הנקראות ביותר

"חברות הביטוח נתפסות כרעות וזו אשמתן"

משכורות העתק ("אנשים היו גרידים, השתכרו סכומים לא נורמליים"), הסערה סביב אי-הארכת כהונת המפכ"ל אלשיך ("הפתרון הוא לקבוע תקופה בחוק שלא נתונה להארכות") והמהפכה שהוא מתכנן לחולל בשוק הביטוח, עם חברת ביטוח דיגיטלית רזה וזריזה: "אנשים בתחום לא מוכנים לקבל את העובדה שהעולם הזה משתנה לנגד עיניהם" ● יוחנן דנינו בראיון בלעדי ל-G

יוחנן דנינו / צילום: שלומי יוסף
יוחנן דנינו / צילום: שלומי יוסף

הרבה גבות הורמו כשהמפכ"ל לשעבר, יוחנן דנינו, מונה לשמש כיו"ר חברת הביטוח מגדל. אבל שלוש שנים אחרי, וכחצי שנה לאחר שעזב את כיסא היו"ר, דנינו, איש המשטרה לשעבר, רק מעמיק את החדירה שלו לתחום. כעת, יחד עם שותפו אמיל וינשל - שועל ביטוח ותיק, ששימש בין היתר כמנכ"ל איילון וכמשנה למנכ"ל מגדל - הוא מקים חברת ביטוח דיגיטלית שאמורה לטלטל את שוק הביטוח המנומנם שנשלט שנים ארוכות על-ידי מספר מצומצם של חברות גדולות וותיקות.

"אין לי ספק", הוא אומר בראיון ל-G, "שאנחנו הולכים לעשות מהפכה בשוק הביטוח". החברה שבאמצעותה אמור להגיע השינוי הזה נקראת ווי שור (we sure) והיא קיבלה לאחרונה רישיון מהמפקחת על הביטוח, והצטרפה בכך לחברה בשם ליברה שהחלה לפעול באופן מלא באחרונה. בשלב הנוכחי, החברות יציעו מה שמכונה בענף "ביטוח כללי", כלומר ביטוח לרכב ולדירה. בשלב הבא - השמיים הם הגבול.

אז מה, בסוף התאהבת בתחום הביטוח? "לא יודע אם להתאהב זו המילה הנכונה, אבל אני כן מצאתי בעולם הביטוח הרבה מאוד אתגרים והרבה מאוד מקום להביא לידי ביטוי את היכולות הניהוליות והכלכליות עסקיות שלי, ואני כן חושב שנהיה לידרים. זו שאלה של זמן, אבל בסוף נצליח להוביל שינוי בענף. וכל עוד זה משרת את האזרח, אני מוצא בזה אתגר גדול. מהבחינה הזו, מצאתי הרבה מאוד חיבורים לעולם הקודם שלי כמפכ"ל, וזה מתחבר לאני מאמין שלי".

ויש מקום בשוק הנוכחי בישראל לשתי חברות ביטוח דיגיטליות?

"יש מקום להרבה יותר. השוק נשלט כיום על-ידי חמש החברות הגדולות (הראל, הפניקס, מגדל, כלל ומנורה), שיש להן יותר מ-80% מהשוק, השאלה היא מה יקרה איתן בהמשך. קראתי באחרונה ראיונות עם אנשי ביטוח ותיקים וכששאלו אותם על החברות הדיגיטליות היה צליל זלזול בקולם.

"אחד הדברים שראיתי כשנכנסתי לעולם הביטוח זה שהאנשים בתחום לא מוכנים לקבל את העובדה שהעולם הזה משתנה לנגד עיניהם. חברות הביטוח נתפסו עד היום כמי ששייכות לצד של הרעים, והן הגיעו לשם די באשמתן. כי לא הייתה שקיפות ולא תחרות. היה הרבה פחות מידע בידי הציבור, מה שאפשר מחירים ודמי ניהול גבוהים. בעולם המודרני העתידי תהיה הרבה יותר שקיפות. המחירים יהיו הרבה יותר שקופים וריאליים".

