מבקר המדינה מפנה את הזרקור לחגיגת הקניות באונליין: המשלוחים לא ממוסים, ומדי יום מעוכבות אלף חבילות

בפרק שעוסק בהתמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון, מציין מבקר המדינה כי מינהל התכנון מתעלם מהשפעת המסחר המקוון על המרכזים המסחריים, וכי חברת הדואר מעכבת מדי יום כאלף חבילות ואינה מחזיקה בנתונים הנוגעים למשך העיכוב של החבילות

חבילות בדואר ישראל / צילום: רויטרס
חבילות בדואר ישראל / צילום: רויטרס

אלפי חבילות מעוכבות, התעלמות מהמסחר המקוון והשפעתו על מרכזים מסחריים קיימים ועתידיים, חוסר יכולת לגבות מיסוי כנדרש על הזמנות באונליין וחוסר מידע על היקפי פגיעה בהגנת הפרטיות של צרכנים - אלה הליקויים המרכזיים שעולים מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ב') ועוסק בשורת ליקויים בתחום מכירות האונליין בפרק שעוסק ב"התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון".

"מינהל התכנון וכמה עיריות גדולות לא נתנו את דעתם בצורה מספקת על השינוי בתמהיל הצריכה בשנים האחרונות בין רכישה בחנויות פיזיות לרכישה מקוונת ורכישה בחו"ל" - כותב המבקר בהתייחס לעיריות כפר-סבא, אשדוד, ראשון-לציון ובאר-שבע.

50 שניות ואתם מעודכנים בדו"ח מבקר המדינה שיצא היום

loading

לפי הדוח, "העיריות שנבדקו מקדמות תוכניות מתאר להקמת מרכזים מסחריים כאילו המסחר כולו נעשה במרחב הפיזי" - כלומר, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב של המסחר המקוון. עוד טוען המבקר כי העיריות "לא אספו נתונים רלוונטיים ולא בחנו כיצד תופעה זו עשויה להשפיע על כמותם, על גודלם ואף על מיקומם של מרכזים מסחריים קיימים ועתידיים".

בהקשר זה כותב המבקר בהמלצתו כי "בשל מחסור בקרקעות פנויות, ועל-מנת להימנע מהקמת "פילים לבנים", ראוי כי מינהל התכנון, בשיתוף הרשויות המקומיות, ייתנו את דעתם על השינוי בתמהיל הצריכה ועל השפעתו על המרכזים המסחריים הקיימים והעתידיים במרחב הפיזי".

לפי נתונים עליהם מתבסס הדוח, בשנים 2014-2016 צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של כ-25%. בשנת 2016 הוערך השוק המקוון בכ-7 מיליארד שקל והיה כ-6% מהשוק הקמעונאי כולו. בשנת 2020 צפוי השוק הקמעונאי המקוון בישראל להכפיל את עצמו, ואף יותר, ולהגיע לכ-15 מיליארד שקל ויהיה כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה.

לפי בדיקת משרד הכלכלה, ב-2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. ישראלי רוכש באופן מקוון בממוצע 36 פעמים בשנה - תדירות גבוהה לעומת מדינות מפותחות אחרות. ניכרת צמיחה משמעותית הן בשיעור הישראלים הרוכשים מוצרים באונליין והן בתדירות ובמגוון המוצרים, וזאת בשל יתרונות כמו מחיר, נוחות, קלות השוואת מחירים, היכולת לקנות מוצרים מחו"ל והמגוון.

עוד קובע המבקר כי החלטת הממשלה מ-2014 שעניינה הסרת חסמים ביבוא אישי לא יושמה במלואה: משרדי הכלכלה והאוצר טרם השלימו את הקמת המערכת הממוחשבת ליבוא אישי, הרשויות המוסמכות עדיין לא השלימו את עבודתם, וצו יבוא חופשי לא תוקן באופן שיאפשר להנפיק אישורים למוצרים מיובאים בתוך שני ימי עבודה. עוד טוען המבקר כי חסרים נתונים ממשלתיים עדכניים בנוגע להיקף היבוא האישי בשנים האחרונות, כשחלק מהנתונים שקיימים מוטים וסותרים זה את זה.

בנוסף טוען המבקר כי משרד הכלכלה אינו מחזיק במידע הנוגע להיקף הפגיעה במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות עקב הגידול ביבוא האישי, וכי לא גובשה תוכנית להתמודדות הממשלה עמה.

