טירוף החקיקה - סוף הולם למופע אימים

שבוע אחרון של כנס הכנסת הוא תמיד טירוף גדול, בין אם זה חורף או קיץ. הח״כים לא ישנים כמה לילות רצוף, רצים מוועדה לוועדה והקואליציה דוחפת בכוח מספר רב של חוקים. כל זאת, כשברקע ישנה אווירה לא ברורה סביב השאלה אם הולכים לבחירות ומתי. הכנסת ה-20 מתקרבת בצעדי ענק להשלמת 4 שנים ועל אף שמועד הבחירות הקבוע בחוק הוא נובמבר 2019, כולם מדברים על החורף הקרוב כמועד למערכת בחירות.

רוב חברי הכנסת חשים שזו ההזדמנות האחרונה שלהם להטביע חותם. מי יודע מה יהיה עד אוקטובר? חייבים לסגור את הקצוות עכשיו.

כך הגיעו ברגע האחרון מספר רב של חוקים לחקיקה. למשל, שינוי סדרי הסמכויות בבתי המשפט, כך שבג״ץ לא יהיה הכתובת לעתירות של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון. העתירות, אלה שהן לא נגד צה״ל אלא עוסקות בתחומי חיים אזרחיים, ינותבו לבית המשפט המינהלי המחוזי בירושלים. החוק הזה יחייב את הפלסטינים לעמוד מול מערכת המשפט של מדינה שהם אינם אזרחיה, שהם מוגבלים מלבוא בשעריה. החוק משנה באופן מהפכני את סדרי השלטון והממשל ובצדק כינו אותו באופוזיציה, "חוק סיפוח זוחל".

הפלסטינים עתרו עד כה אל בג״ץ מטעמי צדק. עכשיו יעתרו לפי סדר הדין האזרחי והמינהלי בסטנדרט ראייתי קשה בהרבה, כאשר מולם ניצבות רשויות השלטון של המדינה - חזקות וכוחניות. האגודה למען זכויות האזרח כתבה בתגובה: "החוק נועד באופן מפורש להקל על הרשויות הישראליות שפוגעות בפלסטינים ולהקשות על פלסטינים המתגוררים בגדה להשיג צדק". 

עוד עבר השבוע חוק, לפיו הפרקליטות, בבואה לסגור תיק פלילי, לא תפרט את הסיבות לסגירה. כלומר, האם התיק נסגר מטעמים של היעדר ראיות או מחוסר אשמה. החוק נועד לטשטש את הגבול בין המקרים של היעדר אשמה (כי החוק לא חל או אין חוק ספציפי בנושא), לעומת מקרים שבהם הפרקליטות סבורה כי לא ניתן לספק ראיות או לעמוד בסטנדרט הגבוה של הוכחת כוונה פלילית בבתי המשפט.

ח״כ אמסלם רוצה להקל על כל מי שנחשד, כדי שהציבור לא יידע מה עמד בבסיס ההחלטה לסגור את תיקיהם של נבחרי ציבור ואנשי עסקים בכירים. הרי בעניינים של אנשים מן היישוב ממילא אין ליווי תקשורתי. אמסלם הציג את החוק כאילו הוא מיועד לחול על החלשים בחברה, אך לשם המטרה הנעלה הזו לא היה מוכן בשום פנים ואופן להחריג נבחרי ציבור. אין דרך אחרת לקרוא את החקיקה הזו, שמיועדת להגן על החברים של אמסלם בצמרת המדינה. זהו עוד חוק פרסונלי.

הזיגזג סביב חוק הפונדקאות 

הרגע הפוליטי המנצח, הקליימקס שהלך ונבנה במשך כמה ימים, היה בהצבעה על חוק הפונדקאות. ברגע השיא נכנס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להפיל את ההסתייגות של ח״כ אמיר אוחנה (ליכוד). בדיוק אותה הסתייגות שרק יממה קודם לכן הודיע בגאון כי הוא תומך נלהב שלה.

ההסתייגות לחוק הפונדקאות, לפי דרישתם של חברי הכנסת אמיר אוחנה ומרב בן-ארי (כולנו), אמורה היתה להרחיב את החוק גם על הליכי הורות של גברים יחידנים ולא רק נשים יחידניות. אוחנה ובן-ארי הלכו בדרכם של מחוקקים רבים, שניסו במשך השנים לפעול למען הקהילה הגאה, כמו יעל גרמן, ניצן הורביץ, סתיו שפיר, זהבה גלאון, תמר זנדברג ורבים נוספים.

ביום ב' השבוע, בחלק הפתוח של ישיבת סיעת הליכוד דיבר נתניהו על המצב בדרום, בעוטף עזה ועל תוכנית המיגון הלאומית. לאחר שהתקשורת הוצאה החוצה, דאג נתניהו שתודלף עמדתו בנוגע לתמיכה בפונדקאות לאבות יחידנים. ואז, עוד באותו הערב, נקט נתניהו צעד פומבי נוסף, ועם צוות הניו-מדיה שלו ותוך קריצה לקהילה הגאה, העלה וידאו קצר ובו תמיכה: "ח"כ אמיר אוחנה דיבר איתי לא פעם על חוק הפונדקאות. הוא העלה נקודה מאוד פשוטה: לאמהות יחידניות יש זכות לתהליך פונדקאות, אבל לאבות יחידנים אין זכות כזאת. זה פשוט לא הוגן וצריך לתקן את זה. לכן הודעתי לו היום בישיבת סיעת הליכוד שאני אתמוך בתיקון החוק שהוא יגיש".