"מסתכלים על השוק העולמי"

אז בחודשים האחרונים דנינו ו-וינשל עוסקים בגיוס למיזם החדש שלהם, ומגייסים משקיעים, כשברוב המקרים מדובר במשקיעים פרטיים. דנינו ישמש כיו"ר חברת ההחזקות, שתחזיק ב-100% מחברת הביטוח החדשה, וגם כנשיא חברת ווי שור עצמה. וינשל ישמש כיו"ר ווי שור, וכמנכ"ל ישמש שותף נוסף, ניצן צעיר-הרים. דנינו, שגם השקיע מכספו הפרטי במיזם, יקבל אחוזים בודדים בחברה וייהנה מאופציות.

אמיל וינשל / צילום: יוסי כהן

מהו בעצם החידוש שמביאות חברות הביטוח הדיגיטליות? זה עניין שצריך להתעכב עליו לרגע, כי הרי כבר כיום ניתן לרכוש בכל אחת מהחברות הוותיקות ביטוח באינטרנט או בסלולר. ההבדל, כפי שמסביר דנינו, נעוץ באופי הארגונים. בעוד שליבת המערכת של חברות הביטוח הקלאסיות היא ישנה, נבנתה בעולם הקודם, ומאז ההתחדשות נעשית בצורה של טלאי על טלאי, החברות החדשות מוקמות על בסיס טכנולוגיה חדשה. ה"דאטה" שלהן יושבת בענן, והשדרוג הוא אוטומטי. כפועל יוצא, הן רזות בכוח אדם, רמת ההוצאות שלהן הרבה יותר נמוכה, וזה אמור לאפשר להן להציע מחירים זולים משמעותית. "כשאתה מתמודד מול חברות ביטוח קלאסיות, שמאוד עמוסות בכוח אדם, הוצאות הנהלה וכלליות, ברור לגמרי שיש לך יתרון עצום עליהן", מציין דנינו.

ווי שור, צריך להבהיר, אינה ממציאה דבר. המודל שלה הוא זה שהתוותה חברת למונייד, חברת הביטוח הדיגיטלית מארצות-הברית שכבר גייסה כמיליארד דולר, ולדברי דנינו יצרה מהפכה בשוק הביטוח שם. "בכל מקום שאליו החברות הדיגיטליות נכנסות הן מורידות את המחירים", הוא אומר, אבל זה, לדבריו, רק חלק מהסיפור.

היתרון הנוסף הוא הטכנולוגיה, שהיא, כך הוא מספר, חדשנית וידידותית למשתמש, וגם מאפשרת את "עיקרון הביטוח הפרסונלי", שלפיו הפוליסה מותאמת לכל מבוטח ברמה האישית. "אם, למשל, את רוצה לבטח תכשיטים בשווי של 100 אלף שקל, את רואה מיידית בכמה זה מתבטא בפרמיה".

ככה סתם אני מחליטה על שווי התכשיטים שלי? לא שולחים סוקר?

"אם נכנסת למסלול הירוק, כלומר שהמאפיינים שלך הם בגדר הנורמה - למשל, אם שווי הדירה שלך הולם את שווי התכולה פחות או יותר ולהיפך - לא יישלח סוקר. הפרמיה היא מאוד אישית ובתהליך את רואה בכמה כסף מתבטא בה כל אלמנט".

יתרון נוסף שהחברה אמורה להביא עמה הוא שיטה שלפיה קבלת הכסף אצל המבוטח נעשית בתוך זמן קצר מאוד מרגע "האירוע הביטוחי" (למשל, במקרה של גניבת רכב, טוטאל לוס, וכו'). "אפילו בתוך שעות", אומר דנינו. "זה אחד המאפיינים של החברות הדיגיטליות, וזה הסלוגן שלהן בעולם. למונייד היו חלוצים, ועכשיו כולם מתחילים לדבר על זה. זה הפך להיות בון-טון. כרגע אנחנו מתרכזים בשוק המקומי, אבל אנחנו בהחלט מסתכלים על השוק העולמי, ללא ספק זו חברה שיכולה להיות גלובלית".

