מיזם הסיבים: במקום לגבש מדיניות סדורה, משרד התקשורת עדיין עסוק בהקלות נקודתיות

משרד התקשורת פרסם אתמול את תנאי הרישיון החדשים של מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל וסלקום, ובהם ניתנו למיזם הקלות מרחיקות לכת • בזמן שבכל העולם כבר פורסים סיבים בהיקפים נרחבים, משרד התקשורת עדיין מצוי בשלבי גיבוש אסטרטגיה בנושא

שר התקשורת איוב קרא / צילום: קובי וולף
שר התקשורת איוב קרא / צילום: קובי וולף

חברת IBC (מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתית החשמל) קיבלה שלשום (ב') סוכריה ממשרד התקשורת. מדובר ברישיון חדש ומעודכן שאלמלא התיקונים שהוכנסו בו, סלקום לא הייתה משקיעה במיזם וכנראה שבהיעדר משקיעים אחרים הוא היה מסיים את ימיו בקריסה מוחלטת.

המזל שיחק לידיה של סלקום, שהחליטה לפני כשלושה חודשים להשתלט על המיזם. אז, היא הייתה היחידה שהסכימה לבחון לעומק את ההשקעה, ולכן מנופי הלחץ שלה על משרד התקשורת, שחפץ במיזם, היו גדולים. כך המיזם שלה זכה בסופו של דבר להקלות חסרות תקדים ממשרד התקשורת.

סלקום השתמשה בקלפים שהיו בידה בחוכמה. היא ניצלה את העובדה שהיה מדובר במיזם כושל שנוצר על ידי משרדי התקשורת והאוצר במטרה לעודד את התחרות בתחום התשתיות. סלקום הציבה בפני משרד התקשורת שתי ברירות: לסגור את המיזם או להעניק לו הקלות נרחבות. המשרד בחר באפשרות השנייה.

אנחנו נדרשים לסוגיה הזו משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא כמובן הענקת הרישיון עצמו שלשום וההקלה הנוספת שניתנה למיזם בדקה התשעים. הסיבה השנייה היא הריאיון שהעניק ל"גלובס" בשבוע שעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, עופר רז-דרור. הוא תיאר את השקפת עולמו הדוגלת במדיניות אגרסיבית מול בזק במטרה לכופף אותה, ולהביא אותה להדלקת רשת הסיבים האופטיים שלה באמצעות עידוד ותימרוץ מתחרותיה לפרוס סיבים.

בימים הקרובים אמור משרד התקשורת לפרסם מסמך מדיניות שמשרטט את המתווה לפריסת סיבים אופטיים במדינת ישראל. בכל העולם פורסים סיבים אופטיים שמחליפים את רשתות הנחושת והכבלים (קואקס) הישנות. ישראל מפגרת בצורה משמעותית אחרי כל העולם בנושא הזה. 

   ההקלות למיזם הסיבים: פריסה חלקית     במקום פריסה אוניברסלית
  ההקלות למיזם הסיבים: פריסה חלקית במקום פריסה אוניברסלית

מדיניות לא אחידה כלפי החברות

המסמך שיוציא המשרד מתבסס על ניתוחים של האגפים השונים, ובעיקר אגף הכלכלה. מה הבעיה בזה? הבעיה היא שלא ברור איך מוציאים מסמך לשימוע ציבורי שאינו מסתמך ואינו מבוסס על שיחות עם המפעילים טרם הוצאתו. איך יכול להיות שהמשרד מוציא שימוע מבלי להבין לעומק מהי המשמעות של פריסת סיבים, ובמה הדבר כרוך מבחינת היישום בשטח ומבחינת העלויות הכבדות הכרוכות בפרויקט כזה?

האם לא היה כדאי שאגף הכלכלה במשרד התקשורת ייצא לשטח וייפגש עם האנשים הפורסים פיסית כדי להתרשם ישירות כיצד מתבצעת העבודה? האם לא היה נכון להיכנס לעומק הרשת של הוט ולבדוק מה היא מסוגלת לעשות בפרויקט לפני שמכריזים הכרזות על ההקלות שעומדים לתת לה, אשר הופכות אותה בפועל לרשת נכה?

ההתנהלות של המשרד מעוררת שאלות רבות ומצביעה על חוסר במדיניות עקבית. דוגמה נוספת לכך היא שהמשרד לא היסס לפרסם את הרישיון של IBC שלשום, טרם פרסום מסמך המדיניות הכולל לפריסת סיבים אופטיים. הרי יש קשר הדוק בין הדברים.

