התקפלות נוסח ארדואן: המשבר בטורקיה דחף אותו לקצה

המשבר הכלכלי בטורקיה מעמיק, שער המטבע צולל, האינפלציה גואה ורזרבות המט"ח מידלדלות • לזה מתווסף האיום של ממשל טראמפ להטיל עיצומים כלכליים בשל הסירוב לשחרר את הכומר אנדרו ברנסון והפאניקה המתחזקת בבורסות אירופה היום • בניסיון לפייס, ארדואן משנה את הטון ואת הסגנון

ארדואן, / צילום: Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב
ארדואן, / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ציוצו של טראמפ היום (ו') בנוגע להכפלת מכסי יבוא מתכות מטורקיה אינו מגיע יש מאין. לא מהיום מנוצל השימוש בכלכלה כמכשיר יעיל למדיניות חוץ בממשל טראמפ, כתחליף יעיל במיוחד לכוח צבאי או לאמצעים דיפלומטיים מסורתיים. כך מול קוריאה הצפונית, כך מול איראן, ובחודשים האחרונים גם מול טורקיה; והלחץ הזה, כמו במקרים הקודמים, עובד. הממשל הטורקי עסוק בשבועיים האחרונים במאמצים דיפלומטיים כבירים להרגיע את ארצות הברית ולמנוע ממנה לממש את איומיה להטיל עיצומים כלכליים, אולי ניסיון אחרון בטרם פנייה אל קרן המטבע הבינלאומית לסיוע חירום שיציל את המטבע הטורקי שצולל מטה לרמות שפל חדשות, וסוחף עימו את הכלכלה של מדינת ארדואן.

שערה של הלירה הטורקית נוטה מטה כבר שלוש שנים, ובחודשים האחרונים זו הפכה להיות מפולת של ממש. הלירה איבדה מאז תחילת השנה קרוב ל-40% מערכה מול הדולר, ובימים האחרונים בשל המשבר החדש עם ארצות הברית הקצב מואץ עוד יותר. היום, בעקבות הציוץ של טראמפ, הוסיפה הלירה לצלול בשיעור דו-ספרתי. הבנק המרכזי שיחרר השבוע יותר מ-2 מיליארד דולר בניסיון לייצב את הלירה. ארדואן, אגב, מתנגד בחריפות לאפשר לבנק המרכזי להעלות את שיעור הריבית - צעד חירום המומלץ בחום על ידי מומחי כלכלה בטורקיה ובעולם.

היום בצהריים כינס שר האוצר הטורקי בראט אלבאיראק מסיבת עיתונאים ובה הכריז על תכנית חירום כלכלית שתכליתה הפחתת החוב, צמצום הגירעון לשמירה על הלירה הטורקית. ההכרזה על התכנית מיתנה את ירידת שערה של הלירה. ארדואן פרסם בבוקר הודעה ובה קרא לעם הטורקי לא להיתפס לפאניקה. אין חדש מהבנק העולמי שממתין להתפתחויות.

כשארדואן עלה לשלטון הוא ירש הלוואות של קרן המטבע העולמית שלצידן, כנהוג, דרישות לעמידה בצעדים כלכליים וברפורמות מקיפות. לאחר החזר ההלוואות לפני חמש שנים, הוא הכריז כי טורקיה לעולם לא תוותר יותר על עצמאותה הכלכלית כפי שעשתה תמורת ההלוואות מקרן המטבע. אך אנליסטים בעולם מעריכים כי בלי פתרון המשבר הפוליטי מול ארצות הברית, הצעדים המוניטריים רק יאטו את ההידרדרות, והפנייה המחודשת לקרן היא רק עניין של זמן.

האנליסט כריסטיאן מאגיו מחברת TD הבריטית פרסם חוות דעת שלפיה על ארדואן לשחרר מיד את ההגבלות שהטיל על הבנק המרכזי בנוגע להעלאת הריבית ולצעדים פיסקאליים שיגנו על הלירה מקריסה טוטאלית. לדבריו, טורקיה חייבת לתקן את יחסיה הפוליטיים והמסחריים עם האיחוד האירופי וארצות הברית גם על חשבון הקשרים עם רוסיה ואיראן, כדי להתאושש מהמשבר. הנקודה האיראנית חשובה כי טורקיה משמשת לאיראן אחת מאפשרויות עקיפת העיצומים האמריקניים שהוטלו עליה. בסוף חודש יולי הודיע שר החוץ הטורקי כי ארצו לא תפחית את היקף רכישת הנפט מאיראן ולא תנתק את קשריה המסחריים עמה כפי שדרשה ארצות הברית. ההודעה והמעקף שמעניקה טורקיה לאיראן שופכים עוד נפט למדורת הזעם האמריקני כלפי אנקרה.