על מי אתם מאיימים יותר, על החברות הקלאסיות או על חברות הביטוח הישירות?

"זה יבוא על חשבון כולן, כי היתרונות הם גם על פני חברות הביטוח הישירות. זה יאלץ את החברות הגדולות להתייעל בצורה משמעותית".

אבל קהל היעד העיקרי שלכם לא יהיה אנשים צעירים?

"בשלב הראשון, אלו יהיו צעירים שהטכנולוגיה יותר מונגשת עבורם ולא רגילים לעבוד דרך סוכנים. בהמשך, אני מעריך שזה יתרחב לכלל הציבור, ולדעתי בקצב הרבה יותר מהיר ממה שנדמה".

"תמיד היו לחצים"

בין 2011 ל-2015, ארבע שנים וחצי, עמד דנינו בראש המשטרה. למפכ"לות הגיע בתום 30 שנים במשטרה, שבהן שימש בין היתר כראש אגף החקירות (אח"ק), ראש היאחב"ל (כיום חלק מלהב 433) ומפקד המחוז הדרומי. בתקופתו כראש אח"ק נחקרו שני נשיאים (עזר ויצמן ז"ל ומשה קצב) וראש ממשלה (אריק שרון ז"ל). בתקופתו כמפכ"ל נחקר ראש ממשלה נוסף, אהוד אולמרט, שבהמשך הורשע וישב בכלא. שלא בטובתו, כהונתו של דנינו תיזכר לא מעט על רקע העובדה שלקראת סיום תפקידו, תוך זמן קצר, סיימו את תפקידם במשטרה לא פחות משבעה ניצבים, על רקע חשדות להטרדות מיניות.

כיום, דנינו לא רוצה להתייחס לעניין הזה, אולם בשעתו השיב למי שראו בכך סימפטום להתנהגות ארגונית קלוקלת במשטרה, כי התנהגות שכזו רווחה בארגונים רבים, כשדווקא המשטרה היא זאת שהתמודדה עם התופעה בגלוי ובאומץ, כשהביאה לסיום כהונת הניצבים שכשלו בכך.

בשבועות האחרונים, המשטרה שוב נמצאת בכותרות על רקע נושאים דומים, שבראשם חקירות ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו והודעת השר לביטחון פנים גלעד ארדן על אי הארכת כהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך. גם כאן, דנינו מתייחס לסוגיות הללו בזהירות רבה.

ראש הממשלה נתניהו והמפכ"ל אלשיך / צילום:מרים אלסטר - פלאש90

"הכהונה שלי הוארכה פעמיים וכיהנתי ארבע שנים וחודשיים", אומר דנינו. "לטעמי, אין תקופה אופטימלית לתפקידים מהסוג הזה, אבל צריך לקצוב תקופות סבירות בחוק ובלי הארכות. אמרתי את זה עוד כששירתי: צריך לקצוב תקופה. אף בעל תפקיד לא צריך להיות תלוי באף אחד, כי זה לא נכון מבחינה ערכית ומבחינת המנהל התקין. אני יודע שהיו הצעות חוק כאלה וניסו לקדם אותן, אבל אני מבין שזה לא צלח כי לפוליטיקאים נוח שיש להם ביד כוח כזה".

ועדיין, זה לא אבסורד שהמפכ"ל מנהל חקירות נגד ראש ממשלה, שמחליט - גם אם באמצעות שר בממשלתו - אם להאריך את כהונתו או לא?

"הפתרון הוא לקבוע תקופה בחוק, שלא נתונה להארכות".

אתה מכיר את אלשיך אישית?

"הוא היה מפקד שב"כ דרום כשהייתי מפקד מחוז דרום במשטרה ועבדנו בשיתוף פעולה מלא. אני מאלה שחושבים שכל אחד צריך להשתדל למלא את תפקידו בדרך הטובה ביותר ולהמשיך הלאה, ולהימנע מביקורות לטוב או לרע על מחליפו, לטוב ולרע".

ובאופן כללי, זה נכון למנות מפכ"ל מבחוץ, כמו שנעשה במקרה של אלשיך, או שעדיף למנות מתוך המשטרה, כפי שמסתמן הפעם?

