הנקראות ביותר

מהשכר במגזר הפיננסי, דרך הכשלים בייעוץ ההשקעות בבנקים ועד השד העדתי: יו"ר רשות ני"ע בראיון ראשון

יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה תשלים בקרוב שנה לכהונתה, ובראיון בלעדי וראשון בתפקיד היא חושפת את התוכניות שלה: "המדינה תממן למוסדיים הקמת מחלקות מחקר שיתמכו בהייטק הישראלי" • "ללא מעגל פיקוח חזק של בעלי מניות, תפקיד הרגולטור יצטרך להיות אגרסיבי יותר, ואנו לא רוצים להיות שם" • "כשנכנסתי לתפקיד הבנתי את המאפיינים הייחודיים באג"ח האמריקאיות והחמרנו את הדרישות"

ענת גואטה / צילום: איל יצהר
ענת גואטה / צילום: איל יצהר

"אני מגיעה משוק ההון, את כל חיי עשיתי בשוק הזה, על חלקיו השונים, והייתי בכל הפינות שיכולות להיות. בתפקידי האחרון, כמנכ"לית אנטרופי, הייתי בצומת מרכזי. על רקע זה ביססתי לי אג'נדה, שהיא יצירת אקו-סיסטם חדש בשוק ההון" - כך מצהירה ענת גואטה, יו"רית רשות ני"ע, בראיון בלעדי וראשון בתפקידה, ומפרטת כי מבחינתה "בעשור שקדם לי נעשתה המון רגולציה שתיקנה המון קשיים וכשלים, כך שלי יש את הזכות לבנות שוק פורח על האדנים שכבר נבנו".

מה זה אומר על תפיסת עולמה של גואטה, אחת מארבעת הרגולטורים הפיננסיים המרכזיים ביותר בישראל, ומי שאחראית במסגרת תפקידה על מיליארדי שקלים רבים של כספי ציבור - שמנוהלים בשוקי קרנות הנאמנות, תיקי ההשקעות, זירות הסוחר, או שנסחרים בשוק המניות ובשוקי האג"ח בבורסה לניירות ערך בתל אביב?

"הרגולציה היא כמו תשתית, כמו כבישים. אנחנו בוחרים לאן פונים ומה לעשות עמה. לכן, מבחינתי אין ממש משמעות להפחתת רגולציה, מה שנקרא דה-רגולציה. קיבלתי את שוק ההון כשהוא נמצא במסלול היציאה שלו ממשבר, אך עדיין לא מאפשר מקום לשחקנים גדולים, וזו האג'נדה המרכזית שלי - לתת לאקו-סיסטם לפרוח. הכי קרוב למה שאני רוצה לראות זה שמורת טבע, שנמצאת בהליך של הכחדה וכדי להחזירה לשגשוג יש לאפשר לה חזרה ליסודות. זה אומר היצע מוצרים מגוון, רגולציה תומכת וביקוש שמוצא אטרקטיביות בשוק הזה".

העקרונות של גואטה ליצירת האקו-סיסטם הרצוי לפיתוח שוק ההון

"רגולטור ללא דרגות חופש כולא את השוק"

בנובמבר 2017, לאחר פחות משבע שנים בתפקיד יו"ר רשות ני"ע, וכשנה לפני תום כהונתו שהוארכה, פרופ' שמואל האוזר הודיע במפתיע על פרישתו מהתפקיד. מי שלא הופתע מההודעה של האוזר היה שר האוצר משה כחלון, שכבר באותו ערב הכריז כי מי שתעמוד בראש הרשות היא ענת גואטה, שזמן קצר קודם לכן מונתה על-ידו לחברת מליאת רשות ני"ע. גואטה נכנסה רשמית לתפקידה בינואר השנה, ובקרוב תציין שנה לכהונתה.

 משהו השתנה בתפיסה שלך בתום השנה הראשונה בתפקיד? דברים שרואים מכאן לא רואים משם?

"לא, התפיסה שלי לא השתנתה הרבה. עוד קודם לכן הכרתי את עבודת הרשות היטב, והיו לי ממשקים רבים איתה. יש לי הרבה מה ללמוד, אך תפיסותיי לא השתנו. עם זאת, אני רואה אחרת - זו אכן חוויה אחת לראות מבחוץ את הרגולטור, וחוויה אחרת לחוות זאת מכאן. יש לי גם חוויה בלתי רגילה לעבוד עם הצוות המעולה פה. כמנהלת, בסופו של דבר, צריך צוות מאחוריך, וכזה צוות יש פה".

