בג"ץ: ראש הממשלה והיועמ"ש יכולים להיפגש "בארבע עיניים"

שופטי בג"ץ דחו את העתירות בנושא שהגישו התנועה לאיכות השלטון והעיתונאי אורי משגב: "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי בפגישות עם רה"מ הוא שומר על 'חומה סינית' בין כובעיו השונים, ואין לייחס לו חלילה 'עירוב פרשיות'"

רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס
רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס

"גם אם מפגשים אישיים בין היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה בנימין נתניהו עלולים לעורר תחושת אי-נוחות בהיבט של אמון הציבור, מן הראוי ליתן אמון בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מקום בו הוא מוצא כי צורכי התפקיד מחייבים שיחה ב'ארבע עיניים' עם ראש הממשלה. חזקה על היועץ המשפטי לממשלה - חזקה הנובעת הן מתפקידו הרם והן מחזקת תקינות המינהל - כי בפגישות אלה הוא שומר על 'חומה סינית' בין כובעיו השונים, ואין לייחס לו חלילה 'עירוב פרשיות'".

כך קבע הבוקר (א') בית המשפט העליון, אשר דחה שתי עתירות שהוגשו ל בג"ץ בבקשה להורות ליועמ"ש להימנע מקיום פגישות אישיות ביחידות עם ראש הממשלה, כל עוד מתנהלות נגד נתניהו חקירות פליליות, בהינתן שהיועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה הכללית ובעל הסמכות הבלעדית להכריע בשאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה.

את העתירה הראשונה הגישה התנועה למען איכות השלטון, שתקפה את הפרקטיקה לפיה היועץ המשפטי לממשלה מקיים פגישות אישיות "בארבע עיניים" עם ראש הממשלה, לטענתה, במועדים הסמוכים למועדי חקירתו. במסגרת העתירה, עמדה התנועה על כך שהיועץ המשפטי לממשלה ממונה באופן בלעדי על ניהול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה, ולו הסמכות להכריע אם להעמידו לדין.

לעמדת התנועה, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כעומד בראש מערך התביעה מונע ממנו להיפגש ביחידות עם חשוד מרכזי שלא במסגרת הליך החקירה. עוד נטען כי הכלל האוסר על הימצאות בניגוד עניינים אינו מצריך כי יתקיים ניגוד עניינים בפועל, וכל עוד היועץ המשפטי לממשלה ממשיך להיפגש עם ראש הממשלה ביחידות, הוא נמצא במצב תמידי של חשש לניגוד עניינים בביצוע תפקידו כראש מערך התביעה.

עתירה שנייה הוגשה על-ידי העיתונאי אורי משגב, שטען כי פגישות ב"ארבע עיניים" מעוררות סימן שאלה באשר להשפעתן על התנהלות החקירות נגד ראש הממשלה ועל טיב קבלת ההחלטות של היועץ המשפטי לממשלה. לטענתו, בעבר לא היו נהוגות פגישות במתכונת זו בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ראש הממשלה, וניתן לקיים את הפגישות בנוכחות של משתתפים נוספים וליצור תיעוד לתוכנן. לחלופין, משגב ביקש כי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, "ימשוך" את ידיו מכל תיקי החקירה של ראש הממשלה ושל בני משפחתו ומקורביו.

המדינה ביקשה לדחות את העתירות על הסף, בין היתר בטענה כי העתירות תוקפות, הלכה למעשה, את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בכובעיו השונים.

השופטים יצחק עמית, יוסף אלרון ויעל וילנר קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי יש לדחות את שתי העתירות, "בהעדר עילה להתערבות בהתנהלותו ובשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה". השופטים ציינו כי "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אוצר בתוכו סמכויות שונות. הוא עומד בראש התביעה הכללית וממונה על פרקליטות המדינה; אחראי על ייצוג המדינה בבתי המשפט; משמש כראש מערכת הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, לממשלה ולמשרדיה ומופקד על שמירת האינטרס הציבורי בתחום המשפטי". עוד צוין כי "בגדר תפקידיו כראש התביעה הכללית, היועץ הוא בעל הסמכות הסטטוטורית בכל הנוגע לנקיטת הליכי חקירה והעמדה לדין ביחס לראש הממשלה", וכי "לצורך ביצוע תפקידיו השונים, מסור ליועץ המשפטי לממשלה שיקול-דעת רחב, בפרט בתפקידיו הנוגעים לתביעה, חקירה והעמדה לדין".

