פנייה למנדלבליט: הבע עמדה בפרשת שלילת הרכוש מהאישה שבגדה

ח"כ מרב מיכאלי פנתה ליועמ"ש בבקשה כי יתייצב בדיון הנוסף שיתקיים בפרשה, במסגרתה נשללו מאישה זכויות רכושיות עקב בגידה • הבקשה לדיון נוסף טרם הוגשה

ח"כ מרב מיכאלי / צילום: שלומי יוסף
ח"כ מרב מיכאלי / צילום: שלומי יוסף

הבקשה המתגבשת לקיומו של דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מורחב - בנוגע לפסק הדין שאישר את קביעת בית הרבני לפיה אישה שבגדה בבעלה לא תהיה זכאית למחצית מדירת המגורים שלהם - טרם הוגשה; ואולם כבר עתה יש מי שדורש את התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשה: בסוף השבוע שיגרה חברת הכנסת מרב מיכאלי מכתב אל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, במסגרתו ביקשה כי יתייצב בדיון הנוסף שיתקיים בפרשה, ואשר טרם הוגש כאמור, ויביע עמדה עקרונית נגד ענישה רכושית משיקולים דתיים.

המכתב סובב סביב הכרעתו של בית המשפט העליון מהשבוע שעבר, לפיה אין להתערב בקביעתו של בית הדין הרבני הגדול ששלל מאישה מחצית משווי דירת המגורים בה התגוררה יחד עם בעלה וילדיהם ב-20 השנים שקדמו לגירושים.

בפסק הדין נחלקו שופטי בית המשפט העליון בשאלה האם זכויותיה של האישה נשללו עקב בגידתה (הנטענת ולא מוכחת), או שזה היה רק אחד השיקולים לשלילת זכאותה. בעוד שופט המיעוט יצחק עמית קבע כי בית הדין הרבני הגדול שלל את זכויותיה עקב הבגידה, כענישה מוסרית, ועל כן ישר לבטל את פסק הדין; שופטי הרוב אלכס שטיין ודוד מינץ קבעו כי היה זה רק אחד השיקולים לשלילת הרכוש, ועל כן אין להתערב בשיקול-הדעת של הרבני הגדול.

פסק הדין עורר סערה ציבורית ופרשנויות שונות באשר למשמעויותיו ולשאלות האמנם הוא שלל רכוש מאישה עקב בגידתה, והאם הוא מבטל הלכה ששלטה במשפט ב-25 השנים האחרונות ואשר קבעה כי אין לשלול זכויות רכושיות עקב התנהלות "לא מוסרית" במסגרת הנישואים, ואין לשקול שיקולים "דתיים" בפסיקה אזרחית בנוגע לחלוקת הרכוש.

לחברת הכנסת מיכאלי אין ספק באשר למסר שעלה מפסק הדין, כאשר בפנייתה ליועץ המשפטי לממשלה היא מציינת כי קביעתו של בית המשפט העליון בפסק דינו "מקוממת" ו"מהווה הרכנת ראש מסוכנת של מערכת המשפט הישראלית אל מול הדין הדתי שבבסיסו מפלה, מבזה ורומס את זכויות הנשים".

מיכאלי מוסיפה וכותבת כי "בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו בקביעתו כי מעשה 'הבגידה' של העותרת (האישה, א' ל"ו) הוא שהיטה את הכף לחובתה, ובכך החיל בית הדין הרבני את עקרונות הדין הדתי על ענייני רכוש, בניגוד להלכה הפסוקה. ענייני הרכוש בין בני הזוג, ובכללם ענייני שיתוף הנכסים, אינם חלק מענייני המעמד האישי עליהם חל הדין הדתי".

לטענת מיכאלי, "בפסק הדין שבנדון בחר בית המשפט העליון לאפשר מצב בלתי נסבל שבו חל דין אחד בבתי הדין הרבניים ודין אחר בבתי המשפט לענייני משפחה. קביעה זו מביאה באופן ישיר לתופעה בלתי רצויה של מרוץ הסמכויות ומתן תמריץ לתופעה (מצב שבו בני הזוג רצים להגיש תביעות בערכאה 'הנוחה' להם לדעתם כדי להקדים את הצד השני, א' ל"ו). ההשלכות הללו מסיגות לאחור מאבקים רבים לשוויונם של נשים ופסיקות חשובות של בית המשפט העליון שביקשו להפסיק את האפליה בחלוקת הרכוש".

חברת הכנסת מיכאלי מציינת כי היועץ המשפטי לממשלה כבר צורף כצד להליך הקודם שהתנהל בבית המשפט העליון, כמשיב פורמלי לעתירה, וכי מצב בו יביע עמדה בהליך הדיון הנוסף שיתקיים הוא חריג (בא-כוח האישה הצהיר כי יגיש בקשה לדיון נוסף), וחריג עוד יותר מצב בו יגיש היועמ"ש בעצמו דיון נוסף. ואולם לטענתה, למרות שמדובר בבקשה חריגה, "גודל השעה והצורך מחייב את התייצבותך, בטרם יתבקש דיון נוסף על-ידי אי אלו מהצדדים וגם לאחר שיתבקש דיון נוסף".

מיכאלי כותבת עוד כי באפשרות היועמ"ש להעניק זווית משפטית נוספת, של ראייה כלל-מערכתית הצופה על מערכת המשפט הישראלית. "השלכותיו של פסק הדין בתחום המעמד האישי ודיני המשפחה הן כבדות-משקל, והתייצבותך בבקשה לדיון נוסף בשם האינטרס הציבורי וציבור הנשים מתחייבת", מסכמת מיכאלי.

צרו איתנו קשר *5988