הנקראות ביותר

המדינה תממן ניסויים במכוניות אוטונומיות, רחפנים ורמזורים חכמים

בהמשך לחשיפת "גלובס" מהשבוע שעבר: תוכנית הסיוע לתחבורה חכמה יוצאת לדרך בהשקעה של 30 מיליון שקל בשנה, ותכלול בין היתר ניסויים טכנולוגיים בנתיבי איילון ובבסיסי צה"ל ● שאלת המפתח: כיצד משרד התחבורה ורשות החדשנות יאפשרו לסטארט-אפים לפעול בחופשיות מבלי לסכן חיי אדם

מכונית אוטונומית של וויימו / צילום: רויטרס
מכונית אוטונומית של וויימו / צילום: רויטרס

משרד התחבורה ורשות החדשנות מכריזים היום על פתיחת מסלולי בקשות הסיוע לתוכניות הרצה (פיילוטים) בתחומי התחבורה החכמה. כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, הממשלה תציע רצף של תוכניות סיוע לפיילוטים בתחומים טכנולוגיים שונים, בהיקף כולל של 100 מיליון שקל לשנה. היקף מקטע התחבורה שמתפרסם כעת יעמוד 30 מיליון שקל בשנה. התוכניות אמורות להימשך חמש שנים, אם כי עדיין לא ידוע כמה יושקע בכל אחת מהן.

תוכנית התחבורה, שגובשה בשיתוף מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, תסייע למימון ניסויים מתקדמים שדורשים בניית מתקנים, שימוש בציי רכב, דלק וכמובן פיתוח טכנולוגי. החברות שישתתפו בה אף עשויות לקבל אישור לחרוג ממגבלות רגולטוריות החלות כיום, ופטור ממיסים במקרים מסוימים.

גורמים ממשלתיים מדווחים על בקשות רבות שהגיעו מהתעשייה ומסטארט-אפים לביצוע ניסויים, שרבות מהן נדחו עד כה בגלל היעדר יכולת היענות להן. בין השאר מדובר בבקשות לניסויים בטכנולוגיות נהיגה אוטונומית וסמי-אוטונומיות, כולל מכוניות אוטונומיות חדשות וציוד נלווה למכוניות קיימות; טכנולוגיות ואלגוריתמים חדשים לוויסות התנועה ולהתאמה חכמה של ניהול הרמזורים; וטכנולוגיות לחיסכון בדלק ולשימוש בדלקים ירוקים.

ל"גלובס" נודע כי גם צה"ל מתעניין בתחומי החדשנות בתחבורה, ומתנהלים מגעים לפתוח שדות ניסויים של צה"ל לניסויים אזרחיים בתחומים אלה. כך יתאפשרו ניסויים בתנאים מבוקרים כפי שדורשות חברות הרכב הגדולות בעולם, ולצה"ל תהיה גישה מידית לטכנולוגיות העדכניות ביותר בתחום. בין השאר מדובר בביצוע ניסויים באתר שדה שדמה בנגב ובאתר ניסויים נוסף באזור פלמחים במרכז הארץ.

כמו כן יתאפשרו ניסויים בכמה אתרים אזרחיים, ובהם מנחת דלתון שעבר הסבה למסלול מרוצי אופנועים; מסלול המרוצים החדש שבבאר שבע המאפשר גם סימולציה של תחבורה עירונית; שדה תימן המאפשר ניסויים ברחפנים ומטוסים קלים וכן בכלי רכב חכמים, ומנחת ערד שהוסב גם הוא לאחרונה למסלול מרוצים. כמו כן יועמדו לרשות הסטארט-אפים קטעי כביש חדשים שטרם נפתחו לציבור, כמו המסלול הנוסף באיילון צפון לכיוון צומת גלילות, ומגרשי חנייה גדולים שייסגרו לתקופות הניסויים. עוד מועלית האפשרות להפוך שטחים בקיבוצים, מפעלים ומחצבות לאתרי ניסויי תחבורה סגורים לציבור.

