לפני מספר שנים זומנתי לפגישה עם בכירי המשרד לנושאים אסטרטגיים. אחת המטרות המרכזיות של המשרד כוללת "לחימה בדה-לגיטימציה של ישראל". מטרת הפגישה הייתה מחקר שערכנו בחברת חיסונים פיננסים על השפעת ה-BDS על המשק הישראלי. למיטב ידיעתי המחקר שערכנו, שהחל עוד בשנת 2010, היה יחיד מסוגו, ומטרתו הייתה לקבוע עד כמה מושפע המשק הישראלי מארגון ה-BDS. המחקר כלל פניות למאות מנהלים בכירים של חברות גדולות מכל ענפי המשק. מחקר זה היה חשוב לחיסונים פיננסים כחברה שמתמקדת בעזרה לניהול הסיכונים הפיננסיים של לקוחותיה, הן ברמת המאקרו של כלל המשק והן ברמת המיקרו, ברמת החברה הבודדת.
עליי לציין שהתוצאות של המחקר הפתיעו אותי. מאוד. לא העליתי על דעתי שקיים פער כה עצום בין הדיווחים העיתונאיים לאורך השנים בנוגע להשפעתה של "המפלצת" הזו, ה-BDS, לבין ההשפעות הכלכליות האמיתיות שלה בשטח, שהיו אפסיות, במקרה הטוב. הנתונים של המחקר נכונים גם לסוף 2017.
רמז לאימפוטנטיות של ארגון ה-BDS קיבלתי עוד בתחילת המחקר. בניתי זהות דיגיטלית בדויה ופניתי לארגון כצעיר אוסטרלי שמעוניין להחרים את ישראל ושאלתי מה עליי לעשות? בתגובה שלחו לי מהארגון קישור לדף המפרט שמות של מאות, אם לא אלפי חברות בינלאומיות המקיימות קשרים עם ישראל ונאמר לי להחרים אותן. כשראיתי את הרשימה פרצתי בצחוק. היא כללה את רוב החברות שמוכרות תוצרת כלשהי ברחבי העולם. החרמתן הייתה מונעת ממני לקנות החל ממוצרים בסיסיים בסופר, דרך פלאפון כלשהו ועד מקרר או מכונית.
השלב היותר חשוב היה לחקור את מנהלי החברות הישראליות, כאשר השאלה המרכזית הייתה "האם אתם יכולים לכמת, באופן כספי, את ההפסד של החברה שלכם, כתוצאה מהחרם הכלכלי שמייצר ה-BDS?". שיעור החברות הישראליות שיכלו להצביע שהן נפגעו מהסנקציות, היה בסביבות 0.75%. שיעור הפגיעה בכל אחת מהן הגיע לכדי פחות מ-10% ממחזורן, וגם זאת בעיקר בזמן מבצע צוק איתן, כאשר ביתר השנים לא חשו פגיעה.
לפי חישובים שערכנו, על בסיס המידע שקיבלנו מהחברות, שיעור הפגיעה המצטבר מבחינה משקית מאז שנת 2010, עמד לכל היותר על 0.004% או באופן ציורי: אם המשק הישראלי מכניס מיליון שקל בשנה בממוצע, אז הפגיעה מהסנקציות הייתה בהיקף 40 שקלים. סכום אפסי לחלוטין.
באופן פרדוקסלי היו גם חברות ישראליות שנהנו מהחרם. איך זה ייתכן? פניתי למשנה למנכ"ל של חברה ישראלית ידועה, שמחזיקה בין היתר רשת חנויות באירופה. פורסם שהיא נפגעה מהחרם במהלך מבצע צוק איתן, כאשר פעילי BDS עמדו לפני החנות שלה בבירה אירופית וקראו להחרים את תוצרתה. להפתעתי אותו בכיר אמר לי שהחברה לא רק שלא נפגעה, אלא להיפך. הכיצד? אותם פעילים שהפגינו מול החנות בלונדון עזבו כעבור יומיים כאשר ההתעניינות העיתונאית פגה. לאחר עזיבתם מספר הקונים בחנות עלה פי ארבעה מביום רגיל. היו אלו תושהי המקום, לא יהודים, אוהדי ישראל שבאו במיוחד כדי לרכוש בחנות ולהפגין בכך את אהדתם לישראל.
באותה פגישה עם בכירי המשרד לנושאים אסטרטגיים, הם העריכו שההעצמה של ארגון ה-BDS קיימת בעיקר מעל דפי העיתונות הישראלית. זו כבר בעיה אחרת, כנראה עניין תרבותי שלנו - ההתרגשות והפניקה של הישראלים מכל דבר. אבל זה אולי גם אחד ממדדי העוצמה שלנו.
■ הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