עוד המלצה של מאגיו היא למנות אישים בעלי אוריינטציה כלכלית מובהקת במקום שרים שמינה ארדואן לאחרונה, ובהם חתנו בראט אלבאייראק שמונה לשר הכלכלה.

כלכלת טורקיה
 כלכלת טורקיה

סנקציות אמריקניות - ברקס לתעשיית הרכב הטורקית

אנקרה מסרבת לשחרר את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון שנעצר באוקטובר 2016 בתואנה כי היה מעורב בניסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן לפני שנתיים. נשיא ארצות הברית דולנד טראמפ צייץ לפני כשבועיים בחשבון הטוויטר שלו כי: "ארצות הברית תטיל סנקציות כבדות על טורקיה בעקבות מעצרו הממושך של אנדרו ברנסון, נוצרי גדול, איש משפחה ואדם נפלא. הוא סובל המון. האדם החף מפשע הזה צריך להשתחרר באופן מיידי".

ברנסון נמצא במעצר בית מאז יולי, ולפי פרסום ב"וושינגטון פוסט" ישראל נענתה לפנייה אמריקנית לשחרר אזרחית טורקיה בשם אברו אוזקאן שנעצרה כאן בשל חשד כי העבירה כספים לאנשי חמאס. אבל השחרור הזה לא עזר, וברנסון צפוי לעמוד למשפט ולעונש מאסר ממושך.

אחד מצעדי הענישה הכלכליים החמורים ביותר שטראמפ שוקל הוא ביטול תנאי הסחר החופשי ליבוא מטורקיה, כלומר הטלה של מכסים על הסחורות הטורקיות המגיעות לאמריקה. היקף הסחר הזה נאמד ב-2017 ב-1.7 מיליארד דולר ומהווה נתח נכבד מסך היצוא הטורקי. האמריקנים רוכשים מטורקיה מכוניות, חלקים לרכב, תכשיטים (טורקיה היא היצואנית השנייה בעולם של תכשיטים), מתכות ואבנים יקרות, ושיש, הרבה שיש.

ענף הרכב צפוי להיפגע במיוחד מעיצומים כאלה, אם יוטלו, שכן במדינה פועלים קווי ייצור של 6 יצרניות רכב מהמובילות בעולם: פיאט ורנו המייצרות במדינה כשליש ממכוניותיהן, טויוטה ויונדאי המייצרות בה 14% וכן הונדה ופורד המייצרות כ-5%-4% ממכוניותיהן. תעשיית הרכב הטורקית היא כיום השישית בגודלה באירופה, אחרי גרמניה, צרפת, ספרד, בריטניה ואיטליה, והיא מייצרת כ-1.4 מיליון מכוניות בשנה.

עוד עיצומים שאותם שוקל ממשל טראמפ להטיל על אישים וחברות טורקיות הם תפיסת נכסים בארצות הברית, איסור נסיעה ואיסורים על ביצוע עסקים עם חברות אמריקניות. האמריקנים אומרים כי יתבססו בין השאר על הפרות זכויות אדם של משטר ארדואן בטורקיה, הן כלפי אזרחים אמריקנים והן כלפי אזרחים טורקים.

ארדואן פותח לרווחה את הערוצים הדיפלומטיים

התחזיות הכלכליות של טורקיה מנבאות שחורות, לפיכך, בשל כמה מדדים מדאיגים במיוחד, לבד מצלילת שער המטבע. כך למשל, שיעור האינפלציה השנתי טיפס ברבע השני של השנה ליותר מ-14% - גבוה בהרבה מעל התחזיות המוקדמות וכמעט כפול משיעורה ב-2013. אגרות החוב הממשלתיות סובלות מהיעדר אמינות בולט שעבר אפילו את אלה של ארגנטינה. התוצר הלאומי בירידה מתמשכת, רזרבות המט"ח קטנות והולכות, והחוב החיצוני גדל בחמש השנים האחרונות ביותר מ-25%.