להקים מערכת ממוחשבת ליבוא אישי

ליקוי נוסף בו עוסק המבקר הוא מערכת "שער עולמי" של רשות המסים, שעלתה לאוויר בתחילת 2018, והייתה אמורה לטפל בכל המוצרים המיובאים לארץ, כולל יבוא אישי, אך בשלב זה, "עד להתייצבותה" מגדיר זאת המבקר, היא מטפלת ביבוא מסחרי בלבד. בסוגיות הללו ההמלצה העיקרית של המבקר מתייחסת למשרד הכלכלה ולרשות המסים, מהן הוא דורש להשלים בהקדים את הקמת המערכת ממחושבת שתסדיר את היבוא האישי.

סוגיה דרמטית שכבר נידונה על-ידי רשות הגבלים עסקיים, היא האבסורד שמתרחש בפיקוח המכס על מוצרים ביבוא אישי. דוח המבקר מציין כי החלוקה במקטע שחרור הטובין מהמכס הפועלות בתחום היבוא האישי היא בשליטה מוחלטת ומלאה של חברת הדואר עם כ-99% מהחבילות, וחברות השילוח עם כ-1%. בעוד שמינהל המכס מקבל מידע מקדים רק על החבילות המגיעות לארץ באמצעות חברות השילוח וסורק אותן במערכת ייעודית כדי לגבות את המסים הנדרשים, דווקא חברת הדואר שכאמור שולטת בשוק, לא מקבלת מידע מקדים על החבילות המגיעות לארץ, ולכן אין ביכולתה לבצע אכיפה על רוב המוצרים המגיעים לארץ ולגבות את המסים הנדרשים עבורם.

סוגיה נוספת שמעלה המבקר היא העיכובים במסירת החבילות שנגרמים לטענתו בשל חוסר התארגנות וכשלים ביורוקרטיים. כך למשל, במתחם בית המיון החדש שחנך דואר ישראל טרם נבנה בית מכס, ורוב עובדי מינהל המכס עדיין עובדים בבית המיון הישן בתל-אביב. המציאות שנוצרת היא שחבילות גדולות וחבילות שעברו שיקוף והתגלו בהן מוצרים שנדרש לשלם עליהם מכס או שמכילות כסף, סיגריות, סיגרים, טבק, אבקות ועוד, מועברות לבית המיון הישן, ושם מינהל המכס והרשויות המוסמכות מטפלות בהן - ולכן "נגרם גם עיכוב במסירתן לצרכנים".

אין נתונים על זמן עיכוב החבילות

ומה היקף העיכובים הללו? מדובר במספרים בלתי נתפסים: מדי יום מועברות בממוצע כ-1,000 חבילות מעוכבות. כל החבילות המעוכבות מוזנות במערכת הממוחשבת של הדואר כ"מעוכבות מכס", מבלי לציין את סיבת העיכוב לפי קטגוריה. כמו כן, חברת הדואר אינה מחזיקה בנתונים הנוגעים לכמות ולמשך העיכוב של החבילות בכל קטגוריה.

מרגע שהחבילות נכנסות לבית המיון החדש, הן עוברות באופן אוטומטי, במסועים ובמכונות שיקוף. אולם בשני שליש מהעמדות שבו, תהליך הקלדת פרטי החבילות והמיון שלהן לפי מיקוד נעשים באופן ידני, עוד פוטנציאל אדיר לטעויות ולעיכובים.

בהקשר זה ממליץ המבקר כי המשרדים השונים - ביניהם הכלכלה, הבריאות התקשורת ונוספים - יפעלו לצמצם את האישורים הנדרשים ליבוא אישי של מוצרים. בסוגיית המכס ממליץ המבקר כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יכריע בהקדם "אם חברת הדואר רשאית למסור למינהל המכס מידע מקדים על חבילות המגיעות לארץ". בנוסף, הוא מציע צעדים אופרטיביים לייעול ומעבר לאוטומציה בבית המיון החדש שבנתה דואר ישראל.

כמו כן, בדוח מצוינים ליקויים בהקשר של הגנה על פרטיות הצרכן באתרי מסחר מקוון - הרשות להגנת הפרטיות לא מסרה למשרד המבקר מידע על היקף הפרות חוק הגנת הפרטיות או היקף הקנסות שהוטלו על מפירים.

ליקוי נוסף עליו מצביע המבקר היא סוגיית החינוך וההסברה בנוגע לצרכנות מקוונת - "שום תוכנית מהתוכניות לחינוך פיננסי אינה עוסקת בנושא צרכנות נבונה במרשתת", נכתב בדוח. 

תגובות

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "מאז פתיחת מרכז הסחר המקוון חולקו לציבור עשרות מיליוני חבילות, ובזכות השיפור בתהליכי המיון והמסירה, המספרים גדלים משנה לשנה. אנו רואים לנגד עינינו את הלקוחות, ונמשיך לשפר את התהליכים. החברה עוברת תהליך מואץ של ייעול התשתיות והטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בכל חטיבות החברה, ששיפרו משמעותית את חוויית הלקוח. בשנה הקרובה יוכנסו מערכות אוטומציה נוספות למקום, לרבות פתיחת מתקן מכס חדש ומתקדם בתוך המרכז. זהו תהליך של שיפור מתמיד העוקב אחר צורכי ודרישות הלקוחות והתפתחויות טכנולוגיות, ואנו ממשיכים לפעול במרץ להמשך יישום התוכנית האסטרטגית של החברה". 