כעבור פחות מיממה החלה להתברר גודלו של הבור הפוליטי. הפשוט הפך למורכב. ה״הוגן״ עשה סלטה לאחור ונהיה מקפח, פוגעני ומפלה. סיעת כולנו, אשר בישיבת סיעתם יממה קודם נאלצו להנחות את הח״כים להצביע נגד הסתייגות אוחנה, הבינו שנתניהו נתן אור ירוק לפתוח את החוק גם לגברים יחידנים. בן-ארי, בת מפלגתם, היא אמא לתינוקת במשפחה המורכבת גם מאבא הומו. איתו היא בנתה את המשפחה המיוחדת והמודרנית שלה. גם שאר חברי הכנסת בסיעה - אלי אללוף, מייקל אורן, רחל עזריה, יפעת שאשא ביטון ויו״ר סיעה רועי פולקמן - כולם רצו, ממש כמו ראש הממשלה, לתמוך בזכותם של גברים להיות הורים יחידנים. הם הודיעו ליו״ר הקואליציה אמסלם, שלאור התמיכה הפומבית המופלאה של ראש הממשלה במהלך הם יצביעו למחרת בעד תיקון חוק הפונדקאות.

״ואז הסיעות החרדיות פשוט החלו להשתולל לנו. ולאיים״, סיפר פולקמן ל"גלובס", "והם אמרו, ׳זה אפילו יותר חשוב לנו מחוק הגיוס'. מכיוון שהקו של נתניהו לאורך כל הקדנציה הוא לשמור על החרדים שבעי רצון, הגיע אלי אמסלם ואמר, שחייבים להפיל את ההסתייגות הזו אחרת כל הקואליציה תתפרק לנו בידיים. כדי להוכיח לי שהוא רציני, אמסלם הציע שנתניהו יגיע בעצמו להצביע. אחרת גם הח״כים שלנו היו תומכים בהסתייגות אוחנה והיא היתה עוברת".

נתניהו ואמסלם הבינו שיותר מהכל, חשוב להם שחוק יסוד הלאום יעבור, שהחרדים יהיו מרוצים ושהקואליציה תמשיך לתפקד.

ומה עם זכויות ההורים היחידנים בחוק חדש, שלכאורה יובא לכנסת באוקטובר? מי שרוצה לשמור על החרדים בקואליציה הזו או בקואליציה הבאה מבין שגורל החוק הזה יהיה בדיוק כשל קודמו.

ח"כ זוהר "מסייע" לנזקקים

הכנסת סיפקה לנו השבוע מאגר בלתי נדלה של מחזות מתיאטרון האבסורד. ביום שלישי בבוקר דנו חברי הכנסת במליאה בסוגיית הפטור ממס לרכיבי ההכנסה במשכורותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחלק הנוגע לשימוש ברכב הממוגן ובתוספות הנזקפות לו כתוצאה מן השימוש בבתים שלו, ברחוב בלפור ובקיסריה. הצעת החוק עברה בשלוש קריאות ונתניהו יקבל בקרוב תוספות לשכר שיתוקנו לאחור החל מינואר 2018 ועד חמש שנים אחרי שיפרוש.

הנה הדברים שאמר ח״כ מיקי זוהר (ליכוד), שהוביל את מהלך החקיקה, בדיון: ״ראש הממשלה - יש לו בית בקיסריה במקרה הזה, שבסופו של דבר אין ביכולתו הכלכלית, יחסית לשכר שהוא מקבל, להחזיק את הבית הזה. אין לו את היכולת...״

ח״כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) השיב לו: "אז שיסגור את הבריכה. שלא יחליף את המים. מה זה אין ביכולתו"?

זוהר ענה: "אין ביכולתו הכלכלית, בשכר שהוא מרוויח היום, להחזיק את הבית בקיסריה".

יו״ר סיעת המחנה הציוני, ח״כ יואל חסון, קפץ לתוך הדיאלוג: "לא, אני לא מאמין שאתה אומר את זה. שישכיר את הבית בקיסריה. יש לו בית מטעם המדינה, מה הוא צריך עוד בית"?

הדיון נמשך וחברי הכנסת עברו להשוות את שכרם של ראשי מדינות בעולם. ח״כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) נידבה מידע על שכרה הנמוך יחסית של נשיאת קרואטיה. וזוהר הגיב: "תשוו את המצב לחקיקת המס החלה על נשיא המדינה, ראובן ריבלין... מדוע כשהחוק הזה חל על נשיא מדינת ישראל אף אחד לא מעלה שום טענה? אני אגיד לכם למה, כי נשיא המדינה היום משרת את עמדות השמאל. אז מותר לו לקבל את כל התנאים, אבל בגלל שראש הממשלה משרת את עמדות הימין, צריך לקפח אותו".

נתניהו, כך טוען זוהר, נדפק פעמיים. פעם אחת כי אין לו יכולת כלכלית ופעם שנייה כי הוא לא שמאלני.

קשה להאמין אבל השיח הזה התרחש במציאות והוא מתועד בקובץ ״דברי הכנסת״. במפלגתו של נתניהו עומדים וטוענים בשיא הרצינות שהאיש מסכן, חסר יכולת ואין לו דרך לממן את אורח חייו. נתניהו, למי שלא יודע, הוא אחד הפוליטקאים העשירים בישראל. יש לו מספר רב של נכסים ויתרה מכך, במשך העשור האחרון כל היבט של חייו ממומן מכסף ציבורי. הוא חי על חשבון המדינה. אבל לו, זה לא מספיק.