בשל ויכוחים על הרכב "הוועדה למתן היתרים" (להלן ועדת ההיתרים), מתעכבת החלטתה של הוועדה לגבי בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאשר את מימון הגנתו המשפטית על-ידי אנשי העסקים הזרים, נתן מיליקובסקי (בן-דודו של נתניהו) וספנסר פרטרידג'.
ל"גלובס" נודע כי פרופ' אביעד הכהן, אחד משלושת חברי הוועדה שאמורים להכריע בבקשה החריגה שהגיש נתניהו למימון הגנתו המשפטית, עשוי לפרוש ממנה. זאת, על רקע בקשה לפסילתו של הכהן שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר.
ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה התכנסה החודש, ב-19 ביולי, לדיון ראשון בבקשתו של נתניהו, לקבל סיוע כספי ממיליקובסקי ומפרטרידג', לצורך הוצאותיו המשפטיות עקב חקירותיו. בוועדה חברים פרופ' אביעד הכהן, סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בירושלים, עוני חבש, והיועצת המשפטית לשעבר של מבקר המדינה, עו"ד נורית ישראלי.
הכהן הביע עמדה
את ראש הממשלה ייצגו בדיון עו"ד יעקב וינרוט, עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין. אולם סמוך לאחר התכנסות הוועדה, ולאחר שנשמעו טענות מקדמיות, הגיעה פנייה מעו"ד שחר בן-מאיר, לבטל את מינויו של פרופ' הכהן כחבר בהרכב הוועדה.
בן-מאיר טען בפני מבקר המדינה, יוסף שפירא, כי פרופ' הכהן אינו יכול לשבת בוועדת ההיתרים עקב היותו של הכהן הפרשן המשפטי של עיתון "ישראל היום" וכותב קבוע בעיתון. בן-מאיר מציין בבקשתו כי החשד ליחסי שוחד בין ראש הממשלה לבין ארנון (נוני) מוזס, בעלי העיתון "ידיעות אחרונות" (חקירת תיק 2000. ח' מ'), נוגעים בעיקר "למה שמכונה 'עיתון', "ישראל היום".
בן-מאיר מצטט גם בפנייתו למבקר המדינה ממסמך סיכום חקירת תיק 2000 של המשטרה, שבו כתבה המשטרה כי התמורה שנתן נתניהו למוזס, לפי החשד בתמורה לסיקור מוטה לטובת נתניהו ב"ידיעות אחרונות", הייתה יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של "ישראל היום".
לדברי בן-מאיר, המשמעות היא שפרופ' הכהן, שכותב בקביעות "בישראל היום", הוא חבר בוועדה שנדרשת להחליט אם לתת לראש הממשלה היתר לחרוג מהכללים כדי לקבל מימון חיצוני להגנתו המשפטית הנוגעת גם לחקירות (ובהמשך אולי להעמדה לדין) למעשים פליליים שיש בהם חשד לפלילים, הנוגע ל"ישראל היום".
עוד מציין בן-מאיר כי הכהן הביע בעבר עמדות בנוגע לחקירות אלה. לטענת בן-מאיר, "דבר זה פוסל את הכהן מכל השתתפות בוועדה שתקבל החלטות בנוגע למימון ההגנה של ראש הממשלה".
המבקר שפירא מתלבט
בימים אלה שוקל מבקר המדינה, יוסף שפירא, אם להיענות לבקשתו של בן-מאיר ולהחליף את פרופ' הכהן באדם אחר, או לדחות את הפנייה. מטבע הדברים, ההתלבטות הזאת מעכבת את קבלת החלטה בבקשה של נתניהו. יצוין כי עורכי דינו של נתניהו, יעקב וינרוט ועמית חדד, כבר הופיעו פעם אחת בפני הוועדה ושטחו את טענותיהם בעד קבלת בקשתו. אולם אם אחד מחברי הוועדה יוחלף, התהליך יתארך.
מאחר שהוועדה שדנה בבקשת נתניהו היא ועדה אד-הוק, שבה חברים שלושה מבין ששת חברי ועדת ההיתרים הקבועה, לא תהיה בעיה להחליף את הכהן. שלושת חברי ועדת ההיתרים הנוספים, שאחד מהם יחליף כנראה את פרופ' הכהן, הם השופט בדימוס עזרא קמה, שגם הוא היה סגן נשיא במחוזי בירושלים; המשפטנית פרופ' אורנה דויטש; ואביגדור רביד, שהיה סגן מבקר המדינה והאחראי על הטיפול בתלונות הציבור.
