דיון חוקתי: האם סגירת אתרי הזנות פוגעת בחופש העיסוק?

זירת המאבק באתרי האינטרנט המפרסמים והמספקים שירותי זנות עתידה לעבור בקרוב מהפן הפרקטי - בקשות המדינה לסגירת אתרים, לפן החוקתי - במהלכו המדינה תידרש להוכיח כי סגירת האתרים אינה פוגעת פגיעה חוקתית בבעלי האתרים וכי חוק חדש שמכוחו ניתנים צווי הסגירה לאתרי הפורנו והסקס המציעים שירותי זנות הוא חוק מידתי. זאת, לאחר שבית המשפט העליון קבע בסוף השבוע (ה') כי על בית המשפט המחוזי לדון בהקדם האפשרי בבקשת המדינה לסגור את אתר האינטרנט "סקס אדיר", מאתרי הסקס הבולטים בישראל, ולפני שתסתיים חקירתו הפלילית של בעלי האתר, שרון דגני, בחשד לפרסום מתן שירותי זנות באמצעות אתרי האינטרנט.

בכך קיבל העליון את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב בחצי שנה את ההליכים בבקשה לסגור את אתר הסקס, ופתח את הפתח לדיון חוקתי משמעותי סביב המאבק של המדינה נגד אתרי הסקס, לאחר שבעלי "סקס אדיר" העלה במסגרת הדיונים נגדו שאלות חוקתיות לא פשוטות. בין היתר העלה דגני את השאלה האם החוק שמכוחו נסגרים אתרי הסקס לאחרונה לא מידתי ולא חוקתי, הפוגע בחופש העיסוק וחופש הביטוי? מהו נטל ההוכחה שבו על המדינה לעמוד על-מנת שייסגר אתר הנחשב לכזה המפרסם שירותי זנות? וכיצד ניתן לאזן בין זכויותיו לזכות המדינה והציבור? ועוד.

13 בקשות לחסימת אתרים

הערעור לבית המשפט העליון הוגש על החלטה מחוזית חריגה לפיה לא ייסגר אתר "סקס אדיר" לבקשת המדינה; וזאת, על-מנת לאפשר לשרון דגני, בעלי האתר להתגונן מפניו כראוי, לאחר שתסתיים החקירה הפלילית נגדו. מדובר היה בפעם הראשונה שבה נדחתה בקשת הפרקליטות להסרת אתר אינטרנט ישראלי מכוח חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שנכנס לתוקף בספטמבר אשתקד. מאז כניסת החוק לתוקף, הוגשו 13 בקשות להסרה או להגבלת גישה אל אתרים המפרסמים שירותי זנות, ועד החלטת המחוזי בעניינו של אתר "סקס אדיר" - כולן התקבלו. דגני היה בעל אתר הסקס הראשון שהתייצב לדיון בבקשה לסגירת האתר בבעלותו, והתנגד בתוקף לסגירה, תוך שהוא תוקף את המדינה על "צביעות" סביב נושא הסקס בישראל, וטוען כי הבקשות לסגירת אתרי הסקס הישראלים אינן חוקתיות ולקוחות "ממשטרים חשוכים". עוד טען כי לאור חקירה פלילית המתנהלת נגדו במקביל באותו עניין (ראו מסגרת) יש לדחות את ההליך האזרחי עד שיתאפשר לו להתגונן כראוי.

השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי יש ממש בטענתו של דגני כי תפיסת החומרים במסגרת החקירה הפלילית פוגעת ביכולתו להתגונן בבקשה לסגירת האתר בבעלותו. בנסיבות אלה, וכדי לאפשר לדגני להתגונן באופן ראוי בהליך, קבע השופט כי יש להשהות את הדיון בבקשה לסגירת אתר "סקס אדיר" למשך 6 חודשים, "אשר במהלכם, כך ניתן לקוות, תסתיים החקירה הפלילית, ותינתן החלטה ביחס לסגירת התיק או להגשת כתב אישום".

בערעור טענה הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי דחה, הלכה למעשה, את בקשתה להוצאת צו מינהלי החוסם את הגישה לאתרי האינטרנט שבאמצעותם מתבצעת עבירה של פרסום שירותי זנות. עוד נטען כי מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי אין לרשויות אפשרות של ממש לפעול באופן מיידי לחסימת אתרי אינטרנט שמתבצעת בהם עבירה פלילית, במקרים שבהם בנוסף להליך המינהלי נפתחת גם חקירה פלילית נגד בעלי האתר.

דגני טען מנגד כי תכלית החקיקה מלמדת שמדובר בחוק משלים לחוקי האכיפה הפלילית, וכי הוא נועד בעיקר לתת מענה לאתרים העוסקים בפעילות פלילית שמפעיליהם נמצאים מחוץ לישראל. עוד טען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, ובהן - חופש הביטוי, חופש המידע, חופש הגלישה באינטרנט וחופש העיסוק. בנסיבות, נטען, הפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי, לפיה יש לתת בכורה להליך הפלילי המתנהל בעניינו של דגני ולהשהות את הדיון, היא הפרשנות הנכונה, הראויה והמידתית.

