האוטו-טק נכנס לשוק הספנות: מפליגים לאופק קרוב יותר

לנוכח לוח הזמנים המתארך להשקה המונית של רכב אוטונומי, חברות האוטו-טק הישראליות מתחילות להסתכל על שווקים מקבילים • אחד מהם הוא שוק הספנות, שנמצא כיום על סף פריצת דרך "אוטונומית" משלו • מה מוביל את ענקיות הספנות הבינ"ל לחפש טכנולוגיות אוטו-טק בישראל, היכן נמצא הפוטנציאל הכלכלי, ומדוע ההכרזה של אינטל השבוע על כניסה לתחום היא רק ההתחלה

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מי שעוקב בשבועות האחרונים אחרי ההתבטאויות של בכירי תעשיית הרכב, במיוחד באירופה, לא יכול שלא להבחין בין השורות בטון יותר זהיר ביחס ללוח הזמנים הצפוי של הרכב האוטונומי והמחושמל. בתחילת ספטמבר ציטטה בלומברג מזכר פנימי של יו"ר קבוצת פולקסווגן, הרברט דיס, שהתייחס לסוגיית התקציב לפיתוח הרכב החשמלי והאוטונומי. "נטל העלויות על החברה שלנו עתיד להיות גבוה מהצפוי", הוא אמר.

שבועיים לאחר מכן התראיין ל"אוטומוטיב ניוז" קלאוס פרוילך, האחראי על המחקר והפיתוח בב.מ.וו, שהיא אולי החברה המתקדמת ביותר כיום בתוכנית למסחור רכב אוטונומי. פרויליך קרא לתעשיית הרכב להתאחד בפיתוח טכנולוגיות נהיגה עצמית, "כדי לפזר את הסיכונים והעלויות". לדבריו "התעשייה מתחילה להבין ברצינות את האתגרים הטכניים והפיננסיים שניצבים בפני יצרני רכב שמנסים לפתח עצמאית כלי רכב כאלה, והטרנד לשיתוף פעולה הולך וגובר".

כפי שכתבנו כאן בעבר, הרגולטורים בעולם לא ממהרים כיום לשום מקום בכל הנוגע להסדרת הנסיעות האוטונומיות על כבישים ציבוריים, ואפילו בצמרת הניהולית של מובילאיי, ספינת הדגל של טכנולוגיית הרכב האוטונומי, נוקטים כיום גישה זהירה ומעריכים כי לפחות בשנים הקרובות, שוק הרכב האוטונומי יתמקד ברכבי יוקרה ופאר וברובו-טקסים (מוניות רובוטיות, כלומר תחבורה ציבורית ללא נהג במסלולים נתונים.

מטבע הדברים, הייפ גלובלי בסדר הגודל של הרכב האוטונומי לא משנה כיוון בן לילה. יצרני הרכב והמשקיעים ממשיכים להזין את ההייפ באמצעות הזרמת מימון, דגמי תצוגה מרהיבים, טכנולוגיות שובות דמיון והכרזות על שיתופי פעולה בפרופיל גבוה. גם חברות ה-IT הגדולות לא מורידות את הרגל מהגז וממשיכות להתייחס לתחום כאל כיוון אסטרטגי, ורק בשבוע שעבר נחתה כאן באירוע נדיר כל הצמרת הניהולית של אינטל הגלובלית, למה שהתברר בדיעבד כמפגן תמיכה רציני במובילאיי.

התארכות אופק היישום של הרכב החכם לא מפחיתה במאום מהחשיבות ומהפוטנציאל הכלכלי של פריצות הדרך הטכנולוגיות שמלוות כיום את חזון הרכב החכם בכל התחומים - חיישנים, מעבדי בינה מלאכותית, תוכנות שיתוף וייעול תנועה, הנעה חשמלית וכו' - והפכו את ישראל ל-Hub גלובלי לטכנולוגיות כאלה. את ביטויו של המשך המומנטום נראה עד סוף השנה בכמה וכמה גיוסים אסטרטגיים בהיקפים מרשימים.

האוטונומיה יורדת לים

עם זאת, מתחת לפני השטח ומאחורי הקלעים יש בענף גם מי שמתחיל לחשוב על PLAN B  ועל "ורטיקלים" שיאפשרו לייצר הכנסות משמעותיות מאבני הבניין הטכנולוגיות של הרכב האוטונומי אם העניינים לא ילכו כחזוי בשוק הרכב.

