הנהלת האוניברסיטה העברית הציבה יעד לגיוס תרומות בהיקף מיליארד דולר בשבע השנים הקרובות. האוניברסיטה הכריזה על היעד במהלך כינוס של חבר הנאמנים בירושלים שנערך אתמול. חבר הנאמנים מתכנס השבוע לרגל 100 שנה להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה, ולשם כך הגיעו לישראל כ-350 תורמים ושותפים של האוניברסיטה ברחבי העולם. תאריך היעד שקבעה האוניברסיטה הוא שנת 2025, אז יצוין 100 שנה להשלמת בנייתה.
האוניברסיטה העברית הודיעה גם כי תצא בקמפיין גיוס המונים, ראשון מסוגו של מוסד אקדמי ישראלי. קמפיין גיוס התרומות הקודם של האוניברסיטה כלל גיוס של מיליארד דולר בתוך עשור, כך שעכשיו האוניברסיטה תצטרך להשקיע מאמצים כבירים. מהאוניברסיטה נמסר כי עלות גיוס התרומות עומדת על כ-20%. בשנה שעברה היוו התרומות 13% מתקציב האוניברסיטה - כ-400 מיליון שקל מתוך תקציב של כ-3 מיליארד שקל.
האוניברסיטה לא הסתפקה בקביעת יעד חדש לגיוס תרומות, אלא קדמה לכך עבודת מטה לקביעת הצרכים של האוניברסיטה להם היא מייעדת את הכסף. הפקולטות ומוסדות המחקר השונים באוניברסיטה הציגו להנהלת האוניברסיטה את החזון שלהם, ולאחר מכן גיבשה ההנהלה את סדרי העדיפויות שלה. התוכנית, שהוצגה לחבר הנאמנים, כוללת הקצאה של 250 מיליון דולר להיי-טק, 216 מיליון דולר לתחום הבריאות, 115 מיליון דולר לתוכניות תיקון עולם ועוד.
לאן מיועד הכסף
"להרחיב את הקהל שמתעניין במה שהאוניברסיטה עושה"
"היום התרומות הן מאוד ספציפיות, אנשים רוצים לדעת בדיוק לאן הכסף שהם תורמים הולך, והאם הוא נוצל ביעילות. גם כשתורם נותן מלגה לסטודנט הוא רוצה להכיר אותו ולדעת איך הוא מתקדם", כך אמר ל"גלובס" יוסי גל, סגן נשיא לקשרי חוץ באוניברסיטה העברית. גל היה בעברו מנכ"ל משרד החוץ וכן שימש כשגריר בצרפת ובהולנד.
לגבי קמפיין גיוס ההמונים (Crowd Funding) שיתקיים בחודש וחצי הקרובים, אמר גל כי בארה"ב מדובר בפרקטיקה מקובלת למדי. "אנחנו חושבים שצריך להתחדש, להרחיב את הקהל שמתעניין במה שהאוניברסיטה עושה. זה יותר מכסף ונועד גם כדי לאפשר לעוד אנשים להיות חלק מהחוויה. אנשים רוצים לתרום לעולם טוב יותר. מבחינתי, כל תרומה - גם הכי קטנה - היא מאוד משמעותית כי בסוף אתה צריך את המקורות האלו כדי לקדם את המדע, בין אם אתה עוזר לסטודנט מעוט יכולת ובין אם אתה עוזר להקמת מכון למחקר מוח.
"אחד הדברים שמשמחים אותי הוא שלהרבה מאוד אנשים איכפת מחינוך והשכלה גבוהה איכותית. האתגר שלנו הוא לנסות להגיע ליותר ויותר בנים ונכדים של התורמים. הם מאמינים בפילנטרופיה, אבל בתוך העולם הזה אתה מתחרה עם מוסדות אחרים, ועם הצרכים הפנימיים בקהילה שלהם בחו"ל. הרוב הגדול של התורמים שלנו הם יהודים, רובם מבוגרים, אבל אנחנו מנסים להגיע גם לצעירים, לא בהכרח לילדיהם של תורמים מבוגרים".
מה מבדיל את התורמים המבוגרים והצעירים?
"הקשר של ההורים לישראל הוא קשר אמוציונלי רגשי ויש להם מחויבות גדולה יותר, אבל היום ישראל היא מדינה מאוד מתקדמת, עם כלכלה טובה ומבוססת, והאלמנט של הרגש הוא פחות דרמטי. אצל הדור הצעיר מה שמוביל זה התרומה למצוינות אקדמית, וגם מילות קסם כמו חדשנות ויזמות וההמצאות הגדולות שיצאו מהאוניברסיטה העברית".
בשביל חדשנות אתה לא חייב לתרום לאוניברסיטה ישראלית, אתה יכול לתרום ל-MIT או הרווארד.
"אתה צודק, אנחנו רואים את המשאבים שמושקעים באקדמיה ובמחקר בסין וגם את האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. ואולם רק באחרונה פורסם דירוג טיימס שהראה כי הגענו למקומות 91-100 מבחינת יוקרה ומוניטין של אוניברסיטאות בעולם. המצוינות האקדמית שלנו היא עדיין גורם חשוב בהשגת תרומות".
האם מעמדה של מדינת ישראל בעולם משפיע על גיוס התרומות?
"זאת שאלה טובה. כשאני מסתובב בעולם אני שומע לא מעט הערות ביקורתיות על ישראל, משני הצדדים ועל היבטים שונים של מדיניות - מקשר עם יהודי התפוצות ועד התחום המדיני. עם זאת, אני לא חושב שיש לכך השפעה על הזדהות של תורמים עם האוניברסיטה העברית ובכלל האקדמיה בישראל".
