גורמים ברשות ההגבלים העסקיים: "לא היה שום לחץ של נתניהו לאישור מיזוג בזק-yes"

מדוע אנשי רשות ההגבלים העסקיים לא התבקשו למסור עדות בנוגע למיזוג בזק-yes? המשטרה לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אסף אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה

שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי

1.

התאריך: 26.3.2014. רשות ההגבלים העסקיים, האמונה על התחרות ועל מיזוגים, מאשרת את מיזוג בזק-yes. על ההחלטה חתום ד"ר אסף אילת, ממלא מקומו של פרופ' דיויד גילה, אז הממונה על ההגבלים העסקיים, שהיה מנוע מלקבל החלטה בגלל ניגודי עניינים.

ד"ר אילת הוא מהרגולטורים המוערכים במערכת הכלכלית והיום הוא מכהן כיו"ר רשות החשמל. בניגוד לקודמתו בתפקיד, אורית פרקש-הכהן, אילת כמעט אינו מוזכר בתקשורת, ולא בכדי. הוא מתרחק ממנה, בעוד שרבים מהרגולטורים רודפים אחרי פרסום תקשורתי במקום לרדוף אחרי החלטות נכונות.

המיזוג אושר בכמה תנאים, כמו איסור על הגבלת לקוחות בצריכת שירותי אינטרנט לפי נפח גלישה, הגבלות על חסימת שירותים והצעת סל שירותים, בתנאי שבזק ו-yes יבטלו את כל הסדרי הבלעדיות שהן צד להם בנוגע לתכני טלוויזיה שאינם הפקות מקור ועוד.

מי שחושב שההחלטה התקבלה בן-לילה או באישון לילה, או שזו חותמת גומי בלבד, לא יודע על מה הוא שח. נעשתה בדיקה מקיפה במשך חודשים ארוכים, והיא כללה הקשבה לכל השחקנים בשוק התקשורת.

בקשת המיזוג הוגשה קרוב לשנה לפני ההחלטה - ב-26.5.2013. בהודעה שליוותה את אישור המיזוג נכתב בהא לישנא: "בשנה האחרונה ערכה רשות ההגבלים בדיקה מחודשת של התנאים לאור בקשת יורוקום. הבדיקה העלתה כי מאז ההחלטה להתנגד למיזוג בין בזק ל-yes (ב-2006, א"צ), חלו בתחום התקשורת בארץ מספר שינויים. בין היתר עלה כי בשנים האחרונות חלו שיפורים טכנולוגיים הן בתשתית האינטרנט של בזק והן בתחום השידורים באינטרנט באופן שמאפשר כיום, יותר מבעבר, לשדר שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט הפתוחה. על פני הדברים, עובדה זו מקלה על מתחרים פוטנציאליים להיכנס לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. כמו כן, נראה כי כיום ישנם מספר מתחרים פוטנציאליים אשר נמצאים על סף כניסה לשוק הטלוויזיה, עובדה אשר מפחיתה באופן משמעותי את הפגיעה התחרותית הנובעת מגריעתה של בזק כמתחרה בתחום זה. התנאים החדשים, שבכפוף אליהם מאושר המיזוג, נועדו למנוע מהחברה הממוזגת להקשות על גופים המבקשים להיכנס לתחום שידורי הטלוויזיה על גבי תשתית האינטרנט".

המטרה של המיזוג הייתה, בין היתר, ואת זה כותבת רשות ההגבלים בשאלות ותשובות על אישור המיזוג, לאפשר לבזק ו-yes להציע סל שירותים מתחרה לחברת הוט, בכפוף למגבלות שקיימות על בזק במשרד התקשורת, וזאת בתנאי שניתן יהיה לרכוש את שירותי הטלוויזיה של yes בנפרד באותו מחיר שבו הוא מוצע במסגרת רכישת הסל.

