הנקראות ביותר

"כולם סביבי או הקימו סטארט-אפ או הצטרפו לסטארט-אפ"

הפורטפוליו של איציק קירשנבאום, בן 62, חתן פרס ביטחון ישראל, מייסד ויו"ר סיקלו ● "בזכות זה שאני המון במטוסים, אני קורא לא מעט, כי אני משתדל לא לעבוד בטיסות"

איציק קירשנבאום / צילום: איל יצהר
איציק קירשנבאום / צילום: איל יצהר

אני: אנרכיסט קצת, יזם, אוהב מאוד אנשים ומשתמש בטכנולוגיה ככלי לגעת בהם. יודע להניע עובדים, יש לי דרישות, ובכל זאת אנשים שמחים לחזור ולעבוד איתי

משפחה 1: שני הצדדים הגיעו מאותה עיירה קטנה ליד לובלין בפולין. אמא גדלה אצל סבא וסבתא שלה, כי אמה נפטרה כשהייתה צעירה מאוד. ההורים היו בני 20 כשפרצה המלחמה. שלושה שבועות אחרי שהגרמנים נכנסו לפולין, כשעוד לא היו גטאות, הם התחתנו, ברחו לרוסיה והגיעו למחנות עבודה בסיביר, שם ילדו את אחי ואחותי. לאבא נשאר רק אח אחד מתוך תשעה ואמא איבדה את כל משפחתה בסוביבור

משפחה 2: אחרי המלחמה חזרו ללגניצה, בצד המערבי של פולין, שם נולדתי. הם בנו מחדש את חייהם בפולין. אבא, שהיה נגר, ניהל מפעל לפסנתרים, אבל ב-1957 הפחד שהכול יחזור על עצמו ניצח, ולמרות שהיו מסודרים כלכלית, לקחו מה שאפשר, עלו לישראל והגיעו למעברה בנווה עמל בהרצליה. אבא, ז'בוטינסקאי בנשמה, מצא עבודה בנגרות, אמא הייתה תופרת ואחרי שלוש שנים עברו סוף סוף לבית

ילדות: הרצליה, בשכונה שמחציתה היו תימנים שדיברו יידיש, כולם הכירו את כולם. למדתי במגמה כימית-ריאלית, תלמיד טוב ותמיד קראתי המון, בעיקר היסטוריה. להורים היה מאוד חשוב שאלמד באוניברסיטה

ענת: אשתי. העוגן של המשפחה, מכילה את כולם ואם תשאלי את ההורים והחברים שלי, הם יעדיפו אותה על פני. הכרנו בצבא ומאז אנחנו ביחד. יש לנו ארבעה ילדים ואנחנו גרים בראש העין

שירות צבאי 1: נרשמתי לעתודה בכימיה, אבל בגלל שהיינו אחרי מלחמת יום כיפור, גויסנו לשריון. אחרי שלמדתי הנדסת חשמל בבן גוריון, חתמתי קבע והוצבתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין - יחידת עילית שעוסקת בתקשורת בטכנולוגיות מתוחכמות. התחלתי כמהנדס פיתוח ובסוף הדרך הייתי המנהל המקצועי של היחידה בפועל

שירות צבאי 2: נשארתי בשירות כי ביחידה המיוחדת שלנו היה לי חופש שאין בצבא הגדול, והאתגרים היו מרתקים. לא פעם המצאנו את הגלגל ופרצנו גבולות, מה שסחף אותי פנימה. תמיד היו לי מחשבות לצאת לאזרחות, בעיקר בגלל שרפול היה הרמטכ"ל ולא אהבתי אותו, אבל הסביבה האנושית הייתה באמת יוצאת דופן

פרס ביטחון ישראל: קיבלתי שניים - ב-1989 וב-1995 - על פרויקטים חשובים שהיו גם פריצת דרך טכנולוגית וגם תרומה לביטחון המדינה

אזרחות: בגיל 44, כשהייתי אלוף משנה, הציעו לי להיכנס לצבא הגדול, אבל עשיתי חושבים והחלטתי לפרוש. כולם סביבי או הקימו סטארט-אפ או הצטרפו לסטארט-אפ, אז לא הייתי מודאג ולא עברתי משבר

אנבארה: אחרי השחרור הקמתי סטארט-אפ עם גידי בן ברק, יזם סדרתי שהכרתי דרך חייל שלי. אחרי ארבע שנים אינטל קנתה אותנו, אקזיט שנתן ביטחון כלכלי

סיקלו 1: לקחתי פסק זמן למחשבה מה יהיה הדבר הבא. ב-2008 הקמנו את סיקלו, כשעוד אפשר היה לגייס כסף, למרות שהתחילו לחוש במשבר. אם באנבארה הקפדנו שלא כל האנשים יהיו מהיחידה, הפעם הלכנו על רוב של בוגרים בעלי ניסיון. ההשקעה ראשונה הייתה של אלדד תמיר

סיקלו 2: כדי לספק אינטרנט מהיר, צריך לעבור ממעט אנטנות גדולות להרבה קטנות, שמשדרות בהספקים נמוכים שלא יפריעו זו לזו והנזק הסביבתי שלהן קטן. אנחנו מספקים את הקישוריות בין האנטנות האלה, באמצעות תדרים גבוהים מאוד, שלא נמצאים בשימוש ובבעלות. התחלנו למכור לספקי תקשורת מקומיים קטנים, והיום, בדור החמישי, גם חברות התקשורת הגדולות עוברות לטכנולוגיה שלנו

פנאי: בזכות זה שאני המון במטוסים, אני קורא לא מעט, כי אני משתדל לא לעבוד בטיסות. חוץ מזה אני כמה שיותר עם המשפחה והנכד

תפיסת עתיד: מ-2017 יש גידול חד בפעילות שלנו ותוך שנתיים- שלוש נשלש את הפעילות שלנו ונתפרס. במקביל אני ממשיך להסתכל על חברות אחרות, אבל לא כמשקיע, אלא כמייסד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתבסימן התמוטטות: ארה"ב לא מרסנת, ורירו של פוטין כבר זולג