מנהל מכון וולקני מסביר למה הוא מסרב להעביר את המכון לצפון

פרופסור אלי פיינרמן, 71, מי שהיה דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מונה בסוף 2016 על ידי שר החקלאות אורי אריאל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, היושב על 3,000 דונם בראשון לציון. נדמה היה שאריאל ומנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו מצאו את מי שיספק להם שקט תעשייתי ויתמוך בתוכנית להעברת המכון לגליל, אבל פיינרמן התגלה כנאמן בעיקר למכון ולחוקריו.

התוכנית להעתקת מכון וולקני לגליל מעלה לא מעט תהיות. מבקר המדינה בודק את נסיבות הקמת הוועדה המיוחדת לבחינת העתקת המכון לצפון, שהוקמה ביוזמתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; בכנסת נערכו דיונים סוערים על הכוונה להעבירו ממקומו; מדענים בעלי שם עולמי שלחו מכתבי התנגדות ומחאה; בג"ץ נזף במשרד החקלאות על הרכב הוועדה שרובו אנשי נדל"ן, ודרש לצרף אליה מומחה לחקלאות; היועץ המשפטי לממשלה הודיע שיבדוק את טענות חוקרי המכון על חשדותיהם, כאילו ההנמקה של שחרור קרקעות לבנייה במרכז הארץ הושמעה כדי לסדר לשאול אלוביץ' מחירים טובים לקרקעות שהחזיק באזור ונאלץ למכור.

"האקו-סיסטם כאן חיוני"

המדענים במכון מדווחים על יחסים לעומתיים בין המכון להנהלת המשרד, אווירה לא נעימה ופגיעה במוטיבציה וביצירתיות של חוקרים.

"אנחנו במכון וולקני צריכים לחקור וליצור בראש שקט. זה לא סוד שהיוזמה להעביר את המכון לצפון מעוררת התמרמרות ואי שקט גדול בקרב החוקרים. אני מניח שהוועדה תפרסם את מסקנותיה בקרוב. המחקר פה מתבצע כמו שצריך, אבל הוא יכול להיות יותר טוב לו היה שקט תעשייתי מסביב. חוסר השקט בהחלט פוגם ברמה מסוימת במחקר, ביצירתיות של החוקרים, בעובדה שבמקום להקדיש 100% מזמננו לעסוק בלבת המחקר, חלק ממנו מופנה לדברים אחרים שאינם בליבת המחקר".

ההתנגדות העיקרית למעבר נומקה בשימור הסביבה המחקרית של החוקרים סמוך למכון ויצמן, אבל יש הרואים את ההתנגדות כפינוק וכהתעלמות מהאינטרסים של המדינה והפריפריה.

"למכון וולקני, פרט למרכז בראשל"צ, יש שני קמפוסים נוספים, בצפון בנווה יער ובדרום בגילת. יש עוד שמונה מו"פים חקלאיים בפריפריה, שאינם שייכים למכון וולקני, שמתופעלים מתקציבי משרד החקלאות וקק"ל. המדענים הראשיים של כל המו"פים האלה הם חוקרים ממכון וולקני. הפעילות של חוקרי מכון וולקני בצפון ובדרום נעשית בשיתוף פעולה עם החקלאים והמו"פים האזוריים.

"ליבת המחקר היא כאן, במכון וולקני, כאן נוצר עיקר הידע, כאן נוצרים עיקרי שיתופי הפעולה, כאן המנוע שמזין גם את הצפון וגם את הדרום, והמנוע הזה לא יכול לעבוד ברמה הכל כך גבוהה, אלא כאן במכון וולקני. בביקור של ראש ממשלת הודו נתניהו אמר לו שוולקני הוא מכון המחקר החקלאי הטוב בעולם, ואחרי זה הוא תיקן את עצמו אולי מעט, ואמר לפחות אין טוב ממנו. זכינו בפרס אונסקו למכון מחקר מצטיין במדעי החיים על תרומה לרווחה של האנושות.

