תביעה חדשה נגד אקסיום: "נפלנו קורבן להונאת 'פונזי'"

47 משקיעים טוענים להונאה ולמרמה מצד דנה תדמור ואורי עצמון, הבעלים של חברת ההשקעות בנדל"ן שקרסה • זאת בהקשר של פרויקט שקידמו השניים באונטריו קנדה • בא-כוחם: "התובעים משתמשים במונח פונזי מתוך בורות ורצון ליצור תהודה ציבורית על מנת לזכות ביתרון בניהול התביעה"

דנה תדמור / צילום: תמר מצפי
דנה תדמור / צילום: תמר מצפי

ההליכים המשפטיים סביב שני יזמי הנדל"ן, אנשי-העסקים דנה תדמור ואורי עצמון, מבעלי חברת "אקסיום" לשעבר, ממשיכים להיערם - וכך גם הטענות להונאה ולמרמה מצד תדמור ועצמון. הפעם הגיע תורם של 47 משקיעים שהשקיעו בפרויקט שקידמו תדמור ועצמון באונטריו קנדה, אשר זכה לכינוי המסחרי "public works". התובעים טוענים, כי נפלו קורבן להונאת "פונזי", שבמסגרתה החזירו תדמור ועצמון כספים למשקיעים בפרויקט, מכספי משקיעים אחרים, ולא מתוך תשואות שהתקבלו מהפרויקט.

התביעה, בהיקף 6 מיליון שקל, נסובה סביב טענתם של המשקיעים למרמה מצד תדמור ועצמון, אשר פעלו לגייס כספים מהתובעים עבור הפרויקט, תוך הסתרת עובדות מהותיות, כשאין כל בסיס להבטחות שנמסרות לתובעים כחלק ממאמצי גיוס הכספים, וכשחלק מהכספים שגויסו לפרויקט כלל לא הגיעו אליו.

היזמים תדמור ועצמון היו שותפים בחברת פאונדרס, שעסקה באיתור ובהשקעות בנדל"ן בחו"ל, באמצעות כספים של משקיעים פרטיים. החברה פעלה, בין היתר, בקנדה, בווייטנאם ובארה"ב. אולם ב-2010 נסגרה החברה בפתאומיות; ותדמור ועצמון הקימו חברת השקעות חדשה בנדל"ן, בשם "אקסיום". זמן קצר לאחר שהחלה בפעילותה נקלעה גם אקסיום להליכי חדלות-פירעון.

חדלו לשלם תשואות

לפני יותר משנתיים וחצי, בראשית 2016, פרסם "גלובס" סדרת תחקירים על קריסתה של אקסיום, המצויה בימים אלה בהליכי פירוק, ועל טענות משקיעים כלפי בעלי החברה, תדמור ועצמון, בהן טענות לתרמית של משקיעים. מאז, הוגשו מספר תביעות נגד עצמון ותדמור, שבהן עלו טענות חמורות נגד התנהלותם של השניים, וכן ניתנו מספר פסקי-דין נגדם.

התביעה החדשה מעלה טענות דומות לאלה שעלו נגד תדמור ועצמון בהליכים משפטיים קודמים. במסגרת זו נטען, כי כחלק מאסטרטגיית גיוס הכספים של תדמור ועצמון, נמסרו לתובעים מצגים בדבר תשואה מרשימה שתניב להם ההשקעה בנכס, כאשר תדמור ועצמון אף שילמו את התשואות האמורות לאורך מספר שנים . תשלומן בוצע ככל הנראה מתוך כספי המשקיעים, ולא מתוך התזרים הפנוי של החברה הקנדית אך כאשר יבשה באר גיוס הכספים שלהם, חדלו תדמור ועצמון מלשלם תשואות לתובעים.

מהתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ויקטור תשובה, עולה עוד, כי לאחר שמונו מפרקים לאקסיום התברר לתובעים שחלק ניכר מהכספים שהשקיעו באמצעות תדמור ועצמון, כלל לא הגיעו אל החברה הקנדית, שהיא ופרויקט "public works" לא היו מסוגלים לשלם את התשואות שהובטחו לתובעים.

