מיסוי ספורטאים: האם סוגיית ה-25% היא הבעיה האמיתית?

המתווה שמוצע לפיתרון הפליית המס של השחקן הישראלי נמצא במוקד הדיונים של הוועדה שהקים משרד הספורט, כפי שנחשף ב"גלובס" • אלא שהמתווה מתעלם מכ-90% מהכדורסלנים הזרים שימשיכו לא לשלם מס כלל • איפה הפיתרון? בעדכון של אמנת המס הארכאית עם ארה"ב

נבחרת ישראל עד גיל 20 / צילום: FIBA
נבחרת ישראל עד גיל 20 / צילום: FIBA

בימים האחרונים התבטאו בכירים בכלכלה הישראלית על הצורך בעדכון דחוף של אמנת המס בין ארה"ב לישראל. האמנה ארכאית, מיושנת, הם אמרו, לא בוצעו בה תיקונים מאז נכנסה לתוקף בשנות התשעים. הדברים הללו באים על רקע דיונים בין משרד האוצר לבין האמריקאים לעדכון האמנה. בתשובה לפניית "גלובס" השבוע, באוצר מסרו כי "הנושא נמצא כרגע בשיחות מקדימות, מבלי שנקבע מועד לתחילת הדיונים".

מה הקשר בין עדכון אמנת המס לספורט? השבוע זכתה נבחרת העתודה בכדורסל לפתוח את יום המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב כהוקרה על זכייתה באליפות אירופה. במהלך האירוע ניצל מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב את ההזדמנות ואמר בין היתר כי "צריך לשים דברים על השולחן ולומר שהשחקן הישראלי מופלה לעומת שחקנים שאינם ישראלים. על שחקן זר עד 108 אלף דולר לא משלמים מס, ומעל לסכום הזה שיעור המס הוא המקסימלי לשחקן זר הוא 25% בלבד".

בן זאב נגע בסוגיה שהועלתה בשבועות האחרונים בוועדה בראשות מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי ("ועדת שרעבי") - מיסוי ספורטאים זרים בישראל. הוועדה שהתחייבה להגיש את המלצותיה על תחילת אוגוסט דחתה את הדיונים הבאים בשלב זה ל-15 בחודש. וגם אז אין לצפות למשהו דרמטי. אין פיתרון מוסכם, רחוק מכך. חלק מהחברים בשולחן המו"מ, מאנשי המינהלת ועד אנשי משרד הספורט, יצאו לחופשות בחו"ל. הרפרנט של האוצר בדיונים לקח צעד אחורה. "הכל תקוע", אומר גורם בוועדה ל"גלובס". "מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי לא יודע מה לעשות עם תפוח האדמה הזה שהפילו לידיים שלו ", אומר אותו גורם. ובכיר המעורה בפרטים מוסיף כי "ההרגשה היא שהסיפור הזה גדול על מנכ"ל משרד הספורט".

חלק מהלחצים שמופעלים נוגעים לסוגיית המס. השחקנים מרגישים כי נפלה לידם שעת כושר נדירה לטיפול בהפליית המס של הישראלים, והם משתמשים בה בכל הכוח כמנוף מרכזי במו"מ. בשבוע שעבר חשפנו כאן כי הגורמים המקצועיים במשרד הספורט והאוצר בוחנים במסגרת הוועדה מתווה למתן פיצוי לקבוצות הישראליות בתמורה לביטול הטבות המיסוי לספורטאים זרים. אם נשים לרגע בצד את הניסיון הטבעי של אנשי מכבי ת"א בכדורסל לשמור על האינטרס שלהם ולעצור את המהלך, ייתכן שאנשי האוצר ומשרד הספורט לא פוגעים בנקודה הנכונה. הטיפול בהטבה שמעניקה מס מקסימלי של 25% בלבד לספורטאים זרים היא מהלך מבורך, נדרש ורצוי אבל היא רק חלק מהבעיה, ולא בטוח שהיא הבעיה המרכזית בעניין המיסוי.

