רחום וחנון: מה עומד מאחורי "מתווה ה-70" לחנינות מיוחדות

"מתווה ה-70", שלא מאפשר מתן חנינה גורפת, מאפשר לנשיא לעשות שימוש רחב מגדר הרגיל בסמכות החנינה הנתונה לו • אך האם באמת מדובר במתווה חגיגי לרגל חגיגות המדינה - או בפתרון נקודתי להסדרת תנאי הכליאה וניסיון לעמוד בעקרונות שנקבעו בבג"ץ?

איילת שקד, ראובן (רובי) ריבלין ואסתר חיות / צילום: רפי קוץ
איילת שקד, ראובן (רובי) ריבלין ואסתר חיות / צילום: רפי קוץ

ערב יום העצמאות ה-70 למדינה הכריזו נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ושרת המשפטים, איילת שקד, על מתווה חנינות מיוחד לתקופה מוגבלת של חצי שנה, המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ו"תקנת השבים" (עיקרון במשפט העברי, לפיו ניתן להיטיב עם עבריין ששב מדרכו הרעה). במסגרת המתווה, המכונה גם "מתווה ה-70", הובהר כי הנשיא יעשה שימוש רחב מגדר הרגיל בסמכות החנינה הנתונה לו מכוח יסוד: נשיא המדינה. זאת, בין היתר, תוך שהנשיא נותן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות של מבקש החנינה וכן לתהליכי טיפול ושיקום שעבר או יעבור האסיר. יחד עם זאת, מתווה ה-70 לא מאפשר מתן חנינה כללית גורפת. 

מתווה החנינות, שהחל במהלך חודש אפריל האחרון וקרוב לסיומו (תקופת המתווה מסתיימת ב-14.10.18), סיפק לא מעט כותרות וביניהם: דחיית בקשתו של השר לשעבר סטס מיסז'ינקוב להקל בעונשו, מתן הקלה בעונש לזמר קובי פרץ, ולאחרונה הקלה בעונשו של איש העסקים לשעבר פרדי רובינסון שהורשע בעבירות כלכליות רבות להקל בעונשו.

מלבד רצונה המוצהר של המדינה להיטיב עם אסיריה שחזרו מדרכם הרעה ועומדים בתנאי המתווה, תמך מתווה ה-70 במאמצי המדינה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שקבעו שופטי בג"ץ בחודש יוני 2017 בפסק הדין שניתן בעתירת האגודה לזכויות האזרח בקשר עם הבטחת תנאי הכליאה בבתי הכלא בארץ. אז קבע בג"ץ כי על המדינה להקצות בתוך 18 חודשים - לכל אסיר ועצור הנמצא בהשגחתה - "שטח מחיה מזערי" של כ-4.5 מ"ר לרבות שטח שירותים ומקלחת (ראו הרחבה על ההליך בהמשך).

2,540 פניות בכתב בנושא חנינות

נתונים שפרסם בית הנשיא במהלך חודש אוגוסט האחרון (כמו גם חידוש ההליכים על-ידי האגודה לזכויות האזרח), מצביעים על כך שלמרות הגידול בשיעור בקשות החנינה שהתקבלו במסגרת מתווה ה-70, אין די בכך כדי להביא את המדינה לעמידה ביעדים שהציב בג"ץ.

חשוב לציין כי מלבד אותם ידוענים שבקשת החנינה שהגישו לנשיא "זכתה" לסיקור תקשורתי, אל נשיא המדינה הגיעו בנוסף אלפי בקשות מאסירים פחות מוכרים שביקשו לחסות תחת הטבות המתווה. כך פורסם כי מכניסתו לתוקף של המתווה ועד סוף חודש יולי התקבלו בבית הנשיא כ- 2,540 פניות בכתב בנושא חנינות, ונפתחו כ-1,400 בקשות חנינה חדשות.

לשם ההשוואה, בתקופה המקבילה אשתקד התקבלו בבית הנשיא כ-630 פניות בכתב ונפתחו כ-440 בקשות חנינה חדשות. מתוך כלל בקשות החנינה שהוגשו לנשיא, כ-300 הן בקשות להקלה בעונשי מאסר שהוגשו על-פי המאפיינים של מתווה ה-70.

עד כה הקל הנשיא בעונשי מאסר ל-40 אסירים (פי 7 מהתקופה המקבילה אשתקד ועדיין מספר נמוך לכל הדעות). בנוסף, במסגרת המתווה מחק הנשיא את הרישום הפלילי ל-15 חיילים, שהרישום בעניינם הוא בגין עבירות שביצעו טרם שירותם הצבאי, ועוד 25 בקשות נוספות למחיקת מרשם פלילי על-ידי חיילים וחיילים משוחררים נמצאות בתהליך בדיקה.

בין הבקשות שהתקבלו: אישה צעירה מהמגזר הבדואי, אם ל-7, וצעיר שהרג בשוגג את חברו הטוב 

בין מגישי הבקשות שהתקבלו עד כה ישנם גם כמה סיפורים שאי-אפשר להישאר אדיש אליהם. אחד מהם הוא סיפורה של ג', צעירה מהמגזר הבדואי, שביקשה מהנשיא כי יקצר את עונשה. ג' חוותה במהלך חייה הקצרים מספר מעשי אונס והתעללות קשים מצד בני משפחתה וכן מצד בעלה הראשון ובעלה השני, שבהריגתו הורשעה בהיותה קטינה בת 17. נוכח נסיבות חייה הקשים והשיקום אותו עברה בכלא, קיצר הנשיא את עונשה, כך שתוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.

