ממה חוששים מחזיקי האג"ח של ברן? נסחרת בתשואת "זבל" של יותר מ-20%

גם מניותיה של חברת ההנדסה צללו, ומשקפות לה כיום שווי מצומק של פחות מ-60 מיליון שקל • בשוק היו מי שייחסו את המגמה השלילית בניירות הערך של ברן למגמה הכללית של הפחתת סיכון, המאפיינת חלק מהמשקיעים בצל התנודתיות שהתגברה באחרונה בשווקים, וכחלק מכך יציאה מהחזקות באג"ח לא מדורגות

בזמן שאת הכותרות בשוק ההון המקומי מרכזות באחרונה בעיקר קריסות האג"ח של חברת הנדל"ן הזרה ברוקלנד וחברת הפרסום הדיגיטלי מטומי (העושות כנראה את דרכן להסדר חוב כזה או אחר), התרחש "מתחת לרדאר" מסחר דרמטי גם באג"ח של חברת ההנדסה ברן.

אג"ח ברן  צנחה בתוך קצת יותר משבוע בכ-15% ועברה להיסחר בתשואת "זבל" של 34%. מיום חמישי האחרון מציגה האג"ח התאוששות מסוימת, אבל עליות תלת-יומיות של כ-9% הותירו את התשואה עליה עדיין ברמה של יותר מ-20%, המשקפת חששות גדולים לגבי עתיד החוב מצד המשקיעים.

מחזורי המסחר באג"ח, שהונפקה במארס 2016, אינה מדורגת והיקפה הכולל כ-75 מיליון שקל, נמוכים יחסית, כמו ביתר החברות הקטנות בבורסה, ובימים אלה נעים בדרך כלל בין כמה מאות אלפי שקלים לכמה עשרות אלפי שקלים. מועד התשלום הבא על החוב הנסחר, בהיקף של כ-17 מיליון שקל, הוא בתחילת מארס 2019 ומועד הפדיון הסופי של הסדרה הוא במארס 2021.

מניית ברן צנחה כ-75% בחמש שנים
 מניית ברן צנחה כ-75% בחמש שנים

נובמבר השחור של ברן

עד כה, חודש נובמבר מצטייר כשחור למדי גם למניית ברן , שבאחד מימי המסחר בשבוע שעבר צללה ב-25% (במחזור מסחר של כמה מאות אלפי שקלים) לרמת שפל חדשה, ששיקפה לברן שווי של פחות מ-50 מיליון שקל. 

כמו האג"ח, גם המניה התאוששה באופן חלקי מאז, אולם עדיין נסחרת לפי שווי חברה מצומק של פחות מ-60 מיליון שקל. כל זאת, גם במחזורי מסחר קטנים, בהיקפים של כמה עשרות עד כמה מאות אלפי שקלים בדרך כלל.

בפרספקטיבה נרחבת יותר, מנייתה של ברן איבדה כ-75% תוך שלוש שנים, ורחוקה כעת יותר מ-90% משווי שיא שחצה רף של 800 מיליון שקל אליו הגיעה לפני 11 שנה, באוקטובר 2007.

בין ההערכות בשוק היו מי שייחסו את המגמה השלילית בני"ע למגמה הכללית של הפחתת סיכון המאפיין חלק מהמשקיעים בצל התנודתיות שהתגברה באחרונה בשווקים, וכחלק מכך יציאה מהחזקות אג"ח לא מדורגות, והיו מי שהעריכו כי הירידות נרשמות ברקע לפידיונות בחלק מקרנות הנאמנות המחזיקות בני"ע אלה.

עיקר פעילותה של ברן, הנמצאת בשליטת אלכסנדר נסיס (כ-29%) והיו"ר מאיר דור (כ-20%), מתרכזת במתן שירותים ופתרונות הנדסיים וניהוליים ללקוחות לצורך קידום וביצוע פרויקטים בתחומי התכנון ההנדסי, התקשורת, התחבורה, אנרגיה ופיתוח, טיפול במים ובאשפה והולכת מים, משלב התכנון עד מסירת הפרויקט ללקוח.

הפספוס של המשקיעים מ-2012

הצלילה הנמשכת בשוויה מדגישה שוב את הפספוס של המשקיעים מ-2012, אז החליטו לדחות את הצעת הרכש שהגיש נסיס למניות החברה, שרצה לרכוש את מניות הציבור לפי מחיר מניה של 29 שקל - כמעט פי שש משוויה הנוכחי העומד על כ-5.5 שקלים. המפסיד העיקרי מהחלטה זו היה היו"ר דור, שצפוי היה לגרוף קרוב ל-50 מיליון שקל תמורת מניותיו.

תשומת הלב שמקבלת כעת ברן מחדדת את הפספוס של המשקיעים עם החלטתם לדחות את הצעת הרכש שהגישה. הירידות בניירות הערך של ברן מגיעות דווקא אחרי שבחודשים האחרונים דיווחה על שלוש מזכרי הבנות עליהם חתמה וכן זכייה במכרז לביצוע פרויקטים שונים באפריקה, בעיקר בתחומי המים בטווח הכנסות כולל מרשים של העשוי להגיע ל-1.7 מיליארד שקל.

יחד אם זאת, על ברן עברו כמה שנים מאתגרות, תחילה בהשפעת פרויקטים בישראל שנעצרו או בוטלו והסבו לה נזקים, ובהמשך בהשפעת ביטול פרויקט מרכזי שלה ברוסיה. בשל כך, בברן החליטו לסיים ולצאת מפרויקטים הפסדיים הנמשכים מהעבר ולסגור פעילות במדינות לא רווחיות. בינתיים, האופטימיות שמשדרת ברן בדוחות לא מרשימה את המשקיעים.

בסיכום מחצית השנה הראשונה הציגה ברן ירידה של יותר מ-40% בהכנסותיה שהסתכמו ב-193 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בפחות מ-2 מיליון שקל, אחרי רווח נקי של קרוב ל-13 מיליון שקל במחצית המקבילה, שהצטבר ל-17 מיליון שקל ב-2017 כולה.

בברן ציינו בדוחות האחרונים כי החברה מציגה רבעון שישי ברציפות של רווחיות, "עם שיפור עקבי בתוצאות ובחלק גדול מהמדדים" והסבירו כי "עצירת ההפסדים והמעבר חזרה לרווחיות החל מתחילת 2017 נובע משילוב של פעולות שונות".

בין אלה ציינו "המשך התקדמות בפרויקט מרכזי בחו"ל יחד עם המשך רווחיות במוקדי פעילות עיקריים של הקבוצה, במקביל לסיום פרויקט מרכזי ולא רווחי בישראל וליציאה מפעילויות ומדינות מפסידות או שאינן רווחיות, והמשך תהליך הפחתת העלויות המתבצע כבר למעלה משנתיים בקבוצה - תהליך הממשיך להשפיע לחיוב על התוצאות הגולמיות והתפעוליות כאחד".

עוד הוסיפו בחברה כי ברן ממשיכה במאמצים להשגת פרויקטים "וכניסה להסכמים בישראל בטווח הקצר ולביצוע קרוב (בעיקר בתחום התשתיות האזרחיות הציבוריות), בהעמקת הפעילות ברוסיה ובהרחבתה, בדגש על ביצוע הפרויקטים הגדולים שבביצוע וקבלת הזמנות נוספות, ובהמשך תהליך היציאה מפעילויות שהופסדו או שהביאו להפסדים, כפי שנעשה גם במהלך 2017".