לטענת התובעים, "לאחר שהוגשה בקשת פירוק נגד אקסיום, בראשית שנת 2016, למדו התובעים (לאחר חקירה ודרישה מאומצת), כי תדמור ועצמון גייסו לפרויקט סכום עודף של כ-2.3 מיליון דולר-קנדי, ושהסכום האמור אינו מופיע בדוחות הכספיים של החברה הקנדית, וככל הנראה אף לא הגיע לחשבון הבנק של החברה הקנדית, וככל הנראה הנתבעים עשו שימוש אחר בכספים שגייסו מהתובעים בלי שדבר (או חצי דבר) נמסר לתובעים בעניין זה".

47 התובעים הם אנשים פרטיים, אשר חיפשו להשקיע את כספיהם בהשקעה שתניב להם תשואה נאה. לטענתם, במהלך השנים 2009-2015, פנו נציגי אקסיום, בהם תדמור ועצמון בעצמם, למשקיעים במספר הזדמנויות שונות, והציגו להם עסקה מפתה - להעמיד הלוואות של סכומי כסף שונים לצורך מספר פרויקטים שאותם התעתדה לרכוש אקסיום, שאחד מהם הוא פרויקט "public works" באונטריו. כחלק מקידום הפרויקט הקימו תדמור ועצמון אשכול חברות שבו שלטו, ובסופו של שרשור החזיקו בחברת ONTARIO INC הרשומה בקנדה.

עוד לטענת התובעים, במסגרת הצגת הפרויקט, הוצג להם מצג שלפיו הוא יניב למשקיעים תשואה שנתית בשיעור של 10%, וזאת, בנוסף להחזר הקרן על הלוואתם. במהלך השנים, נחתמו בין החברה לבין התובעים, כל אחד לחוד, הסכמי הלוואה לטובת הפרויקט כאשר עם חלק מן התובעים נחתמו מספר הסכמים בזמנים שונים. על-פי ההסכם, נדרשו התובעים להעביר את כספם לאקסיום, כצינור להעברת הכספים לידי החברה הקנדית שבשליטת תדמור ועצמון.

על-פי הנטען, במסגרת המצגות שהוצגו למשקיעים, הנכס נשוא הפרויקט נרכש בתמורה לסך של 3.2 מיליון דולר-קנדי, ההון העצמי שנדרש לצורך הפרויקט הוא סך של 1.5 מיליון דולר-קנדי, תוך שסך של 1.7 מיליון דולר-קנדי אמורים היה להתקבל כהלוואה מובטחת בשיעבוד לבנק קנדי.

תביעה חדשה של משקיעים נגד אקסיום: "נפלנו  קורבן להונאת ‘פונזי’"

בפועל, נטען, לאחר שהפרטים התגלו לתובעים במסגרת בדיקות שערכו לאחר שניתן צו פירוק נגד חברת אקסיום - תוך שהתובעים מלקטים מסמכים מבעלי התפקיד שמונו לאקסיום ולחברה הקנדית - התברר, כי הנכס נשוא הפרויקט נרכש בתמורה ל-2.7 מיליון דולר-קנדי בלבד, כי הועמדה הלוואה מובטחת בשיעבוד מדרגה ראשונה על-ידי בנק קנדי, בסך של 1.7 מיליון דולר-קנדי, ולכן סכום ההון העצמי שנדרש לגייס מהמשקיעים עמד על-סך 1 מיליון דולר-קנדי בלבד.

בתביעה נכתב, כי עובדות אלה ניתן ללמוד ממאזני החברה הקנדית שנמסרו לתובעים כחלק מהליך הבדיקה שביצעו לאחר שנתמנה לאקסיום מפרק. למרות זאת, נטען, סך גיוסי ההלוואות שגייסו תדמור ועצמון בקשר לפרויקט עמד על-סך כ-3.295 מיליון דולר-קנדי - גיוס "יתר" בהיקף של כ-2.3 מיליון דולר קנדי.

עוד נטען בתביעה, כי מעיון במסמכים שהתגלו במסגרת הליכי הפירוק, התברר כי גיוס הכספים, לפי רשימת המשקיעים, נעשה בשני סבבים עיקריים: במסגרת הגיוס הראשון, public 1, גויס סך של 1.087 מיליון דולר-קנדי, אשר כנראה הספיק להשלמת רכישת הנכס נשוא הפרויקט; והגיוס השני, public 2 החל בשנת 2011, ובמסגרתו גויס סכום של 2.207 מיליון דולר-קנדי.

בתביעה נטען, כי אין כל זכר לכספים שנגבו בגיוס השני בדוחות הכספיים של החברה הקנדית, כאשר בדיעבד - ולאחר עיון במסמכים שנתגלו במסגרת הליכי הפירוק של אקסיום - התברר שלחברה הקנדית כלל לא היה צורך בגיוס האמור.