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשויות המכס בעולם מנסות מזה מספר שנים למצוא פתרון לתופעת הסחר האלקטרוני, בהתחשב בעובדה שלדברי הדואר לא נלווה מסר ממוחשב, דבר שיכול היה להגדיל משמעותית את יכולת האכיפה. בהתחשב בעובדה שהמדובר במאות מיליוני חבילות מדי שנה, האתגר המונח בפתחי רשויות המכס בעולם הוא מורכב.

"מינהל המכס הישראלי ודואר ישראל מפתחים בשנה האחרונה מערכת משותפת שתאפשר יצירת מסד נתונים לגביית מיסי היבוא. בד-בבד בכל הקשור לאכיפת נושא חוקיות היבוא, כל החבילות שאמורות להיכנס לישראל יעברו שיקוף ביטחוני/מכסי, מה שמטבע הדברים יגדיל משמעותית את יכולת האכיפה של מינהל המכס בדואר, הן בתחום חוקיות היבוא והן בגביית מיסי יבוא".

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון ער למגמות ולשינויים הגלובליים, בהם גם הגידול במסחר המקוון בישראל. כחלק מההתמודדות עם שינויים אלה, מינהל התכנון מאפשר מרחב של גמישות בכל תוכנית ומעודד ניצול של השטח באמצעות עירוב שימושים. קביעת השטחי המסחר נקבעים בתוכנית כוללנית ליישוב, שבה נבחנים היקפם ופרישתם של שטחי המסחר. אין ספק כי השימוש של מסחר צריך להמשיך להתקיים ביישובים (בעיקר העירוניים), כחלק מעירוב השימושים הנדרש לצורך תפקוד ראוי ונכון של המרחב. יחד עם זאת, התוכנית הכוללנית נמנעת בדרך-כלל מלהגדיר שטחי קרקע ייעודיים למסחר, והוא מוגדר כשימוש אפשרי המשולב עם שימושים נוספים במרחב". 

תגובת עיריית אשדוד: "עיריית אשדוד רואה חשיבות רבה לפיתוח אזורי תעסוקה שיתנו מענה לגידול המשמעותי הצפוי באזורי המגורים, במיוחד נוכח הסכם-הגג שנחתם לאחרונה. על-מנת לתת מענה לסוגיות אלה, הוקמה ועדה המורכבת מגזבר העירייה, מהנדס העיר ומנהלים נוספים במינהל ההנדסה, שתיבחן את אזורי התעסוקה הקיימים בעיר והמתוכננים לקום, תוך שימת דגש על הביקושים הצפויים. כמו כן נשכרו שירותיה של חברת ייעוץ המתמחה בתחום זה. הוועדה אמורה לתת דעתה גם לשינויים הצפויים בתחום המסחר המקוון ואת השפעתם על אזורי התעסוקה בעיר". 

מעיריית באר שבע נמסר: "במסגרת תוכנית המתאר ומתוך הבנה של המגמות הקיימות והעתידיות בשוק, שונתה באופן ניכר תפיסת המסחר בבאר שבע. בעוד שבעבר הלא רחוק אושרו מספר רב של קניונים ושטחי מסחר גדולים מאד, בתוכנית המתאר החדשה הוגדר כי במתחמים מוטי מסחר, לא יעלה היקף המסחר המאושר על 1000 מ"ר למגרש, והושם דגש מיוחד על מסחר מלווה רחוב ולא מסחר מרוכז במרכזי קניות. אנו מאמינים שגם בעתיד בו המסחר המקוון יקח חלק משמעותי יותר משוק המסחר, יש למסחר מלווה רחוב, המתקיים במנות קטנות ומהווה חלק מהחוויה העירונית חשיבות גדולה".

מעיריית כפר סבא נמסר: "אין ספק שהתמורות הקורות בעולם הסחר מחייבות התאמות למציאות המוניצפלית. נכון למבנה ההכנסות של הרשויות כיום, רשויות נדרשות לשטחי מסחר ותעסוקה על מנת לאזן את תקציביהן.  בעוד בעבר היה מתקיים קשר בין כמות שטחי המסחר לבין ההכנסות של חברות היום, בעידן הסחר המקוון, לא מתקיים בהכרח קשר ישיר כזה. האתגר המתואר בדו"ח, אותו אנו לומדים, הנו אתגר שילווה את כלל הערים במדינה ובכלל זה את כפר סבא".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988