למה שחקן ישראלי עולה כפול?

ההסבר הוא כזה: ביטול הטבת ה-25% תחול ממילא רק על הכדורסלנים עם החוזים "הכבדים". מי אלו? רק שחקני מכבי ת"א והפועל ירושלים. אבל אלו, השחקנים עם החוזים הכבדים, ממילא לא אלו שתופסים את מקומות העבודה של ישראלים בליגה. עובדתית, מעט מאוד ישראלים בכירים יכולים לטעון לאורך השנים כי הם קיבלו שכר נמוך ביחס לאמריקאים בכירים בגלל שהעלות שלהם הייתה גבוהה - כי אם כך היה הדבר היו מוצאים לעצמם חוזים גבוהים מאוד בחו"ל. למעט ליאור אליהו (קאחה לבוראל) ויותם הלפרין (אולימפיאקוס) שיצאו בעבר לטובת חוזים גבוהים מאוד בחו"ל - אפשר לקבל במובן מסוים את הטענה שחלק מהישראלים הבכירים אף תומחרו מבחינת שכר גבוה, מעל ערכם בחוץ, רק בגלל הצורך של קבוצות כמכבי ת"א (ובשנים האחרונות גם ירושלים) להעמיד ישראלים על המגרש.

הבעיה מתחילה דווקא בשחקני הדרג השני הזרים, ועל אלו נמנים כ-90% מהשחקנים הזרים בכדורסל הישראלי. ושם, משום מה, נשמר הסטטוס קוו והשקט.

כאן צריך להסביר לרגע איך עובד המנגנון של העסקת זרים בכדורסל הישראלי. למעשה קיימים שני מנגנון נפרדים: הראשון, ב-1998 נקבע בתקנות המס כי ספורטאים זרים ישלמו מס מקסימלי של 25% על העסקתם בישראל. זהו סעיף המס המדובר שהועלה לדיון בשבועותה אחרונים בין השחקנים למינהלת הליגה ולקבוצות ועומד כיום על השולחן.

המנגנון השני והבעייתי יותר מבחינת מעמד השחקן הישראלי נקבע ארבע שנים קודם לכן: ב-28.9.1994 נכנסה לתוקף אמנת המס בין ישראל לארה"ב, עליה חתם נציב מס הכנסה באותה תקופה משה גביש, לימים יו"ר רשות השידור. לאמנה הזאת יש השפעה דרמטית על מצבם של הכדורסלנים הישראלים. קודם כל היא בעייתית מאחר שהיא לא באה לשרת את כלל הספורט הישראלי - מאחר שבענפים אחרים אין ספורטאים אמריקאים, הרי שהיא חלה רק על מגזר אחד: הכדורסלנים.

סעיף 18 של האמנה מתייחס ל"בדרנים ציבוריים" (ביניהם גם ספורטאים אמריקאים) שעבורם אין לחייב כלל במס כל עוד הכנסתם ברוטו נמוכה מ-400 דולר ביום. המשמעות - כדורסלנים אמריקאים המשתכרים עד 108 אלף דולר בעונה לא משלמים מס כלל. כמה שחקנים זרים כאלו יש בליגה? כל השחקנים בעצם, מלבד שחקני מכבי ת"א וירושלים, ואולי עוד שחקן אחד או שניים. אם לוקחים בחשבון 5-6 זרים בקבוצה לעונה, ומאחר שכל הזרים והמתאזרחים היום בישראל הם אמריקאים, ומוסיפים גם את השחקנים האמריקאים בליגה הלאומית, מדובר בחישוב גס על כ-80 שחקנים שלא משלמים כלל מס על הכנסתם.

ואם ניקח שני חוזים של 90 אלף דולר נטו (שחקנים מדברים בנטו) - הרי שישראלי יעלה לקבוצה כמעט 200 אלף דולר, בעוד שהעלות של זר תישאר 90 אלף דולר. את מי עדיף להעסיק?

