לדון בבקשה לבנייה על הגג - גם במחיר של סכסוך שכנים

עפ"י ועדת הערר המחוזית תל-אביב יש לקיים דיונים בבקשות להיתרים לבנייה על הגג, גם במקרים שאין רוב של 75% מבעלי הדירות

הבניין ברחוב הירש / צילום: איל יצהר
הבניין ברחוב הירש / צילום: איל יצהר

ועדת הערר המחוזית תל-אביב, בראשות עו"ד אפרת דון יחיא סטולמן, הורתה לוועדה המקומית בבני-ברק לקיים דיונים בבקשות להיתרים לבנייה על הגג, גם במקרים שאין רוב של 75% מבעלי הדירות. בוועדה המקומית הודו כי עד כה נמנעו לקיים דיונים בבקשות להיתר ללא הסכמת מרבית הבעלים, וזאת במטרה למנוע סכסוכי שכנים.

בספטמבר 2017 רכש אדם, אב ל-13 ילדים, דירת 3 חדרים בשטח 66 מ"ר בבניין משותף ברחוב הירש 5 בבני-ברק. טרם המכירה הסביר המוכר כי הוא ושכנו לקומה מצויים בהליך להגשת היתר לבניית חדרים על הגג, שיוסיפו לדירה הנמכרת שטח של 120%. הוא הוסיף כי רוב הדיירים בבניין חתמו על הסכמה להגשת הבקשה להיתר, באופן שעולה על 83% מבעלי הדירות. על רקע זה הסכים הקונה לשלם בעד הדירה סך של 2.15 מיליון שקל, שהם 400 אלף שקל מעל האומדנים, משום שתכנן להרחיב את הדירה ולאכלס בה את משפחתו הגדולה, ועל כן היה צידוק לתמורה הגבוהה ששולמה במסגרת העסקה.

לאחר הרכישה, ולאחר שהבקשה להיתר כבר הוגשה, הודיעו שני דיירים בבניין כי חזרו בהם מהסכמתם, בטענה כי העבודות שיתבצעו ייפגעו בבריאותם. מאז סירבה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני-ברק לדון בבקשה, ועל כן הגיש רוכש הדירה ערר לוועדת הערר המחוזית נגד הוועדה המקומית. בערר צוין כי הרקע דחוף של הבקשה הוא מצוקת דיור קשה של העורר, שכן העיכוב במתן ההיתר, מונע ממשפחתו ברוכת הילדים קורת גג ומשית עליו הוצאות שכירות גבוהות.

מבקש ההיתר טוען בערר, שהוגש באמצעות עו"ד חיים קנר, כי בעלי הדירות שחתמו על הסכמתם להגשת הבקשה אינם יכולים לחזור בהם, וכי הוועדה המקומית שגתה בכך שלא דנה בבקשה גם מהטעם שאין צורך בחתימה של כלל הדיירים בבניין כדי לדון בבקשה.

בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה הערר טענה הוועדה המקומית כי בבני-ברק אם הגג הוא משותף, יש הכרח להביא חתימות של מינימום 75% מבעלי הדירות בבניין המסכימים לבנייה על הגג, כי הוועדה המקומית "אינה מעוניינת בכך שיהיו סכסוכי שכנים".

עו"ד אפרת דון יחיא סטולמן הבהירה לוועדה המקומית כי הוראות החוק והתקנות קובעות שבקשה שהוגשה לוועדה מקומית צריך לקיים בה דיון. "בעת הגשת הבקשה אין מחלוקת שהיו בידי המבקשים הסכמות של 75% מבעלי הדירות בבניין המשותף ולפיכך לא היה נדרש לפרסם הודעה בעניין הקלה", ציינה דון יחיא סטולמן וציינה כי בהתאם לחוק התכנון והבנייה על הוועדה היה לקלוט את הבקשה והיא אכן נקלטה, אך גם היה עליה לקיים דיון בבקשה, וזאת היא נמנעה לעשות. על כן החליטה דון יחיא סטולמן לאפשר לבעלי הדירות שחזרו בהם מהחתימה, להגיש התנגדות לבקשה תוך 14 יום, והורתה לוועדה המקומית לקיים דיון בבקשה תוך 45 יום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988