הנקראות ביותר

השוחד הזר על כוונת המדינה: שינוי תפיסה אמיתי או הצגה?

חקירת פרשת שיכון ובינוי, העוסקת בחשד כי גורמים בחברת הנדל"ן העניקו לנציגי ממשל זרים במדינות שונות כדי לזכות בפרויקטים, מעלה את השאלה: מה גרם לשינוי בתפיסת רשויות האכיפה, ששמו תחת אור הפלורוסנט של חדרי החקירות את הישראלים שקידמו את עסקיהם בחו"ל בדרכים עקלקלות?

שרי אריסון ונתי סיידוף / צילום: יחצ
שרי אריסון ונתי סיידוף / צילום: יחצ

אנשי העסקים והחברות ששילמו שוחד בחו"ל כדי לקדם את עסקיהם נמצאים בעת האחרונה על הכוונת של הרשויות בישראל.

אמנם, העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר קיימת כבר עשור בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), אך רק בשנתיים האחרונות הואצה האכיפה שלה על-ידי רשויות האכיפה. בשלהי 2017-ראשית 2018 חלה קפיצת מדרגה של ממש באכיפה, כאשר 3 מתוך 5 החקירות הגיעו לשלב "הפרוץ" שלהן - בהן חקירת פרשת השוחד לכאורה באפריקה של חברת "מספנות ישראל", מהחברות הבולטות והמובילות בתחום ייצור כלי-שיט לצרכים אזרחיים וצבאיים, וחקירת שיכון ובינוי.

המשולש הלא מקודש של חברה ישראלית-עובד זר-שוחד, נחשב בעבר לחלק מנוהל מקובל בחלק ממדינות העולם: איש עסקים או חברה ישראלית שהגיעו למדינה מסוימת - לרוב מדינות עם משטרים רעועים, שהדמוקרטיה אינה נר לרגלם - קיבלו רמז עבה כי ללא "שימון" גלגלי הממשל, איש-ציבור ו/או פקיד במשרד ממשלתי - הם לא יוכלו לקדם שום מיזם עסקי במדינה. וכך, חלק התפתו; אחרים לא.

המאבק למניעת שחיתות במדינות זרות התחיל באמנות בינלאומיות, עבר דרך חקיקה בנושא במדינות שונות, ובין היתר חקיקה פדרלית בארה"ב, והוא מתעצם גם בישראל. עד 2008 לישראל לא הייתה הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה מחוץ לגבולותיה, אם חלקה לא בוצע בארץ. ב-2008 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD - למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות.

האמנה קובעת, כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד, או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל מדינה החתומה על האמנה.

בהמשך לכך, נכנס לספר החוקים הישראלי סעיף 291א' לחוק העונשין, הקובע כי גם מתן שוחד לעובד ציבור זר, אפילו מחוץ לישראל, מהווה עבירה בישראל. אולם עד נובמבר 2016 לא נעשה כל שימוש בסעיף הזה.

פרשות מרכזיות של מתן שוחד בחו"ל

שינוי בתפיסת רשויות האכיפה

בשלהי 2016 החליטו רשויות האכיפה לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל, ובכך ליישם את האיסור על כך שקיים בחוק העונשין. אחת הפרשיות המפורסמות הנחקרות בימים אלה בהקשר הזה היא פרשת החשדות נגד איש העסקים, בני שטיינמץ, בנוגע למתן שוחד לעובד ציבור בגינאה תמורת רישיונות כרייה.

פרשה נוספת שמתנהלת בחדרי החקירות, היא פרשת השוחד, לכאורה, שבה מעורבת החברה הציבורית שפיר הנדסה. החשד סובב סביב מתן שוחד לפקידי ציבור זרים ברומניה, כדי לקדם פרויקטים של החברה במדינה המזרח אירופית.

ולגבי טבע - גם "פרשת התשלומים המושחתים" של ענקית התרופות טבע ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו - שהסתיימה בהסדר מותנה שבמסגרתו תשלם קנס 75 מיליון שקל - נערכה על רקע האכיפה של אותו סעיף חוק.