"האקו-סיסטם כאן הוא חיוני, הוא הכרחי. אחד היתרונות הגדולים שלנו זו היכולת ליצור צוותי עבודה, יחד עם חוקרים בפקולטה לחקלאות, באוניברסיטת ת"א, ובאוניברסיטת בר-אילן. בלי זה המכון לא יגיע להישגים ברמה העולמית. לא מקובלת עלי הטיית הדיון והצגת הרתיעה שלנו ממעבר לצפון כפינוק".

ויש תיאוריית קונספירציה שהיה מניע נסתר להעברת המכון, לכאורה לסייע לשאול אלוביץ' בערכי הקרקע שהוא מחזיק פה בסביבה.

"אין לי מושג, אני קראתי את זה פעם ראשונה בעיתון, ואין לי מושג במה מדובר, אני מאוד מקווה שזה לא נכון". 

 מצבת כח אדם מכון וולקני

"עד שהדוח התפוצץ בתקשורת"

לוועדה שנתניהו יזם יש הרכב ואופי נדל"ני, עם מגמה ברורה להמליץ לעבור לצפון. לא היה בוועדה בתחילה ייצוג למחקר החקלאי, ואפילו אתה הוכנסת לוועדה אחרי לחץ ציבורי, במעמד של משקיף בלבד. זה נראה לך תקין?

"לא נראה לי בסדר שבמקור לא היה בוועדה מישהו שמבין במחקר חקלאי. בג"ץ תיקן את העוול, והוסיף לוועדה את פרופסור שמוליק וולף, שהיה דיקן הפקולטה לחקלאות, אבל לפחות נשמעת הדעה ונשמעת העמדה, ונוצרת הבנה של מה פירוש מחקר אקדמי במדעי הטבע, וגם מה פירוש אקו-סיסטם, וכמה הוא חשוב. יש פה 300 סטודנטים לתארים מתקדמים, רובם מהפקולטה לחקלאות, שעושים את העבודות למוסמך ודוקטור במעבדות שלנו, בהדרכת חוקרי וולקני ובשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטאות הרלוונטיות, ת"א, בר-אילן, ובעיקר הפקולטה לחקלאות.

"סטודנט כזה לומד בפקולטה לחקלאות בבוקר, בא הנה לעבוד כמה שעות במכון, וחוזר בערב ללמוד עוד שעתיים. הקירבה הזאת, הפיזית, היא סופר חשובה, גם לחוקרים של וולקני, שרבים מהם מרצים בהתנדבות בפקולטה לחקלאות".

אחרי הקמת הוועדה נחשף ב"גלובס", שהסתירו חוות דעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע, שקבעה שהמעבר לצפון הוא "סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי", והוסתרה גם חוות דעת של המדען הראשי במשרד החקלאות אבי פרל, שגם הוא הצביע על "הנזק שייגרם לחקלאות ישראל ולמו"פ החקלאי יהיה חריף ביותר". איך אתה מסביר את זה?

"על דו"ח המולמו"פ לא דובר בוועדה בכלל עד שהדוח התפוצץ בתקשורת, ולאחר שהוא עלה בתקשורת אני מקווה שגם חברי הוועדה קראו אותו. בקשר למדען הראשי של משרד החקלאות, הוא כתב מכתב כאשר הוועדה ביקשה מבעלי עניין להביע דעה, וכמו ששאר המכתבים עד השלב הזה נשארו עלומים ולא נפתחו לציבור, גם המכתב שלו לא נפתח".

"אכן הייתה יוזמה כזו"

מנכ"ל המשרד בן אליהו הציע להפריט את המכון ולמכור 50% מהקניין הרוחני לממשלת סין, רוסיה או הודו, בתמורה לכ-100 מיליון שקל בשנה. האם הגישה הזאת נראית לך, או שעדיף בעיניך להמשיך למכור ידע כנגד תמלוגים לגופים בעלי אופי מסחרי, ולא לממשלות?

"אכן הייתה יוזמה כזו של המנכ"ל שבאה לנו בהפתעה, ביקשנו זמן לחשוב לפני שנגיב, וכתבתי מכתב למנכ"ל שבו אנחנו מסבירים מדוע זה בלתי אפשרי למכור מראש לממשלה כלשהי דברים שהמכון עושה, גם פיתוח עתידי וגם פיתוח קיים.

