בחן את עצמך: מתוך הבחינה ליועצי השקעות ומנהלי תיקים

איזה שעבוד מעניק לבעלי האג"ח את הביטחון הרב ביותר? מה התרחיש הסביר כשחברה ציבורית מודיעה על כוונתה להרחיב סדרת אג"ח סחירה באופן משמעותי ומה מגדיר בצורה הנכונה ביותר נייר ערך מסחרי? שאלות נבחרות ותשובות מתוך בחינה מקצועית א' שערכה רשות ניירות ערך למבקשים לקבל רישיון כיועצי השקעות או מנהלי תיקים • למדריך השקעה במניות

שקט, נבחנים. / צילום: Shutterstock
שקט, נבחנים. / צילום: Shutterstock

שאלה 1

בהנפקת אג"ח של חברת "סמוך" שנערכה בתאריך 30.6.18 הוצעה לציבור חבילה הכוללת: 100 איגרות חוב שקליות לפדיון בעוד חמש שנים הנושאות ריבית שנתית של 8% במחיר מינימלי של 100 שקל ו-1 אופציה לאג"ח ללא תמורה. האופציה ניתנת למימוש ל-100 איגרות חוב תמורת 100 שקל עד 31.12.18. במחיר המינימום, מהי בקירוב התשואה האפקטיבית בה הונפקו איגרות החוב, בהתחשב בכל מרכיבי החבילה?

א. 8%

ב. 8.5%

ג. 9%

ד. 9.5%

ה. 10%

תשובה

ג'. בהתחשב בכלל מרכיבי החבילה, מעבר לתשואה השוטפת הנושאת ריבית של 8% שנתי, האופציה מקנה תשואה שוטפת של 4% בחצי השנה. לכן, אם נחלק את התשואה השוטפת שמקנה האופציה במח"מ האג"ח שאמור להיות מקסימום 5, בהנחה שהאג"ח נפדה כולו בסוף הדרך, אזי 4% על פני חמש שנים מקנה תוספת של כ-0.8%. לכן, התשואה האפקטיבית בקירוב הינה 9%.

שאלה 2

איזו מהטענות הבאות העוסקות במערכת המסחר רצף-מוסדיים, היא הנכונה ביותר?

א. במערכת זו נסחרות איגרות חוב סטרייט בלבד ולא אג"ח להמרה.

ב. במערכת זו רשאים לסחור באיגרות החוב רק מי שרכשו אותן בשוק הראשוני.

ג. המסחר במערכת זו מתבצע פעמיים ביום, בפתיחה ובסגירה.

ד. רק משקיעים מסווגים רשאים לסחור דרך מערכת זו. 

ה. ניירות הערך שהונפקו והנסחרים במערכת חסומים לתשעה חודשים מיום ההנפקה.

תשובה

ד. מערכת המסחר "רצף מוסדיים" היא מערכת שנועדה רק למשקיעים מוסדיים מסווגים שהגדירה הבורסה ולא לכלל הציבור.

שאלה 4

בהנחת LTV (יחס חוב לנכסים) קבוע ואחיד, איזה מהבאים מייצג מדרג נכון של ביטחונות עבור בעלי האג"ח, מהביטחון החזק ביותר לגרוע ביותר?

א. שעבוד קבוע על מניות לא סחירות - שעבוד שלילי על כל נכסי החברה - שעבוד קבוע על נכס נדל"ן מניב.

ב. שעבוד קבוע על עודפים מפרויקט גז - שעבוד קבוע על מניה סחירה - שעבוד קבוע על עודפים מפרויקט נדל"ן.

ג. שעבוד קבוע על נכס נדל"ן מניב - שעבוד קבוע על מניה לא סחירה - שעבוד שוטף על נכסי החברה. 

ד. שעבוד שלילי על כל נכסי החברה - שעבוד שוטף על נכסי החברה - שעבוד קבוע על נכס נדל"ן יזמי.

ה. שעבוד קבוע על מניות לא סחירות - שעבוד קבוע על מניות סחירות - שעבוד קבוע על נכס נדל"ן מניב.

תשובה

ג'. הביטחון החזק ביותר עבור משקיעים הינו משכנתא על נכס ספציפי שהם יכולים להיפרע ממנה. אחריו, בסדר העדיפות, שעבוד קבוע על מניה לא סחירה, שזה מקביל לשעבוד על הון עצמי של מניה לא סחירה (כפי שהיה באג"ח כלכלית 10 עם שעבוד על ההון העצמי של דרבן תחת הנחה שה-LTV סביר ושיש הון עצמי מספק). השעבוד החלש ביותר הוא שעבוד שוטף על נכסי החברה (נקרא גם שעבוד צף). זה מעין שעבוד מעל נכסי החברה, ולפיו כל עוד החברה ממשיכה לפעול כעסק חי, אין לה מגבלה למכור נכסים במסגרת פעילותה השוטפת, בניגוד לשעבוד ספציפי על נכס. הוא חלש יותר כיוון שניתן לשעבד נכסים למטה שיהיו קודמים בסדר הנשייה לשעבוד צף.

