות לשתי הבנות

לצד שורה של מקורבים לפאינה קירשנבאום לאורך האישומים השונים ככתובת להעברת הכספים וטובות ההנאה, נמצאים גם בני משפחתה של קירשנבאום, ובראשם - ילדיה.

לפי כתב האישום, במסגרת יחסי השוחד שהתקיימו בין תנועת עזרא העולמית ובין קירשנבאום, מנכ"ל התנועה דאז, דניאל אלינסון, דאג לאשר מימון של טיסות לקירשנבאום עצמה ולבני משפחתה במועדים שונים בשווי של עשרות אלפי דולרים.

באחד המקרים מימנה התנועה נסיעה של קירשנבאום עם שתי בנותיה, רנית ומיטל לניו-יורק. מדובר היה במצעד למען ישראל. כאשר נשאל אלינסון - איזו מטרה שירת מימון הטיסות של הבנות; השופט ירון לוי לא התאפק, והעיר: "הפעם אין שום עזרה. אין עזרה לעזרא".

טמיר קירשנבאום / צילום: יוסי זליגר
 טמיר קירשנבאום / צילום: יוסי זליגר

במקרה נוסף, על-פי כתב האישום, ביקשה קירשנבאום מאלינסון לממן את טיסתה של בתה, רנית, כדי שהבת תתלווה לאמה לטיסה למוסקבה. אלינסון אמר בעדותו, שהבקשה נשמעה לו סבירה במסגרת הפעילות שקירשנבאום ביצעה לטובת קידום האינטרסים של התנועה.

אלינסון מואשם גם, שהעסיק את בנה של קירשנבאום, טמיר, בהתאם לדרישתה, וקיזז את השכר ששילם לו מהסכומים שקירשנבאום הורתה לו להקצות לשימושה.

נאשם נוסף בפרשה, רמי כהן, שהיה מנכ"ל משרד החקלאות וממקימי מפלגת ישראל ביתנו, מואשם אף הוא שהעסיק את בנה של קירשנבאום, טמיר, על-פי דרישתה של קירשנבאום, ובאופן פיקטיבי, לאחר שכהן גזר, על-פי האישום, עמלה משמעותית מכספים קואליציוניים של המפלגה שהועברו לאיגוד הכדורסל.

על-פי כתב האישום כהן מואשם גם שהעביר תשלומים לבתה של קירשנבאום, לאחר שהיא סייעה לו לפתוח עסקים במדינות שונות, לרבות באזרבייג'ן ובמולדובה.

ומה אומרים בהגנה?

"המדינה הייתה קלה על ההדק בגיוס עדי המדינה"

סנגוריה של קירשנבאום, עורכי הדין גיורא ואורן אדרת, מסרבים להתרשם מהראיות שהצטברו עד כה. בשיחה עם "גלובס" מסרו עורכי הדין: "המדינה הייתה קלה על ההדק עם גיוס עדי המדינה בתיק הזה; בינתיים גייסו 6 עדים, ובחקירתם על דוכן העדים שמענו על ההטבות המפליגות שקיבלו עבור עדותם - לרבות ראש מועצה (גרשון מסיקה) שקיבל חסינות מלאה, ללא שום הגבלה המונעת ממנו לחזור לכהן בתפקיד ציבורי, על אף שהואשם בכך ששילם שוחד של יותר ממיליון שקלים לקירשנבאום.

"בנוסף, צריך לשאול - מדוע דמות מפתח בפרשה לפי האישומים, הלוביסט ישראל יהושע, לא זומן בכלל להעיד בבית המשפט, וגם לא הועמד לדין נכון להיום".

מהחקירות הנגדיות של הסנגורים, נראה כי קו ההגנה המרכזי שאותו הם מבקשים לבסס הוא היעדר המודעות של קירשנבאום לפעולות שביצעו מקורביה, שבמסגרתן לקחו אותם מקורבים "חסות" על העברות הכספים הקואליציוניים לגופים השונים, ודרשו לקבל הטבות שונות בתמורה.

לשיטתם של סנגוריה, אין חולק על כך שקירשנבאום שלטה בהקצאת הכספים הקואליציוניים של המפלגה, ופעלה להקצות אותם לגופים ראויים כמו איגודי ספורט, מועצות מקומיות ששקעו בחובות, וארגונים חברתיים שונים, אך היא לא הייתה מודעת לכך שבקצה השני של התהליך, גורמים שונים המקורבים לה, הציגו עצמם בפני אותם ארגונים כמתווכים, ודרשו לגזור עמלה או לקבל טובות הנאה בתמורה לאותו תיווך.