"כשאני עזבתי היו מועמדים מצוינים מבפנים, וגם היום - ואני חושב שצריך להתרכז בהם. לפני שהייתי מפכ"ל, הייתי 30 שנה במשטרה. מספיק שלמדתי דבר או שניים, זה צייד אותי בניסיון מאוד משמעותי לתפקיד מורכב שכזה".

אלשיך התמודד עם לחצים גדולים יותר ממפכ"לים קודמים?

"תמיד היו לחצים. הלחצים שיש היום היו בעבר לפני תקופתי, היו בתקופתי, ואני מניח שהם גם יהיו אחרי הקדנציה של אלשיך. לא צריך להתרגש מלחצים, זה חלק מהתפקיד".

אף שפנה אל השדה הביטוחי, דנינו שומר על קשר גם עם התחום הביטחוני. כך, למשל, הוא מעורב בהשקעה בסטארט-אפ בשם שורנס (Surence), שאמור לספק הגנת סייבר לבתים, כשכעת, לדבריו, מתנהל משא ומתן עם חברות הביטוח כדי להכניס את המוצר לפוליסות שהן מציעות.

"אנחנו רואים שיש יותר ויותר תקיפות סייבר נגד אנשים פרטיים", הוא מסביר. "זו אפליקציה שמיד עם הכניסה לבית, סורקת את המכשירים החכמים ומראה לך מה לעשות כדי להיות מוגן יותר. ברוב המקרים אלה דברים פשוטים: שדרוג גרסה, שינוי הפיירוול, ריסטרט לראוטר. בגדול, ככל שהבתים יותר חכמים, הם יותר פגיעים. מבחינה סטטיסטית, הסיכוי שהאקר יפרוץ אליך גדול פי כמה מהסיכוי שפורץ יחדור לבית שלך, אבל נגד פורץ פיזי עושים ביטוח בעוד שנגד חדירה למחשבים - לא".

כמה חודשים לפני שעזב את מגדל, קיבל דנינו הצעה להצטרף כיועץ גם לחברת החקירות בלאק קיוב, שהוקמה על-ידי יוצאי אמ"ן וגופים ביטחוניים אחרים. שמה של החברה עלה לכותרות סביב כמה וכמה חקירות ואירועים מעוררי מחלוקת שבהם הייתה מעורבת כמו חקירה נגד המיליארדר ג'ורג' סורוס בהונגריה, חקירה מטעם המפיק ההוליוודי הארווי וינסטיין, ההתחקות אחר נתיבי הכסף של מוטי זיסר ז"ל בהזמנת בנק הפועלים, וגם מעצר של אנשי החברה ברומניה.

לא חששת להצטרף לחברה כמו בלאק קיוב, שאין תמימות דעים לגבי דרך פעולתה?

"לפני שהצטרפתי אליהם ישבתי ושוחחתי עם הבעלים ועם המועצה המייעצת וראיתי שמבחינתם, החוק מעל הכול. הם משתדלים להיות בצד של הטובים".

הארווי וינסטיין, שלפי הפרסומים, אנשי החברה הטרידו נשים שהתלוננו עליו, הוא לא בדיוק אחד מ"הטובים".

"זה אירוע שקדם להצטרפותי לחברה, אבל ממה שלמדתי בדיעבד, בהתחלה הם חשבו שכן. הם חשבו שמנסים לנשל אותו מהירושה - כך הוצגו להם הדברים - ולכן פועלים נגדו. ברגע שהם הבינו שזה לא המצב, הם מיד עשו סיבוב פרסה ותרמו את הכסף מהחקירה לעמותות נגד הטרדות".

מה לגבי המעורבות שלהם בבחירות בהונגריה, כשפעלו מטעמו של ראש הממשלה כדי לפגוע בארגוני שמאל ובג'ורג' סורוס?

"הם לא היו מעורבים פוליטית, והם לא מתעסקים במערכות פוליטיות מכל סוג".

ומה קרה ברומניה? שם אנשי החברה נעצרו בחשד לריגול.