שאלה 5

נתון כי התשואות הדולריות לפדיון בהן נסחרות איגרות חוב חברות בבורסה בת"א גבוהות מהתשואות השקליות לפדיון של איגרות חוב דומות של אותן חברות. מה מהבאים ניתן להסיק מנתונים אלה?

א. השוק מעריך שהדולר ייחלש מול השקל.

ב. המשקיעים מעדיפים השקעה דולרית.

ג. שער הריבית בארה"ב גבוה מזה שבישראל. 

ד. התופעה שתוארה רלוונטית רק לחברות הנדל"ן האמריקניות שהנפיקו בתל אביב.

ה. סיכון המדינה של ישראל נמוך מסיכון המדינה של ארה"ב.

תשובה

ג'. אם שער הריבית בארה''ב ובישראל היה זהה, אזי יתקיים ארביטרז' ונוכל לקנות אג"ח דולרי באמצעות הלוואה שקלית, שתהיה זולה יותר.

שאלה 6

איזו מהטענות הבאות העוסקות בקשר בין תשואת ה-IRR לתשואת TWR היא הנכונה ביותר?

א. תשואת ה-IRR תהיה תמיד שונה מתשואת ה-TWR.

ב. תשואת ה-IRR מבטאת טוב יותר את יכולתו המקצועית של מנהל ההשקעות.

ג. תשואת TWR מודדת נכונה את הרווח ה"אמיתי" שהושג בתיק הלקוח.

ד. אם תשואת IRR הינה חיובית, תשואת TWR יכולה להיות שלילית, וגם להיפך.

ה. אם תשואה TWR הינה חיובית, גם תשואת IRR צריכה להיות חיובית.

תשובה

ד'. TWR הינו שיעור תשואה שמחשב ממוצע של שיעורי התשואה ומנטרל הפקדות ומשיכות בתיק.

IRR הינו שיעור תשואה פנימי הלוקח ממוצע משוקלל של התשואות, כולל הפקדות ומשיכות.

ייתכן מצב שבו ה-IRR חיובי למרות שמנהל ההשקעות עשה תשואה שלילית (לפי ה-TWR) כי הייתה הפקדה גדולה לתיק שהשפיעה מהותית על התשואה, והפכה אותה לחיובית, או להיפך.

הערה: תשובה ג' עשויה אף היא להיות נכונה, אך חסרה המילה רווח/הפסד "אמיתי", ולא רק רווח.

שאלה 7

איזו מהטענות הבאות העוסקות באג"ח להמרה היא הנכונה ביותר?

א. פדיון קרן בחלקים מגדיל את שווי אופציית ההמרה.

ב. אג"ח להמרה הוא נייר ערך הנהנה משני העולמות. לכן ההשקעה בו עדיפה על השקעה במניה או באג"ח.

ג. אג"ח להמרה נסחרת בדרך כלל בתשואה לפדיון הגבוהה יותר מתשואת אג"ח סטרייט בעלת מאפיינים דומים.

ד. הנפקת אג"ח להמרה מאפשרת לחברה לגייס חוב הנושא ריבית נמוכה יחסית לאג"ח סטרייט דומה, תמורת דילול עתידי פוטנציאלי.

ה. אג"ח להמרה ניתנת להמרה רק בסוף תקופת חיי האיגרת.

תשובה

ד'. העובדה שאג"ח להמרה מעניקה גם את האופציה של המרת האג"ח למניות, מוזילה לחברה את עלויות המימון. המחיר למנפיק עשוי להיות דילול החזקתו במניות אם וכאשר איגרת החוב להמרה "נסחרת בכסף". כלומר, ללא פרמיה ביחס למניה.


שאלה 8

חברה ציבורית מודיעה על כוונתה להרחיב סדרת אג"ח סחירה באופן משמעותי. איזה מהתסריטים הבאים הוא הסביר ביותר לאחר ההודעה?

א. עלייה בשערי מניות החברה.

ב. ירידת שערים בסדרה המיועדת להרחבה בלבד.

ג. ירידות שערים בסדרה המיועדת להרחבה ובשאר הסדרות שהנפיקה החברה במח"מ דומה. 

ד. עליות שערים בכל סדרות האג"ח שהנפיקה החברה.

ה. ירידת שערים בסדרה המיועדת להרחבה ועליות שערים בשאר הסדרות שהנפיקה החברה במח"מ דומה.

תשובה

ג'. גידול בהיצע המנפיק לצד דיסקאונט מקובל בהנפקה גדולה, מביאים למכירות ביתר הסדרות של החברה במח"מ דומה, וניסיון להזמין בהנפקה את האג"ח במחיר נמוך יותר.

שאלה 9

במהלך שנת 2018 תחל רפורמת תעודות הסל, קרנות הסל והקרנות המחקות. איזו מהטענות הבאות היא הנכונה ביותר בהתייחס לרפורמה ולניירות ערך אלה?

א. טרם הרפורמה קרנות סל לא נסחרות בבורסה בישראל.

ב. תעודת סל היא מוצר שהמשקיע בו אינו חשוף לסיכון האשראי של המנפיק.