עם זאת, גואטה מסמנת גם ביקורת לגבי אופי התפקיד שהתגלה לה. "הרשות יחסית חסרת דרגות חופש. רגולטורים עצמאיים זה נכס למשק, וזה אקוטי במיוחד בעולם כה טכנולוגי ומשתנה מהר", היא אומרת ומוסיפה כי "ה-Rule-making power של הרשות נמוך יחסית לעומת מה שנהוג ברשויות אחרות בארץ ובעולם". לכך יש חשיבות משום שלתפיסתה, "רגולטורים עצמאיים יכולים להרשות לעצמם דרגות חופש משמעותיות והם יכולים להגיב לשוק במהירות. כשאין דרגות חופש רבות לרגולטור, הוא בעצם גם כולא את השוק ומונע מהשוק פיתוח".

גואטה ממשיכה ומאפיינת: "תפקידים מסוג זה נותנים מרווח אפשרויות בלתי מוגבל כמעט, ובלבד שאתה מחליט שזה הכיוון הנכון שאליו יש ללכת. אך יחד עם זאת, העבודה מאוד מורכבת, והובלת תהליכים והשלמתם מצריכה יותר מאמצים מאשר מה שנדרש בשוק הפרטי. למשל, היא תלוית חקיקה וח"כים".

גואטה אינה רגולטורית מנוסה, וזה אומר גם שעתה היא נדרשת לממשק ישיר עם הח"כים - ממשק שלא תמיד האיר פנים לרשות ני"ע. היא הייתה שותפה לייסוד והקמת חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי שירותי מחקר כלכלי, וכיהנה כמנכ"לית החברה משנת 2010 ועד יולי 2017. לפני כן היא שימשה בשנים 2008-2005 כמנכ"לית חברת ההשקעות הציבורית ארקו, כשקודם לכן, בשנים 2005-1993, היא עבדה במזרחי טפחות. ב-5 השנים האחרונות לעבודתה בבנק שימשה ככלכלנית בחטיבה העסקית.

ענת גואטה: תעודת זהות

איך היחסים עם הח"כים?

"נבחרי ציבור, וגם פקידי ציבור, חווים תחושת שליחות בסיסית ופועלים מתוך תחושת שליחות ציבורית. אבל רשות ני"ע מאז ומתמיד נתפסה כגוף מקצועי בעבודה מול הח"כים, ובסך הכול כשאנחנו מאמינים שיש משהו שאנחנו צריכים להוביל, אנחנו מצליחים לעשות זאת. העבודה מולם טובה עד כה".

גואטה מוסיפה ומציינת ביחס למטען שעמו באה לתפקיד, כי "הפעילות שלי במסגרת אנטרופי הייתה לא שגרתית בנוף של שוק ההון הישראלי. תהליכים חדשים התהוו אז בשוק, כי הרגולטור החליט שהחזקות המיעוט צריכות להיות מהותיות בחיי החברות, ואנחנו היינו בחזית התהליכים הללו. לאורך כל התהליכים המשמעותיים שהובלתי, דאגתי שרשות ני"ע, משרד המשפטים וגורמים אחרים יהיו מיודעים לגבי הצעדים שאנו עושים. כך שלא נפלתי לכאן ממאדים, הייתי בצנטרום של השוק עוד קודם. אני לא חושבת שיש בשוק ההון הרבה שלא ידעו מי אני".

המינוי המרכזי הראשון שהובילה גואטה ברשות היה של רו"ח דורית קדוש למנהלת מחלקת תאגידים, מהמחלקות המרכזיות ברשות, ומי שאחראית על החברות הציבוריות והחברות המדווחות. קדוש הגיעה לרשות לאחר שנים ארוכות כרואת חשבון בשוק הפרטי, ובתפקידה האחרון כיהנה כדירקטורית במחלקה המקצועית של פירמת דלויט ברייטמן אלמגור זהר, כשבמקביל לקחה חלק מרכזי במועצה המקצועית של לשכת רואי החשבון.

