זוכה פרס נובל לרפואה הוא אחד ממייסדי חברת ניאון

בחברת ניאון מחזיקים כת"ב הישראלית ולן בלווטניק • מניית החברה עלתה אתמול 35%

ג'יימס אליסון זוכה פרס נובל לרפואה 2018 / רויטרס
ג'יימס אליסון זוכה פרס נובל לרפואה 2018 / רויטרס

פרס נובל לרפואה ניתן אמש (ב') לג'יימס אליסון האמריקאי ולטסוקו הונג'ו היפני, בעבור תרומתם לחקר האימונותרפיה, טיפול בסרטן באמצעות המערכת החיסונית. אליסון הוא אחד המייסדים המדעיים של חברת ניאון, אשר ב4% ממנה הם בבעלות חברת כת"ב הישראלית הנסחרת בבורסה בתל-אביב, וכ-15% ממנה הם בבעלות המיליארדר לן בלווטניק, בעל השליטה בכת"ב.

מניית החברה עלתה אמש בנאסד"ק 35% על רקע ההכרזה, והחברה שווה 326 מיליון דולר.

ראשית האימונותרפיה הייתה הגילוי כי למרות שלמרות שסרטן הוא חלק מן הגוף שלנו (תאים שלנו שיצאו מכלל שליטה), מערכת החיסון בכל זאת יכולה לזהות את ההבדל בין סרטן לבין הגוף ולתקוף את הסרטן. לא רק זאת אלא שבחיים תקינים, אנחנו כל הזמן מפתחים גידולים סרטניים זעירים ומערכת החיסון מזהה ומסלקת אותם.

מה יכול לשבש את הפעילות התקינה הזו של מערכת החיסון ולאפשר לגידול סרטני לשגשג? בין היתר "תרגיל" שהסרטן עושה בעצמו ומפריש חומרים אשר עוצרים את הפעילות מערכת החיסון ולא מאפשרים לה לזהות אותו. החוקרים אליסון וטוסוקו, גילו את המנגנון הזה שבו הסרטן "שם ברקס" למערכת החיסון, וגילו כיצד ניתן לשבש אותו באמצעות תרופות, כך שמערכת החיסון תוכל שוב לפעול נגד הסרטן.

התרופות המפורסמות ממשפחת התרופות שפותחו על בסיס המנגנון הזה הן קייטרודה, יירבוי ואופדיבו, כולן נקראות Immune checkpoints. הן אמנם לא עובדות באותה מידה של הצלחה על כל החולים, אולם הצליחו להביא ריפוי מלא לאחוז מסויים של חולים.

היתרון של פיתוח תרופות המבוססות על מערכת החיסון, הוא שעל פניו הן יכולות להיות יעילות גם נגד סרטן גרורתי, שכן מרגע שמערכת החיסון שופעלה, היא יכולה לאתר בעצמה את שלוחות הגידול בכל מקום בגוף.

מעבר לפיתוח התרופות האימונותרפיות ממשפחת ה" Immune checkpoint ", הגישה שמערכת החיסון יכולה לשמש לטיפול בסרטן, היא פריצת דרך שעתידה להיות רכיב משמעותי בפתרונות עתידיים רבים לטיפול בסרטן. גם משפחת תרופות ה- CAR-T שהושקה לאחרונה בהתלהבות רבה, לאחר שהשיגה תוצאות מלהיבות בטיפול בסרטני דם, כולל ריפוי מלא בחלק מן המטופלים, מבוססת על מנגנון הקשור למערכת החיסונית. 

אליסון זכה בשנת 2017 בפרס וולף הישראלי, אשר נחשב למנבא לפרס הנובל.

ניאון ת'רפיוטיקס, שאליסון היה כאמור אחד ממייסדיה, פיתחה גם היא גישה להפעלת מערכת החיסון נגד סרטן, אך אחרת מזו של החברות הקודמות. החברה זיהתה מטרות ייחודיות (נאואנטיגנים) על גבי תאים סרטניים - שאינם קיימים על גבי תאים בריאים. חולים שונים באותו סוג סרטן יכולים להציג נאואנטיגנים שונים, כך שהטיפול של ניאון חייב בינתיים להיות מותאם אישית, כלומר נוטלים דגימה מהגידול, ואז מתאימים לו את החיסון הייחודי שלו .

החברה טיפלה בשיטה זו עד היום בשישה חולי מלנומה לא גרורתית שלב 3/4 , וכולם עדיין חיים ללא המחלה שלוש שנים. לרוב, מלנומה בשלבים הללו חוזרת תוך חמש שנים ב-60% מהמקרים. הטיפול לא גרם תופעות לוואי חמורות . החברה מעוניינת לבחון את הטיפול גם בסרטן הריאות ושלפוחית השתן, והיא בוחנת גם שילוב של החיסון שלה יחד עם תרופות ממשפחת ה- Immune Checkpoints.

ניאון הוקמה בעקבות מחקר שנערך במכון ברוד, מכון המחקר הרפואי המשולב של אוניברסיטת הרווארד ו-MIT, יחד עם בית החולים לסרטן דנה פרבר. המחקר נתמך במענק של לן בלווטניק, בעל השליטה בכת"ב. לחברה צוות של שבעה מייסדים מדעיים, שבראשם אליסון. בין החוקרים נמצא גם ניר הכהן הישראלי, שהוביל את המחקר במכון ברוד.

אליסון החל להתעניין במדע בתיכון בהשראת אחד ממוריו למתימטיקה. העניין שלו בסרטן הושפע ממותה של אימו מלימפומה בגיל 11, והוא החליט להקדיש לחקר המחלה את חייו, אם כי בראיון לרגל קבלת הפרס אמר "אף פעם לא חשבתי על עצמי כמדען יישומי. כנראה אצטרך לשנות גישה עכשיו!". מלבד עבודתו המחקרית, הוא מנגן במפוחית בלהקה של חוקרי ורופאי סרטן הנקראת The Checkpoints - עדות נוספת לחשיבות תת התחום בחקר הסרטן.