בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארקיע: פועלת כמונופול בקו לאילת

בבקשה, בהיקף 200 מיליון שקל, נטען כי ארקיע - שחולשת על נתח שוק של כ-70% מטיסות הפנים לאילת - מתמחרת את כרטיסי הטיסה בקו ת"א-אילת בצורה לא הוגנת • התביעה דורשת לפצות את ציבור הנוסעים שרכשו מארקיע כרטיסי טיסה בקו במחיר הגבוה מ-168 שקל לכיוון

מטוס ארקיע / צילום: יחצ
מטוס ארקיע / צילום: יחצ

בקשה לתביעה ייצוגית טוענת: ארקיע פועלת כמונופול בקו לאילת, והיא מתמחרת את כרטיסי הטיסה בצורה לא הוגנת. הדרישה של התובעים היא לפצות את ציבור הנוסעים בהיקף של 200 מיליון שקל, כשלפי הבקשה הציבור הרלוונטי הוא "כל מי שרכש כרטיס לטיסה של ארקיע בקו תל-אביב-אילת ושילם מחיר בלתי הוגן". במחיר בלתי הוגן מתייחסים בתביעה לתשלום שהוא גבוה מ-168 שקל לכיוון.

נזכיר כי בקווי הטיסות הפנימיות לאילת פועלות ארקיע וישראייר לבדן, כשארקיע חולשת על נתח של כ-70% בטיסות הפנים לאילת (ועל נתח שלא פחת מ-50% בשנים האחרונות). בבקשה נטען כי ארקיע מנצלת לרעה את מעמדה "בדרך של גביית מחיר בלתי הוגן גבוה", וזאת, לפי הטענה, מתרחש לאורך השנים.

אל התביעה צורפה חוות-דעת כלכלית של סלע קולקר, ומסקנותיה הן ש"מחיר הטיסה של ארקיע בקו תל-אביב-אילת הוא מופרז ושערורייתי בכל קנה-מידה". עוד נטען כאמור כי ארקיע גובה רנטה מונופוליסטית, ואף צוין כי החברה מעלה את מחירי הכרטיסים בהתאם לשעות הטיסה המבוקשות ובימים מבוקשים, "ביודעה שהלקוח שבוי בידיה".

ארקיע הייתה הראשונה להפעיל טיסות ישירות לאילת עוד ב-1949. רק 40 שנה אחריה הצטרפה ישראייר לקו. במשך תקופה קצרה ב-2010 נכנסה גם אל-על לשוק טיסות הפנים לאילת, והיא אכן חוללה תחרות בקו, אולם מאז 2014 נותרו ארקיע וישראייר כשתי החברות היחידות המפעילות את טיסות הפנים לאילת.

בעניין זה נציין כי אחד מנימוקי רשות ההגבלים העסקיים שלא לאשר את עסקת המיזוג בין אל-על ובין ישראייר התמקד בחשש לפגיעה בתחרות שמא אל-על, אילולא המיזוג - שממילא לא מתרחש - הייתה נכנסת לקו מחדש. אולם אל-על, כך נדמה, לא מתכננת כל מהלך כזה כך או אחרת, בעיקר לאור הטיסות הישירות של חברות תעופה זרות,המתרבות מאירופה לנמל התעופה עובדה (ולאחר מכן הן יועברו לנמל התעופה רמון).

עוד יצוין כי בדוח שהגישה הרשות בשעתו לבקשת המיזוג היא לא הגדירה את ארקיע כמונופול בקו. באשר לתחרות עתידית אופציונלית בשוק טיסות הפנים, הבקשה מפרטת את חסמי הכניסה בענף הטיסות ומכאן לסיכוי קלוש לכניסת חברה נוספת שתחולל תחרות לטובת הנוסעים.

לנוסעים לאילת עומדות כיום 3 אלטרנטיבות להגעה לעיר: ברכב, באוטובוס או בטיסה. רכבת היא חזון עתידי של משרד התחבורה, אולם כרגע הוא לא נראה באופק. לאור מדיניות השמיים הפתוחים שהוזילה דרמטית את הטיסות לאירופה בעיקר, בולט התמחור בטיסות לאילת כיקר משמעותית. טיסת הלוך ושוב בשעות נוחות מתומחרת ביותר מ-700 שקל לנוסע - כמעט 200 דולר.

יודגש כי המחירים בארקיע ובישראייר דומים. ארקיע וישראייר נוהגות להציע מחירים מוזלות בימים ובמועדים מסוימים, אך בכמות מוגבלת. עוד יצוין כי במסגרת חבילה המשלבת עם מלון מציעות החברות דילים שמגלמים מחיר זול יותר לטיסה.

בבקשה נערכה השוואה של מחירים בטיסות פנים ביעדים שונים בעולם במרחקים דומים, וממנה עלה כי מחירי ארקיע יקרים בכ-164% ממוצע מחירי החברות האחרות. "הטיסה היקרה ביותר ממדינות אירופה לאילת היא מתל-אביב. גם אם נוסיף לממוצע מדגם מחירי החברות הזרות את סבסוד בסך 60 אירו (שמקבלות החברות על כל נוסע שמגיע לאילת ממשרד התיירות, מ.ר.ח), נקבל תוצאה לפיה החברות הזרות גובות כ-100 אירו לטיסה מאירופה לאילת (כ-425 שקל), ומדובר בטיסה בינלאומית שאורכת 4 שעות. ארקיע, לעומת זאת, גובה 377 שקל לטיסה מקומית של 35-55 דקות", כך לשון הבקשה לתביעה ייצוגית, שאף טוענת כי באתרים זרים המשווקים את טיסות ארקיע מתל-אביב לאילת עבור תיירים, המחירים זולים בעשרות אחוזים ממחירי הטיסה שמשווקת ארקיע לתושבים הישראלים שרוכשים דרכה.

בשנת 2017 טסו 1.4 מיליון נוסעים בטיסות הלוך ושוב מאילת למרכז - כמיליון מתוכם טסו עם ארקיע. מספר הטיסות ב-2017 הסתכם ב-18.3 אלף טיסות - 18% מתוכם היו טיסות פרטיות. לפי דוחות רשות שדות התעופה, ניכר כי בשונה מהגידול בפעילות מטוסים ותנועת הנוסעים בטיסות לחו"ל, בפעילות הפנים-ארצית אף חלה ירידה של 3.5% בכמות הנוסעים במצטבר מתחילת השנה (לעומת השנה שעברה).

בבקשה מובאות פסיקות קודמות במערכת המשפט הישראלית, לפיהן נקבע כי חברות מונופוליסטיות ניצלו לרעה את מעמדן בתמחור בלתי הוגן. בין היתר מובאת כדוגמה בקשה שאושרה לאחרונה כייצוגית נגד תנובה.

את התובע הייצוגי בבקשה שהוגשה נגד ארקיע לבית המשפט המחוזי מרכז מייצגים עורכי הדין אורלי בן-עמי ודוד מזרחי.

צרו איתנו קשר *5988