על רקע נתונים כלכליים אלה, ניתן להבין את שינוי המגמה של ארדואן - השליט שלא בוחל במילים קשות כלפי מנהיגי העולם ומי שכינה בעבר הלא רחוק את טראמפ "בעל מנטליות ציונית" והכריז כי "את טורקיה לא קונים בדולרים". אבל כעת הטון משתנה והלחץ האמריקני הוא הסיבה לכך.

את הביטוי הבולט לניסיון לפייס את טראמפ נתן ארדואן השבוע, כשהסביר במפגש עם חברות הפרלמנט מטעם מפלגתו כי טראמפ הוסת לעמדה נגד טורקיה על ידי גורמים המבקשים את רעתה. עיתוניו של ארדואן מיהרו לפרש את האמירה וכתבו כי ישראל וידידיה האוונגליסטים בארצות הברית הם-הם המסיתים. ארדואן עמד באותו מפגש על ההיבטים החיוביים ביחסים עם ארצות הברית, והדגיש כי "ניתן בקלות לפתור את הבעיות שצצו בשל עוצמתה של השותפות האסטרטגית בין המדינות" וכי הערוצים הדיפלומטיים "פתוחים לרווחה לגישור על הפערים".

הדיפלומטיה אכן מופעלת. שר החוץ מבלוט קאבוסוגלו נפגש בסינגפור עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, והשניים דנו לפי ההודעה המשותפת בדרכים קונסטרוקטיביות לפתרון המחלוקות בין המדינות. משלחת בראשות סגן שר החוץ סדאט אונאל הגיעה אתמול לוושינגטון לסבב שיחות עם פקידים אמריקנים בראשות תת-שר החוץ ג'ון סאליבן, והדיונים עוסקים בעיקר במשבר הכומר ברנסון ובדרך למניעת העיצומים האמריקניים.

גם במאמרים בעיתונות המקומית, הנשלטת ברובה על-ידי ארדואן, מובעת ההערכה הריאלית כי טורקיה תיאלץ להתפשר בנושאים רבים בשל המשבר הכלכלי המתמשך, ועוצמת הפגיעה האפשרית של עיצומים כלכליים נוספים שיטילו האמריקנים.

שתי המדינות חולקות אינטרסים תואמים אך גם נוגדים בכל הקשור לסוריה ובכלל באזור. טראמפ הסכים בשל הברית האסטרטגית לאשר את עסקת מכירת מטוסי החמקן לחיל האוויר הטורקי, אך מאז חילוקי הדעות גוברים על ההסכמות. כך למשל, הכורדים נופלים קורבן למחלוקות הללו, שכן הטורקים החוששים מהמיעוט הכורדי הגדול בתוכם, פועלים בכוח רב נגד כל ניסיון כורדי להרים ראש באזור הגבול המשולש סוריה-עיראק-טורקיה. הם הפגיזו ללא הבחנה כמה כפרים וערים של המיעוט הכורדי בסוריה, תוך הרג אזרחים רבים, בשל עצמאות יתר, לטעמם, שהפגינו המיליציות הכורדיות בסוריה.

האמריקנים, שכבר "מכרו" בעבר לא אחת את הכורדים בעיראק באיראן ובסוריה תמורת היחסים התקינים עם טורקיה, מנסים הפעם - לפחות בהצהרות - להגן על הכורדים ודורשים בין השאר פינוי של אוכלוסייה אזרחית מאזורים מוכי קרבות כמו העיר מאנביז' בצפון-מזרח סוריה.

מעמדה האזורי של טורקיה וחשיבותה האסטרטגית יהוו גורם חשוב במשא ומתן עם האמריקנים, ואם ישכיל ארדואן לבלוע את גאוותו ולפעול בניגוד למדיניותו עד כה, כפי שמרמזים צעדיו האחרונים, עשויים האמריקנים לוותר על העיצומים ולסייע לטורקים בייצוב כלכלתם. בכל מקרה, מדובר בעוד הוכחה ליעילותה של מדיניות החוץ האמריקנית הנשענת בעידן טראמפ על עוצמתה הכלכלית.