"אני באמת לא רוצה להתייחס לאירועים מהעבר טרם הצטרפותי".

אתה לא חושש שאולי בסופו של דבר, הם משתמשים בך כקישוט? תמיד נחמד שחברה יכולה להתפאר בשירותיו של מפכ"ל לשעבר.

"אני מבין שמבחוץ נראה שזו אחת הסיבות שהם פונים לאנשים כמוני , אבל כיום, לאחר מספר חודשים, ברור לי לחלוטין שזה כדי להיעזר בניסיון המצטבר של היועצים וזה נראה לי ממש בסדר".

במקביל, דנינו משמש כיום גם כיועץ לחברה בשם סוסא ניו-יורק, העוסקת בתחום הסייבר, וכיועץ בתחום ה"הומלנד סקיוריטי" עבור ענקית הייעוץ העולמית מקינזי. "זה בעיקר ייעוץ למדינות, לשרים, ארגונים בתחומי ניהול וארגון משטרות, מאבק בארגוני פשיעה ומדיניות סייבר לאומית", הוא אומר, ומספר כי הוא מקדיש לכך ימים ספורים בשנה.

"לא אשכח את ההלם שחטפתי"

אבל עם כל הכבוד לעיסוקים הללו, פועלו העיקרי של דנינו מאז שעזב את המשטרה היה כאמור כיו"ר חברת הביטוח מגדל, שאותה עזב רק לפני כמה חודשים. את הבעלים, שלמה אליהו, הוא הכיר עוד מתקופתו במשטרה, כשהקים את יחידת אתגר, שנולדה בשיתוף איגוד חברות הביטוח, כדי להילחם בפריצות הרכב.

"ראיתי בזה אתגר ענק כי מדובר בחברה שהיא מהגדולות במשק, מאוד דומיננטית בביטוח וגם בעולם ההשקעות", הוא מספר על הסיבות שהביאו אותו למגדל. "עד אז עסקתי בתחומים שהם יותר ציבוריים - ביטחוניים, משטרתיים - ולעבור פתאום למשהו אחר היה עבורי אתגר עצום".

אבל עם כל הכבוד, מה לך ולתחום?

"ידעתי שבכל נושא כלכלי שבו אעסוק, יש לי סיכויים טובים להצליח. בימים הראשונים הבאתי את כל מומחי הענף אליי למשרד, עברתי על דוחות כספיים, דוחות כלכליים. מהר מאוד אתה יודע לשים יעדים, לקבוע אסטרטגיה, להגדיר את האיומים המרכזיים ואת המענה שאתה נותן להם".

מהר מאוד התברר לדנינו שאחד האיומים המרכזיים על מגדל נוגעים לתקינה האירופית החדשה "סולבנסי 2", שנועדה להגביר את הפיקוח ואת היציבות של החברות הללו באמצעות הצבת דרישות הון מחמירות יותר, בדומה לתקנות "באזל" שהושתו על מערכת הבנקאות.

"החלטתי שאני לוקח את זה כמשימה, שאני מתרכז בזה", הוא מספר. "מוניתי לראש ועדת סולבנסי 2 (ועדה מטעם הפיקוח על הביטוח שנועדה לקבוע כיצד התקן הזה ייושם בישראל) ונכנסתי לעומק של הנושא".

דורית סלינגר / צילום: איל יצהר

בוועדה הזו ניהל דנינו מלחמה כדי להאריך את פרק הזמן שיוקצב למגדל, עד שתידרש לעמוד בתקנות החדשות. זאת, על רקע הטענה כי החברה תזדקק לזמן רב יותר משאר חברות הביטוח, בשל העובדה שהתיק שלה מבוסס במידה רבה על ביטוחי חיים ישנים שבהם "המקדמים" הם נמוכים ולא מתואמים לתוחלת החיים הצפויה כיום.