היועמ"ש: אישור המימון כפוף להבטחה שהכסף ישמש רק להגנת ראש הממשלה
לפני כ-4 חודשים פנה ראש הממשלה נתניהו ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, בבקשה כי תבחן אפשרות שהוא יקבל כספים לצורך מימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000 ממקורביו, אנשי העסקים נתן מיליקובסקי וספנסר פרטרידג'.
בהמשך קבע היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כי מימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה, באמצעות מקורביו, טעון אישור של ועדת ההיתרים. היועמ"ש הציע כי הוועדה אף תקבע מגבלות שיבטיחו כי הכספים שיועברו לנתניהו ישמשו אך ורק לצורך מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל ועוד.
טיבם של מערכות היחסים
המגבלות החלות על קבלת כספים נובעות מתפקידו של ראש הממשלה כעובד ציבור, ומעוגנות בחוק שירות הציבור (מתנות), הקובע איסור על עובד הציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד הציבור" (חוק המתנות); וכן במסגרת הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר).
על רקע הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג', ומכלול הנסיבות, החליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי לא ניתן לקבוע שהמתנה - מימון ההגנה המשפטית - תינתן לראש הממשלה "באשר הוא עובד ציבור". אולם, גם אם הוראות חוק המתנות אינן חלות על קבלת המימון בנסיבות העניין, עדיין חלים כללי אשר, לפיהם "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". שר המבקש לחרוג מהאיסורים הקבועים בהם, רשאי לפנות לוועדת ההיתרים לבחינת בקשתו.
בנסיבות, הודיעה עו"ד ברנע-פרגו לראש הממשלה, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי ככל שהוא מבקש לקבל אישור לקבלת המימון, נוכח האיסור הקבוע בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה לוועדת ההיתרים, אשר הוקמה מכוח כללים אלה, כדי שתבחן ותחליט אם מוצדק בנסיבות העניין להתיר חריגה מהכללים, ולהתיר את קבלת המימון המבוקש.
היועץ המשפטי לממשלה פנה בעניין זה במכתב למבקר המדינה והדגיש כי ועדת ההיתרים היא זו שתקבע אם מתן ההיתר הוא "מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית" (כלשון כללי אשר).
במכתב התייחס היועץ המשפטי לממשלה אף לתנאים אותם מוצע כי הוועדה תשקול, אם תמצא לנכון ליתן את ההיתר, שתכליתם תהיה להבטיח כי הכספים ישמשו אך ורק לצרכים שלשמם ההיתר התבקש. בין היתר כללו התנאים המוצעים, קביעת מגבלה לפיה הכספים יועברו לשם מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל; קביעת מנגנוני דיווח ושקיפות ביחס לכספים המועברים; וקביעת מנגנון בקרה על העמידה בהתניות האמורות.
רשאית לסרב למתן היתר
בצד זאת, הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), עו"ד דינה זילבר, לגבש - בשיתוף עם יועמ"ש משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית-ברנע, חוות-דעת למניעת ניגוד עניינים, אשר תתייחס לקשריו של ראש הממשלה עם מיליקובסקי ועם פרטרידג' ותבטיח כי לא יוכל לעסוק בעניינים אשר נוגעים במישרין להם או לעסקיהם.
יצוין כי הוועדה למתן היתרים היא גוף שהוקם בעקבות החלטת הממשלה בשנת 1977 לאמץ קובץ של כללי אתיקה במסגרת כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, המבוססים על דוח ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס שלמה אשר. הכללים מתווים כמה הוראות התנהגות לשרים ולסגני שרים במילוי תפקידם. בעיקרן, חובת מילוי התפקיד בלא משוא-פנים, החובה להימנע מניגוד עניינים, ייחוד הכהונה ואיסור עיסוק נוסף. הוראות נוספות נוגעות למגבלות על בעלות ושליטה בנכסים וניהול עניינים כספיים שלהם ושל בני משפחתם והעמדת השרים לביקורת מבקר המדינה בכל האמור במילוי ההוראות והכללים.
במהלך השנים תוקנו הכללים ועודכנו מספר פעמים. הוועדה למתן היתרים, הפועלת כאמור מכוח כללי אשר, מונה 3 חברים. הוועדה רשאית לסרב למתן היתר לאי-קיום כלל מהכללים, לתת היתר או לתת היתר מותנה, אם הדבר נראה לה מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.