חשוב מכול: 4.5 שנים מאז ההחלטה של ד"ר אילת, המציאות בשוק התקשורת הוכיחה שהוא צדק מעל לכל ספק. השליטה של הוט ו-yes בשוק הטלוויזיה בכבלים החלה להתערער בעקבות התקדמות הטכנולוגיה וכניסת מתחרים חדשים כמו נטפליקס והמיזמים האינטרנטיים בטלוויזיה של סלקום, פרטנר, הוט ו-yes עצמה. השירותים הללו רוכבים על התשתית של בזק (תוצאה של הרפורמה בשוק הסיטונאי), הם משקפים את הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה וגרמו לנטישה של עשרות אלפי מנויים ב-yes ובהוט. לכן, בסביבה תחרותית כזו אין ולא הייתה שום סיבה שלא לאשר את המיזוג. נהפוך הוא: המיזוג היה מתבקש.

2.

מה שמדהים בתיק 4000, על שעות החקירות הרבות שלו, הוא שהמשטרה, כפי שאני חושף כאן, לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה. זה מדהים ומוזר מפני שדווקא את יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, המשטרה החליטה לזמן לעדות, אף שהיא הרגולטור משני בחשיבתו בעניין המיזוג.

כזכור, ד"ר בן-חי-שגב אמרה באחד מראיונות הפרישה שלה כי "ההמלצה לאשר לאלוביץ את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו, ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין בנימין נתניהו ושאול אלוביץ בכלל לא הייתה על השולחן". אז ככה, לתשומת-לבה של המשטרה: גורמים ברשות אומרים לי ש"לא היו שום לחצים ושום טלפונים מצדו של נתניהו ואנשיו לאשר את מיזוג בזק-yes, וההחלטה הייתה מקצועית". מעבר לכך, הם מוסיפים, כמובן, שאין להם שום מושג מה קרה מרגע שניתן האישור.

כיצד קרה, אם כן, שהמשטרה, שמשקיעה משאבים רבים בתיקי נתניהו, במאמץ להשיג כל בדל של ראיה, לא חשבה שהיא צריכה לשמוע את הדברים מפיהם של הרגולטורים? האם מבחינתה התשובות היו ידועות עוד לפני שנשאלו השאלות? התשובה, להערכתי, היא אחת: מדובר ברשלנות משטרתית.

3.

אז מה קרה אחרי אישור המיזוג של רשות ההגבלים? מה שצריך לקרות: העניין עבר עוד רגולטור (מועצת הכבלים והלוויין) והגיע בסוף למשרד התקשורת, ליועצת המשפטית שלו (דנה נויפלד) ולחתימתו של שר התקשורת, אז בנימין נתניהו. קשה להניח שכל שומרי הסף הללו הסתובבו על האצבע של מישהו (במקרה הזה נתניהו ואלוביץ יחדיו) וזה גם לא עולה מעדויותיהם. הם ביצעו הליך די ארוך, וסדור, ובסופו של דבר החליטו, בצדק, שהמיזוג יאושר, לטובת הצרכן.

אלא שכעת המשטרה והפרקליטות נתלות בהסבר אחר לכל התשתית שהם מניחים בתיק 4000, ולפיו היה תאריך מאוד מסוים, 23.6.2015, שבו נתניהו היה חייב לחתום על אישור המיזוג בין בזק ל-yes, בבחינת להיות או לחדול, בגלל החלטת הדירקטוריון של בזק. אם לא היה חותם, לא היה מיזוג ומכאן הם גוזרים שהייתה "הטבה".

