פורע את השטר? השופט העליון שטיין חולק שבחים לרפורמה של שקד שהובילה למינויו

אחד משופטי העליון החדשים, פרופ' אלכס שטיין, גורם למי שעמדה מאחורי מינויו – שרת המשפטים איילת שקד - קצת נחת: באחד מפסקי הדין הראשונים שנתן, שיגר שטיין, שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים בלבד, מחמאה לשקד, כשבחר לציין לשבח את הרפורמה בסדרי הדין האזרחי שהובילה

השרה איילת שקד והשופט פרופ‘ אלכס שטיין / צילום:רפי קוץ
השרה איילת שקד והשופט פרופ‘ אלכס שטיין / צילום:רפי קוץ

השאלה אם שופטי בית המשפט העליון מרגישים "חייבים" למי ש"דחף" למעלה את מינוים ואולי גם יפסקו על-פי האג'נדות של האדם שקידם אותם, מעסיקה את עולם המשפט שנים. כל דיון (כמעט) של הוועדה למינוי שופטים בשנים האחרונות לווה בוויכוחים סוערים, או לפחות בדיון ציבורי, סביב הסוגיות - האם הפוליטיקאים מקדמים מועמדים שמשקפים את האג'נדות שלהם, במטרה שיפסקו פסיקות נוחות יותר למחנה שאליו הפוליטיאים משתייכים, והאם השופטים המתמנים יספקו את המצופה מהם עבור אותו גורם שעמד מאחורי מינוים.

שופטי העליון משדרים מסר ברור, שאין כל חשיבות לאדם שעמד מאחורי מינוים, וכי הם פוסקים באופן עצמאי לחלוטין; אך הפוליטיקאים בוועדות השופטים ממשיכים לדחוף את "המועמדים שלהם", תוך שהם מסבירים כי מדובר במהלך שנועד ל"גוון" את הדעות בערכאה העליונה במדינה. וכך, בינתיים כל השאלות הללו פתוחות, והוויכוח סביבן יימשך כנראה גם במינוי הבא לעליון, וגם בזה שלאחריו.

בינתיים, עם או בלי קשר לוויכוח הזה, אחד משופטי העליון החדשים, פרופ' אלכס שטיין, גורם למי שעמדה מאחורי מינויו - שרת המשפטים איילת שקד - קצת נחת, כשהוא משגר לעברה מחמאה לא צפויה: באחד מפסקי הדין האחרונים שנתן, שיגר השופט שטיין, שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים בלבד, מחמאה לשרה שקד, כשבחר לציין לשבח את הרפורמה בסדרי הדין האזרחי שהובילה.

בשבוע שעבר (ג') קיבל השופט שטיין את אחת מהחלטותיו הראשונות בשבתו כשופט בית המשפט העליון. ההחלטה עסקה בבקשה לאיחוד דיון בשלוש בקשות ערעור, שעניינן בהשגות על החלטות רשמי ההוצאה-לפועל. במסגרת זו, דחה שטיין את בקשת האיחוד, בקובעו כי שלוש הבקשות שאיחודן מתבקש אינן עוסקות באותו נושא.

"מאות עמודים של נספחים"

בכך היה ניתן לסכם את הדיון, אולם שטיין ניצל את פסק הדין גם כדי להעיר לצדדים על היקפם הרב של כתבי הטענות והנספחים שהגישו במסגרת הבקשות לאיחוד הדיון - שכללו קלסרים רבים. שטיין ציין, כי "בקשת האיחוד משתרעת על פני שמונה עמודים וחצי, ונספחיה כוללים שלושה קלסרים עבים, המחזיקים מאות עמודים.

"לאחר עיון בתגובות, סברו המבקשות כי טוב תעשינה אם תגשנה בפניי מענה לתגובות באורך של תשעה עמודים, המלווים בנספחים נוספים. במענה זה, חזרו המבקשות על הטענות שהעלו בבקשת האיחוד, תוך שהן מבהירות שבקשתן זו היא 'בקשה דיונית פשוטה' מבלי להסביר מדוע בקשה פשוטה זקוקה ל-17 עמודי טענות ולמאות עמודים של נספחים".

