ג'נטריפיקציה של בחירות 2018: העשירים יבריחו את המקומיים?

האם מעבר של אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תעלה את ערכי הדירות ותבריח את התושבים המקומיים? המתמודדים בבחירות טוענים בלהט שכן. אנחנו לא כל כך בטוחים

פלורנטין /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פלורנטין /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הבחירות העירוניות מתקרבות ובראיונות שנותנים המועמדים לתקשורת הם מטיפים בלהט את מה שהם חושבים שירשים את פוטנציאל הבוחרים. הקלישאה האהובה על המתמודדים, בעיקר בתל אביב, היא שג'נטריפיקציה - מעבר של אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה - היא דבר איום ונורא. זאת מפני שהיא לא רק משנה את אופי השכונות הוותיקות, אלא גם מעלה את ערכי הדירות ומבריחה את התושבים המקומיים.

בעיני, הגיע הזמן להפריך גם את המנטרה הזאת. אין ולא תהיה התחדשות עירונית שלא תהיה כרוכה בשינוי פיזי וחברתי. ההנחה שג'נטריפיקציה זה קללה, היא תמיד ביטוי של בהלה, או במקרה של הפוליטיקאים, מניפולציה צינית.

קילומטר אחד משדרות רוטשילד קיימת שכונה שנראית כמו כפר נידח באפריקה עם נגיעות של נווה צדק. הקרקע של חלק גדול ממנה נמצא בסטטוס של מושע, כלומר אין פרצלציה, המגרשים בה זעירים ויש בה גם הרבה פלישות ובנייה לא חוקית בסטנדרט נמוך. הרחוב הראשי של השכונה, שמוביל מדרך סלמה לדרך קיבוץ גלויות, מכוער ומוזנח, לא נעים ועצוב.

והאוכלוסייה? אז יש כאן אמנם מהגרים מבוכרה, שהגיעו בשנות ה-70, וגם כמה בורגנים סטייליסטים שרצו townhouse בזול, וגם צעירים וסטודנטים, אבל הרוב זה מהגרי עבודה, מסתננים, משת"פים ועבריינים. איפה הבעיה אם לשכונה הזאת יגיעו יזמים שיקנו את חלקיקי המגרשים, יאחדו אותם, ויבנו מבנים חדשים, בסטנדרט איכותי, שתגיע אליהם אוכלוסייה ממעמד בינוני?

תוכנית האב לשכונה, שהוכנה לפני כ-12 שנים, דיברה על רעיון "הכפר האורבני", אבל איזה תוקף יש לקונספט הבזבזני הזה במדינת ישראל ההולכת ומצטופפת? יש קדושה לטיפולוגיה של אדריכלות משכנות העוני? למה צריך לשמר את בליל החושות והחמארות? מי כאן בכלל היא האוכלוסייה המקורית? מי זה "הקהילה"? את מי בדיוק יגרשו "המהגרים" החדשים, "הג'נטריפיקטורים"?

הג'נטריפיקציה, של שכונות כמו פלורנטין, ביצרון, שפירא, קרית שלום, התקווה וגם יפו, שתהפוך שכונות עוני לאזורים שבהם חי המעמד הבינוני, היא אך טבעית. זה הלב החדש של תל אביב רבתי. הסוגיות היחידות הן איך דואגים שבשכונות היותר מרוחקות תהיה רמת חיים טובה ואיך מאפשרים ניידות איכותית לכל.