הנקראות ביותר

"לו"ז צפוף וקשה. נעמוד בו": החללית הישראלית שתשוגר לירח

עמותת SpaceIL, שבונה בשנים האחרונות את החללית יחד עם התעשייה האווירית, הציבה היום את תאריך היעד לנחיתה – 13 בפברואר 2019 ● מובילי הפרויקט מקווים שהוא יגרום למדינה לשנות סדרי עדיפויות: "הניתוק הגדול של הממשלה מהשקעות בחלל לא פרופורציונלי"

loading

SpaceIL, המפתחת בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית חללית רובוטית המיועדת לשיגור לירח, הודיעה הבוקר במסיבת עיתונאים שתבצע את השיגור בדצמבר השנה. החללית תועבר בתחילת נובמבר לארה"ב לצורך שיגורה מקייפ קנברל, והיא אמורה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2019.

החללית תשוגר על גבי טיל פלקון 9 מבית חברת SpaceX של היזם אלון מאסק, והיא תהווה מטען משני ותשוגר לחלל לצד לוויין נוסף. בחודשים הקרובים תעבור החללית סידרת בדיקות וניסויים אינטנסיביים בתעשייה האווירית להוכחת עמידותה בתנאי השיגור, הטיסה והנחיתה. לצורך כך פיתחה SpaceIL מעבדה וסימולטור המדמים את תנאי האמת בחלל.

לפי SpaceIL, החללית אמורה להיות הקטנה ביותר שמיועדת לנחות על הירח: גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה - 600 ק"ג, משקל נמוך פי 10 משל הלווין הנוסף שימריא איתה לחלל על גבי המשגר של SpaceX. בעת הנחיתה, אגב, היא תשקול 180 ק"ג בלבד. מהירותה המרבית תעמוד על 36 אלף קמ"ש בשעה.

על פי התוכנית, החללית תתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60 אלף ק"מ מכדור הארץ, חצי שעה אחרי השיגור, ותתחיל להקיפו במסלולים אליפטיים, במסלול ארוך ומורכב שיהיה חסכוני בדלק כדי לצמצם את משקלה. כשקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח, החללית תפעיל את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תילכד במסלול הירח, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לתהליך הנחיתה, שיבוצע בצורה אוטונומית בידי מערכת בקרת הניווט של החללית.

עם הנחיתה על הירח תציב עליו החללית את דגל ישראל, ותעביר צילומי סטילס, וידאו ואף תמונת סלפי. לאחר מכן החללית תחל בביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן. לאחר יומיים החללית תסיים את משימתה ותישאר על הירח.

"לו"ז צפוף וקשה. נעמוד בו"

SpaceIL, עמותה ללא כוונת רווח, הוקמה בשנת 2011 בידי שלושה מהנדסים - יריב בש, כפרי דמרי ויהונתן וייטנראוב - במטרה לקדם את החינוך המדעי בישראל. תהליך בניית החללית החל כשנתיים לאחר מכן במפעלי התעשייה האווירית. במקור קיוותה העמותה לזכות בתחרות Lunar XPRIZE של גוגל להנחתת חללית על הירח, ואף העפילה לשלב הגמר, אך בסופו של דבר לא עמדה בלוח הזמנים שהוקצב - והתחרות הסתיימה ללא זוכים.

למרות זאת, ולמרות החשש שפעילותה תופסק בשל היעדר מימון כספי, המשיכה העמותה לפעול במטרה לצרף את ישראל למועדון המצומצם של מדינות שהגיעו לירח: ארה"ב, ברה"מ לשעבר וסין. בבניית החללית הושקעו עד כה כ-320 מיליון שקל, בעיקר מתורמים פרטיים ובראשם מוריס קאהן, נשיא SpaceIL שתרם קרוב לשליש מהסכום. לדברי העמותה, ברצונה להוכיח שניתן להגיע להישגים בחקר החלל גם בתקציב קטן יחסית.

"אנחנו מנסים להעתיק את 'אפקט אפולו' שקרה בארה"ב", אמר קאהן במסיבת העיתונאים, "לעודד אנשים ללמוד הנדסה, מתמטיקה, מדעים. אנחנו צריכים אנשים כאלה אם אנחנו רוצים להמשיך להיות אומת הסטארט-אפ. בגלל זה אנחנו הולכים לבתי ספר ונפגשים עם ילדים".

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית הוסיף כי "העתיד של האנושות הוא בחלל. אנחנו קוראים על שינויי מזג האוויר, הרעב הצפוי, בעיות במקורות מים ואנרגיה. כדור הארץ מתחיל להיות קצת קטן על האנושות. צריך לחשוב היטב על תכנית גיבוי. לא פלא שהתקציבים בעולם לחלל גדלים באופן אקספוננציאלי".