דגני הוסיף וטען כי בין חומרי החקירה שנתפסו קיימים טפסים עליהם החתים את המפרסמים באתרי האינטרנט, בהם התחייבו להימנע מפרסום שירותי מין באתרים.

פתרון אד-הוק ומיידי

בניגוד לשופט שגיא במחוזי, בחרה השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון את עמדת המדינה בשאלת הביניים שעלתה בתיק - האם ניתן לקיים את הדיון בבקשה לסגירת האתר טרם סיום החקירה הפלילית.

השופטת ציינה, בין היתר, כי מטרותיו של "חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט" החדש מחייבות יכולות להפעיל את הסנקציות הקבועות בו באופן מהיר ומיידי. "עיון בחוק ובהיסטוריה החקיקתית שלו מגלה כי תכליתו העיקרית היא להגן על הציבור מפני הזמינות ההולכת וגוברת של צריכת שירותים ומוצרים בלתי חוקיים בזירת האינטרנט. תכלית זו משתקפת אף בסעיפי החוק השונים, מהם עולה כי ההליך למתן צווים מכוח החוק מכוון למניעת המשך ביצוע העבירה ולמניעת היחשפות הציבור בישראל לפעילות עבריינית באתרי אינטרנט. משכך, ברי כי החוק נועד למתן פתרון אד-הוק ומיידי, ועל כן הדיון בבקשה למתן צו מכוחו, כמו גם מתן החלטה בבקשה, צריכים להיעשות בסמוך לאחר הגשת הבקשה".

לגישת השופטת, "דחיית הדיון לתקופה ארוכה תוביל במרבית המקרים לסיכול תכליתו ומטרותיו העיקריות של החוק".

עוד ציינה השופטת וילנר כי ההליך שנקבע בחוק לא נועד להשלים את ההליך הפלילי, הוא אינו תלוי בו והוא אף שונה ממנו באופן מהותי. "החלטה בבקשה למתן צווים לפי החוק יכולה להתבסס אף על ראיות שאינן קבילות בהליך הפלילי ועל חומר חסוי, ורף ההוכחה הנדרש לשם קבלת הבקשה נמוך מהרף הנדרש לשם הרשעת נאשם בהליך פלילי", נקבע.

נדבך נוסף להחלטה להקדים את הדיון על-פי החלטת וילנר הייתה העובדה כי החוק אינו מגביל את מתן הצווים מכוחו כלפי אדם שבעניינו מתנהלת חקירה פלילית, ואינו קובע כי הצו יינתן רק לאחר מיצוי החקירה וקבלת החלטה בעניינו במסגרת ההליך הפלילי. "למעשה, וכפי שאף נטען בערעור המדינה, קביעה לפיה דיון בבקשה למתן צו מכוח החוק יושהה עד לאחר מיצוי החקירה הפלילית, עלול אף להביא לתוצאה אבסורדית בגדרה מצבו של מי שמתנהלת חקירה פלילית בעניינו טוב יותר ממצבו של מי שלא מתנהלת חקירה בעניינו", ציינה השופטת.

עוד צוין כי השהיית הדיון בבקשה ויצירת התלות בין ההליכים עלולה להוביל למצב בו לאורך חודשים ארוכים (ואף למעלה מזה) ממשיכות להתבצע עבירות באמצעות אתרי אינטרנט, בעוד שהאינטרס הציבורי ממשיך להיפגע כל העת.

בנסיבות, קבעה השופטת כי "קביעה גורפת לפיה דיון בבקשה למתן צו יושהה עד לאחר מיצוי החקירה הפלילית מרוקנת את החוק מתוכנו ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו ועם לשונו".

באשר לטענתו של דגני כי יכולתו להתגונן מפני הבקשה נפגעת בשל תפיסת חומרי החקירה על-ידי המשטרה - ציינה השופטת כי החוק עצמו מניח פגיעה אפשרית ביכולתו להתגונן בעצם מתן האפשרות לבסס את ההחלטה על חומר חסוי, וזאת על-מנת להגן על האינטרס הציבורי. ההליך, צוין, אינו מצוי בתחומי ההליך הפלילי עצמו, בגדרו קיימת לנאשם זכות לעיון בחומרי החקירה עם סיומה וטרם ניהול משפטו.

עוד ציינה כי ניתן לרפא את החשש מפני הפגיעה ביכולתו של דגני להתגונן באמצעות פתרונות שונים, ובהם האפשרות שדגני יגיש בקשה לקבלת חומרים מסוימים שנתפסו לצורך התגוננות מפני הבקשה למתן צו הסרה.

בנסיבות נקבע, הדיון בגוף הבקשה למתן צו הסרת אתר "סקס אדיר" יתקיים בבית המשפט המחוזי בהקדם האפשרי, וללא תלות במועד סיום החקירה בעניינו של דגני.