כמוך, גם לקדוש אין ניסיון קודם ברגולציה - זה אומר שיש צורך ברגולציה קשובה יותר לשוק?

"יש לי חדשות: רגולציה לא מתנהלת באופן מנותק מהשוק. היא מתנהלת בתוך סביבה. בשוק, באנטרופי, הטמענו את הרגולציה, ודורית קדוש עשתה זאת בתחומה בדלויט והיא מקצועית ובעלת ידע. לכן לא רק שאין חוסר, באנו מהעומק".

נראה בכל זאת שתפיסתך היא פחות רגולציה מכתיבה, ויותר להיות פרו-שוק. נראה שבעבר היה פחות אמון בשוק ממה שאת משדרת.

"אמון זה עיקרון מנחה באג'נדה שלי, ראשית כאדם ואחר כך גם כרגולטור. בבחירה של המינון בין רמת האמון של רגולטור בשוק לבין רצונו להתערב בשוק, צריך לבחור את המקום שתומך בשוק. עדיין, גם כרגולטור שנותן אמון בשוק אנחנו יכולים לפעול בכל מקום שבו אנו רואים כשלים, ונפעל".

"לא הצלחנו לחבר את תעשיית ההייטק לשוק הפיננסי"

בימים האחרונים נושא אחד מסעיר את שוק ההון והוא האיומים שהולכים ומתגשמים באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו הון זול בישראל.

לדעתך היה כאן כשל?

"המשקיעים החזקים יכולים לשאת ולתת על תנאי האג״ח. ההסתברות לכשל צפוי היא חלק בלתי נפרד משוקי החוב בכל מקום בעולם. הבעיה היא שוק חוב שאינו מתמחר את ההסתברות לכשל באופן הוגן, מה שעלול להביא לתוצאה בלתי רצויה מבחינת המשקיעים. כבר כשנכנסתי לתפקיד לפני שנה הבנתי את המאפיינים הייחודיים לחברות האלו והחמרנו את דרישות הסף לצורך קבלת היתר לתשקיפים כאלה לאחרונה. אנחנו פועלים מול השוק כדי לוודא שרמת ואיכות הגילוי למשקיע תהיה גבוהה".

מאז שנכנסה לתפקידה, גואטה התבטאה לא אחת בנוגע לקשר הלא מספק לדעתה בין עולם ההייטק לעולם הפיננסים, ודרך זה לציבור הרחב הישראלי. בין היתר, היא התייחסה להשלכות של הטכנולוגיה המתקדמת לגבי הממשק עם הצרכן, וגם לגבי כך שישראל היא בירת הייטק עולמית אך נראה שהדבר לא כל כך בא לידי ביטוי בשירותים הפיננסיים ובשוק ההון. נושא אחר שהיא ממקדת בו הרבה תשומת לב הוא מפת ההשקעות שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור, שלתפיסתה לא ממש משקיעים בתחום ההייטק, כך שהצלחות כמו מובילאיי הולכות לכיסי זרים ולא לכיסי החוסכים הישראלים.

"ראשית, העולם שלנו משתנה ואנחנו עדיין לא מבינים עד כמה מציאות חיינו תשתנה. בכל אופן, נכון להיום יש נתק כמעט מוחלט בין השוק הפיננסי לשוק ההייטק", אומרת לנו גואטה, "ישראל היא באמת סטארט-אפ ניישן. אנחנו מעצמת סייבר, ואולי גם מעצמת אינטליגנציה מלאכותית, וגם בבלוקצ'יין, ומצטיינים כמדינה בחדשנות טכנולוגית, אך לצערי לא הצלחנו לחבר את התעשייה הזו לשוק הפיננסי. יש לזה כמה זוויות, החל מפרופיל הגיוסים של חברות הייטק שמתבצע בשוק הפרטי או בחו"ל, וגם בשימוש ובהטמעה של הפתרונות בשוק הפיננסים, אצלנו כרגולטור ואצל המפוקחים שלנו, כשכל מערך התפעול של שוק ההון לא נתמך בטכנולוגיות החדשניות".

