סנטריקה תשקיע כ-100 מ' ד' בסטארט-אפים ישראליים

קרן ההשקעות של החברה הבריטית הובילה סבב גיוס של 12 מיליון דולר בדרייבז הישראלית, עומדת לפני סגירת סבב מימון נרחב של חברה נוספת, ובוחנת כניסה לעוד שני סטארט-אפים • ב-2015 היא רכשה ב-60 מיליון דולר את פנורמיק פאוור הישראלית, שהפכה למרכז הטכנולוגי שלה

עידן מור מנהל פעילות Centrica Innovation ישראל  / צילום: אלון רון
עידן מור מנהל פעילות Centrica Innovation ישראל / צילום: אלון רון

ענקית האנרגיה הבריטית סנטריקה (Centrica) עומדת להשקיע השנה בשורת סטארט-אפים ישראליים בהיקף שמוערך בכ-100 מיליון דולר - כך נודע ל"גלובס".

החברה הראשונה שבהן, שבה כבר בוצעה השקעה, היא Driivz. סנטריקה הובילה סבב גיוס ראשון בהיקף 12 מיליון דולר בחברה שבו משתתפת, בחלקים שווים, קרן ההשקעות הבריטית Ombu Group. חברת Driivz פיתחה מערכת מידע לניהול מערכות טעינה לכלי רכב חשמליים, המאפשרת לחברות המפעילות תחנות טעינה לעקוב אחר שימוש הלקוחות ולנהל חיובים. כיום משתמשים במערכת כ-200 אלף נהגים ברחבי העולם. 

ההשקעה בדרייבז נעשתה באמצעות קרן ההשקעות Centrica Innovation, שהוקמה על ידי סנטריקה לפני כשנה, ותחת קרן זו צפויות להתנהל גם ההשקעות הבאות. תקציב הקרן להשקעות השנה הוא 140 מיליון דולר, ורובו מיועד לישראל. בשיחה עם "גלובס" אומר עידן מור, מנהל פעילות סנטריקה אינוביישן בישראל, כי החברה עומדת לפני סגירת סבב מימון נרחב של חברת סטארט-אפ מקומית נוספת, בתחום הגנת הסייבר לתשתיות תעשייתיות, בהמשך השנה תשקיע בחברת סטארט-אפ שלישית, והיא בוחנת כניסה לחברה נוספת. שמם של הסטארט-אפים הנוספים לא נמסר.

סנטריקה היא חברת שירותי אנרגיה המחזיקה בחברות אספקת אנרגיה מרכזיות בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות. לחברה, שנפרדה ב-1997 מחברת הגז הבריטית, יש כיום 28 מיליון לקוחות בעולם, היא מעסיקה 33 אלף עובדים והיקף הכנסותיה ב-2017 הגיע ל-37 מיליארד דולר. בשנת 2015 רכשה את חברת פנורמיק פאוור הישראלית ב-60 מיליון דולר, מרכז הפיתוח של פנורמיק הפך להיות שלוחת פיתוח של סנטריקה בישראל ומנכ"ל החברה, יניב ורדי, השתלב בהנהלה העולמית של סנטריקה ומשמש כיום כמנהל חטיבת הפתרונות לעסקים בכל העולם, למעט צפון אמריקה ובריטניה.

מור מציין כי סנטריקה נמצאת בשלבים אחרונים של משא ומתן תחרותי עם חברות אנרגיה בינלאומיות להקמת קונסורציום שיתמוך בטכנולוגיה של דרייבז ויסייע בקידומה בשווקים בארה"ב ובמזרח אסיה: "עשינו את ההובלה הכספית הראשונה כדי לייצר אטרקטיביות פיננסית, והחברה מוכנה להשקעה של משקיעים גלובליים. אנחנו פחות מחפשים שליטה מירבית בחברה ויותר רוצים שחקנים גלובליים עם גישה לשווקים השונים, בין היתר יפן וארה"ב. יש לי כבר אובר-בוקינג להשקעות ויש את הפריבילגיה לבחור את ההשקעות היותר אסטרטגיות". סנטריקה גם החלה בשילוב הטכנולוגיה של דרייבז בפלטפורמת השירותים שהיא מציעה ללקוחות בעולם, ואף צירפה אותה כחלק מההצעה במכרזי אנרגיה אליהם היא ניגשת בבריטניה.

סנטריקה הקימה עד היום 13,000 עמדות טעינה בעולם, ולאחרונה זכתה במכרז להקמת מערך הטעינה לכלי רכב חשמליים של Transport for London בהיקף של 21 מיליון דולר, במסגרתו יוקמו 300 נקודות טעינה מהירה בלונדון עד שנת 2020.

"משקיעים לא מכירים את צורכי תחום האנרגיה"

עידן מור שימש בעבר כמנהל השקעות בקרן אוורגרין בתחומי הסמיקונדקטור והקלינטק. לדבריו, לתחום האנרגיה-טק בישראל יש פוטנציאל כלכלי משמעותי: "התחום של אנרגיה בארץ נמצא בתת-השקעות. אני בתפקיד שמונה חודשים ועד כה ראיתי מעל 100 חברות סופר-מעניינות ובמחירים שפויים. זה שוק שאינו מוערך כראוי, לא כי אין בו הזדמנויות טובות אלא משום שמשקיעים לא מכירים מספיק את הצרכים של השוק. יתרונה של ישראל הוא שיש טאלנטים גדולים ומיעוט משקיעים בתחום הזה. דרייבז הם דוגמה טובה: הם הגיעו אלינו כחברה פרטית, בלי קרן הון סיכון כלשהי מאחוריהם. זו פנינה עבורנו, גם כי הם פועלים בדיוק בתחום הרכב החשמלי שאנחנו מחפשים בו השקעות".

מור אומר כי החברה בוחנת תחומי טכנולוגיה נוספים. כך למשל הוא בוחן חברות בתחום צבירת האנרגיה - תחום עולה בעולם האנרגיה-טק, שמאפשר שימור אנרגיה ממקורות מתחדשים ושימוש בה בשעות אחרות, או צבירת אנרגיה בשעות שפל בצריכה ושימוש בה בשעות שיא. לדבריו יש בישראל חברות שמפתחות טכנולוגיות כימיה חדשות, כמו סטורדוט, שגייסה סכומים גבוהים לאחרונה, אבל גם חברות רבות שעושות דברים אחרים בתחום. "אנחנו רואים פתיחות בחברות, שאפשר להגיד להן איפה קיים צורך ולפתוח להן צוהר לעולם שלא חשבו עליו".

מור אומר שקיימים שלושה מודלים של השקעה בחברות ישראליות. במודל הראשון סנטריקה משקיעה כסף בגיוס הון לחברה בשלבי A ומעלה, ואם היא הופכת אסטרטגית מבחינת סנטריקה היא עשויה להציע לרכוש אותה. במודל השני סנטריקה תשקיע סכומים קטנים יותר בגיוס סיד לחברות בשלבים מוקדמים באמצעות קרן Labs ובמודל השלישי החברה תרכוש ישירות חברה מעניינת מבחינתה, באמצעות זרוע הרכישות והמיזוגים של סנטריקה, שמחפשת גם היא עסקאות אטרקטיביות באמצעות הנציגות הישראלית של החברה.

אז אתה מתפקד כמנהל קרן השקעות וגם כסקאוטר של טכנולוגיות עבור החברה?
"המנדט שלי הוא לעשות השקעות טובות ואם אני מביא השקעה טובה שעושה רווחים, אני מתוגמל על זה. הקצב של 3-4 השקעות בשנה עבור בנאדם אחד בלוקיישן אחד נחשב גבוה, באוורגרין בתחום שלי עשינו 1.5 השקעות בשנה במקרה הטוב".

השקיעו ב-14 חברות בעולם עד היום

סנטריקה אינוביישן הספיקה להשקיע עד היום ב-14 סטארט-אפים, בעיקר בארה"ב ובמקומות נוספים. הקרן מתמקדת בשלושה תחומים: טכנולוגיה לרשת חשמל מבוזרת, שבה לקוחות הקצה גם צורכים וגם מייצרים חשמל ויש צורך בייעול ובניהול המערכת; טכנולוגיות לעולם הרכב החשמל בכל היבטיו, שהולך וצובר תאוצה במהירות; וטכנולוגיה לתחומי תעשייה 4.0, IoT תעשייתי, קישוריות ובית חכם. לדברי מור, שלושת התחומים האלה מהווים כר נרחב לאיתור טכנולוגיות  בישראל.