לדברי שטיין, בכך הכבידו המבקשות על בית המשפט שלא לצורך, שכן מדובר בבקשה פשוטה לאיחוד. ואז הוסיף וציין, כי "מדובר בדוגמת-קצה לתופעה נפוצה אשר ממחישה בפעם המי יודע כמה את הצורך ברפורמה יסודית בסדרי הדין שחוללו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, אשר תיכנסנה לתוקף בעוד כשנה".

בכך התייחס שטיין לרפורמה שהובילה השרה שקד בסדר הדין האזרחי, ואשר על כניסתה לתוקף הכריזה בקול תרועה רמה רק לפני חודש, כשהיא מציינת בחגיגיות, כי "מדובר באחת מהרפורמות הכי חשובות שאני עושה בקדנציה שלי, שתשנה את כל ההתנהלות של בתי המשפט בהליכים האזרחיים".

במסגרת הרפורמה נקבע, כי 532 תקנות סדר הדין האזרחי הקיימות כיום, והנחשבות על-ידי רבים למסורבלות ולארכאיות, יפנו את מקומן לטובת קודקס אזרחי חדש, המונה 180 תקנות בלבד, וטומן בחובו שינוי מהותי בכל הנוגע לסדר הדין האזרחי. כך, למשל, נקבע בתקנות החדשות כי הליכים אזרחיים ייפתחו באמצעות דרך מרכזית אחת, ובכך בוטלו הסדרים שונים, כגון סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה; נקבע היקפם המרבי של כתבי הטענות שמוגשים לבית המשפט; הוחלט על מינוי מזכיר משפטי, שתפקידו לאכוף את ההיבטים הטכניים של התקנות החדשות; ועוד.

השופט שטיין ציין בפסק דינו, כי תקנה 50(5) לתקנות החדשות קובעת כי ״הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על ארבעה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים״, ועל רקע ריבוי המסמכים שהוגשו לו, הוסיף, כי "חבל שדרישת-סף זו לא חלה בעניינו".

שופטים רבים מברכים על כניסתם לתוקף של הכללים החדשים המגבילים את היקף כתבי הטענות שיוגשו להם (כמו גם על הרפורמה כולה), אולם במקרה של שטיין, העובדה כי הוא בחר לציין את הרפורמה לטובה באחד מפסקי הדין הראשונים שלו מקבלת זווית נוספת, לאור קידומו לשפיטה על-ידי מי שעומדת מאחורי הרפורמה.

מועמד מובהק של שקד

מינויו של שטיין לעליון התאפשר בעיקר הודות לכך שהוא נחשב למועמד מובהק של השרה שקד, הרואה בשטיין משפטן בעל גישה שמרנית התואמת את השקפתה, וכמי שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי. בחירתו קודמה אחרי ששקד ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הגיעו להסכמה בנוגע אליו.

שקד ראתה בשטיין משפטן מעולה, בעל גישה שמרנית, שלא ייטה בפסקי דינו להתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. חיות התרשמה מאוד מהופעתו של שטיין בפני הוועדה לבחירת שופטים, וציינה כי כל קורות חייו מלמדים שהוא משפטן בשיעור קומה שראוי לשבת בעליון.

פרופ' שטיין הוא אחד מאנשי האקדמיה המובילים בתחום דיני הראיות ודיני הנזיקין. על אף זאת, מועמדותו לעליון לוותה בביקורות ובהתנגדויות רבות. זאת, בעיקר משום שהוא מעולם לא כיהן בעבר בתפקיד שיפוטי, ומפני שהוא לא התגורר בישראל מאז שנת 2004, עד סמוך למינויו. זאת ועוד, מוקדם יותר השנה הגישה תנועת אומ"ץ עתירה לבג"ץ נגד מינויו של שטיין, בעקבות טענות לשוביניזם מצדו, שהועלו לראשונה על-ידי פרופסור אורית קמיר. זאת במסגרת תביעה שהגישה נגדו בבית הדין לענייני עבודה בירושלים.

עתירת אומ"ץ נדחתה על הסף, וההחלטה על מינויו התקבלה בתחילת השנה (פברואר 2018) בעקבות ההסכמה שאליה הגיעו השרה שקד והנשיאה חיות.