בהקשר זה היא רואה כראשון במעלה את היבט ההשקעה החסרה של המוסדיים בהייטק הישראלי. "יש כ-1.7 טריליון שקל של כספי משקיעים מוסדיים שפרופיל ההשקעות שלהם מסוים ולא מחודד להשקיע בהייטק. היום בשוק המוסדי אין מומחיות בהשקעה ישירה בהייטק ואין מחקר שיתמוך בהשקעות כאלה. ניסינו להבין למה המוסדיים לא משקיעים בהייטק ישירות, ולמה למרות ההקלות לחברות מו"פ אין פה חברות כאלה, וגילינו שיש בעיה - המוסדיים, שמנהלים כמות כסף שגדלה מהר מאוד, התבייתו על השקעות בפיננסים, בנדל"ן, ולא יצרו מומחיות בהייטק. גם ההצלחות שהיו למוסדיים בהייטק באו יותר כ-followers ולא כיוזמים".

המוסדיים משקיעים איפה שהם חושבים שכדאי להם ושהם לא יפסידו, והם כנראה לא מאמינים בהשקעות ישירות בהייטק. איך ניתן לפתור את זה?

"רשות ני"ע ורשות החדשנות, בראשות אהרון אהרון, מובילים רעיון שלפיו המדינה תממן למוסדיים הקמה של מחלקות מחקר שיתמכו בהייטק הישראלי, כך שבמקום לתת לחברת הייטק מענק נשקיע חלק מכספי רשות החדשנות בגוף מוסדי שיקים מחלקות מחקר שיתמכו בהשקעות בהייטק, וזה ייצר 'וייב' נכון. הרי יש תהליכים שלא קורים אם הם לא מקבלים דחיפה קטנה, כמו אבן שללא דחיפה לא תגלגל במורד מדרון ההר. כיום המוסדיים לא שותפים להצלחת המשק הישראלי, ואם זה יקרה זה ייטיב עם כולם. כיום רוב המחזיקים בחברות ההייטק המצליחות הם גופים זרים. אנחנו רוצים לשנות את זה ולהשאיר את החברות הללו פה, ושהציבור בישראל ישתתף בהצלחה של ההייטק".

מה לגבי אימוץ טכנולוגיות אצל הגופים המפוקחים ואצל הרשות עצמה?

"כל אלה אתגרים מבחינתי. אני מאמינה שרגולטור צריך להיות מודל לחיקוי, ולכן נשאף לאמץ טכנולוגיות חדשניות במערכות שלנו, והתחלנו עם זה במערכות הבלוקצ'יין שאימצנו השנה. נעשה זאת גם בממשק עם המפוקחים שלנו. גם נושא אימוץ הטכנולוגיות הרגולטוריות נמצא על הכוונת, ובין הנושאים שאנחנו בוחנים נמצא שינוי אופן הדיווח למגנא (מערכת הדיווח של חברות ציבוריות לרשות ני"ע, וכך גם למשקיעים ולציבור, ר"ש ואל"ו)".

הביטקוין ויתר המטבעות הקריפטוגרפיים הם פונזי או הדבר האמיתי?

"הביטקוין ודומיו הם חלק מתופעה רחבה יותר שחווה הכלכלה הגלובלית, של מעבר מניהול נכסים פיסיים לניהול נכסים דיגיטליים. לדעתי, טכנולוגיות בתחום הנכסים הדיגיטליים ימשיכו לעצב ולאתגר את פני השוק הפיננסי בעתיד, והאתגר שלנו כרגולטורים הוא לבנות רגולציה רלוונטית ואפקטיבית בעולם משתנה".

האקו-סיסטם החדש ותומך-השוק שגואטה מבקשת להחיל, נרחב הרבה יותר מאשר אימוץ טכנולוגיה. בין היתר מדובר בהמרצת הבורסה המקומית, והבאת יותר משקיעים לשוק המקומי, מה שיביא עוד חברות ויתרום למשק. את זה היא רוצה לקדם בכמה מישורים, והאחד מהם הוא הפיכת שוק ההון המקומי לכזה שנמצא קצת פחות בשליטה.

"אחת הבעיות בשוק ההון המקומי היא שאין פה מספיק סחורה צפה, כאשר ביותר מ-90% מהחברות הציבוריות שנסחרות בשוק יש בעל שליטה מובהק, שמחזיק ברוב המניות ולא סוחר בהן", היא אומרת ומגלה כי "אנחנו כבר עובדים יחד עם רשות המסים, שבראשה עומד ערן יעקב, ועם המועצה הלאומית לכלכלה, שבהובלת פרופ' אבי שמחון, במטרה לבנות תמריצי מס ותמריצים רגולטוריים לבעלי שליטה לשחרר סחורה לציבור. או אז הנזילות בשוק ההון המקומי תגדל".