כאתרי ניסוי נוספים ישמשו מרכזי בקרת התנועה של הערים הגדולות. המובילות בתחום זה הן תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, והמפתיעה: אשדוד, שהוגדרה כ"עיר הניסויים" של התחבורה החכמה בישראל בזכות ניסויים שמתנהלים בה כבר בימים אלה. מרכזי בקרת התנועה יאפשרו ניסויים של חברות שמבקשות לייעל ולהחכים את ויסות התנועה ושילוב תחבורה ציבורית חכמה כדי להקל על עומסי התחבורה העירונית המוכרים.

חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומי התחבורה יוכלו לקבל במסגרת התוכנית תמיכה כספית של עד 50% מהוצאות המו"פ המאושרות. תמיכה בשיעור חריג של 75% תינתן לתוכנית בעלות פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על ייעול ושיפור התחבורה. המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, אך אינו דורש השתתפות ברווחים או בהצלחות עתידיות. החברה הנתמכת תחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

להוכיח היתכנות בסביבה אמיתית

במשרד התחבורה אומרים כי הבקשות לביצוע ניסויים ייבחנו לאור ה"אימפקט התחבורתי" שלהן, כלומר המידה שבה ההצעה מקדמת מעבר לתחליפי דלק, צמצום הגודש בכבישים, מאבק בתאונות דרכים ושימוש לתחבורה ציבורית. "עניין התמיכה הכספית מינורי בעינינו", אומרת ל"גלובס", דפנה עין דור, מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה, "החלטת הממשלה נותנת את הפלטפורמה ומבהירה שמדובר בתוכנית לאומית. מה שהחברות צריכות זה סיוע ברגולציה, ואנחנו לא בהכרח יודעים מראש במה אנחנו מפריעים. השוק יגיד לנו מה הצרכים הרגולטוריים". נושאים נוספים שעל הפרק הם כלי רכב מקושרים וחשמליים, מודלי תחבורה שיתופית, טכנולוגיות ניטור ועיבוד מידע, וכמובן כלים להפחתת תאונות הדרכים.

רשות החדשנות, מצדה, תמכה עד כה בתוכניות בשלבי מו"פ מוקדמים, וכעת היא מתקדמת באסטרטגיה לתמוך בצמיחת בחברות שלמות. משרד התחבורה משלים את המהלך בליווי חברות הסטארט-אפ בהיתרי רגולציה ובהנגשת הגישה למתקנים. התמיכה הכספית תינתן באמצעות הרשות לחדשנות, שתבחן את הבקשות במישור ההיתכנות הטכנולוגית והעסקית, ובמקביל הן ייבחרו במשרד התחבורה במישור האימפקט התחבורתי.

שגיא דגן, מנהל זירת צמיחה ברשות החדשנות, אומר שאישור הבקשות ייקבע על בסיס שלושה קריטריונים: עד כמה הפרויקט עוזר להבשלה והוכחת היתכנות של הטכנולוגיה בסביבה מבצעית; עד כמה הוא מקרב את המוצר לשוק ומאפשר חדירה לשוק העולמי; ועד כמה היזמים בנו חברה שמסוגלת להצליח ולצמוח. לדבריו שאלות הרגולציה ייענו על ידי משרד התחבורה, שיצטרך לקבוע בין היתר כיצד הוא שומר על הבטיחות ועדיין מאפשר ניסויים לכלי רכב אוטונומיים - שעלו בעולם לכותרות בהקשרים שליליים לאחרונה, כשמכונית של אובר דרסה למוות הולכת רגל.

שאלת הנכונות של משרד התחבורה להגמיש את ההגבלות ולאפשר חריגה מהתקנות וההנחיות היא חשובה במיוחד במקרה הזה. מצד אחד זהו התנאי לקיומם של הניסויים, ומהצד האחר - מתן האישור לחרוג מגדיל את רמת הסיכון של האוכלוסייה. בנוסף, כפי שמגדיר זאת גורם ממשלתי, "זה מגדיל את הסיכון של הפקיד לאבד את משרתו".