רכישת פנורמיק פאוור על ידי סנטריקה היוותה מודל מעניין של רכישה ומיזוג. פנורמיק פאוור, שהוקמה ב-2009 על ידי דוד אלמגור ועדי שמיר, ממשיכה לפעול באתר בישראל כששמיר ממשיך בתפקידו כ-CTO, ומנכ"ל החברה יניב ורדי השתלב בהנהלה העולמית של החברה הרוכשת. "עולם האנרגיה משתנה, וחברות האנרגיה מחפשות דרך להמציא את עצמן מחדש על ידי ייצור מנועי צמיחה חדשים", אומר ורדי. לדבריו חטיבת הפתרונות לעסקים (CBS) הציבה מטרה להגיע להיקף עסקי של מיליארד דולר עד לשנת 2022, באמצעות התמקדות בתחומים צומחים: הביזור בעולם האנרגיה והמעבר הדיגיטלי לעולם עתיר מידע, והשילוב ביניהם על פלטפורמה של החברה.

ורדי מספר כי פנורמיק פאוור, שהטכנולוגיה שלה הפכה לאחת המרכזיות באסטרטגיה של סנטריקה, הייתה בתחילה חברת קלינטק, שהתקשתה לגייס את ההון הנדרש: "עולם הקלינטק הוא לא עולם זוהר, אין בו אקזיטים כמעט בכלל. אנחנו היינו האקזיט הראשון בתחום התשתיות. ואז שיניתי את המיקוד מקלינטק לעולם של למידת מכונה וביג דאטה: יש לי 2,000 אתרים שבהם מותקנת הטכנולוגיה, 500 לקוחות, 60 אלף חיישנים, וכל זה אומר יותר מ-12 מיליארד נתונים בחודש. לימוד מכונה פתאום הופך מאוד משמעותי והפכנו מחברת קלינטק לחברת ניתוח נתונים".

באמצעות התקנת חיישני צריכת חשמל קטנים, המתחברים כחבקים על כבלי חשמל של כל מתקן ומכשיר, החברה מספקת ללקוח תובנות, לא רק על צריכת החשמל של המפעל אלא גם על יעילות התפעול, ליקויים בקו הייצור ואפילו השוואה ליעילות יצרנים אחרים בקטגוריה שלו.

פתרונות אחרים שמציעה סנטריקה הם היכולת לכוון את שעות צריכת החשמל של המפעל, והיכולת להחזיר חשמל לרשת החשמל - יכולות שבמדינות מתקדמות מזכה בתשלומים מצד הממשלה, שבהם מתחלקת סנטריקה עם הלקוחות. התמקדות נוספת היא טכנולוגיות המרת אנרגיה מגז לאנרגיה חשמלית, שעליה באיטליה למשל מתוגמלים בהטבות ממשלתיות נדיבות. בישראל תחומים אלה עדיין אינם מפותחים.

לדברי ורדי, חלק משמעותי מהיכולות הטכנולוגיות החדשות מקודמות במרכז הישראלי בכפר סבא: "בעת המכירה, אחד התנאים שלי היה שהם יפתחו פה מרכז טכנולוגי. אנחנו מגייסים עובדים כל הזמן ויש כבר 50 איש בתחומי תוכנה ועיבוד מידע מתקדמים, תחומי חיישנים ושילוב תוכנה בחיישנים. החברה בונה פה את הפלטפורמה העיקרית שלה, שמחברת את כל הפתרונות ביחד".

עוד מרכיב משמעותי בפעילות של סנטריקה הוא כלי הרכב החשמליים, מהפכה שנתקעה בישראל מאז נפילתה של בטר פלייס. הפופולריות של המכוניות החשמליות בסין (מכירות של 1.5 מיליון מכוניות חדשות בשנה), וכוונתן של כמה מדינות לאסור על מכירת מכוניות מונעות בנזין בתוך כמה שנים, עשויות לתת דחיפה לענקית האנרגיה - ולחברות המקומיות שבהן תשקיע. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988