"מגדל סחבה וסוחבת עדיין אבני ריחיים מאוד כבדות וצריך לראות את ההישגים של החברה בראי הזה", אומר דנינו. "לחברות מהסגנון של מגדל, שבנויות על התחייבויות ארוכות טווח, התקינה החדשה עשתה שינוי מאוד גדול בבת אחת. אם ההון העצמי שנדרש ממנה קודם היה 4 מיליארד שקל, על-פי ההוראות הקיימות היא הייתה צריכה להגיע בתוך זמן קצר מאוד ל-12 מיליארד שקל.

"במקביל, בתוך מגדל עשינו פעולות שבמהותן היו גיוס הון משני, במטרה להגדיל את ההון בצורה משמעותית מצד אחד, ומצד שני להגיע למצב שבו אתה בקו אחד עם החברות האחרות ואתה לא נפגע; כי צריך להבין: ככל שאתה חסר בהון המינימלי, זה מקשה על התחרותיות. כשעלות ההון יקרה, אתה לא יכול להוזיל את המחיר בצורה משמעותית, והיה חשוב מאוד להגיע לקו אחד עם יתר החברות".

בסופן של כמה ישיבות, הצליח דנינו לשכנע כי החברות יידרשו להשלים את העמידה בתקינה החדשה בתוך שבע שנים במקום בתוך שנתיים, ואולם תוך כדי התהליך, המפקחת על רשות ההון, ביטוח וחסכון, דורית סלינגר, עצרה דיבידנד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות של מגדל, עניין שהכעיס מאוד את בעל הבית אליהו.

שלמה אליהו / צלם: איל יצהר

בכלל, אליהו לא אהב את מהלכיה של סלינגר, שממש לאחרונה סיימה את תפקידה, ומי שניהל את המגעים מולה היה דנינו, שיש הטוענים כי הוא היה זה שהצליח לגשר בין הצדדים. "מטבע הדברים", אומר דנינו, "שלמה לקח קשה יותר את עניין הדיבידנד והסולבנסי. כבעל שליטה היה חשוב לו לראות שהחברה לא נפגעת".

ומה אתה אומר על הקדנציה של סלינגר באופן כללי?

"את דורית לקח לי זמן להכיר, אני מודה שבתחילת הדרך היו בינינו חילוקי דעות בעיקר על דרכי היישום של סולבנסי 2, על עצירת הדיבידנד במגדל שהייתה מוקדמת מדי, על קצב השינויים ועוד, אבל לאורך השנים למדתי להכיר אותה ולהוקיר את תפיסת העולם שלה ששמה את האזרח בראש מעייניה. בקדנציה שלה היא עשתה דברים נפלאים עבור האזרחים וקל לי מאוד להזדהות עם זה".

טוב, עכשיו בטח שקל לך, אתה כבר בצד השני של המתרס.

"אני לא רואה את זה כך. בסך הכול גם לה ולכל מי שיעמוד בראש הרשות, יש אינטרס שחברות הביטוח הגדולות יהיו יציבות. נכון שאפשר למצוא הרבה מאוד אינטרסים מנוגדים, כמו למשל שלה יש אינטרס להוריד את דמי הניהול, בעוד שהאינטרס של חברות הביטוח הוא הפוך. אבל חלק מהרפורמות שהיא הובילה הן כאלה שירגישו אותן לאורך שנים".

מה למשל?

"ברירת המחדל של פנסיות, הורדת דמי הניהול, הפעילות בתחום ביטוח הבריאות. אבל נכון שבעיניי, האקט האחרון שלה, לאפשר כניסה לחברות ביטוח דיגיטליות, יהיה מאוד משמעותי לעתיד".

מעבר לעניין הסולבנסי, אתגר נוסף שהעסיק את דנינו במגדל הוא נושא הריבית האפסית ששוררת במשק בשנים האחרונות, שפוגעת בתוצאות של כל חברות הביטוח. "זה אחד האתגרים הגדולים שהתמודדנו איתם", הוא אומר. "בחברה כמו מגדל, כל פיפס בריבית הוא מאות מיליוני שקלים, כך שברמה הניהולית אתה יכול להגיע ליופי של הישגים עסקיים, למכור יותר, ופתאום מגיעים האקטוארים ובשנייה, בגלל חישובי ירידת ריבית, מפרישים מאות מיליונים.

