רשת האופנה Mausner הגישה בקשה לפירוקה

לאחרונה הפסיקה הרשת הוותיקה את פעילותה וכעת היא מבקשת מבית המשפט כי יאשר את פירוקה, על-מנת שתוכל לעמוד בתשלום לעובדיה • הפסדיה של הרשת בשנת 2017: כ-4.3 מיליון שקל

החלטת שופט / צילום: Shutterstock
החלטת שופט / צילום: Shutterstock

עוד רשת אופנה ישראלית בדרך לפירוק: חברת י.מ.ר קום המפעילה את רשת האופנה Mausner הפסיקה את פעילותה והגישה בקשה לפירוקה מרצון. בכך, מצטרפת Mausner לרשתות אופנה ישראליות נוספות אשר חוו פשיטות רגל והקפאות הליכים בשנים האחרונות, ובהן רשת "הוניגמן", "יפו תל אביב", "סליו" ו-"מיש מיש".

לטענת החברה בבקשה, הפירוק יאפשר לעובדי הרשת לקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בעבור שכרם וזכויותיהם הסוציאליות. על-פי אתר החברה, לרשת 13 סניפים ברחבי הארץ. לדברי בעלי החברה, כל עובדי הרשת קיבלו את מלוא שכר חודש נובמבר מהחברה.

על-פי דוחותיה הכספיים של החברה שצורפו לבקשה, בשנת 2017, אותה התחילה עם רווח של כ-1.2 מיליון שקל, הפסידה הרשת כ-4.3 מיליון שקל. עוד עולה מהבקשה, כי "מגמה זאת של הפסדים נמשכת גם בשנת 2018", וכי במהלך השנה החולפת צברה החברה הפסדים כבדים והוצמדה לה הערת "עסק חי". "אין לחברה משאבים ויכולת כלכלית להמשך פעילותה העסקית, ומשכך יש להורות על פירוקה", נכתב בבקשת הפירוק.

נתונים נוספים המופיעים בדוח הכספי של החברה מלמדים כי בסוף שנת 2017 עמד שווי הרכוש שבבעלותה על סך של כ-4.75 מיליון שקל, מיליון שקל מתוכו בלבד הוגדר כרכוש קבוע. זאת, בעוד התחייבויותיה השוטפות של החברה עמדו על כמעט 5 מיליון שקל. הכנסות הרשת בשנת 2017 הסתכמו בפחות מ-10 מיליון שקל והרווח הגולמי של הרשת בשנה זו עמד על כ-5 מיליון שקל בלבד.

בעלי החברה הוא יהושע מאוזנר. על-פי הבקשה, יתרת חוב החברה לבעלים הוא 6 מיליון שקל וסך הפסדיו האישיים מסתכם בכ-8 מיליון שקל.

במסגרת בקשת הפירוק, תואר מצבה הקשה של הרשת על רקע מצבו העגום של ענף האופנה הישראלי בכלל. "המעבר החד לרכישות של הציבור באינטרנט והפטור ממע"מ לרכישות ברשת הכבידו מאוד על יכולת התחרות של החברה... ענף הקמעונאות והאופנה עובר בשנים האחרונות את אחת התקופות הקשות בתולדותיו", נכתב בבקשה.

בנוסף, נכללה בבקשה גם ביקורת על מדיניות הממשלה ביחס לשוק האופנה הישראלי. "המדיניות הממשלתית מפלה לרעה עסקים מקומיים ומעניקה יתרון (אבסורדי) לספקים מחו"ל... הפטור ממע"מ ושאר ההטבות הרגולטוריות יוצרים אפליה של קמעונאים ישראלים ומעניקים יתרון תחרותי מובהק לעסקים זרים בתחרות על ליבו של הלקוח הישראלי", נטען.