במקום כוכבים, קיבלנו זרים בינוניים

הטיעון להבאתם של שחקנים זרים לישראל נומק בתקנות מס הכנסה ב-1998 כרצון להביא "מומחים" מחו"ל שיובילו את הספורט הישראלי להישגים בזירה הבינלאומית ויאפשרו להתמודד מול קבוצות במפעלים האירופים. למרות זאת, התקנה שמיטיבה עם השחקנים הזרים לפי אמנת המס עם ארה"ב (1994) מנומקת אחרת לגמרי.

במסגרת עדות בבית המשפט בתל אביב שנתן משה גביש, ששימש כנציב מס הכנסה בזמן כריתת האמנה ולפי עדותו הוביל את המשלחת הישראלית והיה שותף למו"מ לכריתת האמנה (עדות שניתנה בעניין דרישה של רשות המסים לשומות מס על קבוצת הכדורסל מכבי ראשל"צ), הסביר גביש: "הסעיף הרביעי היה סעיף שבא לתת פטור לאמנים, ספורטאים, שהם לא כאלה שמרוויחים מיליון דולר בשבוע, אלא כאלה שברמות בינוניות ... הייתה קבוצה של חברי כנסת שפנו אלי ודרשו ממני את הדבר הזה ...בכל מקרה, פה דובר על ספורטאים לא ברמה הראשונה".

במלים אחרות, מנסחי האמנה ידעו כבר בעת כריתתה שאין להם שום כוונה להביא לכאן את שחקנים מובילים, אלא בהגדרה "שחקנים בינוניים" בלבד. "את הסעיף הזה באמנה נתנו האמריקאים כסוג של מחווה ולבקשתה של מדינת ישראל", מסביר ל"גלובס" ד"ר משה דרוקר ממשרד מ . דרוקר ושות', שטיפל בענייני האמנה והספורטאים בביהמ"ש. הוא מוסיף כי "איגוד הכדורסל הוא זה שדחף לאמנה. דווקא את מכבי ת"א היא לא שירתה ולא משרתת, ולא היה להם שום עניין באמנה כי כל שחקן שם קיבל מעל 400 דולר ליום".

ואם רוצים עכשיו להוציא סעיף החוצה במסגרת הדיונים המתוכננים עם האמריקאים?

"אין בעיה, אבל כל סעיף שיוצא החוצה מהאמנה צריך הסכמה של שני הצדדים. כלומר , אם מדינת ישראל תחליט שהיא לא רוצה את הסעיף הזה - והאמריקאים יסכימו על זה - זה ייצא החוצה. תיקונים באמנה נעשים לאורך השנים".

למה לא נוגעים בעניין הזה ורצים לטפל במכבי ת"א? בכיר במו"מ אמר לי השבוע ש"יותר קל פוליטית כרגע לגעת בסוגיית ה-25% ולא באמנת המס. קודם נהרוג את סיפור ה-25% ואחר כך אלוהים גדול". לקבוצות האחרות הטיפול בעניין המיסוי של הספורטאים עם החוזים הכבדים, כלומר הטיפול במכבי ת"א, הוא נוח ועדיף. מבחינתן אם כבר עלה הסיפור של ביטול הטבות המס לספורטאים לשולחן, עדיף "לזרוק מתחת לאוטובוס את מכבי ת"א", מאשר שמישהו יתחיל לעשות מהלכים וידבר על מה שבעיני רבים באמת משפיע על השחקן הישראלי - אמנת המס עם ארה"ב.

אם מישהו יצליח להכניע את אנשי מכבי ת"א ולבטל את הטבת ה-25%, זו תהיה יופי של כותרת לאוצר, לארגון השחקנים ולרבים התומכים במאבק הספורטאי הישראלי. אבל היא עלולה להיות כמעט חסרת משמעות לכדורסלן הישראלי.