"הרגולטור לא צריך לנהל את השוק"

תמונת המראה לבעלי השליטה, ומשקל הנגד להם, הם בעלי מניות המיעוט - בעיקר המוסדיים. בתשובה לשאלה האם הם פועלים כיאות מבחינתה ומבחינת השוק, ואקטיביים דיים, אומרת גואטה: "חל שיפור אדיר בעשור האחרון בהיבט הזה, גם בגלל שהרגולציה מכריחה את המוסדיים למלא את תפקידם, וגם בגלל שיש מוסדיים שעושים שימוש בכוחם ואקטיביסטים באופן וולונטרי מרגע שהם גילו את כוחם. אני מברכת על זה, זה סימן חיובי להתבגרות של שוק.

"אנחנו רואים שינוי בשדה הכוח - ואני חושבת שמוסדי צריך להתנהג באחריות ולהשתמש באופן אופטימלי בכוח מניותיו. הרי בעולם של היעדר בעלי שליטה החשיבות של בעלי המניות קריטית, אחרת יהיה שלטון מנהלים. ללא מעגל פיקוח חזק של בעלי מניות, התפקיד של הרגולטור יצטרך להיות אגרסיבי ומשמעותי יותר, ואנחנו לא רוצים להיות שם - הרגולטור לא צריך לנהל את השוק ולא יודע לנהל את השוק. רגולטור יודע להסדיר כשלים בשוק, אבל זה בא עם מחיר, למשל כמו בהתערבות בשכר הבכירים".

אז הרגולציה פגעה בהתערבות שלה בשכר הבכירים, כשקבעה רף מקסימלי לשכר הבכירים בסקטור הפיננסי, וכשדרשה גילוי מלא לגבי שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות?

"בראי הזמן, באופן עקרוני, הרגולציה בהיבט בעלי השליטה תרמה, אך תרומתה של הרגולציה בשכר המנהלים השכירים הייתה מוגבלת. לגבי שכר הבכירים בסקטור הפיננסים - ימים יגידו, עדיין מוקדם לקבוע. זו אכן רגולציה חריגה בעולם, וזה פגע באטרקטיביות של שוק הפיננסים וגם בחיבור בין ההייטק לפיננסים".

בכל אופן, בהקשר של בעלי השליטה גואטה מציינת כי "שווי השליטה בחברה ציבורית נשחק בשוק בשנים האחרונות", ועל כן "אני מאמינה שיהיה פיזור רב יותר של מניות עם תמרוץ נכון". אך לא רק זאת, גואטה לא מרוצה ממצב שוק ההון המקומי מעוד זוויות, בהן נושא פיתוח השוק בהיבט של היצע המוצרים, שלגביו היא אומרת כי תטפל "החל ממתן השקעה בסטר'קצרים, גם אם עדיין בסיסיים, למשל, נוסף על האפשרות שכבר פתחנו לקרנות השקעה בתשתיות, שאנחנו מובילים יחד עם החשכ"ל, וקרנות להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים. יש גם את קרנות ההייטק שהיו ניסיון מעניין".

קרנות ההייטק כשלו, כשמתוך חמישה גופים שניסו לזכות בהבטחה לתמיכה ממשלתית רק אחת הגיעה לקו הסיום, וזאת בגלל היעדר ביקוש למוצר הזה.

"הרי מי שלא מנסה לא טועה, והמאמץ להקים את הקרנות הללו היה מאמץ במקום. בדיעבד זה לא היה מתאים ופועלת שם רק קרן אחת, אבל נמשיך לתת רוח גבית למאמצים כאלה. אנחנו גם מקדמים את חוק האיגוח - בשווקים פיננסיים פותחים האיגוח הוא טריוויאלי והוא חלק לגיטימי בשוק, כמו מכירת בניינים ונכסים. הפתיחה של שוק האיגוח בראש סדר העדיפות שלנו - נבנה פה פלטפורמה מוגנת בין משקיעים כשירים ומוסדיים".

