איש העסקים הישראלי שהונה את הצבא האמריקאי עותר לבג"ץ

יובל מהרשק, לשעבר מבעלי השליטה בחברת "התכוף" (כיום "כארמור") לייצור כבאיות ורכבים צבאיים, הודה בבית משפט בהארטפורד, קונטיקט, במסירת מסמכים כוזבים ובעבירות אחרות במטרה להונות את תוכנית מימון הרכש הצבאי של מדינות זרות (FMF) שמנהל משרד ההגנה האמריקאי ונגזרו עליו כ-30 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נוספים.

במסגרת העתירה שהוגשה אתמול (ד') יוצא מהרשק באמצעות בא כוחו עו"ד סתיו סער ואירית באומהורן כנגד התנהלותם הבלתי סבירה של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן בקשר להעברתו מארה"ב להמשך ריצוי מאסרו בארץ. זאת, כך נטען, למרות שבקשתו של מהרשק לנשיאת עונש המאסר במדינה, התקבלה עוד בחודש מרץ השנה, קרי לפני כ-3 חודשים.

מהרשק מבקש כי המשיבים ובכלל אלה (מלבד השרים) גם פרקליטות המדינה (המחלקה ליחסים בינלאומיים) וגם שירות בתי הסוהר יסבירו לביהמ"ש מדוע "טרם בוצעה העברת העותר ממתקן מאסרו בארה"ב להמשך ריצוי מאסרו בישראל" חרף חלוף הזמן, ולמרות שמועד שחרורו של מהרשק קרב ובא.

בג"ץ קבע כי על המשיבים להגיש את תגובתם לעתירה עד ליום רביעי הבא.

סיפור ההונאה

כפי שפורסם ב"גלובס", מהרשק הודה בבית משפט בקונטיקט במסירת מסמכים כוזבים ובעבירות אחרות במטרה להונות את תוכנית מימון הרכש הצבאי של מדינות זרות (FMF). רוב הרכש הצבאי של ישראל בארה"ב מתבצע באמצעות תוכנית מימון הרכש של הפנטגון - הצינור שדרכו מתנקזים מיליארדי הדולרים שמקבלת ישראל כסיוע צבאי לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

"גלובס" פרסם בעבר כי ממסמכי בית המשפט עולה כי מהרשק תיווך בין חברות אמריקאיות שביקשו למכור לישראל מוצרים צבאיים, לבין משרד הביטחון. על-פי המסמכים, מהרשק הונה את תוכנית מימון הרכש 3 פעמים בין השנים 2009 ל-2013. הוא מסר למינהלת התוכנית מסמכים כוזבים שלפיהם מוצרים צבאיים שהיו מיועדים למכירה לישראל במימון אמריקאי יוצרו במלואם בארה"ב בלי תשומות זרות. למעשה, מהרשק דאג לכך שהמוצרים או חלקם ייוצרו מחוץ לארה"ב, לטענת התביעה (החוק האמריקאי מחייב שכל נשק שנמכר לישראל או לכל מדינה זרה אחרת במימון ארה"ב חייב להיות מיוצר בארה"ב).

במסמכים הכוזבים נטען עוד כי החברות שמכרו את מוצריהן לישראל באמצעות מהרשק נבחרו לאחר שהתמודדו במכרז, כפי ש"ממליצה בחוזקה" מינהלת תוכנית הרכש. למעשה, לא נערכו מכרזים, לדברי התביעה.

במסמכים שהגיש מהרשק למינהלת תוכנית הרכש הוא לא גילה שקיבל עמלות תיווך. למעשה, החברות שהשתמשו בשירותי התיווך שלו שילמו לו עמלות אך הן הועברו לחברה בקונטיקט, בניהול קרוב משפחה של מהרשק. בגין ניתוב העמלות לחברה הזו מואשם מהרשק גם בהלבנת כספים.

שתי חברות אמריקאיות חתמו על עסקת טיעון עם התביעה בקשר למשפטו של מהרשק. אחת מהן, אוקטל קורפוריישן מניו-ג'רזי, שילמה קנס בסך 460 אלף דולר בגין מאמציה להסתיר מידע על ההסכם שלה עם מהרשק. נשיא החברה הוא דני בר-דוד. חברה אחרת, הייל קורפ, שילמה 60 אלף דולר והסכימה לשתף פעולה בתביעה נגד מהרשק.

"מהרשק הגיש מסמכים כוזבים וקיבל תשלומים מהצד באמצעות חברה בארה"ב; מעשים אלה מאיימים על יושרתה של תוכנית הרכש שבאמצעותה מספקת ארה"ב סיוע בסך מיליארדי דולר למדינות זרות", נאמר בהודעת המחלקה להגבלים עסקיים של משרד המשפטים האמריקאי עם פתיחת משפטו של מהרשק ב-14 באוקטובר אשתקד. בתחילת המשפט הוא כפר בהאשמות נגדו אך אתמול, כאמור, הוא חזר בו.

מהרשק הוסגר לארה"ב בסיוע משרד הביטחון של ישראל לאחר שאותר ונעצר בבולגריה, העונש המרבי המצרפי על העבירות שבהן הואשם מהרשק עמד על כ-50 שנות מאסר אך בסופו של דבר נגזרו עליו כ-30 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נוספים.