שידרו "עסקים כרגיל"

לדבריהם, "לפי הדוחות הכספיים של החברה הקנדית, כספי הגיוס השני כלל לא הגיעו אל החברה הקנדית, רו"ח של החברה הקנדית כלל לא ידע על הגיוס האמור, ולכן, המסקנה היחידה היא, שתדמור ועצמון עשו שימוש בכספים האמורים שלא למטרה אשר הוצגה לתובעים תוך שככל הנראה מדובר בכספים שגויסו לצורך השימושים הפרטיים של תדמור ועצמון (או אקסיום), ותוך שככל הנראה חלק מהכספים האמורים שימשו לצורך תשלום 'התשואות' שהובטחו לתובעים".

עוד על-פי התביעה, בשנים שלאחר גיוס הכספים, שילמו תדמור ועצמון את התשואות שהובטחו לתובעים, אך לקראת שנת 2016 החלו להופיע אי-סדרים בתשלומי התשואות לחלק מהתובעים, וכאשר הם פנו אל נציגי אקסיום וביקשו הסבר בנוגע לעיכוב בתשלום התשואות, התובעים נענו בתירוצים שונים ומשונים, שהמוביל ביניהם היה שהחברה הקנדית עסוקה במימון מחדש של החוב הבכיר, ולכן אינה יכולה לשלם תשואות בתקופה האמורה.

על-פי התביעה, בתחילת 2016, למרבה פליאתם של התובעים, וללא כל התראה מוקדמת מצד אקסיום, הגישו נציגי אקסיום את בקשת הפירוק נגד אקסיום, וזאת על אף שעד המועד האמור, שידרו תדמור ועצמון לתובעים תחושה של "עסקים כרגיל".

לסיכום נטען בתביעה - "המסקנה העצובה היא, שהגיוס השני היה לא פחות מהונאת פונזי".

קריסתה של אקסיום: והסיום עוד לא נראה באופק

כפי שנחשף ב"גלובס" בשורת פרסומים בשנים האחרונות, זו אינה הפעם הראשונה שבה עולים בבתי-המשפט טענות וספקות - בלשון המעטה - בנוגע לדרך פעולתם של דנה תדמור ואורי עצמון; ובתי-המשפט כבר קיבלו חלק מהטענות שנטענו נגד שני אנשי-העסקים העומדים בלב הפרשה. כך, במארס אשתקד חויבו עצמון ואקסיום להשיב חצי מיליון שקל למשקיעים, לאחר שנקבע כי "דרך פעילותם של אורי עצמון ודנה תדמור מלמדת על ניסיונות להתחמק, באמצעות רשת מסועפת של חברות ושל בעלויות עקיפות בשרשור על חברות שונות, וזאת כדי שיקשה לעקוב אחרי הבעלים".

ביהמ"ש ציין אז, כי "אמנם דרך פעולה זו הוסברה על-ידי עצמון כמונעת מצורכי מס, אולם בנסיבות העניין ניתן ללמוד מדרך פעולה זו על רצון להתחמק מהמשקיעים ומהנושים".

בפסק-דין נוסף שניתן במאי השנה נקבע, כי תדמור ועצמון ישלמו כמיליון שקל לחברת "שירן השקעות בע"מ", בשל מעשי תרמית והונאה שביצעו השניים במהלך משא-ומתן בין החברה (שירן) לחברה קנדית שהייתה בבעלות תדמור ועצמון, למתן הלוואה לחברה הקנדית בסך מיליון שקל.

מחול השדים סביב חברת ההשקעות בנדל"ן אקסיום, שבבעלות עצמון ותדמור, ומה שהוביל לנפילתה - כנטען בבקשת הפירוק שהגישה החברה לבית-המשפט בפברואר אשתקד - נפתח בתביעתם של שני אחים נגד דנה תדמור באופן אישי, בטענה כי היא הונתה מאות ישראלים, בכך שביקשה מהם להשקיע כ-16 מיליון שקל במרכז מסחרי בקנדה, כשבהמשך התברר כי המרכז מצוי בהליכי כינוס עם חובות עתק. מדובר בפרויקט "זלרס" באונטריו קנדה, שלפי בקשת הפירוק שהגישה החברה, נפילתו הובילה לקריסת אקסיום.

