יצוא | בלעדי

לשווק ולאשר עסקה בשלבים הסופיים: החברות הביטחוניות עומדות לקבל שורה של הקלות חדשות

אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון החליט לאשר לחברות הביטחוניות לקיים משא ומתן כמעט מול כל מדינה, מבלי לבקש אישור מראש אלא רק בשלב אישור העסקה • הקלות צפויות גם על יצוא לוויינים אזרחיים, מל"טים ואמצעי ראיית לילה

אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חברות ביטחוניות מישראל יורשו לקיים משא ומתן כמעט עם כל מדינה בעולם לקראת מכירה אפשרית של מערכות נשק המוגדרות בלתי מסווגות - בלי הצורך להצטייד מראש ברישיונות מיוחדים מהאגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) שבמשרד הביטחון. מהלך זה נועד להקל ברגולציה על היצואנים הביטחוניים, ולקצר את שרשרת האישורים בנושא. ההקלה שתאפשר לחברות להידבר עם נציגים במדינות העולם על מערכות שהוגדרו לא מסווגות- טעונה באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שמלווה את הרפורמה בפיקוח על היצוא הביטחוני.

עם זאת, במשרד הביטחון אומרים כי היצואנים הביטחוניים הונחו על ידו שחרף הפטור מרישיונות השיווק - לא יחתמו על הסכמים מחייבים עם לקוחות בטרם יקבלו את אישור אפ"י לעסקה. בכל מקרה, באפ"י המליצו ליצואנים לכלול בחוזי ההתקשרות עם הלקוחות בעולם סעיפי שחרור - בעקבות וטו אפשרי מצד המדינה על העסקה.

ההקלה הצפויה נכללת ברפורמה שמובילה ראשת אפ"י, רחלי חן בכל הקשור לפיקוח על היצוא הביטחוני: "חברה ישראלית תוכל לדבר עם לקוחות בעולם על מערכות בלתי מסווגות שיש לה, לתת עליהן הצעת מחיר אך לא יותר לה להתחייב על ביצוע העסקה - טרם קבלת אישור סופי ממשרד הביטחון", אמרה חן בשיחה עם "גלובס", והוסיפה כי "ממילא הפרטים של כל המוצרים הבלתי מסווגים נמצאים כיום ברשת האינטרנט ונגישים לכל דורש".

על פי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, חברות ישראליות שקיימו עד כה מגעים עם לקוחות זרים לקראת עסקת נשק בלי שהצטיידו ברישיון מתאים נחשבו מפרות חוק, ואף זומנו לשימועים במשרד הביטחון. החברות היו חשופות לסנקציות גם אם נשאו ונתנו עם לקוחות זרים בנוגע למערכות שאינן מסווגות.

ההקלה החדשה לא תחול במקרה של קיום מגעים בין יצואנים ביטחוניים ישראליים לבין נציגים של מדינות שנמצאות ברשימת מדינות האויב של ישראל: לבנון, סוריה, עיראק ואיראן.

בעבר נטען כי נשק ישראלי מיוצא בחשאי, בעיקר באמצעות סוחרי נשק, למדינות שמפרות זכויות אדם ולכאלה שנתונות לאמברגו נשק מצד האו"ם. טענות אלה קיבלו ביטוי במסגרת מספר עתירות שהוגשו לבג"צ נגד משרד הביטחון - שמסרב לחשוף את רשימת המדינות שאליהן הוא מתיר יצוא של נשק.

היום (ד') קיים האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני את הכנס השנתי שלו, בהשתתפות של מאות יצואנים ביטחוניים ובמעמד מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם.

לדברי חן, הרפורמה שמתהווה מזה כשנתיים בפיקוח על היצוא הביטחוני כבר הובילה לירידה כללית של כ-30% במספר הבקשות לקבלת רישיונות שיווק ורישיונות יצוא של מערכות נשק.

חן ייחסה את הירידה החדה בצמצום משמעותי של רשימת המוצרים ששיווקם דורש הצטיידות מוקדמת ברישיונות, בנוגע ל-102 מדינות ברחבי העולם: "מדובר באלפי בקשות שנחסכות מדי שנה בשל צמצום מהותי ברשימת משפחות המוצרים המוחרגים שדורשים קבלת רישיון שיווק ל-102 המדינות המותרות - ובשל המהלך של איחוד מוצרים למשפחות מוצרים, מה שמאפשר ליצואן להגיש רק בקשה אחת עבור 'משפחה של מוצרים'", אמרה היום.

לפי נתונים שאפ"י הציג היום, בשנה האחרונה שונתה רשימת המוצרים הביטחוניים שייצואם נתון לפיקוח מצד המדינה, כך שיצואנים יהיו פטורים מהצורך ברישיון שיווק של אלפי מוצרים ביטחוניים שיצואם או שיווקם דרש בעבר רישיון.

ההקלות מתייחסות ליצוא ל-102 המדינות המותרות ונוגעות למוצרים כמו אמצעי ראיית לילה מסוגים שונים; מערכות סייבר; מטוסי תדלוק; מטוסי משימה; מטוסי שליטה ובקרה; לוויינים לשימוש אזרחי; חלק מכלי הטייס הבלתי מאוישים והדרכות של חברות ישראליות בתחום הלוחמה בטרור.

במצבים אלה, כך אמרו באפ"י, ניתן יהיה לשווק מוצרים באותן מדינות בלי לקבל רישיון שיווק לפני כן. משך הזמן הדרוש כיום לקבלת רישיון שיווק הוא 120 יום.

מנתוני אפ"י עולה כי במהלך השנה האחרונה נפתחו באגף יותר מ-100 אירועי אכיפה בעקבות חשדות שחברות ביטחוניות או סוחרי נשק הפרו את החוק. משרד הביטחון קיים יותר מ-10 שימועים בנושאים אלה ובחמישה מקרים הוטלו קנסות על הגורמים ה מעורבים. 

ב-2017 היצוא הביטחוני הישראלי הסתכם ב 9.2 מיליארד דולר, הגבוה ביותר בכל הזמנים.