הביטוי "ורטיקל" או "שוק ורטיקלי" מתייחס בסלנג של תעשיית ההיי-טק לשוק פוטנציאלי נפרד, שבו קיים ביקוש לטכנולוגיה או למוצרים שאותם מפתחת חברה עבור השוק המרכזי שלה. יש חברות, בעיקר ענקיות IT עשירות וממומנות היטב, שמחפשות בנרות את אותם  ורטיקלים חבויים ומסתערות עליהם כדי למקסם את התשואה על ההשקעות הקיימות שלהם.

אולם חברות סטארט-אפ בתחילת הדרך סובלות גם כך ממחסור בכוח אדם ובמשאבים ניהוליים, ומבחינתן התרחבות לתחום מקביל, מבטיח ומפתה ככל שיהיה, היא בעייתית. לפיכך הן נאלצות לבחור או להמר באיזה תחום להתמקד ואיזה תחום להשאיר למתחרים - או לפעילות בעתיד. תחשבו, למשל, על כורה יהלומים, שנתקל בעורק זהב עשיר אבל נאלץ לוותר עליו כדי להגיע ליעד המקורי.

אבל יש לעיתים ורטיקלים, שקשה מאוד להתעלם מהם, וזה המקרה של תעשיית הספנות הבינלאומית, שנמצאת כיום בשלב אבולוציוני דומה לזה בו נמצאה תעשיית הרכב בתחילת העשור.

תעשיית הספנות היא תחום עתיר בטכנולוגיות תקשורת, מחשוב ניווט ובקרה, אבל זו עדיין תעשייה שמרנית וכבדה, שהקונספט הבסיסי שלה הוא של מכונות שכמעט כל אספקט תפעולי שלהן זקוק לשליטה ופיקוח בזמן אמת של צוות אנושי. לפיכך, השלב הבא והמתבקש הוא הטמעה בספינות של טכנולוגיות עם יכולת קבלת החלטות עצמאית על בסיס נתוני חיישנים, או לכל הפחות תמיכה ממוחשבת בהחלטות, שיכולה לפצות משמעותית על טעויות אנוש ולחסוך בכוח אדם ובסופו של דבר להוביל לספינות אוטונומיות לחלוטין.

לא מדובר במדע בדיוני. אתמול, למשל, הכריזה אינטל על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת ההנדסה של רולס-רויס, שמטרתו הסופית להשיק בתוך כשש שנים ספינות אוטונומיות. רולס-רויס כבר הציגה בתחילת השנה מערכת שאותה היא מכנה "מודעות אינטליגנטית", שאמורה לסייע ולתמוך בהחלטות של צוותים בספינות.

למרות סדרי הגודל השונים, הטכנולוגיה של המערכת מזכירה מאוד את זו שמפותחת כיום בישראל ומחוצה לה עבור רכב אוטונומי: סוללה של חיישני לייזר (LIDAR) וחיישנים אופטיים עם אלגוריתמים של ראיית מכונה, שמספקים לספינה "עיניים" ומתריעים בזמן אמת על סכנות קרובות ורחוקות, מעבדים מתוחכמים להיתוך ועיבוד המידע משלל החיישנים; תשתית תקשורת מהירה שיכולה לשלוח, לקבל ולעבד מאסות גדולות של נתונים בענן, מערכות AI תומכות החלטה ועוד.

המערכת של רולס-רויס כבר נמצאת בניסויי שטח במספר ספינות בעולם ושיתוף הפעולה עם אינטל יאפשר למסחר אותה בצורה נרחבת. בהודעה המשותפת מאמש ציינה אינטל את הפוטנציאל הכלכלי המרשים של תעשיית הספנות, שהיא עדיין שוק די "בתול" בכל הנוגע לאוטונומיה. החברה ציינה העברת סחורות בשווי של כמעט טריליון דולר בשנה, רווחיות מצרפית של מיליארדי דולרים של החברות בשוק המכולות בלבד, וכדומה.