פעולות היועץ, צוין, ובכלל זה החלטותיו בנושא העמדה לדין, עומדות לביקורת שיפוטית במסגרת הכלל הרחב לפיו כל פעולה שלטונית נתונה לביקורת. "עם זאת", כתבו השופטים, "התערבות בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושאים של ניהול חקירה פלילית והחלטה על העמדה לדין שמורים למקרים שבהם ההחלטה התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום-לב או על יסוד שיקולים זרים".

השופטים הוסיפו כי קבלת טענתם של העותרים, לפיה על היועץ להפסיק לעסוק בחקירות ראש הממשלה כל עוד הוא ממשיך לקיים עמו פגישות אישיות, משמעה כי עליו "לנטרל" עצמו מ"כובעו" כמי שעומד בראש התביעה הכללית. טענות דומות כבר הועלו ונדחו בפסיקות אחרות שנתן בג"ץ לאחרונה, ובהם בעתירה שביקשה למנוע את מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה בחקירת תיק 4000 (פרשת "בזק") ועתירה שביקשה למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה לקיים בעצמו שימוע לרעיית ראש הממשלה ב"פרשת המעונות", במסגרתה עומדת לדין רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בעבירות מרמה.

שופטי בג"ץ ציינו כי שורה של עתירות שהוגשו נגד היועץ המשפטי לממשלה בטענה לניגוד עניינים בכל הכרוך לחקירות ראש הממשלה נדחו על-ידי בית המשפט העליון, וכי זה גם הדין בעתירות הנוכחיות, אותן "יש לבחון על רקע פסקי הדין בעתירות קודמות, ועל רקע סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, אשר מחייב את מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לחקירה ולהעמדה לדין של ראש הממשלה".

שופטי העליון הוסיפו כי "היועץ המשפטי לממשלה מפרסם באופן יזום את יומנו, מדי 3 חודשים, וביומן מפורטות גם פגישות העבודה השוטפות עם ראש הממשלה. כפי שעולה מתשובת היועץ, כחלק משגרת העבודה, הוא נוהג להיפגש עם ראש הממשלה לפגישת עבודה שבועית, כאשר רשימת הנושאים שנדונים בפגישה מתואמת בין לשכתו לבין לשכת ראש הממשלה, ובסיום הישיבה נערכת תרשומת פנימית על סיכום הדברים. במסגרת ישיבות אלה נדונים נושאים מגוונים, ומשתתפים גם גורמים נוספים בהתאם לצורך ובהתאם לנושא שעל הפרק (כמו מזכיר הממשלה, ראש הסגל, ראש המל"ל, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ועוד)".

על הרקע הזה ציינו השופטים כי מיעוט נושאים - כאלה בעלי רגישות מיוחדת - נדונים בארבע עיניים, ובנוסף לכך, היועץ המשפטי לממשלה גם משוחח לעתים עם ראש הממשלה טלפונית כאשר עולים נושאים המצריכים זאת. 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "מצער שעד עכשיו לא שמענו הסבר או התייחסות מהיועץ המשפטי לממשלה לדחיפות והנחיצות שבקיום פגישות אלה - מלבד הטענה הכללית שזהו שיקול-דעתו, ואין להתערב בו. גם בית המשפט הנכבד מבין שמפגשים בין התובע הכללי לבין חשוד מרכזי בשלוש פרשות פליליות בארבע עיניים עלולים לעורר אי-נוחות ציבורית, אולם בוחר להיצמד להלכה הפסוקה לפיה לא מתערבים בשיקול-דעת היועמ"ש - גם כאשר האחרון בוחר שלא להסביר מה עומד בבסיסו. אנו קוראים ליועמ"ש לחדול מפגישות אלה ביחידות ולצרף אדם נוסף בחדר, כדי להגן על ההליך הפלילי, על זכויות החשוד ועל אמון הציבור במערכת".