"אני לא אשכח את ההלם שחטפתי בפעם הראשונה שזה קרה: זה היה ברבעון הראשון של 2016. היה רבעון מוצלח, הצלחנו לעשות בו רווחים מאוד יפים, היינו אמורים להגיע לרווח של 450 מיליון שקל - מגיעים פתאום האקטוארים ומתחילים להסביר לי שאנחנו הולכים להפריש 811 מיליון שקל (בגלל הריבית) ועוד 100 ומשהו מיליון שקל בגלל ועדת וינוגרד (מדובר בוועדה שדנה בפיצויים לנפגעי תאונות עבודה). בבת אחת, יותר מ-900 מיליון שקל מופרשים והרווח של 450 משתנה להפסד של 450 מיליון שקל".

ואיך זה השפיע עליך ועל ההבנה של התחום והתפקיד שלך?

"אתה מבין שאין ברירה, אבל אתה גם מבין עד כמה משפיעות התמורות החיצוניות, ושמה שקורה בשוק ההון ואין לך עליו יותר מדי השפעה - הוא ממש דרמטי לגבי ההישגים הניהוליים שלך. בשבילי זה היה בית ספר. הבנתי שצריך לעשות הכי טוב, ולא להתייחס לאירועים החיצוניים כאל גזירה משמיים, אלא להכין את החברה מתוך הנחה מחמירה שהריבית תמשיך לרדת, ולראות איך בתוך זה אתה עדיין מביא הישגים.

"לכן, בתוך כל המצב הזה, להגיע לכך שב-2017 היה רווח של 626 מיליון שקל, אחרי הפרשה של מאות מיליונים - ראיתי בזה הישג גדול, שמצביע על כך שעשינו פעולות נכונות לאורך השנים האלה".

"הכול נראה לי מלא כסף"

הוא בן 59, מתגורר במודיעין, נשוי ואב לארבעה. היציאה שלו לשוק הפרטי שיפרה מאוד את מצבו הכלכלי, אם כי "חוק שכר הבכירים", שחל כיום רק על החברות בתחום הפיננסי, הביא לכך שעלות שכרו כיו"ר מגדל הסתכמה ב-2.5 מיליון שקל "בלבד" - ירידה לעומת מה שהיה מקובל בתחום בעבר. "כל הכסף", הוא אומר, "הלך לחיסכון. אני לא נוגע בו. אני חי מהפנסיה שלי כמפכ"ל".

משהו באורח חייך השתנה?

"לא שינינו דבר באורח החיים שלי או של המשפחה ואני גם לא חושב שזה ישתנה, כי זה עניין של אופי. אנחנו נהנים מאותם דברים שנהנינו מהם כשהיינו במינוס. הייתי אומר שמאז פרשתי, אני מנסה לנצל את הזמן הפנוי להרבה מאוד דברים שבעבר לא יכולתי לעשות: טיולים, עשיית יין, מוזיקה, הופעות".

עופר אליהו / צלם: תמר מצפי

ובכל זאת, למה עזבת את מגדל תוך תקופה קצרה יחסית וויתרת על השכר?

"אני חושב שכל החלפה של ניהול היא בריאה. אני בא מגוף שבו יש קדנציה של שנתיים-שלוש. באזרחות זה קצת אחרת, אבל אני לא מאמין במנהלים שנשארים עשרות שנים. להחלפת ניהול יש יתרונות מאוד גדולים. אני הייתי שנתיים וחצי והרגשתי שמיציתי. נכון שיכולתי להישאר שם בשקט תקופה נוספת בלי להשתעמם, אבל עבור מי שבא מהמגזר הציבורי, זה תמיד ייראה הרבה".

חוק שכר הבכירים נכנס לתוקף בתקופתך, לא הרגשת תסכול מכך שלולא החוק היית כנראה מרוויח יותר?

