מחדל מצלמות המהירות: כשהמפכ"ל התקשר למכון התקנים

בעקבות בדק הבית שלה, המשטרה ניצבת בפני מבול של פניות בדרישה להחזרי כספים וזה עוד לפני הנהגים שאיבדו את רישיונם בעקבות דוחות המהירות • אבל הפרשה הזו התחילה בעצם כבר לפני שנים

אלשיך / צילום: שלומי יוסף
אלשיך / צילום: שלומי יוסף

שני גורמים צריכים לעשות בדק בית אחרי שפרקליטות המדינה הורתה להפסיק לשלוח דוחות לנהגים על בסיס 100 מצלמות המהירות מסוג א3 הפועלות בכבישים מאז 2013: משטרת ישראל, שלא ביצעה בקרה ראויה והתעלמה זמן רב מהטענות החמורות בענין המצלמות; ומכון התקנים, הגוף שנתן את ההכשר המקצועי למצלמות הללו.

לאור הודעת הפרקליטות, מלבד הפגיעה החמורה באמון הציבור במשטרה, צפוי עכשיו מבול של פניות מצד אזרחים שקיבלו דוחות, בדרישה להחזר הכספים. ייתכנו גם תביעות נוספות בגין רשלנות. מדובר במאות מיליוני שקלים שנגבו מאז הופעלו המצלמות ב-2013, ואלפי אנשים שאיבדו את רישיון הנהיגה שלהם בעקבות הדוחות הללו. הנזק למשטרה הוא הפסד הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בחודש.

נקודת המפנה בפרשת מצלמות המהירות הייתה הפרסום ב"גלובס", שבו נחשף מסמך מדיון פנימי של המשרד לביטחון פנים והמשטרה בתחילת 2017, על המחדל הגדול בתהליך אישור הפעלת המצלמות הללו.

הפרשה החלה לפני שנים אחדות, כאשר קבוצה של 20 נהגים, המיוצגים על ידי עו"ד תומר גונן, ערערו על תקפות הדוחות שקיבלו בגין מהירות מופרזת על בסיס מדידות המצלמות הללו. טענותיהם של הנהגים ועו"ד גונן קיבלו ביטוי בתקשורת, אבל בתחילה לא נלקחו ברצינות במשטרה.

במסגרת ההליכים המשפטיים זומן להעיד אילן כרמית, שהיה אז ראש אגף תעשייה במכון התקנים והאחראי על תהליך בדיקת המצלמות הללו. בעדותו הצהיר כרמית שהבדיקות היו כראוי אצל הספק בהולנד, אבל, בבדיקה שערכה המשטרה התברר, כי כלל לא נערכו ניסויים כראוי וכרמית עצמו כלל לא נכח באתר הניסויים. התברר גם, שהדו"ח של הספק ההולנדי למכון התקנים, הוא למעשה "העתק הדבק" של ניסוי שנערך 10 שנים קודם לכן בגרמניה, ותוצאותיו כלל אינן רלוונטיות לתו התקן שנדרש למצלמות.

במסמך שנחשף לראשונה ב"גלובס" על הדיון הפנימי, צוטטה ראש מערך התביעה באגף התנועה במשטרה נצ"ב שרית פילפסון אומרת כי "התקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך על תקן זה... מציעה בשלב הזה לא לבקש ממכון התקנים לתקף את התקן והמצלמות, זה עלול לסבך את המשפט המתנהל". בדוח סיכום על מחדלי הבדיקה של מכון התקנים נמסר לצמרת המשטרה והמשרד לביטחון פנים, כי "המשטרה נמצאת בבעיה בגלל התקן שלמעשה לא שווה הרבה".

בעקבות קבלת המסמך התקשר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך אל פנחס שחר, שהיה באותה התקופה מנכ"ל מכון התקנים, כדי לבדוק האם מכון התקנים מתכוון להוציא מכתב המאושש את תקפות תו התקן של המצלמות. אלשיך היה מודאג מהפגיעה התדמיתית שהמשטרה עלולה לספוג. מכון התקנים הבין שהסתבך והזמין חוות דעת נוספת ממומחה לטכנולוגיה דניאל רוזן וגייס סיוע משפטי מיוחד, בעשרות אלפי שקלים, כדי לתמוך ב"בדיקה" ובכרמית, אבל המשטרה החליטה לא להגיש את המסמך של רוזן לבית המשפט.

בעקבות הדברים הרחיב מבקר המדינה את הביקורת הנערכת כעת במכון התקנים גם לפרשת מצלמות המהירות. בנוסף, במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה יש תלונות בדרישה לבדוק את תהליך אישור מצלמות המהירות, הן במכון התקנים והן במשטרה, כולל התייחסות מיוחדת לעדותו של כרמית.

כל הליך בדיקה או חקירה בפרשת המצלמות חייב להגיע לאילן כרמית ולגרסאות שמסר בענין תו התקן שהוציא למצלמות. כרמית הוא כיום ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, והוא מחכה לאישור הוועדה למינוי בכירים בראשות השופטת בדימוס בלהה גילאור, כדי שהמינוי יהפוך למינוי קבע. דירקטוריון מכון התקנים, בראשות אורי דורי, מתכנס ב-21 בחודש. הצדקת קיומו של מכון התקנים היא אמון הציבור בו ובבעלי התפקידים במכון. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988