הנקראות ביותר

חקירה לא באפלה

נוכחות של עו"ד מטעם החשוד בחקירת פלילית עשויה לחסוך זמן משפטי ולסייע בגילוי האמת

חקירה/ צילום: שאטרסטוק
חקירה/ צילום: שאטרסטוק

עיתון "גלובס" חשף לאחרונה את ההצעה לקבוע בחקיקה כי עורך דין יהיה רשאי להיות נוכח בעת חקירתו של חשוד בעבירה פלילית. מדובר בהצעת חוק שהוגשה כבר בשנת 2007 על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, ומאז מועלית שוב בכל כנסת. מספר ועדות בראשות שופטי בית המשפט העליון כבר דנו באפשרות זו, ובשיח המשפטי ישנם טיעונים בעניין לכאן ולכאן.

לדעת משפטנים רבים, גם מערכת אכיפת החוק הישראלית, בדומה למערכות אכיפה בעולם, מחלצת מחשודים הודאות-שווא ובכך מביאה להרשעת חפים מפשע. לפי גישה זו, נוכחות עורך דין בחקירה אמורה לצמצם את כמות הודאות-השווא, כי בין היתר החשוד יקבל ביטחון מעצם נוכחות עורך דינו בחקירה; והחוקר ינקוט עקב זאת רק אמצעי חקירה חוקיים ולגיטימיים.

במערכת היום מתבזבז זמן שיפוטי ניכר הן לצורך בירור טענות הנוגעות לדרך גביית הודאת הנאשם (הליך שמכונה בשם "משפט זוטא"), והן בנוגע לזמן שיפוטי רב יותר, לבחינת טענות לקיומם של מחדלי חקירה שונים בתיק, כמו חשודים פוטנציאליים שלא נחקרו, ממצאים מהזירה שלא נבדקו וכיו"ב. כך שנוכחות עורך דין בחקירה יכולה לחסוך זמן שיפוטי ניכר. עורך דין יזעק בזמן אמת את זעקתו של החשוד בנוגע לצורך בביצוע פעולות חקירה שונות שטרם נעשו; והטענות על דרכי גבייתה של הודאת החשוד יפחתו כמעט לאפס, ברגע שעורך דין יהיה נוכח בחדר החקירות.

החשש המובן של גורמי אכיפת החוק הוא שיכולתם להגיע לחקר האמת תיפגע. ייתכן שיש בכך אמת. אך לכך כבר השיב הרמב"ם לפני מאות שנים: "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים" (ספר המצוות, מצוות ל"ת ר"צ).

בהקשר זה נציין כי מי שהכי פגיעים בהקשר של הודאות-שווא הם האנשים הנורמטיביים, משום שכשנציג החוק אומר להם שהם היו "לא בסדר" - רובם מקבלים זאת. רבים חיים בתודעת חטא שגויה, מנסים להבין מה עשו לא נכון/בסדר, גם אם מעשיהם היו חוקיים לחלוטין.

קיראו עוד ב"גלובס"


וכעת לפרקטיקה: מה עורך דין יהיה רשאי לעשות כשיישב בחדר החקירות לצד החשוד שנחקר? האם ישתוק? האם יוכל להתבטא? האם יוכל להתערב באמצע תשובה של החשוד?

בבריטניה - בדומה למצב המשפטי בארה"ב - שם מותרת נוכחות עורך דין בחקירת חשוד, הכלל המנחה הוא שעורך הדין אינו יכול להפריע הפרה בלתי סבירה, כמו מתן תשובה במקום החשוד; אך עורך הדין כן יכול לומר לחשוד לשתוק, לומר לחוקר שהוא נוקט אמצעי חקירה לא חוקי, או להפסיק את החקירה לצורך מתן ייעוץ משפטי.

ספק רב אם התרבות הישראלית יכולה להכיל סיטואציות מעין אלה, ואם כל הזמן השיפוטי שייחסך על ניהול "משפטי זוטא" לא יבוזבז על שאלות כמו - האם עורך הדין הוצא מחדר החקירות בצדק או לא בצדק, האם היה מותר להתחיל בחקירה עד הגעת עורך הדין, מה גורלן של שיחות מסדרון ושירותים עם החוקר וכיו"ב. שאלה נוספת היא כיצד תפורש במשפט התנהגותו של עורך הדין עצמו בחקירה - האם זו תוכל לפעול לחובת לקוחו?

נראה לנו שכפי שטענות המועלות בשימוע על-ידי עורך הדין אינן קבילות במשפט - כך גם התנהלותו של עורך הדין במהלך החקירה, אשר רק יוכל להועיל ללקוחו, אך לא להזיק.

ולסיום, אי-אפשר שלא לתהות - מה יועילו חכמים בתקנתם, שעה שעדים שאינם חשודים ימשיכו להיחקר ללא כל פיקוח. די ברפרוף בחדשות החודשים האחרונים, כדי למצוא טענות שונות להפעלת לחצים פסולים על עדים בחקירות, במטרה להפליל חשודים. כך שיש למחוקק עוד עבודה רבה בטיפול בסוגיה זאת.

■ הכותבים הם מומחים לעבירות צווארון לבן ולמשפט פלילי. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!