"עיכובים בהעברת חומרי חקירה לתביעה, להגנה ולביהמ"ש"

דוח מבקר המדינה לא פסח גם השנה על פרקליטות המדינה וחטיבת התביעות במשטרת ישראל. במסגרת הביקורת נבדקו היבטים שונים הנוגעים לעיון ולטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי, כאשר בין השאר, נבחנו על-ידי המבקר הפעולות להבטחת זכותו של נאשם להליך הוגן. המבקר יוסף שפירא מצביע על שורה של ליקויים הנוגעים להעברת חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה, כאשר השפעתם של ממצאים אלה על זכתו של נאשם להליך הוגן - מטרידים מאוד.

אחת מהנקודות המרכזיות בדוח נוגעת לתהליך העברתם של חומרי חקירה מהיחידה החוקרת (בד"כ המשטרה) לידי גורמי התביעה (לרוב הפרקליטות) וכן העברתם של חומרים אלה לעיון הנאשם ובא-כוחו. המבקר ציין בהקשר זה את הניהול הלקוי של רישום חומרי החקירה בתיק החקירה; את העיכובים בהעברת חומרי חקירה לתביעה, להגנה ולביהמ"ש. לדברי המבקר, ישנם מקרים בהם נאספים חומרי חקירה על-ידי הגוף החוקר לאחר העברת תיק החקירה לתביעה, אך חומרים חדשים אלה - לא נמסרים לגופי התביעה.

המבקר שפירא קורא לגופי החקירה והתביעה להירתם לשיפור בכל הנושאים הנוגעים לטיפול בחומרי החקירה, ובעיקר להביא לצמצום הפער הקיים שבין מועד הגשת כתבי אישום לבין מועד קבלתם לתיק של חומרי החקירה. הוא מסיים את דוח הביקורת עם קריאתו לפרקליטות (משרד המשפטים) ולמשטרה (המשרד לביטחון פנים) להתאים עצמם לסטנדרטים הגבוהים המצופים מהם בתחום אבטחת המידע, ולקבוע מדיניות כוללת ממצה בתחום, שאינו מפותח דיו.

המבקר מדגיש בדוח כי הליקויים הרבים הקיימים בכל הנוגע להעברת חומרי חקירה, ידועים מזה שנים לגורמים הבכירים ביותר במשטרה ובפרקליטות. המבקר מציין כי כבר ב-2015 בעקבות ביקורת שמתח ביהמ"ש העליון על האופן שבו מנהלת המדינה תיקי חקירה, על העיכוב הבלתי-סביר שזה גורם בהעברת מלוא חומרי החקירה לידי ההגנה וההשפעה כפועל יוצא מכך על זכויותיהם של נאשמים בהליך פלילי - הקימו בפרקליטות צוות מיוחד לבחינת הנושא. לדברי המבקר, בחלוף שלוש שנים מהקמת הצוות, טרם הורה פרקליט המדינה על דרכי הטיפול בבעיות היסודיות שהוצפו.

המבקר מתריע כי השפעת סוגיה זו על ההליך הפלילי עלולה להיות מכרעת, תוך הדגשה, כי בתיקים פליליים רבים מוגשים כתבי אישום שחסרים בהם חומרי חקירה, כגון חוות-דעת מומחה, דוחות מז"פ, תעודת חיסיון ותמלילים חיוניים. כל אלה, לדבריו, מצורפים (במקרה הטוב) זמן רב לאחר הגשת כתב האישום.

בהקשר להשפעה האפשרית של ליקויים אלה על החשוד/הנאשם עצמו, מציין המבקר כי זו עצומה, בעיקר בכל הקשור למימוש זכויותיו של החשוד/נאשם ובכלל אלה: שחרור של חשוד ממעצר, זיכויו, הסדר טיעון "בעייתי" ובירור האמת.

המבקר מציין עוד כי הליקויים שמצא גורמים לפגיעה תדמיתית בפרקליטות המדינה וכן פגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בהקשר זה נזכיר, כי לאחרונה הובכו בכירים בפרקליטות, כשגילו במהלך דיון הוכחות בתיק השוחד נגד סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, שחומר חקירה משמעותי הקשור לעדת המדינה בתיק לא הועבר אליהם.

המבקר מספק בדוח נתונים מספריים המוכיחים את הליקויים שמצא. כך, למשל, בבדיקה מדגמית שביצעה הפרקליטות ב-2016 בנושא קבלת תמלילי חקירות על-ידי צוות ההגנה של נאשם, עלה כי בכ-78% מהמקרים התמליל מתקבל יותר מחודש לאחר שהוגשו הבקשות לתמלול קלטות חקירה, ובכ-62% מהמקרים האמורים (כ-48% מכלל המקרים) התמליל מתקבל לאחר יותר משלושה חודשים.