מה גרם לשינוי בתפיסת רשויות האכיפה, ששמו תחת אור הפלורוסנט של חדרי החקירות את הישראלים שקידמו את עסקיהם בחו"ל בדרכים עקלקלות? תלוי את מי שואלים.

גורמים שונים בזירה המשפטית טוענים, כי הסיבה לכך היא הניסיון של ישראל להוכיח את עצמה לארגונים בינלאומיים, שמטרתם מאבק כלל-עולמי בהון השחור. זאת, בעוד שמכיוון הפרקליטות מועבר מסר כי פרץ האנרגיות בתחום אכיפת עבירות השוחד בחו"ל נובע מצירוף מקרים כמעט ואולי אפילו "מזל": גורמים בפרקליטות אמרו ל"גלובס" בעבר, כי בכל החקירות הללו פתאום קרה משהו שעזר לבסס את הראיות נגד החשודים, והעלה את החקירות מדרגה.

שאלות | ותשובות

מתן שוחד לעובד ציבור בחו"ל נחשב לעבירה בישראל?

התשובה היא כן. עד 2008 לא הייתה לישראל הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לגבולותיה. אולם, בעקבות חתימתה של ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות וכניסתו לספר החוקים הישראלי של סעיף 291א' לחוק העונשין, נסללה הדרך להעמדתם לדין של חברות ואנשי עסקים ישראלים בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל.

עם זאת, עד שנת 2016 לא נעשה שימוש בסעיף החוק. בשלהי 2016, הוקם צוות ייעודי לטיפול בתחום. רשויות האכיפה שמו להם ליעד ספציפי לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל.

איך נפתחת חקירה?

צוות מיוחד בפרקליטות המדינה עוקב באופן יזום אחר פרסומים בעיתונות הזרה על חקירות שנפתחו במדינות שונות בעולם; אחר הליכים משפטיים שמתרחשים בארץ, ובהם עולות טענות בנושא וכן אחר תחקירים עיתונאיים בישראל שעלולים להעיד על מתן שוחד בחו"ל. בנוסף, תלונות שמגיעות למשטרה המעלות חשש לשוחד בחו"ל, מועברות מיידית לאותו צוות בפרקליטות על-מנת שהפרקליט העומד בראש הצוות יקבע את אופן הפתיחה בחקירה.

כמעט בכל חקירה נדרשת נסיעה של צוות חוקרים ישראלי למדינה שבה לכאורה בוצעה העבירה, וביצוע חקירות במדינה הזרה של גורמים מקומיים, תוך שיתוף פעולה עם החוקרים במדינה הזרה.

עד כמה אחורה אפשר לחקור?

על-פי חוק, עבירות השוחד הן עבירות מסוג פשע שמתיישנות בחלוף 10 שנים מאז ביצוען. גם בעבירות שוחד לעובד ציבור זר חלה אותה תקופת התיישנות. אולם, מאחר שהחוק הישראלי בעניין נחקק ב-2008 - ורק אז שוחד לעובד ציבור זר נחשב לעבירה בישראל - תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מאז.

כיום לסוגיית ההתיישנות מ-2008 אין כל משמעות, כיוון שתקופות ההתיישנות "התאחדו" (בין כה וכה חלף עשור מאז 2008), כך שבכל מקרה לא ניתן להגיש כתבי אישום כנגד חברות ואנשי עסקים ששילמו שוחד במדינות זרות לפני שנת 2008.

האם דינה של חברה ממשלתית כדין חברה ציבורית/פרטית?

התשובה הרשמית היא כן. החוק אינו עושה הבחנה בין חברה ממשלתית לחברה אחרת לעניין ההעמדה לדין בגין עבירות שוחד לעובד ציבור בחו"ל. אולם, עד כה טרם ידוע על חקירה המתנהלת נגד חברה ממשלתית בחשד לתשלומי שוחד במדינה זרה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!