אם כפי שאמר סמנכ"ל הכלכלה במשרד, רז-דרור, המשרד רואה ב-IBC אמצעי מרכזי לכיפוף בזק, האם לא נכון היה לחכות לשימוע שייערך להוט ובזק לפני פרסום הרישיון החדש והמקל של המיזם? על פניו קיים פה חוסר תום לב כלפי בזק והוט.

במקום לפעול להסדרת השוק כולו, משרד התקשורת "תופר" כללים שונים לכל שחקן. אין אחידות שיוצרת ודאות וסדר. הדוגמה הבולטת ביותר לכך מתן ההקלות לחברת IBC, שברישיון המקורי שלה הייתה מחויבת לפריסה בכל המדינה, ועכשיו הפריסה צומצמה ל-40%. כעת היא זכתה להקלות נוספות, בזמן שבמשרד התקשורת עמלים על הסדרת השוק כולו. זו התנהלות לא נכונה ולא תקינה. וגם אין לזה שום קשר לשאלה האם מוצדק לתת הקלות למיזם (כן, זה מוצדק) או לא.

רק 40% פריסה, ורק באזורי ביקוש

בשימוע המקורי לרישיון החדש של IBC, קבע המשרד שיותר לו לפרוס במשך שלוש שנים היכן שהוא רוצה. במילים אחרות, מעבר לזה שביטלו לו את חובת הפריסה האוניברסלית, ובמקומה חויב בעד 40% פריסה בלבד, רוצה המשרד לאפשר למיזם לפרוס באזורי ביקוש על פי שיקול דעתו. לאחר מכן, המשרד הציע מנגנון שמחייב פריסה במרכז כנגד פריסה בפריפריה. סיב נגד סיב.

המהלך נועד להקל על המיזם לממן את עצמו. באזורי ביקוש יש סיכוי שיותר לקוחות יצטרפו והם יממנו את הפריסה באזורי הפריפריה שמטבע הדברים שם יהיו פחות לקוחות שיתחברו. קל יותר וזול יותר לחבר בניינים רבי קומות באזורים עם תשתיות מתקדמות. כעת, ברישיון שפורסם שלשום, המשרד הקפיץ את תקופת החסד בחצי שנה נוספת, לשלוש שנים וחצי. למה? לא ברור.

המסקנה היא שכשהמשרד התקשורת נעול על מטרה מסוימת, כל האמצעים כשרים. ככה בדיוק פועל אגף הכלכלה במשרד. המשרד שאחראי על כמה וכמה כישלונות מהדהדים, ממשיך באותה גישה מבלי להבין שהמציאות השתנתה ושלכל תקופה דרושה רגולציה מתאימה.

הכישלון המפואר ביותר של אגף הכלכלה הוא הכישלון בפיקוח המחירים על בזק. הרגולטור בעצמו קבע שיש רווחיות עודפת לבזק של מיליארדי שקלים מדי שנה (שזה אומר שבזק גובה תעריפים מופקעים שבפיקוח המשרד), אבל הוא כשל בניסיון להפחיתם. כעת הוא מנסה מחדש את אותה התרופה בדיוק שכשלה.

לפקידים יש עוד הרבה מה ללמוד

לסיכום, המסמך שיוציא משרד התקשורת בנושא הסיבים הוא חשוב מאוד, ודווקא משום כך, ומכיוון ששוק התקשורת נמצא במשבר, מוטב היה שהמשרד יפשיל שרוולים ויירד לשטח, ייפגש עם מפעילים, ילמד מה קורה בעולם ואיך מדינות מתמודדות עם אותן בעיות.

נתי כהן, מנכ"ל המשרד, עשה זאת בביקוריו בארה"ב, אבל זה לא מספיק. הדרג המקצועי שלו חייב להיות שם. אותם כלכלנים ומשפטנים חייבים לשבת עם הדרגים המקצועיים של המפעילים ועם הספקים, ולהבין מה המשמעות של פרויקט כזה, ורק אח"כ לפרסם מדיניות. משתלם שצוות מהמשרד ייסע וילמד מרגולטורים בעולם איך הם מתמודדים עם הסוגיות השונות. והכי חשוב, להבין שגם לפקידי המשרד ברחוב יפו 23 בירושלים יש עוד הרבה מה ללמוד.

תגובת משרד התקשורת: "המשרד רואה בהקמת תשתית סיבים אופטיים במדינת ישראל יעד מרכזי. IBC מהווה מרכיב חשוב להגברת התחרות בתחום התקשורת הנייחת כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של המשרד . המשרד רואה במימוש פרויקט הסיבים של חברת בזק אינטרס לאומי ארוך טווח, ויפעל בשיתוף החברה להפעלת הפרויקט בהקדם האפשרי". 

צרו איתנו קשר *5988