אם כולם יהיו הייטקיסטים, מי יתקן לנו את המזגן?

שוק העבודה משווע לעובדים מקצועיים. חיוני להחזיר לחינוך הטכנולוגי-מקצועי את יוקרתו

איש מקצוע / צילום: שאטרסטוק
איש מקצוע / צילום: שאטרסטוק

שנת הלימודים הנוכחית באוניברסיטאות ובמכללות מצביעה על כך שחלומה של האימא היהודייה המיתולוגית הולך ומתגשם. כל צעיר שני בישראל נרשם ללימודים אקדמאים כדי להיות בסוף המסלול הייטקיסט, רופא, עורך דין או לפחות בעל תואר בלימודים כלליים.

תשע אוניברסיטאות ועוד ארבעים ותשע מכללות אקדמאיות מציעות כיום לכל דורש מגוון רחב של תארים אקדמיים נחשקים בהנדסה, מחשבים, מינהל עסקים, משפטים, כלכלה, מתמטיקה, עיצוב, ממשל, חינוך, לצד תארים פחות מבוקשים במדעי הרוח והחברה. המרוץ לתארים אקדמאים הואץ בשנים האחרונות בעקבות הקמתן של מכללות חדשות כמעט בכל רחבי הארץ. לפי אומדנים שנערכו לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה באקדמיה, שיעור הסטודנטים בקרב צעירים בגילאי 25-34 מגיע לכ-50%. לפי נתוני ה-OECD זהו אחד המקומות הגבוהים גם בהשוואה בינלאומית עם המדינות המשכילות ביותר במערב.

מצד אחד כולנו גאים בכך שההשכלה הגבוהה הונגשה כמעט לכל צעיר וצעירה בישראל, גם במרכז וגם בפריפריה. מצד שני עולה שאלה מטרידה: אם כולם ירצו להיות אקדמאים, גם מי שאין לו כישורים מתאימים, מי יעשה את שאר העבודות המקצועיות החיוניות למשק מודרני ומתקדם כמו ישראל?

אין ספק שישראל זכתה בתואר המחמיא של "סטארט-אפ ניישן" בגלל הרמה הגבוהה של מאות אלפי המהנדסים, בוגרי ומוסמכי מינהל עסקים, משפטנים, רואי-חשבון, כלכלנים, רופאים ומורים שהוכשרו במערכת האקדמית בישראל. אולם חייבים לזכור שישראל לא היתה מצליחה להיות אומת סטארט-אפ ללא מאות אלפי הטכנאים, המפעילים ואנשי האחזקה של אותן מערכות מתוחכמות בתחומי המדע, הרפואה, המחשבים, הסייבר, והתקשורת. לכל אותם עובדים חיוניים אומנם אין תארים אקדמיים, אולם בזכות ידי-הזהב שלהם, כישורי הביצוע והאילתור שלהם, וניסיונם העשיר, כל המערכות המתוחכמות והממוחשבות מצליחות לתפקד ללא-תקלות.

בישראל 2018 ישנו מחסור עצום בעובדים מקצועיים כגון חשמלאים, רתכים, מסגרים, מכונאים, נהגי משאיות כבדות, נהגי אוטובוסים, טכנאים מכל התחומים, מעבדי שבבים, אנשי בקרת איכות, מתכנתים, אנשי אחזקה, מפעילי רשתות מיחשוב, מנתחי מערכות, אלקטרונאים, מתקיני ומפעילי מערכות מיזוג אוויר, אינסטלטורים ופועלים מיומנים בשורה ארוכה של מקצועות.

סקר של חברת מנפאואר קבע כי קרוב ל-50% מהמעסיקים בישראל לא מצליחים לגייס עובדים מקצועיים. בארגונים גדולים שמעסיקים מעל 250 עובדים, קרוב ל-70% מהמעסיקים מתלוננים על מחסור בעובדים מקצועיים לא-אקדמאים.

האם לא הגיע הזמן שנעודד את הדור הצעיר לרכוש גם השכלה טכנולוגית? כזו שאינה מעניקה בהכרח תואר אקדמי? האם האמא היהודייה לא צריכה להחליף דיסקט ולעודד את ילדיה ללכת ללמוד מקצועות לא-אקדמאיים אם הם מגלים כישורים טכניים ומקצועיים ולאו דווקא כישורים אקדמיים?

המחסור בעובדים פוגע בכושר התחרות של התעשייה ושל ההייטק הישראליים, פוגע בפריון העבודה, וגורם להעתקת מפעלים, פסי יצור ומרכזי פיתוח לחו"ל.

ד"ר טל לוטן, מנהלת תחום החינוך הטכנולוגי-מקצועי בהתאחדות התעשיינים, מציינת כי "כיום היעד שלנו הוא להגיע לכך שכ-48% מהתלמידים בישראל ילמדו במסלולי החינוך הטכנולוגי-מקצועי. כדי להשיג מטרה זו יש אכן לפתור את בעיית הדימוי, וזאת על ידי בתי ספר ברמה גבוהה עם ציוד חדשני".

בדיוק כפי שמשרד החינוך עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לשיפור תדמיתו של מקצוע ההוראה, ובדיוק כפי שאותו משרד יצא בשנים האחרונות בקמפיינים גדולים לעידוד תלמידים ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, כך צריכים משרד העבודה ומשרד החינוך לחבור לקמפיין שיעודד צעירים לבחור בלימודים טכנולוגיים, וישפר מהותית את תדמיתם של עובדים מקצועיים.

■ הכותבת היא מרצה וחוקרת במסלול האקדמי של המכללה למינהל