נכון? ממש לא נכון. בדיווח של בזק לבורסה, באמצע פברואר, על עסקת המיזוג ועל עסקת בעלי העניין ותנאיה, לקראת אישורה של האסיפה הכללית, נכתב כך באחד הסעיפים: "אם התנאים המתלים לא יתקיימו עד ליום 25.3.2015, שהינו המועד האחרון לקבלת תנאי המיזוג על-ידי החברה (בזק - א"צ) ו-yes, אלא אם יוארך - אזי יתבטל הסכם הרכישה (הכוונה בפועל למיזוג - א"צ), ובמקרה כאמור לא תקום על-פיו כל זכות או עילת תביעה למי מהצדדים לו. אולם בכפוף לאישור הממונה, ככל שיידרש, לכל אחד מהצדדים להסכם הרכישה הזכות להודיע לצד השני על הארכת התקופה להשלמתו - עד שתי תקופות נוספות בנות 90 ימים כל אחת אך לא יותר מ-180 ימים במצטבר, ואם ניתנה הודעת הארכה כאמור יפעלו הצדדים גם במהלכה בניסיון להשלים את יתר התנאים המתלים".

מה הם אותם תנאים מתלים? זה נכתב בסעיף הקודם: "כניסתו לתוקף של הסכם הרכישה וביצועו הותנו בתנאים המתלים הבאים: א. יתקבל אישור האסיפה הכללית לאישור העסקה.... ב. yes תקבל את אישור שר התקשורת לעסקה, וזאת ללא תנאים על החברה ו/או yes למעט תנאים אשר לדעת דירקטוריון החברה, לפי שיקול-דעתו המלא אינם פוגעים בכדאיות העסקה (חשוב לציין שבזק קיבלה את תנאי הממונה על ההגבלים לעסקה - א"צ)... הותנה אישור שר התקשורת בתנאי שאינו זניח כאמור, יפעלו הצדדים להסכם הרכישה לצמצומו או להסרתו, ואם לא יעלה הדבר בידם, תהיה החברה רשאית להתנגד לתנאי".

המשמעות של שני הסעיפים הללו היא ברורה: אין ולא היה שום תאריך יעד שאין בלתו לעסקה. היה תאריך יעד, כמו בכל עסקה או מיזוג, אבל ניתנו שתי אופציות להארכה בזמן, של 3 חודשים ושל חצי שנה - ועובדה היא שנתניהו חתם הרבה לפני תום מועד האופציה השנייה. אפשר להניח שאם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל בתאריך שנתניהו חתם עליה, זה היה קורה מאוחר יותר, כך שהתיאוריות של המשטרה די מוזרות. גם הדיווחים הרשמיים של בזק שוללים אותן.

4.

המשטרה והפרקליטות ממשיכים לדבוק בטענה להטבה של מיליארד שקל לבזק. הגיע הזמן להיפרד מהמספר העגול שלא מתחבר לשום מציאות כלכלית, כפי שהסברתי כאו בעבר. נתניהו אמנם חתם על מיזוג בזק-yes, אבל עסקת בעלי העניין על שווייה נחתמה על-ידי שני הדירקטוריונים, והטענות, אם ישנן (ויש, על פי רשות ני"ע), אינן מעניינו.

יש עוד נקודה כלכלית שאנשי המשטרה והפרקליטות שוכחים בלהט הכותרות: ההטבה לכאורה של מיליארד שקל היא לבעלי המניות בבזק, ואלוביץ, בשרשור, החזיק רק 10% מבזק. השאר מוחזקים בידי הציבור. כלומר, 100 מיליון שקל "הטבה" לכאורה לאלוביץ. אם כבר מנפחים מספרים, לפחות שזה יהיה בטעם, בפרופורציה ובחיבור להיגיון כלכלי, ולא עורבא פרח לגמרי.

המשטרה: "אנחנו מבצעים את כלל פעולות החקירה הנדרשות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לשאלה מדוע לא הוזמן איש מרשות ההגבלים לעדות ובתגובה לשאלה על הערכת השווי של הסיגרים שקיבל נתניהו מארנון מילצ'ן: "המשטרה מבצעת את כלל פעולות החקירה הנדרשות על-מנת להגיע לחקר האמת בתיאום עם הפרקליטות. מעבר לכך אין בכוונתנו להתייחס לחקירות פתוחות".