"רוב המחקרים מוטי המסחר הקיימים שזיהינו שיש בהם פוטנציאל מחקרי, ממומנים ע"י חברות חיצוניות ויש איתן חוזים. אנחנו לא יכולים למכור אותם למישהו אחר כי יש לנו שותפים לפיתוח.

"מכשול נוסף הוא התמריצים לחוקרים. בדומה לאוניברסיטאות, חוקרים שעושים פטנטים זכאים ל-31.5% מתוך התמלוגים שמתקבלים. ברגע שאתה מוכר מראש פיתוחים עתידיים וזה לא הולך לחוקרים ספציפיים, למה להם להשקיע? כל המחקר שלנו מבוסס על תקציבי מחקר תחרותיים שהחוקרים שלנו משיגים, אחרת לא היה פה מחקר בכלל".

"כמה אחוזים בסין זה מיליארדי דולרים"

החקלאות הישנה של אספקת מזון, למשל פלפלים מהערבה לרוסיה, נראית היום כלא רלוונטית מול חקלאות ההייטק החדשה בעידן הידע, עם לחצים להימנעות מדישון והדברה, קידום הנדסה גנטית והתאמת מוצרים לצרכנים עד כדי הזמנת יצירת צמח חדש, פרי או ירק, עם תכונות מיוחדות לפי הבעיות הבריאותיות של הצרכן, כמו תרופה. איפה מכון וולקני במגמה הזאת של העולם החדש?

"ישראל מייצרת פירות וירקות, אבל אנחנו מייבאים 95% מהגרעינים שלנו, חיטה, סויה, ותירס ואורז. בזה אנחנו לא תורמים לעולם, אלא בידע. לדוגמה, יש בעיה לשמור על החיטה בזמן שהיא מאוסמת. הפחת בעולם של חיטה ושל גרעינים מאוסמים בכלל, הוא בסביבות 25-30%, ובארץ הוא 0.5% בלבד, וזה תודות לצוות המכון לטיפול בתוצרת חקלאית לאחר הקטיף, שפיתח אמצעים של הדברה משולבת, חומרים ידידותיים, שמנים שמתנדפים, גם טיפה חומרים כימיים שמותר להשתמש בהם, מעקב קבוע ורצוף עם כל מיני סנסורים, וכך הורדנו את הפחת מ-20% ל-0.5%.

"תארו לכם שסין קונה מאיתנו כמה טריקים להארכת חיי מדף ולמנוע פחת בתוצרת חקלאית. כמה אחוזים בסין זה מיליארדים של מיליארדים של דולרים".

לאור הגידול המואץ באוכלוסייה והדרישה למזון בכמות גדולה יותר, צמצום בשטחים הפנויים עקב הבינוי המואץ ומשבר המים שלא עוזב אותנו - איזה עתיד יש לחקלאות בישראל?

"אומרים שב-2050 אוכלוסיית העולם כולו תמנה 9.5 מיליארד נפש, וצריך להגביר את אספקת המזון פי 30. 60 מיליון דונם של קרקע חקלאית הופכים לבלתי ראויים לשימוש כל שנה - שלוש פעמים מדינת ישראל - ומקורות המים הולכים ומתדלדלים.

"אנחנו מנסים להיערך לקראת זה באסטרטגיית המחקר שלנו, ונבוא עם פתרונות, שיתאימו לכל כך הרבה מקומות בעולם. נפתח ונגביר את היצרנות החקלאית, למשל לעבור משטחים פתוחים לחממות, לגידולים תחת רשתות שמגדילים את היבול ומקטינים את ההתאדות וכך הלאה. העולם הולך ומתחמם, ישנם יותר אירועי בצורת, יותר גשם בדרום, וכך הלאה. צריך להתאים גידולים לתנאים האלה".

איך מתמודדים עם בעיית המים?

