מנהלת סיילספורס בארץ: "ההייטק לועס נשים שמקימות משפחה"

הילה לוי לויה, מנהלת הפעילות בישראל של ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס, מסבירה מדוע דאטורמה נרכשה ב-800 מיליון דולר: "הדרך להתפתח היא לרכוש סטארט-אפים וטאלנטים. הם שאפו כמונו לאסוף מידע מכל כיוון" • ואיך מקדמים יותר עובדות לתפקידים בכירים בהייטק? "כל העובדים הגברים אצלנו יצאו לחופשת לידה; גם כשהבת הגדולה שלי נולדה, בן זוגי היה זה שנשאר בבית"

הילה לוי לויה/  צילום: איל יצהר
הילה לוי לויה/ צילום: איל יצהר

ביולי התפרסמה הידיעה על האקזיט הענק של חברת הסטארט-אפ דאטורמה, שנמכרה לחברת סיילספורס ב-800 מיליון דולר. התגובה של רבים בציבור הישראלי היתה "סיילספורס מי?". חברת הענק לשירותי ניהול מכירות ושירות לקוחות בענן כמעט שאינה מוכרת לקהל הרחב. אבל עבור דאטורמה זו היתה התגשמות חלום אמיתית כי בעולם התאגידים העסקיים, סיילספורס היא הענק שמחובר לבסיסי הצמיחה של רבות מהחברות מרכזיות ברחבי העולם.

סיילספורס רכשה עשרות חברות בעולם בשנים האחרונות, ארבע מהן בישראל - דאטורמה היא הבולטת שבהן וגם מי שעשויה לתרום לסיילספורס את מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר. בסביבת דאטורמה הביעו, לאחר הרכישה, שאיפה להישאר מרכז פיתוח עצמאי ומובדל. השאיפה הזו אינה מובנת מאליה: ניסיון העבר מראה שלרוב סיילספורס שואבת את היכולות של החברות שהיא רוכשת, ומשלבת אותן בפלטפורמה שהיא מציעה ללקוחותיה. כשנרכשים על ידי חברה כמו סיילספורס צריכים להביא בחשבון שמעכשיו מישהו בארה"ב או באירופה הוא זה שמקבל את ההחלטות.

אפשר להניח ששאלת ניהול פעולות סיילספורס בארץ תהיה אחת המרכזיות בעולמה המקצועי של הילה לוי לויה, מנהלת הפעילות של סיילספורס בישראל. היא דווקא אינה סבורה כך: בשיחה עם "גלובס" היא אומרת שהחברה העולמית מצאה את הדרך לנהל ולשמור על גמישות בו בזמן.

נראה שהתאגיד של סיילספורס כופה את המדיניות על המנהלים בישראל.
"אני לא מרגישה ככה, להפך, אני מרגישה שמעצימים אותנו. חלק מזה שיש פה מנהלת פעילות במדינה, אומר שהמשימה שלי היא לחזור להנהלה ולהגיד אילו דברים ייחודים או השקעה מיוחדת אני צריכה, לעומת גרמניה או צרפת או בריטניה. למשל כשהייתה מחאה של קהילת הלהט"ב על חוק הפונדקאות, דיברנו עם ההנהלה ומארק בניוף (מנכ"ל סיילספורס) בעצמו תמך במאבק והתרנו לעובדים להצטרף למחאה. אז כן, זה תאגיד, אבל בעיני הוא מאוד גמיש".

פעם היו לחברות מנכ"לים מקומיים, למשל מנכ"ל IBM, שקיבלו את כל ההחלטות בעצמם. האם זה שונה כיום?
"אני חושבת שהמבנה של החברות היום שונה, אבל זה גם תהליך. הקונספט הנוכחי של סיילספורס מספק אותנו כרגע אבל בעוד כמה שנים אולי המודל ישתנה למשהו אחר. היום הוא עובד לנו טוב ויש לנו חופש כדי לעשות את ההתאמות של התאגיד לתרבות ולמקום שלנו".

כמנהלת הפעילות בישראל, למי את מדווחת?
"אני כפופה למנהל בלונדון (EMEA) כמנהלת תחום שביעות רצון הלקוחות בישראל, ומדווחת להנהלה של EMEA כ'מנהיגת מדינה'. יש לנו צוות של מנהיגי מדינות, פורום שנפגש על בסיס חודשי, וגם מציגים תוצאות על בסיס רבעוני ומדווחים להנהלה של אירופה".

דאטורמה עצמאית? מנהלי השיווק יקבעו

לוי לויה מדברת מהר, מתנצלת על האחוז הגבוה במיוחד של מילים ומונחים באנגלית. ויתרנו כאן על רבים מהם: לא נזכיר CRM למשל, שמעורר פיהוקים אצל כל מי שלא עובד במכירות. אבל בסופה של השיחה איתה, אתה משוכנע שאתה רוצה להתחבר לענן של סיילספורס גם אם אין לך לקוחות וגם אם השימוש שלך בענן מתמצה בשמירת קבצים בדרופבוקס.

איך את מסבירה את הצמיחה המהירה של סיילספורס?
"הענן מאפשר לנו להיות חדשניים. אנחנו מוצאים שלוש גרסאות בשנה, כשבכל אחת יש אלפי פיצ'רים חדשים. אני חושבת שזה אחד היתרונות שלנו, כי כשאני יושבת עם מנכ"לים ומנסה להבין ביחד אתם מה הם רוצים, אפשר לראות שהם מחפשים את החדשנות והדרך שלהם זה להיכנס למחשוב ענן. הם באים כי הם רוצים לשפר את הקשר שלהם עם הלקוחות ויש להם הרבה מידע שהם לא מסוגלים להשתמש בו. המערכת שלנו בנויה לשים את הלקוח במרכז, לתת לו פתרון הוליסטי".

וגם לדעת עליו המון דברים, שאולי יעזרו לחברה למכור לו עוד דברים?
"זה היופי: המידע קיים אצל הרבה חברות, אבל הוא פשוט לא נגיש. עם 70 מערכות אתה לא יכול להגיע לשום מסקנה אופרטיבית. אם אתה רוצה להשתמש בכלים של המהפכה התעשייתית הרביעית כדי לעשות AI כמו שצריך, אתה צריך דאטה.

"כדי להוציא שלוש גירסאות חדשות של המערכת בשנה, סיילספורס צריכה יכולות פיתוח וכיווני התפתחות חדשים ללא הרף. הדרך היחידה שהיא מכירה, אולי גם היחידה שקיימת, היא על ידי רכישת חברות ואנשי פיתוח. כך למשל הייתה הרכישה של מיולסופט (MuleSoft) בתחילת השנה, שגם הביאה יכולות אגירת מידע משמעותיות וגם לקוחות כמו קוקה קולה, יוניליוור, מקדונלד'ס, נטפליקס וספוטיפיי. זה גם היה הרקע לרכישות של חברות ישראליות כמו Implisit ו-BlueTail".

מה היה בדאטורמה שהצדיק לשלם עליה 800 מיליון דולר?
"דאטורמה גם יושבת על המקום הזה, של איסוף מידע מכל הערוצים, מייצרים לך תמונה בזמן אמת של כל המקורות שלך. הרכישה של דאטורמה הכפילה את מספר אנשי הפיתוח בארץ, שמגיע היום ליותר מ-230 איש".

אנשי דאטורמה כפופים אליך עכשיו בתור מנהלת הפעילות בישראל?
"אנחנו עכשיו בשלב האינטגרציה, מאפשרים לחברה לעשות את הצעדים הראשונים בעולם של סיילספורס ואני חלק מאוד פעיל מהאינטגרציה. אבל יש גם מנהל אינטגרציה, שאחראי לתהליך הזה. לדאטורמה הרי יש 17 משרדים בעולם, לא רק בישראל. ישראל אטרקטיבית מאוד, אבל ברכישות שאתה רואה לאורך השנים אתה רואה שאנחנו רוכשים טאלנטס. כן, כל הרכישות יושבות נפלא מעל הפלטפרומה של סיילספורס, אבל מעבר לזה אנחנו רוכשים כשרונות - כלומר אפשרות לייצר עוד. ה-DNA בישראל שונה מה-DNA במקומות אחרים ורוב הפיתוח יושב עדיין בסן פרנסיסקו. אבל פה כבר יש קבוצת פיתוח מאסיבית וישראל לחלוטין על הכוונת".

המוצר שלהם ימשיך להתקיים?
"אני לא יודעת, הוא מתממשק כרגע לעולם של ענן השיווק אבל אני לא יודעת אם ייבלע או שיהיה נוסף. מומחי השיווק שלנו יחליטו איך הם רוצים לארוז את זה".

איפה הפעילות של דאטורמה קשורה אליך כמנהלת הפעילות בישראל?
"יש בארץ נציגות להרבה ארגונים, שביעות רצון לקוחות, מכירות, פיתוח ועוד. כל אחד הוא חלק מארגון נפרד בתוך סיילספורס ויש להם מנהל ישיר שאינו אני. אבל הם קשורים אלי כחלק ממה שאנחנו קוראים ה'אוהנה', משפחה. אנחנו מוודאים שכולם יושבים סביב השולחן ומדברים על הדברים המשותפים. למשל אם עושים גיוס, ואנחנו גדלנו בקצב מטורף, אנחנו רוצים מאוד לשמור על מגוון (Diversity) ולוודא שמכניסים אנשים שמשקפים את החברה סביבנו. תוכנית פעולה לגיוס היא משהו שמדברים עליו ברמת המדינה".

נדבר קצת על גיוס העובדים: אלה אנשים מאוד מפונקים היום.
"אני באה מ-HP ולפעמים אני מסבירה לחברים את ההבדל: ב-HP הרגשת שאתה בסוג של אוניה טובעת, נורא לאט, אבל הרגשת שאתה נוטה על הצד. פה זה ההפך - החברה היא כמו עץ שמתפתח ונמצא בגדילה מטורפת. גם אם העובדים מפונקים, אם אנחנו צריכים עובדים שיביאו חדשנות ויהיו זריזים, וזה לחלוטין מה שאנחנו עושים היום בישראל. באירועים אנחנו מציעים לחרדים מנות גלאט כשר אבל גם מנות בלי גלוטן ומנות לטבעונים. ברוכים הבאים להייטק".

המגוון בגיוס העובדים הוא חלק חשוב בתהליך?
"מגוון הוא לא רק בהיבט מגדרי, אלא גם קהילת הלהט"ב, עובדים חרדים, 'מבוגרים' במרכאות - כלומר בני 45 פלוס, וכמו כן עובדים מהמגזר הערבי. ההנחה היא שהלקוחות שלנו מגיעים מהקהילה ולכן צריך לוודא שאנחנו משקפים את המגוון הזה. סיילספורס מפרסמת דו"ח שוויון שמראה את המגוון. בשנתיים האחרונות סיילספורס הריצה בשלוש פעימות מהלך לצמצום הפער בשכר בתוך החברה, בהשקעה של תשעה מיליון דולר. אני חושבת שתעשיית ההייטק היא ראש החץ בתחום הזה והיא תביא סטנדרטים חדשים לשוק. היום אתה לא מוכר רק טכנולוגיה: היום מדברים על ערכים, הן עם הלקוחות והן עם העובדים: פעם היית נותן לעובדים כרטיס סיבוס או כרטיס תן ביס והם היו מרוצים אבל היום השיח שונה, היום הוא על איזה ערכים החברה יושבת ובשיח הזה אנחנו מאוד חזקים".

בן זוגי מורה, הילדות צוחקות על זה

הילה לוי לויה למדה מדעי המחשב ומרבית השנים עבדה בתחום הפיתוח, בתחילה בסטארט-אפים קטנים, אחרת כך במרקורי אינטראקטיב, וכשזו נמכרה ב-2006 ל-HP עברה לעבוד בחברה הרוכשת. אחר כך הגיע שלב הרילוקיישן והיא בחרה בהודו, שם הקימה וניהלה את פעילות מיקור החוץ של HP בתחום האוטמציה ובדיקות התוכנה.

"אני מאוד מחוברת להודו, עוד מהטיול של אחרי הצבא. עברנו לגור בבנגלור במשך שנתיים וזו הייתה אחת החוויות המטורפות של חיי. היו הרבה ענייני תרבות, זה נתן לי פרספקטיבה. למדתי שם הרבה, טיילנו, למדתי יוגה, מיינפולדנס. אלו היו שנים מאוד מעצבות".

כשחזרה לישראל היא עברה לתחומי מכירות בעולם הענן, ש-HP רק החלה להיכנס אליו. ואז הגיע הטלפון מסיילספורס, לבוא ולהקים את פעילות הטיפול בשביעות רצון בישראל, מתחומי הפעילות החשובים של חברות ענן, שהלקוח שלהן יכול להחליט מהיום למחר שהוא נוטש את החברה אם אינו מרוצה מהתוצאות שהוא רואה. "הייתי העובדת הראשונה של שביעות רצון לקוחות בישראל והיום יש כבר 50 עובדים רק בתחום הזה. זה מראה על הגידול של החברה". לאחר מכן התקדמה בתפקידים עד שנחתה בכורסת מנהלת הפעילות בישראל.

בהייטק העולמי יש בשנה האחרונה שיח מאוד ער על הקושי של נשים להתקדם לתפקידי ניהול.
"יש לי את השיטה שלי לעבוד, לשמור על היותי אמא ובת זוג, וגם לשמור על השפיות. אחד היתרונות המאוד גדולים שלי זה שיש לי בן זוג שהוא שותף מלא, עד כדי כך שלפני 12 שנים כשבתנו הגדולה נולדה הוא זה שנשאר בבית. היום זה פחות נדיר אבל אז זה היה 'וואו, איזו החלטה אמיצה'. היום אני רואה הרבה זוגות שעושים את זה. גם בסיילספורס לא היה גבר אחד שהוצע לו לצאת לחופשת לידה ולא ניצל את זה.

"בן זוגי עזב את תחום הפרסום כי רצה לעשות משהו משמעותי, עם ערך, ועשה הסבה לחינוך. היום הוא מורה בבית ספר יסודי. הילדות לפעמים צוחקות, שאמא עובדת בעבודה של בנים ואבא עובד בעבודה של בנות. זה הסטריאוטיפ, אבל הזוגיות המאוד שוויונית הזו אפשרה לי לפתח את הקריירה שלי".

את מקדמת נשים כחלק מדרך הניהול שלך?
"אני חושבת שהאחריות עלי היא מעבר: חלק מהאחריות שלנו כמנהלות היא לקדם נשים ולעזור לשיוויונית. במיוחד במגזר ההייטק, שאנחנו רואים שהוא לועס ויורק נשים הרבה פעמים, כשהן מגיעות לשלב שהן רוצות להקים משפחה. חלקן נוטשות ולא חוזרות, חלקן עושות הפסקה ארוכה וחוזרות לאחוזי משרה נמוכים. המערכת לא מאפשרת לנשים לעשות את זה בקלות. כשילדתי ורציתי לחזור לעבודה ועדיין הנקתי זו היתה פעם ראשונה שהתמודדתי עם השאלה איך את עושה את זה. לא הייתה אף אישה בכירה שבאה והסבירה לי איך עושים את זה. הייתי צריכה לגלות את הדרך בעצמי. פתחתי חדר הנקה ב-HP, שהיום אתה תראה בהרבה משרדים. הייתי צריכה לעבור את אבן הדרך הזו ולהבין שזה מייצר קושי. יש לנו חלק מאוד משמעותי לאפשר לנשים אחרות לעשות את הדבר הזה".