ג. לאחר הרפורמה קרן מחקה תיסחר פעמיים ביום.

ד. לאחר הרפורמה תעודות הסל תמשכנה להיסחר לצד קרנות הסל והקרנות המחקות.

ה. שלושת סוגי ניירות הערך נחשבים "מוצרי התחייבות".

תשובה

א'. עד כה לא היו קרנות סל בישראל (המקבילות ל-ETF בחו"ל), אלא רק תעודות סל (ETN) וקרנות מחקות.

שאלה 12

נתונה קרן נאמנות מיטב ביומד (4B). איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר בהתייחס למדיניות הקרן?

א. הקרן רשאית להיחשף לעד 50% מט"ח.

ב. הקרן רשאית להיחשף לעד 100% מניות.

ג. חשיפת הקרן למניות לא תפחת מ-75%.

ד. חשיפת הקרן למט"ח לא תעלה על 30%.

ה. הקרן יכולה למנף את החשיפה למדד הביומד ל-150%.

תשובה

ד'. B מייצג עד 30% מט"ח, 4 מייצג עד 120% מניות.

שאלה 13

איזה מההיגדים הבאים מגדיר בצורה הנכונה ביותר את הנע"מ - נייר ערך מסחרי (Commercial paper)?

א. זה אג"ח חברות ללא ביטחונות המונפקת בריבית משתנה.

ב. זהו שטר חוב לטווח של עד שנה המונפק על ידי חברות. 

ג. זו אג"ח חברות סחירה המונפקת בניכיון לטווחים של עד 10 שנים.

ד. זהו נייר ערך העוקב אחר מניה בבורסה אחרת אשר אינו מקנה זכויות הצבעה.

ה. זו אג"ח חברות לא סחירה לטווח ארוך המיועדת לקרנות פנסיה שמנפיקים תאגידים ממשלתיים.

תשובה

ב'. נע"מ הוא נייר ערך לטווח קצר הניתן לקריאה תוך שבוע על ידי מחזיק הנע"מ.


שאלה 14

אג"ח חברות צמודת מדד נסחרת ב-11 ביוני 2018 בנתונים הבאים: מדד בסיס: 84.4, מדד ידוע: 100.7, מחיר בורסה: 130.48, תאריך תשלום קרוב: 30 בספטמבר, תאריך פירעון סופי: 30 בספטמבר 2021, קופון חצי שנתי: 4.6%. כמו כן נתון שקרן האג"ח נפרעת בשישה תשלומים חצי שנתיים שווים, החל מתאריך 30 במרץ 2019. לאור נתונים אלה בלבד, איזו מהטענות הבאות היא הנכונה ביותר?
א. מח"מ האג"ח קצר מ- 1.5 שנים.

ב. תשואת האג"ח לפדיון ברוטו גבוהה מ-1.5%.

ג. תשואת האג"ח לפדיון נטו שלילית.

ד. האג"ח נסחרת בניכיון (אג"ח בפרמיה).

ה. ערכה המתואם ברוטו של האג"ח נמוך מ-118

תשובה

ב'. איגרת החוב צברה הצמדה של 19.3% = (84.4 : 100.7).

התזרים הצפוי מן האיגרת:

30.9.18 ← 5.49 (קופון חצי שנתי בשיעור 4.6% צמוד למדד, כלומר, מוכפל ב"מקדם ההצמדה" של 1.193).

30.3.19 ← 25.36 (פרעון חצי שנתי של קרן האג"ח).

מכיוון שיש 6 פרעונות, כל פרעון הוא 16.66 אגורות ויש להכפיל אותו ב"מקדם ההצמדה" של 1.193 וכך הלאה, עד לפרעון הסופי ב-9/2021. סך הכל תקבול של 144.01 שקל שמייצג תשואה של 5.3% שגבוהה, כמובן, מ-1.5%). מבחינת הריבית, הסכום באגורות הולך ויורד ככל שחלק מן הקרן נפרע.

שאלה 15

נתונה קרן מחקה "מגדל MTF תל בונד 40 (00)". להלן נתונים ממוצעים משוקללים של איגרות החוב שבמדד תל בונד 40 אותו מחקה הקרן: מח"מ: 3.51 שנים, תשואה לפדיון ברוטו: 1.17%, תשואה לפדיון נטו: 0.71% ריבית: 2.2%. איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר בהתייחס לקרן?

א. הקרן מתחייבת לחלק למשקיעים פעמיים בשנה את הריביות המשולמות.

ב. התשואה השנתית הממוצעת לפדיון ברוטו לפני דמי ניהול של משקיעי הקרן בעוד 3.51 שנים תהיה 1.17%.

ג. לאחר הרכישה, איגרות החוב שבקרן מוחזקות לפדיון.

ד. איגרות חוב שבקרן הן בריבית קבועה בלבד.

ה. הקרן מעדכנת את החזקותיה אחת לשנה בעת שינוי הרכב המדד.

תשובה

ד'. כל איגרות החוב במדד תל בונד 40 הן איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן עם ריבית קבועה. 

■ הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות ראשי פנסיה ותחום אג''ח. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988