"אנחנו עובדים המון על הנושא של השקיה במים מושבים. אנחנו המובילים בעולם בתחום הזה, ונערכים פה המון מחקרים. זה נושא שקיים כבר כמה שנים אבל הוא יחסית חדש, ולאט לאט מתברר שכל מיני השפעות שלא חשבו עליהן קודם צצות ועולות".

בגלל השימוש במי קולחים?

"במי קולחים יש עומסים אורגניים, מלח שאריות הורמונים וכולי, וכשאנחנו משתמשים בהם זה משפיע על הקרקע ועל הצמח, השפעות ארוכות טווח, שעם הזמן אנחנו לומדים עליהן יותר ויותר. עכשיו, נראה שהתפלה זה פתרון, נכון, אבל גם להתפלה יש עלות סביבתית וכספית".

בעניין אחר, האם נהיה מעצמה בקנאביס, כולל ייצור תרופות מתוחכמות?

"אנחנו אחת המדינות הראשונות שמתחיל בה מחקר בקנאביס רפואי ובמיצוי חומרים מתוכו. זה נורא מסובך, כי הקנאביס הוא צמח מאוד מורכב. אתה לוקח תפרחת, ובתוך אותה תפרחת יש ריכוזים שונים, מלמעלה למטה, ומהאמצע לצדדים, אז איך אתה מצליח לגדל צמח שבו ריכוזי החומרים יהיו אחידים ובשליטה? אנחנו עובדים עם חוקרים ורופאים ממערכת הבריאות, שמשתפים איתנו פעולה, ובתחום הזה יש לנו סיכוי להיות מעצמה, בהחלט. לא סתם השר מאוד חושק בתחום הזה, ומקדיש לו תשומת לב רבה".

מה יהיו הפיתוחים המשמעותיים הבאים של המכון?

"המחקר שלנו מוכוון אסטרטגיה, ואנחנו מנסים לצפות את האתגרים שיהיו בעתיד ולהתמודד איתם. האתגרים הם מזון עם ערך בריאותי ואיכות יותר גבוהה. כשעולה רמת החיים הצרכנים מבקשים מזון יותר בריא, מזון יותר איכותי, אז אנחנו עובדים על סופר פוד, שילוב בין מזון לבריאות".

גם במזון להמונים?

"כן. הרבה המונים בהודו ובסין התחילו לצרוך בשר, רמת הכנסה עולה, ונושא הבריאות חשוב להם. היה פה לאחרונה רופא ישראלי שעובד באוגנדה ודיווח על מגיפה של סכרת, שהוא קורא לה האיידס הבא של אפריקה. הם אוכלים שם רק תירס ומוצרים עשירים בפחמימות וחסרים בויטמינים. צריך להתאים להם גידולים וחומרי מזון שיהיו טובים לבריאות, ולנסות להחליף את התירס והקסבה בגידולים אחרים, עשירים יותר בחלבונים ובשומן, ולא מבוססים רק על פחמימות, כדי להילחם במגיפת הסכרת".

"לדעתי, חוץ ממזון בריא, הנושא שיהיו בו שוסים ואנחנו מקדישים לו תשומת לב, זה הנושא של שימור תוצרת חקלאית לאחר הקטיף. כלומר, טיפול בתוצרת חקלאית להארכת חיי המדף של מזון שיחזיק הרבה זמן, גם בתנאים פחות טובים. באפריקה אין מקררים, והחקלאים אוכלים לעצמם אבל לא יכולים לשווק בכלל, כי התוצרת מתקלקלת בדרך, בגלל המרחק הרב מהשווקים. בטכנולוגיות שלנו אפשר לשלש עבור החקלאים באפריקה ובארצות דומות את התוצרת די בקלות, ולא צריך מחקר מדי מתקדם".

"יותר טבעוניים - יותר טוב לסביבה"

צעירים רבים מפסיקים לצרוך בשר מטעמים הומניטריים ומדאגה לסביבה. יש סיכוי לתחליפי חלבונים במחירים סבירים?