בבקשה הדחופה לצווי עיקול זמניים, שהוגשה נגד תדמור ושתי החברות שבבעלותה - אקסיום גלוב אינווסטמנטס הישראלית ו- DA ONTARIO הקנדית - נטען כי תדמור ונציגי החברות שבבעלותה מיאנו, חרף הבטחותיהן, להחזיר למשקיעים את כספי השקעתם.

עוד נטען בבקשה לצווי עיקול, כי חרף קריסת המיזם בקנדה, פעלו תדמור ואנשיה כדי להסתיר את המידע ממאות המשקיעים הישראלים שהשקיעו בו, והעבירו להם מצגי-שווא, כאילו יש למרכז המסחרי אופק כלכלי יציב ומשגשג.

במקביל, ברקע ההליך המשפטי הראשון, וברקע בקשת הפירוק שהגישה החברה לבית-המשפט, הגיעו ל"גלובס" טענות של משקיעים נגד שני הבעלים, תדמור ועצמון, על הבטחות שלא קוימו ועל הסכמי הלוואה בעייתיים. בהמשך, הגיש אחד המשקיעים בחברה של עצמון ותדמור, פנסיונר של חברה ביטחונית מובילה בישראל, תלונה למשטרה נגד השניים, בטענה להונאה.

בתגובתם הבהירו תדמור ועצמון, כי הטענות על כספים שירדו לטמיון בגין תרמית או הונאה, אינן נכונות והן חסרות בסיס; וכן, כי מתוך אחריות למשקיעים בפרויקטים האחרים - אשר לא נפגעו לטענתם - החברה יזמה הליך של פירוק. זאת, כדי שניתן יהיה לשמר את הנכסים הקיימים, לרבות נכסים מצוינים שנרכשו עבור משקיעי החברות, כגון הקניון בעכו וקניון הראל.

עוד טענו תדמור ועצמון, כי המשקיעים היו מודעים לסיכונים הקיימים בהשקעות בנדל"ן בחו"ל, בדומה לכל עסקה או השקעה אחרת, אלא שהפעם הסיכון התממש.

"תביעה רוויית שקרים והטעיות"

עו"ד שולי גולדבלט, בא כוחם של הנתבעים מסר בתגובה: "מדובר בתביעה רוויית שקרים והטעיות, אשר הוגשה מתוך אינטרסים כלכליים של צדדים שלישיים ולא למטרת צדק. גיוס הכספים מהמשקיעים בוצע בין השאר לצורך רכישת והשבחתו של הנכס אשר הושכר לדייר ממשלתי. במסגרת מו"מ שהתנהל עם הדייר הממשלתי, חודשים ספורים טרם הגשת בקשת הפירוק של אקסיום, שופרו תנאי הסכם השכירות, דבר שהעלה באופן משמעותי את שווי הנכס.

המטרת הסופית של ההשקעה הייתה להשביח את הנכס ולאחר תקופה של מספר שנים, למכור את הנכס, כמקשה אחת יחד עם נכסים מניבים נוספים בצפון אמריקה, לקרן נדל"ן צפון אמריקאית. במשך שנים ארוכות (כ-5 שנים), המשקיעים קיבלו באופן קבוע תשואות נאות מעסקת ההשקעה בנכס (בשיעור של כ-8% לשנה). אם אקסיום הייתה ממשיכה את פועלה ומקיימת את מטרת ההשקעה, המשקיעים היו מקבלים רווח נאה על השקעתם. זאת, בנוסף לתשואות שקיבלו לאורך השנים.

מיד לאחר מינוי המפרקים הזמניים, מנהלי אקסיום המחו למפרקים את כל הנכסים ששווקו על ידי אקסיום, לרבות הנכס נשוא התביעה, על מנת שאלו ימשיכו את ניהול הנכסים, השבחתם ולימים מכירתם לצורך החזר ההשקעה למשקיעים. עוה"ד של התובעים משתמשים במונח פונזי מתוך בורות ורצון ליצור תהודה ציבורית על מנת לזכות ביתרון בניהול התביעה. למונח פונזי אין כל קשר לפעילות הנדל"ן של אקסיום, שהיא מטבעה דינמית ורוויית סיכונים, והשימוש במונח נעשה ללא הבנה מינימלית, עובדתית ומשפטית, של עסקאות ההשקעות והעסקאות הנלוות לה (מימון, השכרה וכו'). כספי המשקיעים לא הועברו למטרות אחרות אשר אינן קשורות לנכס, ובוודאי לא לחשבונותיהם הפרטיים של מנהלי אקסיום".