גיוס התרומות מגיע על רקע תוכנית הבראה והתעיילות של האוניברסיטה בהיקף של 2.7 מיליארד שקל בעשר שנים. במסגרת התוכנית, עליה חתמה האוניברסיטה בסוף פברואר, היא התחייבה גם להגדיל את המאמצים לגיוס תרומות. חלק מהותי מהחוב אותו צברה האוניברסיטה בהיקף של 1.8 מיליארד שקל הגיע מהתנהלות לא תקינה בנוגע לתרומות שקיבלה. כך, היא נגסה בקרנות צמיתות (קרנות שלפי החוק צריך להשתמש רק בפירות ההשקעה שהן מניבות), השתמשה בתרומות לצרכים שונים מאלו שאליהן יועדו, וגילגלה תרומות משנה לשנה ומפרויקט לפרויקט.
האם ההתנהלות הפיננסית של האוניברסיטה לא פוגעת במאמצי גיוס התרומות?
"אני חושב שהסכם ההבראה הוא הסכם מאוד חשוב ונותן רוח גבית לאוניברסיטה. אני לא מרגיש שזה פגע לנו בתרומות, אלא להיפך - יש הרגשה שיש אפילו יותר מחויבות של התורמים הגדולים שלנו לקדם את האוניברסיטה. אנחנו גם מאוד שקופים עם התורמים שלנו".
האם אתם מצליחים לגייס גם מתורמים ישראלים?
"זה אחד הדברים שהשקענו בהם. כיום הישראלים אחראים רק על כ-5% מכלל התרומות, אבל זה במגמת עלייה, גם בגלל המצב הכלכלי הטוב בארץ וגם בגלל מתעשרי ההיי-טק. כשמסתכלים על האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב, שם ההזדהות של הבוגרים היא גדולה יותר, מכיוון שאת השנים המשמעותיות הם מבלים באוניברסיטה, בעוד שבישראל מבלים אותן בצבא. ואולם יש התחלה מאוד מעודדת של שינוי, וניתן לראות יותר ויותר גורמים ישראלים שמוכנים לתרום. לי זה מאוד חשוב כי ככה אני יכול להראות לידידים שלנו בחו"ל שאנחנו עושים מאמץ גם אצלנו".
100 שנה להנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית
הרעיון של הקמת אוניברסיטה יהודית, ששפת הלימודים בה תהיה עברית, עלה לראשונה בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. שנים ארוכות לקח להוציא את הרעיון אל הפועל, וב-1914 חתמה ההסתדרות הציונית על הסכם עם עו"ד פרוטסטנטי בשם ג'ון גריי היל, שהיה אוהד של הציונות, לרכישת אדמות אחוזתו בהר הצופים - כך לפי הארכיון הציוני המרכזי. מלחמת העולם הראשונה עיכבה את תחילת הבנייה וטקס הנחת אבן הפינה נדחה לשנת 1918, אז התקבלו מהבריטים אישורי הבנייה. לפי אתר האוניברסיטה העברית, הוחלט להניח בטקס הנחת אבן הפינה 12 אבנים כמניין שבטי ישראל, אך בלחץ גופים נוספים מהיישוב היהודי הונח מספר גדול יותר.
הטקס נערך ב-24 ביולי 1918, לפני כ-100 שנה, ונאמו בו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, סר הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. אלפי אורחים ומוזמנים השתתפו בטקס, ביניהם נציגים של אוניברסיטאות מרחבי העולם. ויצמן כתב לאחר הטקס: "מסגרת הנוף של הטקס היה בה מן היופי הנעלה שאינו משתכח. השמש השוקעת הציפה את הרי יהודה ומואב בנגוהות זהב. נדמה לי כי ההרים אשר שינו צורתם הביטו משתאים, ואולי מנחשים, שזו תחילת שיבת בניהם". בניית האוניברסיטה לקחה שבע שנים והיא החלה לפעול רק בשנת 1925.
הטכניון גייס תרומות בהיקף 1.8 מיליארד דולר בעשור
הטכניון הכריז אתמול גם הוא על יעד לגיוס תרומות: 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024. למעשה הקמפיין כבר התחיל ועד כה גוייסו 40% מהסכום בארבע שנים. מהטכניון נמסר כי הכסף מיועד לקמפוס בישראל, ולא לקמפוסים של הטכניון בעולם. הם הוסיפו גם כי השקת קמפיין באופן שקט מקובלת באוניברסיטאות המובילות בעולם, שנוהגות לחשוף אותו לציבור לאחת הבטחת שליש מסכום היעד.
בטכניון ציינו כי בשני העשורים האחרונים הם התמקדו בהקמת מרכזי מצוינות רב-תחומיים בנושאים כגון ננוטכנולוגיה, אנרגיה בת קיימא, הנדסה ומדעי החיים, מערכות אוטונומיות וחקר הסרטן. "עלינו להשקיע סכומים גדולים בתשתיות המחקר של מרכזים אלה ובגיוסם של חברי סגל חדשים, שכן רק כך נוכל לעגן ולהעמיק את מנהיגותנו בתחום הטכנולוגי-מדעי", מסר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, בהודעה לעיתונות.
"עלינו להמשיך במאמצינו לגייס סגל חדש ולהגדיל בשש השנים הקרובות את מספר חברי הסגל מ-570 ל-620. עלינו להתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית הרביעית, היא המהפכה הדיגיטלית, ולשם כך עלינו להעמיק בתחומים רבים ובהם בינה מלאכותית, הגנת סייבר, אנרגיה מתחדשת, פיתוח סביבתי ומדע והנדסה קוונטיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