"זה אחד התחומים היחידים שאנחנו לא עוסקים בו. כשמדברים על איכות הסביבה והשאלה האם העולם יתקיים או לא, היום, לא ברור מה יגיע קודם - שלא יהיה מספיק מזון, או שהסביבה תיהרס. אנחנו כבר באוברדרפט סביבתי עצום, ואם מדברים במושגים של רמת חיים בארה"ב, צריך 5 כדורי ארץ בשביל שהסביבה תוכל לספוג את כל הזיהום שנפלט ממנה. 

"אם נמשיך בעסקים כרגיל, העולם לא יישא אותנו. סטיבן הוקינגס אמר לפני מותו, שתוך 500 שנה העולם לא יוכל להתקיים, ושכבר עברנו את נקודת האל-חזור. צריכת הבשר היא נוראית. צריך שבעה ק"ג גרעינים לייצר ק"ג אחד של בשר. הפרות גם מפליצות ופולטות מתאן בכמות אדירה. לכן כמה שיהיו יותר טבעוניים זה טוב לסביבה".

מכון וולקני יעבור או לא יעבור לצפון?

"לא יעבור לצפון, וזה לא הימור. במידה ותתקבל החלטה להעתיק את מכון וולקני לצפון, המכון יתנוון במהירות. הוא בוודאי לא יהיה מהטובים בעולם בתחומו, לעומת מעמדו היום, באמת בפסגה של העולם. אנחנו מכה של המחקר החקלאי, ובשביל להישאר בפסגה אתה חייב לרוץ בכל המהירות, כל הזמן. ברגע שתעצור, מיד יתחיל אפקט דומינו ותתחיל הדרדרות. לכן אני לא יכול להעלות על דעתי שדבר כזה יקרה. ואם הוא יקרה, גם הצפון לא ירצה לקבל את מה שיועבר אליו, מכון מרוט ועלוב, ואני אומר את זה במלוא השכנוע המקצועי שלי, לאחר שדיברתי ובדקתי עם עשרות חוקרים. זה בלתי אפשרי. זו תהיה ממש בכייה לדורות. יש למדינת ישראל כמה דברים להתגאות בהם בחדשנות במדע ובטכנולוגיה, ואחת מהפנינים היותר יקרות בשרשרת הוא מנהל המחקר החקלאי.

גם קיצוץ בתקציב מאיים על הישרדות המכון

יש מחלוקת בין המכון למשרד החקלאות בנוגע לתקציב הפעילות שלכם. בעוד שאתה טוען לקיצוץ בתקציב 2019 וחוקרים אחרים חושבים ששר החקלאות פועל לחיסול המכון, המשרד טוען בתוקף, כי מאחר שבשנים הקודמות הקיצוץ הרוחבי לא חל על מכון וולקני והמשרד ספג זאת, התבצע איזון בשנת 2019.

"לא נכון. בחינת השינויים בתקציב הפעולות והשכר ב-6 השנים האחרונות באתר משרד האוצר מעלה כי לא כך הדבר. בהשוואה בין 2013 ל - 2018 עלה תקציב משרד החקלאות בכ-15% יותר משעלה תקציב מינהל המחקר. מהשוואת הצעת התקציב של 2019 לזו של 2018 עולה, כי בסיס התקציב של לשכר ופעולות קוצץ ב-55.322 מיליוני שקל, קיצוץ של 22%. הקיצוץ הושת ללא כל ניסיון מצד הנהלת משרד החקלאות לבחון עם מנהלי וולקני את המשמעויות שיהיו לו על פעילות היחידה.

"חמור מכך. לאחר ניכוי עלויות שכר העובדים, התקציב הנותר לפעילויות שוטפות ב-2019 נמוך ב-75% מהתקציב הנותר של 2018, המשמש לכיסוי ההוצאות החיוניות הקשיחות (מאגרי מידע, ארנונה, חשמל, מים, לאלפי מ"ר של חממות צמחים, מעבדות מחקר, רפתות, לולים ודיר, בנק הגנים הלאומי ועוד). קיצוץ של שלושה רבעים מתקציב הפעילויות השוטפות, שנדמה שאין לו אח ורע, יגרום הלכה למעשה לפגיעה אנושה בפעילות המחקר עד כדי עצירתו ולסיכון עצם קיומו של וולקני".