סיפור נוסף שהסתיים עם חנינה הוא סיפורה של א', אם ל-7, שבעלה חולה מאוד ומתקשה לתפקד. א', שלה זהו המאסר הראשון, תשוחרר לאחר שריצתה חלק ניכר מתקופת מאסר בת 6 חודשים שנגזרה עליה, בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה. בחינת הבקשה לאור מתווה ה-70 העלתה כי משפחתה של א' נתונה במצב כלכלי קשה ביותר, עד כדי קשיי הישרדות והיעדרותה של האם פוגעת בילדיה ובתפקוד המשפחה.

הנשיא נענה לבקשה נוספת, שהוגשה על-ידי צעיר בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של חברו הטוב שהיה עמו ברכב בזמן התאונה, בגינה הורשע. הצעיר זכה במסגרת הגשת הבקשה לתמיכת משפחת ההרוג, שציינה כי הצעיר תומך בהם ככל יכולתו, והוא "כבן" להם. המשפחה תיארה את העונש שנגזר על הצעיר כסבל נוסף ומיותר עבורם.

אל כל אלה הצטרף כאמור כוכב הזמר הים-תיכוני קובי פרץ, אשר הנשיא ריבלין הקל בעונשו במסגרת מתווה ה-70 ואיפשר לו לעמוד בפני ועדת השחרורים, אשר קיצרה את עונשו מ-18 חודשי מאסר בפועל ל-9 חודשים.

אז האם באמת מדובר במתווה חגיגי לרגל חגיגות המדינה או בפתרון נקודתי להסדרת תנאי הכליאה וניסיון לעמוד בעקרונות שנקבעו בבג"ץ? כנראה שקצת מזה וקצת מזה.

מכל מקום, אין ספק כי זוהי שאלה מעניינת שאולי עוד תיבחן בעתיד, האם בחירת המדינה בפתרון נקודתי של שחרור אסירים (שטרם ריצו את מלוא תקופת מאסרם) במסגרת "מתווה חגיגי", במטרה להקל על העומס והצפיפות הרבה שנוצרה בבתי הכלא, היא ראויה בנסיבות המקרה.

בהקשר זה נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שהממשלה בוחרת לשחרר אסירים פליליים לפני שסיימו לרצות את תקופת המאסר שהטיל עליהם בית המשפט. כך, בשנת 2002 החליטה הממשלה לאפשר במשך חצי שנה שחרור מוקדם של אסירים פליליים שריצו מעל למחצית תקופת מאסרם. הסיבה אז "למבצע השחרורים" נעוצה הייתה במעצרם של אלפי פלסטינאם בעקבות מבצע "חומת מגן".

שטח מחיה הולם לאסירים - עתירת האגודה לזכויות האזרח

בחודש יוני 2017 קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח, במסגרתה קבע כי על המדינה להקצות בתוך 18 חודשים - לכל אסיר ועצור הנמצא בהשגחתה - "שטח מחיה מזערי" של 4.5 מ"ר, לרבות שטח שירותים ומקלחת.

פסק דין זה, אשר היה גם פסק דינו האחרון של שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, הותיר את המדינה בפני שוקת שבורה. הסיבה: לוחות הזמנים שנקבעו, ובהם תנאי הפעימה הראשונה שקבע בג"ץ, שכללו הקצאת שטח מחיה מזערי של 3 מ"ר, וזאת עד לחודש מרץ 2018.

המדינה, שראתה שאין באפשרותה לעמוד במועדים שנקבעו, ביקשה מבית המשפט לדחות את ביצוע קיום פסק הדין עד ל... שנת 2027. בהחלטת ביניים הורה בג"ץ למדינה להגיש לעיונו "תוכנית מפורטת ולוחות זמנים צפופים לעמידה בפעימה הראשונה". וזאת, בין השאר, לאחר שבתשובת המדינה לבג"ץ מחודש מארס האחרון התברר כי מספר מקומות הכליאה הדרושים בכדי לעמוד בקביעות פסק הדין הוא כ-2,800 מקומות כליאה. נתון זה כולל כ-1,500 מקומות עבור אוכלוסיית האסירים הביטחוניים והיתר עבור האסירים והעצורים הפליליים.

במסגרת הדיונים בבג"ץ העלתה המדינה מספר הצעות יצירתיות להתמודדות עם לוח הזמנים הקצר והמשימה הלא פשוטה שעומדת בפניה, ובכלל אלה את יוזמת מתווה ה-70. אולם, נוכח העובדה שהמתווה אינו כולל בסופו של דבר חנינה גורפת, השפעתו על הגדלת מאגר מקומות הכליאה הייתה מינורית.

בראשית חודש אוגוסט הודיעה המדינה לשופטי בג"ץ כי לאחר שראש הממשלה נדרש לנושא, הוא הנחה את מזכיר הממשלה צחי ברוורמן לרכז את עבודת המטה הנדרשת לצורך יישום פסק הדין. זאת, ביחס לשתי הפעימות ובמטרה להביא לקיצור לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה לשם קיום "הפעימה השנייה", שלא עלו בקנה אחד עם המועדים שקבע בג"ץ.

לפי תשובת המדינה, "עבודת המטה" מצויה בימים אלה בעיצומה, כאשר בנושא התקיימו 4 ישיבות בראשותו של מזכיר הממשלה, שהאחרונה בהן התקיימה במהלך החודש הזה.