"לא זוכר שנה שבה 3 חברות מהמדד המוביל נמחקו מהמסחר"

בעקבות האקזיטים של מזור, פרוטרום וסודהסטרים ומחיקתן מהמסחר, יניב פגוט, אסטרטג בית ההשקעות איילון, משוכנע: "בהחלט מדובר בפגיעה במוצר הזה שנקרא בורסת ת"א"

יניב פגוט / צלם: יחצ
יניב פגוט / צלם: יחצ

האקזיט של חברת הרובוטיקה הניתוחית מזור שימח הרבה מאוד משקיעים, והמניה עלתה היום (ג') בבורסה בכ-10% במחזור ער במיוחד. עם זאת, אפשר לשער שיש גם מי ששמח פחות על העסקה, במסגרתה רוכשת מדטרוניק את מזור  בשווי של 1.6 מיליארד דולר: הנהגת הבורסה בתל-אביב. עבור הבורסה המקומית, מדובר בחברה שנייה ממדד תל-אביב 35 שצפויה להימחק בקרוב ממסחר בעקבות רכישתה, וזאת אחרי סודהסטרים, יצרנית המערכות להכנת מים מוגזים, שבחודש שעבר דווח על מכירתה לפפסיקו ב-3.2 מיליארד דולר. קדמה להן יצרנית תמציות הטעם פרוטרום, שנמכרת ל-IFF תמורת 7.1 מיליארד דולר, אם כי במקרה שלה, IFF אמורה להחליף אותה במדד ולהיסחר בתל-אביב. שלוש החברות הללו צפויות להימחק מהמסחר בתל-אביב בחודשים הקרובים ולהצטרף למיילן, חברות התרופות הזרה שנמחקה מהבורסה המקומית לפני פחות משנה.

"אני לא זוכר שנה שבה שלוש חברות מהמדד המוביל בבורסה נרכשו ונמחקו מהמסחר", אומר היום (ג') יניב פגוט, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות איילון. "במדד תל-אביב 35, שנולד רק לפני כשנה וחצי, היו הרבה תמורות. כל הרעיון של המדד היה להגדיל את הפיזור, שיהיה פחות מוטה לכיוון של טבע והבנקים, והחברות האלה - פרוטרום, סודהסטרים ומזור - נתנו את התשובה לרצון של הבורסה להשיג פיזור. אלה חברות 'שורה שנייה' שצומחות מהר, ובהיבט הזה אין ספק שיש פה פגיעה בפיזור הסקטוריאלי של המדד ובמנועי הצמיחה שלו. כל מי שיגיד אחרת מנסה לייפות את התמונה - אין עוד 10 מזור 'מתחת לפנס', ואין גם עוד 10 סודהסטרים או פרוטרום, וגם לא 5 או 3. בהחלט מדובר בפגיעה במוצר הזה שנקרא בורסת תל-אביב - אמנם לא פגיעה קשה, אבל בוודאי פגיעה". 

לדברי פגוט, "יש תזה שאומרת שברגע שאתה מייצר אקזיטים, אתה בעצם סולל את הדרך לחברות אחרות להיכנס למדד, ובכך מגדיל את התיאבון להשקעה. כלומר, יש כאן תמורה עקיפה בכך שנכנסות חברות אחרות, ויש השפעה חיובית בטווח הבינוני והארוך. אבל הבורסה בתל-אביב והמדדים הגדולים בה הם small cap קלאסי במונחים גלובליים, וכשלוקחים מניות גדולות ואין עתודה נראית לעין, נוצר פה סוג של ואקום". 

הנמחקות האחרונות מהבורסה בת"א
 הנמחקות האחרונות מהבורסה בת"א

עמדה הפוכה הביעה חני שטרית בך, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, בראיון למגזין ההשקעות של "גלובס" לפני מספר חודשים, כשאמרה כי "כבורסה, אנחנו מגדלים כאן חברות. כשאתה מגדל ילד לפעמים הוא נשאר בארץ ולפעמים הוא עוזב לחו"ל - אז אתה עצוב שגידלת אותו? לא, אתה שמח שהוא מצליח ופורש כנפיים. אני שמחה עם כולם, התפקיד שלי הוא להראות לחברות שהן יכולות לגדול בבורסה. הרי זה הרעיון של הבורסה, להציף ערך".

 IFF תירשם למסחר במקום פרוטרום, זה לא תחליף טוב?

פגוט: "נכון, אבל זאת לא חברה ישראלית והיא לא מהווה תחליף אמיתי, אלא תחליף רק בהיבט של במה לסחור. השאלה היא האם הבורסה הישראלית, אחרי ששלוש החברות האלו יוצאות החוצה, משקפת את הכלכלה? IFF לא משקפת את הכלכלה המקומית. בדרך כלל חברות כאלה מגיעות לפה ליהנות ממחזורי המסחר ולהיות חלק מהמדדים, ובאיזשהו שלב מתעייפות ולא נשארות.

"הניסיון אומר שאפילו חברות ישראליות נמחקות, אז הגיוני שחברה ללא זיקה ישראלית תעשה מה שמתאים לה, למשל ברגע שתיתקל ברגולציה ובכללי הממשל התאגידי ותתקשה. כלומר, העניין הוא לא רק השיקוף של הכלכלה הישראלית, אלא גם המחויבות של החברות האלה להישאר בבורסה גם בתקופות קשות יותר". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988