בעיית הסיכונים בניסוי נפתרת פעמים רבות באישור לניסויים "יבשים", שבהם לא עובדים עם התחבורה האמיתית בשטח. כך למשל יש מערכות לוויסות תנועה שיכולות לעבוד ב"מוד צל", לאסוף נתוני אמת שוטפים ולחזות את ביצועיהן מבלי להשפיע על הרמזורים עצמם. אם התוצאות משביעות רצון, מתקדם הניסוי לשלב הבא שבו מפעילים אותו על אזור מצומצם שבו הוא פועל מול תחבורת אמת, ורק לאחר שכל השלבים המוקדמים הראו תוצאות חיוביות מרחיבים אותו לכלל מערך התחבורה. עדיין נותר החשש שדווקא אז תקרוס המערכת, וזה הסיכון שלוקח הרגולטור כשהוא מאשר את הניסוי.

גדי הורנשטיין, ראש ענף מוביליטי ו-IoT ברשות החדשנות, מנסה להרגיע ואומר שהניסויים מלווים על ידי יועצים מומחים, יוצאי חיל אוויר ובעלי ניסיון בבניית פיילוטים וניהולם. "משרד התחבורה ונתיבי איילון שאחראית על הבקרה וניסוי הם בעלי ניסיון רב. אנחנו עוברים על התוכנית והמשימות, רואים את תכנון הניסוי, מי תכנן ואיך תכנן. רשות החדשנות ומשרד התחבורה תומכים זה בזה ומשלימים יכולות אלה של אלה".

לדברי הורנשטיין, רשות החדשנות תאפשר לקיים פרויקטי ניסוי ממושכים, עד לשנתיים, כדי לבחון את הצלחת הטכנולוגיות ושיטות העבודה החדשות בתנאים משתנים, למשל עונות השנה, אירועי ענק שמשנים את זרימת התחבורה בעיר, או אתרים שבהם נוצרים עומסים בתקופות ספציפיות. "בנוסף נוודא שהניסוי עונה לצורכי הלקוח הסופי. חשובה גם איכות האתר שעושים בו את הפיילוט, לא ברמזור צדדי בחצר עירייה אלא במערך בקרת רמזורים עמוס בתנועה".

אלי כהן  / צלם:  שלומי יוסף

לא בהכרח טכנולוגי, אבל חדשני

ד"ר ענת בונשטיין, ראש מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, עומדת מאחורי שיתוף הפעולה בין 11 משרדי ממשלה שונים בשני הנושאים שתחת אחריותה. "פרויקטים עם אימפקט תחבורתי לא חייבים להיות טכנולוגיים אלא עם קונספט חדשני", היא אומרת, "יצרנו את התוכנית הזו על ידי זה שיצרנו קשר עם המון גורמים, סטארט-אפים ואקדמיה, ושאלנו מה צריך כדי לקדם תחבורה חכמה. אמרו לנו שצריך פיילוטים לטכנולוגיה, וזה מה שמופעל כעת".

המנהלת הוקמה לפני כחמש שנים. "אנחנו תומכים בטכנולוגיה לאורך כל שרשרת הערך: מרמת מרכזי המחקר ועד להבאת הפרוייקט לביצוע", אומרת בונשטיין. לדבריה, מיקומה של המנהלת במשרד ראש הממשלה מסייע לגיבוש מדיניות ממשלתית ובהבאת החידושים לתשומת ליבו של ראש הממשלה נתניהו: "הוא מזכיר את הנושא בכל פגישה עם משלחות, וכשאני מציגה את העדכונים בממשלה הוא עוקב ומתייחס בעניין".

שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, מסר כי התמיכה בחברות הסטארט-אפ תאפשר להן להיבנות טוב יותר ולחדור לשוק מהר יותר, ומצד שני תשתפר הרגולציה הממשלתית. "הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, והחובה שלנו כממשלה היא ללוות אותה מהבחינה הרגולטורית כדי שניתן יהיה ליישם אותה בהקדם". שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הוסיף: "התעשייה החדשנית הישראלית הפכה למודל עולמי לחיקוי, אך הדבר טרם חלחל לתחבורה בישראל. בתחומי התחבורה ישראל זקוקה לזריקת עידוד מהותית ובכוונתנו לאפשר לתעשייה זאת לפרוץ לתחומי פעילות חדשים. זה צעד חשוב בחיבור בין הצלחת תעשיית ההייטק ובין תחומי התחבורה". 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!