"האמת שהכול נראה לי מלא כסף. הבנתי את הקשיים שזה עשה למגזר הפיננסי, אבל לא יכולתי להזדהות עם העניין ש-2.5 מיליון שקל זה לא מספיק. כמי שהיה רוב החיים שלו במינוס, אני לא יכול לומר שזה לא מספיק. מה זה לא מספיק? זה מעל ומעבר, ומספיק מאוד. רק מה, היה צריך להשלים את המהלך ולהחיל אותו לא רק על חברות פיננסיות, אלא על חברות ציבוריות בכלל.

"אנשים היו גרידים, השתכרו סכומים שהיו לא נורמליים. מה אתה כבר יכול לעשות כדי לקבל 30 מיליון שקל בשנה? לשבת ולייצר זהב במו אצבעותיך? אז נכון, היו נורמות. נכון, העתיקו את זה מחו"ל. אבל אנחנו עדיין מדינה שלא יכולה להשוות את עצמה לארצות-הברית או למדינות העשירות, וכל חברה ציבורית שמשרתת ציבור, צריכה שיהיו לה נורמות סבירות והוגנות".

מה לגבי תוכניות להיכנס לפוליטיקה? הרבה חושבים שלשם תלך בסופו של דבר.

"אני כרגע ממש לא שם וזה לא על הפרק. אני מתכוון להתרכז בעולם העסקי ובתחום החברתי, ואני מאמין שאפשר לעשות בו הרבה. התחושה היא שמצד אחד המדינה התקדמה בהרבה מאוד תחומים, ומצד שני אתה רואה פערים, רואה את הלעומתיות והפירוד בקרב חלקים רחבים באוכלוסייה. אחד הדברים שאני מזהה היום במסגרת הפעילות החברתית שלי (משמש כיו"ר עמותת ספורט - גשר לחינוך) זה שהאסימון מתחיל ליפול ליותר ויותר אזרחים שמבינים שאי אפשר לשבת מהצד".

האב, הבן ויוחנן דנינו | רקע

דנינו, כך מתברר, שימש גשר לא רק בין הרגולטורית דורית סלינגר לבין הבעלים, שלמה אליהו. גורמים בסביבתו יודעים לספר שהוא גישר גם בין אליהו לבנו, עופר, ששימש כמנכ"ל מגדל עד לפני כמה חודשים. בין האב והבן שוררים יחסים מתוחים ויש הטוענים כי דנינו הרגיש שאינו יכול להמשיך לתפקד בסיטואציה הזו.

להודעה הרשמית שהוציאו במגדל על סיום כהונתו של דנינו, נלוותה גם הודעה על סיום כהונתו של עופר, מה שהוליד שמועות כי הם מתכוונים לשתף פעולה מחוץ למגדל. "אנחנו בוחנים אפשרות כזאת", מודה דנינו, "אך מועד העזיבה המשותף הוא מקרי לחלוטין. עוד הרבה לפני שעופר עזב הודעתי לבעל השליטה שאני מסיים. אני לא לקחתי עליי את המשימה של להיות גשר, אך מטבע הדברים עבדתי עם עופר בצורה טובה".

זה נכון שעזבת בגלל ששלמה אליהו התערב לך בניהול?

"להבדיל מהדימוי התקשורתי שלו, הוא לא היה מעורב. זה נראה כאילו כל דבר עובר דרכו, אבל זה לא היה כך. אני באופן אישי לא הרגשתי שהוא התערב. הוא הביא אותי כדי להצליח, כל המטרה שלו הייתה שמגדל תצליח. בכל מקרה, סיימתי במגדל בצורה הכי מכובדת ונעימה ויש לי רק מילים טובות".

ולמה עופר עזב?

"הוא היה במגדל כבר חמש שנים ולפני זה ראש חטיבת הלקוחות, הוא הרגיש שמיצה".

השמועות אמרו שאבא שלו הראה לו את הדרך החוצה, כדי שהוא עצמו יוכל לשמש כיו"ר, על רקע זה שהתקנות אוסרות על מצב של קרבת משפחה בין דירקטור לבעל תפקיד בחברה ציבורית.

"אני לא מעוניין להיכנס לרכילות, עופר ואבא שלו הגיעו לנקודה שבה הם החליטו להיפרד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתתל-אביב מתגעגעת כבר שנים למסעדה צרפתית הגונה כמו זו