השופט אלכסנדר רון סירב לפסול עצמו רק כי הוא גר בהתנחלות

חברת מ.י. שחם נדל"ן טענה כי על השופט אלכסנדר רון, המתגורר ביישוב אלון שבות, לפסול עצמו מלדון בבקשת פירוק שהגישה נגד חברת בנייני בר אמנה • זאת, מאחר שהאחרונה היא חברה-בת מסחרית של האגודה השיתופית "אמנה", זרוע ההתיישבות של גוש אמונים • רון: "מראית פני הצדק אינה נפגעת"

השופט אלכסנדר רון / צילום: שלומי יוסף
השופט אלכסנדר רון / צילום: שלומי יוסף

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון, לא התרגש יתר על המידה מבקשת פסילה שהוגשה נגדו באחרונה בנימוק לא שגרתי: חברת מ.י. שחם נדל"ן טענה כי העובדה שהוא מתגורר יחד עם משפחתו ביישוב הקהילתי אלון שבות שבגוש עציון, הנמצא מעבר לקו הירוק - אמורה לפוסלו מלדון בבקשת הפירוק שהיא הגישה נגד חברת בנייני בר אמנה. יצוין כי בנייני בר אמנה היא חברה-בת מסחרית של האגודה השיתופית "אמנה", זרוע ההתיישבות של גוש אמונים. "אמנה" היא תנועת ההתיישבות שהקימה את רוב היישובים הכפריים-קהילתיים ביהודה ושומרון ובונה בהן, ובכלל זה, בגוש עציון ובאלון שבות.

במסגרת החלטתו התייחס השופט רון לשתי הטענות העיקריות שהעלתה שחם נדל"ן בעניינו. הראשונה - כי עליו לפסול עצמו כיוון שהוא תושב ההתיישבות אלון שבות שבגוש עציון, יישוב המהווה חלק מתנועת "אמנה"; ומכיוון שמדובר בתיק שבו עשויות להיות השלכות על כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ככל שיתקבלו טענות המבקשת.

הטענה השנייה הייתה כי השופט רון גיבש דעה מוקדמת בתחילת ההליך, עוד בטרם שמע את התיק. בעניין זה מתבססת המבקשת על החלטת השופט להורות על קיום מועד דיון בהול תוך 4 ימים, ותוך שפטר את בנייני בר אמנה ואת הכנ"ר מהגשת תגובות לבקשת הפסילה.

"לא ארוויח מהפרויקט דבר"

בהתייחס לטענת הפסלות הראשונה, ציין השופט רון כי על אף שידע שביישוב שבו הוא מתגורר "מתקדם מהלך לבניית כ-60 יחידות דיור", עד התקיימותו של הדיון במעמד הצדדים בפניו לא היה לו מושג כי יחידות אלה ייבנו על-ידי החברה-הבת בנייני בר אמונה. מכל מקום, השופט ציין כי מידע זה לא היה ברשותו בשעה שקבע את מועד הדיון בבקשת הפירוק (טענת נוספת שעליה יפורט בהמשך).

למען הסרת כל הספקות, בית המשפט "שיתף" את הצדדים כי אין לו כל קשר לפרויקט החדש שנבנה במקום מגוריו: "לא ארוויח ממנו דבר, לא אפסיד ממנו דבר". כן מצא בית המשפט לנכון להבהיר כי מראית פני הצדק אינה נפגעת במקרה זה. זאת, חרף הטענה כי אלון שבות נמנה עם יישובי אמנה, וחבריו הם חברי אגודה המהווה חלק מהאגודה השיתופית ומהתנועה המיישבת 'אמנה'".

בקשר לטענתה האחרונה של שחם נדל"ן, הביע השופט רון את חוסר שביעות-רצונו ממנה: "מעבר לכך, אף בהינתן שניתן לשייכני לכעין קבוצה מוגדרת רלוונטית, וכשלעצמי, אין דעתי נוחה מכך כלל, נפסק ולא אחת כי אין בכך בהכרח כדי להצדיק פסילה".

בית המשפט לא זיהה במקרה זה פגיעה במראית פני הצדק ואף הדגיש בעניין זה כי הפסיקה כבר קבעה כי "אין להעדיף את מראית הצדק על עשיית הצדק". לסיכום תשובתו לטענת המבקשת ולמעלה מהצורך (כך לדבריו), הצהיר השופט רון (כך ממש) כי הבית שבו גרה משפחתו לא נבנה כלל על-ידי בנייני בר אמנה, וכי אין לו כל קשר לחברה-הבת של אמנה.

בהתייחס לטענת הפסלות השנייה, ציין השופט רון כי אין הוא רואה בעובדה שקבע דיון בבקשת הפירוק סמוך להגשת הבקשה, ככזו המהווה בסיס לבקשת הפסלות.

השופט קבע בהתאם כי הוא אינו נכון לקבל שמשתמעת מהחלטתו זאת "עמדה מהותית כלפי מי מבין בעלי הדין". לכל היותר הוסיף רון כי החלטתו מהווה ראיה לכך שראה לנגד עיניו "בקשה שיש לגביה שאלה, האם ועד כמה היא (בקשת הפירוק שהוגשה, מ' ש' ומ' ל') מתבססת על עילת פירוק ממשית".

השופט הסביר בנוסף כי ניתן ללמוד מהחלטתו, שכבר בשעה שניתנה, הובאה על-ידו בחשבון האפשרות שיהיה צורך בדיון המשך, וכי ייתכן שלקראת אותו דיון, תידרש בנייני בר אמנה להגיש תגובה לבקשת הפירוק. בית המשפט סיים את החלטתו בפליאה על כך שקביעת הדיון המהיר בבקשה שהגישה שחם נדל"ן התפרשה "כעמדה לחובתה וכבסיס לטענת פסלות".

טענות לביצוע עבירות פליליות

בין חברת שחם נדל"ן לבין חברת בנייני בר אמנה מתנהל סכסוך במשך שנים אחדות על פרויקט הרחבה ביישוב ברקן, שבנייתו נתקעה בגלל הסכסוך. בעקבות אותו סכסוך הגישה לאחרונה שחם נדל"ן בקשה לפירוק נגד בנייני בר אמנה. בבקשת הפירוק נטען, בין השאר, כי חברת בנייני בר אמנה "מהווה פלטפורמה רחבה לביצוע עבירות פליליות רבות וחמורות, בכלל זה זיוף, הלבנת הון, בנייה בלתי חוקית, עבירות מס, שוחד ועוד".

שחם נדל"ן, שבשליטת ליאור חן, מנהלת מערכה משפטית חריפה ומסועפת נגד החטיבה להתיישבות, אמנה, בנייני בר אמנה, המועצה האזורית שומרון ואישים שונים בתחום התכנון והבנייה ביהודה ושומרון. שחם נדל"ן, באמצעות עורכי הדין מעיין בכר ואביחי ורדי, טענה כי בנייני בר אמנה השתלטה שלא כדין על מחצית מהפרויקט ועל תקציבים שיועדו לפרויקט, תוך הטעיית הרשויות, כשהיא נהנית מתמיכה כספית ותכנונית של המועצה האזורית שומרון. בנייני בר אמנה, מצידה, ביקשה את פירוק שחם נדל"ן, וזאת בין היתר בטענה כי האחרונה קיבלה ממנה הלוואה ואינה משיבה את הכסף.