בשיחה עם "גלובס" אמר מנכ"ל העמותה ד"ר עידו ענתבי כי אחד האתגרים המרכזיים בתהליך היה לבנות את החללית כך שתהיה קטנה וקלה ככל האפשר, משיקולי חיסכון. "היינו צריכים לתכנן אותה בצורה חכמה כך שהמבנה יהיה קטן מאוד, וכדי לעשות פריצת דרך ויתרנו גם על יתירות בחלק מהמערכות שלנו, דבר שלא תמיד מקובל בתעשיית החלל. אם בכל חללית יש שני מכשירי קשר, ואחד מגבה את השני, לנו יש רק מכשיר קשר אחד".

זה לא מסוכן?
"זה מלחיץ", מודה ענתבי, "אבל בדקנו את מכשיר הקשר בדיקות אינטנסיביות ואנחנו משוכנעים שקיבלנו החלטות טובות שיוכיחו את עצמן בחלל".

עד כמה לוח הזמנים שלכם סופי?
"אם לא תהיה תקלה משמעותית נעמוד בלוח הזמנים למרות שהוא צפוף וקשה". עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, מוסיף: "ב-13 בפברואר 2019 אנחנו נוחתים על הירח. תהיה הפתעה גדולה אם לא".

התעשייה האווירית מעורבת בפרויקט מהיום הראשון. היו התלבטויות בכניסה להרפתקה כזו?
"כן, הרבה" מודה דורון. "לא טריוויאלי להיכנס, השקענו בזה הרבה אבל החלטנו שזה חשוב ברמה הלאומית, שיש פה הזדמנות אדירה למשוך את בני הנוער לחינוך הטכנולוגי ולהביא את החלל האזרחי למודעות".

"לא יהיה פה אלון מאסק שתיים"

"כשהתחלנו לא חשבנו שזה ייקח כל+כך הרבה זמן", אומר ל"גלובס" כפיר דמרי, ממייסדי SpaceIL, "אבל עכשיו אנחנו באמת מתקרבים, וזה מרגש. סוף סוף אפשר לספר לעולם שזה קורה עוד רגע. אבל יש עוד עבודה, ועם כל מתקני הבדיקות אי אפשר באמת לבדוק הכל על כדור הארץ. יש גם עוד עבודה חינוכית, כדי לדאוג שהרבה ילדים ירגישו חלק מזה כשזה יקרה".

בדבריו שפך דמרי אור נוסף על המערכת האוטונומית של החללית. "אחרי שספייסX משחררים אותנו לחלל, החללית עדיין נשלטת בידי מרכז הבקרה שנמצא בתעשייה האווירית ביהוד, אבל ברגע שמתקרבים לירח, לחללית נותנים פקודה לנחות והיא חייבת לעשות את זה לבד תוך בערך שלוש שניות. הרבה מהמאמצים מושקעים ברגע הזה, זה אחד הדברים היחידים שישראל מעולם לא עשתה".

בארה"ב תעשיית החלל עוברת יותר ויותר לידיים פרטיות, זה משהו שלהערכתכם יקרה גם בארץ?
ענתבי: "לא יהיה פה אלון מאסק שתיים, אבל רכיבים מסוימים ייצאו לתעשייה האזרחית כי זה זול יותר".
דורון: "בארה"ב אנחנו רואים שתקציב החלל הממשלתי הולך וגדל לצד צמיחת התעשייה הפרטית. השילוב הזה הוא המפתח לחלל חזק. גם באנגליה קורה אותו דבר. מדינת ישראל חייבת להבין שזה המסלול - לשים כסף אמיתי בחלל אזרחי, ויחד איתו תצמח כלכלת חלל בישראל שתגדיל את התעסוקה ותמשוך את המדינה קדימה. הניתוק הגדול של הממשלה מהשקעות בחלל לא פרופורציונלי ביחס למה שקורה במקומות אחרים, במושגים של השקעה לאדם. ארה"ב משקיעה פי 20 יותר בנפש לשנה מממשלת ישראל בחלל אזרחי".

מה הצעד הבא שלכם אחרי הפרויקט הזה?
ענתבי: "בצד הטכנולוגי לא החלטנו, אנחנו ממוקדים בנחיתה על הירח. אנחנו יודעים שנמשיך לפעול בצד החינוכי".

"צפויים לנו חודשים מרתקים", מסכם דורון, "אני מוכן להמר שאם נעשה מבחן פיזיקה לאדם ברחוב בפברואר 2019 הוא יידע הרבה יותר פיזיקה מהיום, בדיוק כמו שכולם נהיים פרשני כדורגל במונדיאל". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות