פרשת UBS שווייץ: ישראלי בעל עסקים ברומניה נאשם בהעלמת הכנסות בכ-39 מיליון שקל

יוסף ווג, בעל עסקי מסחר ושיווק ברומניה, נעצר ונחקר ביולי אשתקד על ידי  רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות של כ-7 מיליון אירו, שהופקדו בחשבונו המקודד בבנק UBS שבציריך • ואולם, כתב האישום שהוגש נגדו משרטט אישומים חמורים בהרבה ובהיקפים גדולים יותר

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס
יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס

פרשת החשבונות "הסודיים" של ישראלים בבנק UBS שווייץ, שנחשפה בשנת 2014, ממשיכה לספק כתבי אישום: פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בכפר-סבא כתב אישום נגד איש עסקים ישראלי בגין העלמת הכנסות מפעילותו ברומניה בהיקף של יותר מ-39 מיליון שקל.

הנאשם, יוסף ווג, תושב רמת השרון, בעל עסקי מסחר ושיווק ברומניה ומהנדס כימיה בהשכלתו, נעצר ונחקר ביולי אשתקד על-ידי רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות של כ-7 מיליון אירו, שהופקדו בחשבונו המקודד בבנק UBS שבציריך, ואולם כתב האישום שהוגש נגדו משרטט אישומים חמורים בהרבה ובהיקפים גבוהים יותר.

מכתב האישום עולה כי במסגרת עסקיו ברומניה היה ווג בעלים בחברת ריגל גולד, העוסקת במכירת תכשיטים לחנויות באמצעות האינטרנט, ובחברת כימטקס, העוסקת ביבוא כימיקלים לרומניה וכן היה בעלים של כ-1/3 ממניות חברת דאצ'יה. ברשותו, נטען, היו חשבונות בנק זרים בבנק BRD ברומניה ושני חשבונות בבנק UBS בשווייץ וכן חשבונות בנק בישראל.

על-פי כתב האישום, ווג התחמק מתשלום מס בסך 10.6 מיליון שקל ממכירת מניותיו בחברת דאצ'יה. שווי מכירת מניותיו היה בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל על-פי הטענה, אך לטענת המדינה, תוך נקיטת מסכת פעולות מרמה, הצליח ווג להעלים את המס בגין מכירתם.

על-פי הנטען באישום, פעולות אלה כללו פיצול מכירת המניות לשני הסכמים ודיווח לרשות המסים רק על ההסכם הראשון, לפיו מכר 50,000 ממניות החברה בתמורה לכ-22 מיליון שקל, והתמורה בהסכם השני בסך כ-38 מיליון שקל הועברה לחשבונו בבנק UBS בשווייץ ולא דווחה לרשות המסים.

עוד על-פי האישום, בדוח שהגיש למס הכנסה לשנת המס 2007, הצהיר ווג כי החזיק ב-50,000 ממניות החברה בלבד (למרות שהחזיק ב-133,296 ממניות החברה המהוות 31.67% ממניות החברה), ובדוח שהגיש לשנת 2008 העלים את התמורה ששולמה בגין מכירת המניות במסגרת ההסכם השני בסך כ-38 מיליון שקל וכן הכנסת דיבידנד בסך 24,386 שקל.

לפי כתב האישום, ווג הסתיר גם מרואה החשבון שערך עבורו את הדוח לשנת המס 2008 את ההסכם השני שפוצל, נטל ללא רשות חותמת של משרד רואי החשבון וחתם בה על ההסכם השני כדי שיוכל במידת הצורך לטעון שהציג לרואה החשבון גם את ההסכם השני, הציג לרואה החשבון מצג-שווא לפיו שיעור החזקתו במניות חברת דאצ'יה היה נמוך מ-10%, ולפי מצג-שווא זה הוא חב במס רווח הון בשיעור של 20%, למרות שלפי שיעור החזקותיו היה חייב בתשלום מס רווח הון בשיעור של 25%. לטענת המדינה, בעשותו את כל פעולות המרמה, העורמה והתחבולה הללו, הוא גרם נזק לקופת המדינה בסך של כ-10.6 מיליון שקל.

עוד לפי כתב האישום, ווג לא דיווח בדוח לשנת 2008 על הכנסה מדיבידנד שקיבל מחברת כימטקס בשווי של 24,386 שקל כאמור, לא הגיש דוחות על הכנסותיו לשנים 2009-2012 למרות שהיה חייב בהגשתם, ובשנים 2010-2011 לא דיווח על הכנסות פסיביות מניהול חשבונו ברומניה בסך 309,525 שקל. בכך, נטען, ווג התחמק מתשלום מס בגין הכנסות אלה.

עוד לפי האישום, בשנת 2012 ווג לא דיווח על הכנסה מדיבידנד שקיבל מחברת ריגל גולד בסך של 156,029 שקל וכן על הכנסות פסיביות מחשבונו ברומניה בסך 262,726 שקל; בשנת 2013 לא דיווח על הכנסה מדיבידנד שקיבל מחברת ריגל גולד בסך 70,870 שקל וכן דיווח על הפסד פיננסי בחשבונו בשווייץ בסך 61,513 שקל, אותו קיזז כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך אותן הפיק באחד מחשבונותיו בישראל.

מהאישום עולה כי בנובמבר 2015, לדרישת מס הכנסה, הגיש ווג דוח "פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל", וציין כי הכנסותיו הן מעבודתו כשכיר בחברת תמיר צומן בע"מ וכן הכנסות מריבית ושוק ההון. לטענת המדינה, ווג לא ציין בדוח כי הוא בעל מניות או שותף בחברה כלשהי והסתיר את שותפותו בחברות כימטקס וריגל גולד; הוא דיווח רק על חשבונו בבנק UBS בשווייץ ואחד החשבונות בישראל והסתיר את החשבון ברומניה אליו נכנסו הכנסותיו מחברות כימטקס וריגל גולד ואת חשבונו הנוסף בישראל. 

עו"ד עופר רחמני ממשרד אודי ברזילי, בא-כוחו של יוסף ווג, מסר בתגובה: "בבסיס המחלוקת עניינים אזרחיים, הכוללים סוגיות משפטיות המצריכות ליבון עם הפרקליטות. אנו משוכנעים כי לאחר שהסוגיות הללו יתבררו, הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום".

פרשת UBS שווייץ - הפגישה במלון בתל-אביב הובילה לרשימות הבנק

"פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מעברה של החקירה הסמויה לשלב הגלוי. העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם.

בין הישראלים שהוגשו נגדם כתבי אישום הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים: בוריס ואבישר וייסמן, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ והואשמו בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-800 מיליון שקל. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.

בין הנחקרים הנוספים בפרשת UBS היו שופט המחוזי בחיפה, משה גלעד, שהודיע באוגוסט 2015 על פרישתו מתפקידו על רקע החשדות לעבירות מס שביצע לכאורה. רעייתו של השופט, אביבה גלעד, חתמה על הסדר כופר עם רשות המסים, לפיו שהיא תשלם 600 אלף שקל, והחקירה הפלילית שנפתחה נגדה במסגרת פרשת UBS תיסגר. 

*** חזקת החפות: ווג הוא בגדר נאשם בלבד; הוא לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. כל עוד לא הורשע בדין, ווג הוא בגדר חף מפשע. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988