בקשר להגשת בקשות לקבלת תעודת חיסיון (תעודה אותה המוציא השר לביטחון הפנים אם לדעתו גילוי או מסירה של חומר חקירה עלול לפגוע בציבור) המצב לא הרבה יותר טוב. לפי דוח המבקר, בשנים 2017-2014, כ-53% מהתיקים שבהם הוגשו בקשות להגשת תעודת חיסיון, הוגשה הבקשה לאחר תקופה של חודש עד מעל לשנה ממועד הגשת כתב האישום.

נתון מקומם נוסף נוגע לחוות-הדעת המתקבלות בתיקים פליליים מהמעבדות לזיהוי פלילי במשטרה (מז"פ). שם חל גידול של כ-28% בשיעורם של מספר התיקים שחוות-הדעת בעניינם התקבלה אחרי הגשת כתב האישום. באותן שנים לגביהם מתייחס הנתון (2016-2014), התקבלה חוות-הדעת ממז"פ לאחר הגשת כתב האישום בכ-38% מהתיקים בממוצע. 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מברכת על דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, נבחנו ואומצו על-ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה תדיר. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.

"באשר להעברת חומרי חקירה לתביעה: משטרת ישראל מנהלת מדי שנה למעלה מ-300,000 תיקי חקירה ביסודיות ובמקצועיות, ומתנהלת מול גופי התביעה בהתאם לנהלים מוקפדים, הוראות החוק ותהליכי פיקוח ובקרה מוסדרים. עם כניסת תיקון 75 לחסד"פ, נכתב נוהל המגדיר כיצד מסווגים ומעבירים את כל חומר החקירה בחלוקה לחומר שהופק מרשות מודיעין וחומר שהופק מרשות חוקרת לפרקליטות. בנוסף מתקיים פורום עבודה משותף המתכנס באופן שוטף בראשות המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ועוסק במכלול הסוגיות הנוגעות לנושא זה, וכן הוקם צוות משותף לפרקליטות, שמטרתו לייצר נהלים ותהליכי עבודה על מנת לוודא העברה מסודרת ומלאה של כל חומר חקירה.

"בחטיבת החקירות מתבצע הליך סדור לשינוי תהליך העברת חומר חקירה לגורמי התביעה, כך שיוכל לעבור באמצעים דיגיטליים. בימים אלה נבנית מערכת חסיונות ממוחשבת שמטרתה, בין היתר, לקצר את משך זמן הטיפול בחומרי חקירה חסויים. כמו כן, קיים נוהל חדש שנכתב בתיאום עם פרקליטות המדינה, המסדיר את אופן העבודה בנוגע להוצאת תעודת חסיון, מיונו והפרדתו. כיום פרויקט 'תיק תביעה דיגיטלי' מקבל את מרב תשומת-הלב במטרה לייעל תהליכים אלה ככל שניתן.

"באשר לעיון בחומרי חקירה: זכותו של נאשם לקבל את חומר החקירה היא זכות יסוד שהמשטרה מכירה בה ופועלת לפיה. אולם לצערנו, מדובר טענה שסנגורים רבים מעלים במסגרת ההתדיינות מול התביעה, ובמקרים רבים הבקשות אינן מוצדקות, כשהמטרה היא לנסות לכפות על התביעה לחשוף חומרים חסויים או לטעון טענות אחרות, אשר נועדו לסייע לנאשמים בהשגת יתרונות בהליך הפלילי. בכל הנוגע לתעודות חיסיון, הרי שבתיקים המתנהלים בהליך רגיל - לא מוגש כתב אישום כל עוד אין תעודת חיסיון בתיק החקירה. בתיקי מעצר פועל מדור חיסיונות להוצאת תעודת חיסיון מהר ככל שניתן, אולם בפועל אין אפשרות להוציא תעודה בהליך מעצר במקביל להגשת כתב אישום בשל מורכבות ההליך. יצוין כי בימים אלה נבנית מערכת חסיונות ממוחשבת שמטרתה, בין היתר, לקצר את משך הטיפול בחומרי חקירה חסויים. משטרת ישראל תמשיך לפעול ליישום הוראות החוק תוך מתן מכלול הזכויות לכל נחקר או נאשם באשר הוא".

פרקליטות המדינה מסרה בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על דוח המבקר וכבר פועלת לשפר מרבית הנושאים שעלו בדוח. יש להדגיש כי הפרקליטות מקפידה על הגשת כתבי אישום רק לאחר ששוכנעה כי חומר החקירה שהועבר מלמד על קיומה של תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב האישום. בשיתוף עם משטרת ישראל, הפרקליטות שואפת להביא לצמצום אותם מקרים - עליהם הצביע הדו"ח - בהם יש הכרח בהגשת כתב האישום בטרם הועבר מלוא חומר החקירה, וזאת לאור הרצון להימנע מסיכון שלום הציבור".