רווחיות גבוהה משמעותית

במאמר מוסגר נציין, שהאקו-סיסטם הפוטנציאלי של ענף הספנות ה"חכם" והאוטונומי לא מוגבל רק לספינות בלבד. מדובר בשרשרת לוגיסטית ארוכה, מורכבת ומקושרת, שכוללת תובלה במשאיות ורכבות, העמסה, שינוע, ניהול נמלים, מערכת חיובים והעברות כספיות, מניעת תאונות וכו'. כל השרשרת הזו מייצרת ותייצר בעתיד כמות אדירה של נתונים שזקוקים להתכה, ניהול ומסחור בזמן אמת, הגנת סייבר מסיבית וכדומה, והשחקנים בה יוכלו לגזור בונוסים משמעותיים מהטכנולוגיות המתקדמות שמפותחות כיום בישראל עבור רכב אוטונומי.

מנקודת המבט של החברות הישראליות שפועלות בתחום, היקפי המכירות הפוטנציאליים בספנות אינם גדולים כמו בתעשיית הרכב וגם אין לתעשייה הזו את אותו זוהר של תעשיית הרכב. אבל במקרה הנ"ל, פוטנציאל הרווחיות מפצה על הכמות.

 בהקשר זה נזכירן שכמעט כל מפתחי הטכנולוגיות לרכב אוטונומי, בישראל ומחוצה לה, ניצבים בפני מכבש אדיר של לחצים להוריד עלויות ולהנגיש את הטכנולוגיה שלהם לייצור המוני של רכב.

זה דורש הרבה מאד מאמצים והרבה פשרות (ייצור בסין למשל), וגם זה מוצדק רק אם היעד הוא מכירה של מאות אלפי עד מיליוני יחידות בשנה. מטבע הדברים, בספינות, שעלותן עשרות עד מאות מיליוני דולרים, אפשר לשווק את הטכנולוגיות הקיימות עם מרווחים ראויים, שיכולים להחזיר מהר הרבה יותר את ההשקעה בפיתוח.

כולם כבר כאן

הפונטציאל הגלום באקו-סיסטם המקומי של הרכב החכם לא נעלם מעיניה של תעשיית הספנות, של חברות הלוגיסטיקה שמספקות לה שירותים ושל חברות ה-IT שמחפשות ורטיקלים חדשים. מובילאיי, למשל, נחשבת מועמדת טבעית לספק לאינטל טכנולוגיות ראיית מכונה משלימות למיזם הספנות האוטונומי שלה ולמרות שבחברה טוענים שהיא לא מעורבת כרגע במיזם החדש, לא נופתע אם מאחורי הקלעים יש מהלכים בנושא.

כמה חממות טכנולוגיות של תעשיית הספנות ושל חברות לוגיסטיקה בינלאומיות כבר הוקמו בשנתיים האחרונות בישראל, אם כי רובן מטפחות חברות סטארט-אפ שמכוונות ספציפית לשוק הספנות. נרשמה גם השתתפות, מינורית בינתיים, של גורמי ספנות בסבבי השקעה של חברות מתחום האוטו-טק.

אבל, זו רק ההתחלה. אל כנס ראש הממשלה לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה, שייערך לקראת סוף החודש, יגיע צי שלם של מנהלים בכירים מתעשיית הספנות. יהיו שם נציגים בכירים של ענקית שירותי הספנות Lloyd's Register, מנהל בכיר של חברת הספנות MSC Cruises, מנהל מענקית התקשורת הלוויינית לציי ספינות Marlink, מנהלים בכירים מחברות הספנות גרימלדי ומארסק, ואלה רק כמה דוגמאות.

זו, כאמור, רק דוגמה אחת לפוטנציאל של טכנולוגיות האוטו-טק בתחומים כמו רפואה, צבא, ביון, אבטחה, תעופה ומה לא. בשורה התחתונה את הקדמה הטכנולוגית אי אפשר לעצור, וגם אם פריצות הדרך נתקלות במכשולים במסלול אחד, לעתים קרובות הן מוצאות להן דרכים חלופיות ולעיתים אפילו יותר רווחיות. 

בכנס ראש הממשלה לתחליפי דלקים ובאירוע של חממת הטכנולוגיה הימית theDOCK, שייערכו במקביל, ישתתפו בין השאר נציגים בכירים של חברות הספנות, הנמלים והלוגיסטיקה הימית מארסק, WARTSILIA,,MSC CRUISES, לויד'ס רגי'יסטר, DSV, גרימלדי, מארלינק, DSV, מספנות DAMEN, נמל סינגפור, נמל ברצלונה, COGOPORT ,ONESEA ,FAMELINE ועוד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988