אך לאור היקף העדויות, וריבוי העדים המציגים את קירשנבאום כמי ששלטה ביד רמה בפעולות שבוצעו, והייתה מעורבת בכל תהליך שהתבצע באמצעות מקורביה - נראה שאפילו אם סנגוריה יצליחו לערער את מידת המודעות שלה למספר פעולות ספציפיות, לא יהיה בזה כדי להחליש משמעותית את התיק בכללותו.

חשוב לציין שפרשת ההגנה בתיק המרכזי עדיין לא החלה, וייתכן שעדי ההגנה יצליחו לשנות את התמונה המטרידה המצטיירת בינתיים.

חלק מהמעללים בכתב האישום

פרשת "המופעים"

עיקרי הפרשה: סיוע בזכייה במכרזים להפקת אירועים תמורת שוחד

האישום: פאינה קירשנבאום ודוד גודובסקי דרשו וקיבלו שוחד ממפיקי אירועים תמורת סיוע בזכייה במכרזים להפקת אירועים

השוחד הנטען: על כל הפקה שדינובצקי תקבל היא תשלם לקירשנבאום וגודובסקי 10% מתקציב ההפקה

פרשת "החברה לפיתוח השומרון"

עיקרי הפרשה: תן-וקח בין קירשנבאום לראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, שהפך לעד מדינה בפרשה, במסגרתה סוכם כי קירשנבאום תפעל למחיקת חוב בתמורה למימון צורכי המפלגה

השוחד הנטען: הענקת שירותים לישראל ביתנו מבלי לגבות תשלום עבורם, ובאמצעות העברת כספים למקורבים לקירשנבאום ולמפלגה

פרשת תנועת עזרא

עיקרי הפרשה: מערכת יחסים שוחדית בין קירשנבאום לדניאל אלינסון, לשעבר מנכ''ל עזרא העולמית ונשיא עזרא ארה''ב, שכללה העברת תקציבים בתמורה לשוחד

השוחד הנטען: דרישה של קירשנבאום ל-50% מהתקציבים בחזרה; מימון טיסות שלה ושל בני משפחתה לניו-יורק, ללונדון, קייב, מוסקבה, אתונה, קנדה וארה"ב; רכישת טאבלט, שני מחשבים ומצלמה; והעסקת בנה בעזרא

פרשת עמותת איילים

עיקרי הפרשה: מערכת יחסים שוחדית בין יו"ר העמותה, מתן דהן, לבין גודובסקי וקירשנבאום במסגרתה הוסכם על העברת תקציבים לעמותה בתמורה לשוחד

השוחד הנטען: העברה יצירתית וסיבובית של כספים בחזרה לקירשנבאום

פאינה קירשנבאום / תעודת זהות

■ אישי: בת 63. נולדה בברית-המועצות ב-1955, ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1973. נשואה למיכאל ואם לשלושה. המשפחה מתגוררת ביישוב ניל"י בשומרון

■ השכלה: כעתודאית, הוכשרה כאחות וכנהגת אמבולנס (עבדה כנהגת אמבולנס במטה בנימין); בעלת תואר ראשון כללי מאוניברסיטת Thames Valley, ותואר שני במינהל-עסקים מאוניברסיטת דרבי. בוגרת לימודי תעודה במינהל-עסקים ובהכשרת דירקטורים

■ תפקידים ציבוריים בולטים: מזכירת היישוב ניל"י, חברת דירקטוריון של בית-התפוצות, סגנית יו"ר הסניף הישראלי של הקונגרס היהודי העולמי, מזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו

■ כהונתה כח"כית בכנסת ה-18 (2009-2013): שימשה כיושבת-ראש ועדת משנה לתחום הביטוח, וחברה בשבע ועדות נוספות, בהן ועדת הכספים, ועדת הפנים וועדת משנה לנושא ביטחון פנים; יושבת-ראש השדולה לקידום ספורט הישגי והשדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל, וחברה בארבע שדולות נוספות

כהונתה כח"כית בכנסת ה-19 (2013-2015): כיהנה כסגנית שר הפנים, חברה בוועדת הכספים, יושבת-ראש השדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל