האם הרפורמה שבזק כה חששה ממנה תצא לפועל?

הרפורמה שהייתה אמורה לחולל תחרות בטלפון הקווי ולפגוע קשות ברווחיות של בזק, תקועה שנים - כנראה בגלל שיתוף-הפעולה בין משרד התקשורת לחברה, שעומד במרכז תיק 4000 • האם סוף-סוף הרפורמה תצא לדרך, והאם היא עדיין רלוונטית? • פרשנות

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי
שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

נתי כהן, המנכ"ל החדש של משרד התקשורת, שנכנס לתפקידו רק בשבוע שעבר, ייאלץ בקרוב להתמודד עם אחת הסוגיות שטילטלו את המשרד בשנים האחרונות. לאחרונה פורסם באחד העיתונים כי ההמלצה של הדרג המקצועי היא להחזיר את הרפורמה לפתיחת התחרות בטלפון הקווי לסדר היום. מדובר באחד המרכיבים של רפורמת השוק הסיטונאי שהייתה אמורה לאפשר למתחרותיה של בזק "להתלבש" על רשת הטלפוניה שלה ולהשתמש בה כחלק מההצעה שלהם ללקוח. כלומר להציע ללקוח טלפוניה על רשת בזק במחיר מוזל שקבע משרד התקשורת. מדובר ברפורמה שהייתה מתוכננת לצאת לדרך כבר מזמן, אך בזק הצליחה עד כה לטרפד את המהלך.

זה אמנם נשמע כמו זיכרון רחוק ומבחינת בזק האינטרס הוא להשתיק את הנושא ולתת לו לשקוע, אבל האמת חייבת להיאמר. הטלפוניה הסיטונאית רוסקה על ידי בזק ועל ידי חבריה במשרד התקשורת. עדי המדינה בפרשיות השונות הנחקרות בעניינה של בזק יעידו על כך קרוב לוודאי.

נזכיר כי הטלפוניה של בזק היא עדיין אחד ממקורות הרווח המרכזיים של החברה ותורמת לה מיליארדי שקלים מדי שנה. לא פלא שבזק מתנגדת לרפורמת הטלפוניה הסיטונאית. במקום הרפורמה שהייתה אמורה לחולל תחרות, בוצעה רפורמה קטנה יותר, "טלפוניה במכירה חוזרת", אך עלות השימוש בה על ידי מתחרותיה של בזק גבוהה הרבה יותר ממה שנקבע ברפורמה המקורית.

ההבדל בין שתי הצורות הוא שבמכירה החוזרת החברות המתחרות לא מתלבשות על הרשת של בזק ולא נדרשות למתג טלפוניה נפרד. הן פשוט משכירות ממנה את הקו, כשבזק במקום להנפיק את החשבונית ללקוח הסופי, מנפיקה אותה לפרטנר או לסלקום, והן אלו שמחייבות את הלקוח. ישראבלוף.

כאמור, הטלפון הקווי הוא אחד הנושאים הנפיצים והרגישים ביותר עבור בזק. דרך רפורמת הטלפוניה קיווה משרד התקשורת להפחית את הרווחיות העודפת של בזק. אלא שהמחירים, כפי שציינו, לא נותרו כפי שנקבע במקור, והתוצאה היא שהרפורמה בטלפוניה נכשלה. עובדה שפרטנר וסלקום לא כוללים את המכירה החוזרת בחבילות הטריפל שלהם. זה פשוט כלכלי עבורן. ולכן, מי שכותב וטוען שמשרד התקשורת לא סייע לבזק, והיו אף כאלה שטענו שהוא דווקא הקפיד הקפדה יתירה עם בזק - משקר. תקיעת הרפורמה בטלפוניה הסיטונאית היא המתנה בהא הידיעה שבזק קבלה.

ייתכן ולא היינו נדרשים לסוגיה, אלמלא פרסום התוכנית של בריטיש טלקום להפסיק לחלוטין את הטלפוניה הסיטונאית בתיאום עם הרגולטור הבריטי. זו חדשה רלוונטית מאד שהרגולטור בישראל לא יכול להתעלם ממנה,מאחר שהיא מתרחשת במדינות נוספות. אם שירות הטלוויזיה על ידי ספקים שונים עובר על גבי רשתות האינטרנט (OTT), מדוע ששירות הטלפוניה של בזק לא יעבור גבי האינטרנט, כפי שקורה היום בהצעות הקיימות של פרטנר וסלקום (VOB) ומדוע להתעסק כל כך הרבה ברגולציה סביבו.

זה כמובן טוב לבזק, וייתכן שגם למתחרים, אבל זה לא פותר את הבעיה המרכזית שהטלפוניה הסיטונאית באה להתמודד איתה - הרווחיות העודפת של בזק. בינתיים הרווחיות של בזק נשחקת כפי שמלמדות התחזיות שהיא מפרסמת. ייתכן שצריכה להיערך בחינה מחודשת לגבי גובה הרווחיות העודפת של בזק, והאם הדרך להילחם בה היא באמצעות הפחתת מחירי הטלפוניה שלה.

ללא ספק מדובר באחד הכישלונות המפוארים ביותר של משרד התקשורת לדורותיו. ראינו איך משרד ממשלתי וחברה שמפוקחת על-ידו עושים יד אחת כדי לסכל רפורמה שאמורה הייתה להפחית לכולנו עשרות שקלים מדי חודש. את התמונה המלאה כנראה נקבל כאשר יוגשו כתבי אישום בפרשות בזק - אז נוכל להבין איך בדיוק עבדה השיטה.

חכמים על חלשים

משרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין, נמנה על המשרדים הגדולים בארץ. מדובר במשרד שבזק היא אחת מלקוחותיו הגדולים. ככל הידוע, בזק משלמת לסומך חייקין שכר טרחה בגובה כ-6 מיליון שקל בשנה. סומך חייקין היה גם המשרד שליווה את כל קבוצת יורוקום, ובין היתר את חברת yes. במלים אחרות, כל החקירות שעורכת הרשות לניירות ערך בפרשיות בזק השונות, התרחשו בזמן שבזק הייתה תחת בקרתו ופיקוחו של משרד סומך חייקין.

לאחרונה נודע כי המשרד לא מוכן היה לחתום על הדוחות של אינטרנט זהב וביקום בארה"ב בגלל החקירות הפליליות כאן בארץ. ייתכן ובסומך הבינו את הלקח והחליטו לנקוט במשנה זהירות - וזו כמובן חובתם. אבל לא זה העניין. 10 שנים ששאול אלוביץ שלט בבזק. כולם היו איתו והלכו אחריו בעיניים עצומות. כולם נהנו ממנו יפה מאד. כולם השתתפו בהנפקותיו וקיבלו ריביות ושכר טרחה.

כנ"ל אנטרופי, חברת ייעוץ למוסדיים, שבמשך שנים המליצה בדרך כלל ללקוחותיה להצביע בעד המועמדים של אלוביץ' לדירקטוריון בזק, מוצאת פתאום את הסיבות להמליץ נגד מועמדי ביקום שכלל לא נחקרו ולא היו מעורבים בעסקאות הנחקרות המדוברות. כולם פתאום גיבורים על חלשים.

המוסדיים שבמשך שנים גלגלו לבזק ולביקום אשראיים בעסקאות רווחיות, נלחמים פתאום בביקום באסיפה הכללית של בזק. כך סומך חייקין שבזק שמשלמת לו שכר טרחה גבוה מאוד, וכעת מצא את עלה התאנה שלו בדמות ההסתייגות בביקום ואינטרנט זהב הקטנות והחלשות, וכך אפילו דח"צי המריבה בבזק. אותם דח"צים שאכלו מכף ידו של אלוביץ במשך שנים. כעת, כשביקום החדשה הגיעה ללא אלוביץ' לאסיפה, הדח"צים נלחמו בה וניסו להמליך את דוד גרנות כיו"ר על פני שלמה רודב שבא מטעמה של ביקום.

מחובר 1: למה אין רגולציה אחידה?

בראיון שנתן שר התקשורת איוב קרא לעיתון דה מרקר, הוא סיפר שהוא מתכוון לקבוע כללי רגולציה על פרטנר וסלקום בדומה להוט ו-yes בתחום הפקות המקור. האמירה של קרא עוד צריכה להיבחן אם וכאשר תפורסם, אבל העניין הוא אחר. בסוף אחת הבעיות הקשות ביותר בשוק התקשורת היא הרגולציה הפרטנית לכל ענף וענף. או במלים אחרות, כללי האסדרה חוצי כלל התחום הולכים ונעלמים. את מקומם תופסת רגולציה פרטנית ואפילו דווקנית. איש לא מסתכל כיצד יש להסדיר את השוק באופן מאוזן. למשל, לא ברור מדוע יש כללי אסדרה שונים לשוק הקווי ולשוק הסלולרי, או למה פרטנר וסלקום פטורות מהפקות מקור לעומת הוט ויס שמשלמות מאות מיליוני שקלים לטובת עידוד היצירה העברית. כל אלו ועוד מחייבים חשיבה מחדש. יש לקוות שמנכ"ל המשרד החדש נתי כהן יעשה סדר.


מחובר 2: רוח חדשה בבזק

הדירקטוריון החדש של בזק הוא אופרה אחרת לגמרי ממה שהיה עד עכשיו. פתאום אין בעל שליטה מובהק והדירקטורים ברובם המוחלט מקצועיים ומבינים עניין. זהו שינוי מרענן וחשוב. תחת שלמה רודב כיו"ר, ניכר מאד שקצב העבודה והדרישות עלו. בבזק מספרים שהתחילו לעבוד. המנכ"לים התחילו להפעיל את המטות שלהם כדי לייצר תכניות. הרבה זמן לא נשארו האורות בקבוצת בזק דולקים בשעות מאוחרות. דבר אחד בטוח: חסל סדר דיבורים על ממשל תאגידי. כשהעסק עובד טוב וההחלטות הנכונות מתקבלות, אף אחד לא מדבר על ליקויים בממשל התאגידי. זה צץ כשמישהו מתחיל לעשות קומבינות, ואז שואלים איך לא ראינו את זה קודם. אבל כשהעסק מתנהל בענייניות ולא מוטה לטובת עסקאות בעלי העניין, הכל יותר פשוט.

צרו איתנו קשר *5988