זה עדיין מאבק?
"זה לגמרי עדיין מאבק, יש משהו מאוד טריקי בלהיות אשה עובדת. אם את אשת קריירה תמיד יהיו אלה שיגידו שאת מזניחה את הילדים שלך, ושהם יצאו נרקומנים, ילדי מפתח שאוכלים שניצל מופשר. ואם את בבית ואת משקיעה את עצמך בבית יגידו 'היא ויתרה על עצמה, חיה בבית על חשבון בעלה, עושה פילאטיס בבוקר'. זאת בעיה, ואני חושבת שמה שאנחנו צריכים לאפשר זה לאישה להקשיב לקול של עצמה: 'אני רוצה לעשות קריירה, אני רוצה להיות אמא, אני רוצה גם וגם', ולאפשר לה לעשות את מה שהיא רוצה. זה הקושי הגדול בעיני".

איך עושים את זה בפועל?
"הישיבות אצלי פתוחות להתחברות מרחוק. גם כשאני פה בחדר יש וידאו, ואם את בבית עכשיו עם הילדים מניקה או סתם נשארת כי זה יותר נוח אז תתחברי מהבית. אנחנו בענן, אין שום מחוייבות להישאר פה את השעות המטורפות האלה. אני משתדלת לעשות ישיבות רק בשעות העבודה, ונשים וגם גברים יכולים לעשות את העבודה מהבית. אין דבר כזה שמישהו אומר שהוא רוצה לצאת מוקדם ולהוציא את הילד מהגן ומישהו יגיד לא. זה חלק מהאג'נדה שלי. השוויון קרוב מאוד לליבי". 

====================

סיילספורס: רוכשת סדרתית של סטארט-אפים מסביב לעולם

Salesforce, אחת מחברות השירותים על גבי ענן (SaaS) הבולטות בעולם, הוקמה בשנת 1999 בסן פרנסיסקו, קליפורניה. החברה, שהפכה את מערכות ניהול קשרי הלקוחות (CRM) לזמינות דרך דפדפן האינטרנט, נמצאת כבר כמה שנים על מסלול צמיחה מהירה עם היקף הכנסות שחצה את קו 10 מיליארד הדולר בשנה וגדל בקצב של יותר מ-50% בשנה, והיא נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק לפי שווי שוק של 104 מיליארד דולר נכון לכתיבת שורות אלה. היא מעסיקה כ-30 אלף עובדים במשרדי ברחבי העולם. היא מתחרה בין השאר במיקרוסופט, אורקל, סרוויס נאו ועוד.

קית' בלוק, מנכ"ל משותף של החברה, הצהיר שהיעד של סיילספורס הוא להגיע להכנסה של 23 מיליארד דולר בשנה בתוך ארבע שנים. המנכ"ל השני של החברה ומי שהקים אותה הוא מארק בניוף, בן 53, שהונו האישי מוערך ב-6.7 מיליארד דולר, לפי מגזין פורבס. חוץ מניהול לקוחות, בשנים האחרונות הוא עושה מאמץ גדול יותר לקדם את תחום המגוון האנושי (Diversity) בקרב עובדי החברה, ומכתיב מעורבות של סיילספורס בתחומי חברה וקהילה, שכוללים תרומה של שירותי החברה בחינם לארגונים חברתיים ומתן אפשרות לעובדים להתנדב בארגונים כאלה על חשבון ימי העבודה.

סיילספורס היא רוכשת סידרתית של חברות סטארט-אפ מסביב לעולם, עם כ-60 חברות שנרכשו עד כה. בישראל היא רכשה ארבע חברות: ב-2011 רכשה ב-30 מיליון דולר את Navajo Systems, שפיתחה אבטחת מידע לענן, ושהפכה למרכז המו"פ שלה בישראל. אחריה נרכשו חברות ה-AI בלוטייל ואימפליסט, שהטכנולוגיה שלהן שולבה בתוך מנוע ה-AI איינשטיין של סילספורס. מלבד הרכישות, זרוע ההשקעות של סיילספורס פעילה גם היא בישראל והשקיעה עד כה בשש חברות, וזרוע נוספת, תוכנית Salesforce Accelerate, מאיצה את חברת גלסבוקס הישראלית. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988