הזכרת את הרחבת מגוון המוצרים הפיננסיים, בין היתר באמצעות איגוח. האיגוח היה מהגורמים למשבר של 2008 בעולם.

"שוק האשראי בישראל שונה משמעותית מזה שבחו"ל, ובכל מקרה אין בישראל נון-ריקורס. אבל עדיין לא ברור כיצד ייבנה שוק האיגוח. בכלל, שוק האשראי בישראל, מבחינת הנתונים האמפיריים, נמצא במקום טוב. מה שבעיקר חסר זו מודעות צרכנית לגבי מחירים שהפרט משלם על הלוואות והצריכה הפיננסית שלו".

כלומר, הצרכן הישראלי הדיוט בשירותים הפיננסיים?

"אני לא מנתחת את הפסיכולוגיה של הציבור. תלוי למי משווים אותו. אם בהשוואה לצרכן באנגליה - אז כן. רמת השירותים הפיננסיים וההנגשה של שירותים מבוססי פינטק באנגליה נמצאות במקום אחר וטוב הרבה יותר מאשר פה. נתחיל בכך שהציבור בארץ לא נמצא בבורסה ישירות, והשיעור של הציבור שנמצא בבורסה נמוך עד לא קיים, ולדעתי זה בעוכריו. לתפיסתי, תרבות צריכה פיננסית מקורה ביכולת להעריך את כל האלטרנטיבות, ומי שלא מודע לכל האלטרנטיבות - זו תקלה.

"בסופו של דבר, הכול תלוי באיכות המידע וביכולת מקבל המידע לנתח את המידע ולקבל החלטות לפיו. כיום המידע בשוק ההון הוא בעיקר מידע קשה, של מאות עמודים של דוחות כספיים ותשקיפים ודיווחים בניסוחים קשים. בעולם יש תעשייה של מידע רך למשקיעים, שמאפשר ניתוח של מאגרי מידע, וזה מנגיש את המידע גם להדיוט הפיננסי. אני רוצה לראות את זה גם פה. בארה"ב יש אלפי חברות כאלה, אך שברגע שהן באות לפה הן מפירות את חוק הייעוץ בישראל. אנחנו כתבנו את החוק פה, והוא חוסם את כניסתן, ולכן אנחנו בהליך הסדרה של חוק הייעוץ הכללי להמונים, ונשנה את החקיקה לגבי ייעוץ. זה ייצר פתח לחברות פינטק רבות שמייצרות מידע רך לציבור".

עד כמה הרשות צריכה לדאוג לחוסכים שרוצים תשואה גבוהה ולא מתעניינים בסיכון בזמן ההשקעה ובוכים אחרי הפסד?

"עלינו להעמיק את ההבנה הפיננסית של הציבור. אנחנו משקיעים בחינוך פיננסי ועלינו להתמיד בזה. בסופו של דבר הרשות לא יכולה למנוע מהציבור חשיפה לסיכון, אבל היא כן יכולה לנסות לגרום לו להיות מודע לסיכון. זה מאוד דומה לאחריות הורית. עלינו לגדל את הציבור וכשהוא יגיע לגיל 18 בהבנה הפיננסית, עלינו לשחרר אותו. עשינו הפרדה כזאת עם לקוחות כשירים ולא כשירים".

אז הציבור בישראל מבחינתך עדיין קטין מבחינת האוריינות הפיננסית.

"יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות שם".

"סיכול מהלך ההנפקה יפגע גם בעובדי הבורסה"

הדברים שגואטה ציינה עד כה הן מטרות ביניים, צעדים הכרחיים לתפיסתה כדי ליצור שוק הון טוב יותר בישראל. זה אומר בורסה טובה יותר. זה גם מה שהנחה את קודמה, פרופ' האוזר, שהוביל את החקיקה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה, עם הפיכתה לחברה למטרות רווח שאינה בשליטת חברי הבורסה של הבנקים. המהלך הושלם והבורסה לניירות ערך היחידה בישראל נמצאת כיום בשליטת גופי השקעה זרים, ללא בעל שליטה מובהק. מי שאישרה את המכירה הייתה גואטה. עם זאת, התוכנית של מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, להנפיק את הבורסה לציבור הרחב, נחסמה לאחרונה בצל עימות (נוסף) עם עובדי הבורסה. העובדים, שכבר קיבלו 6% עבור שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הודיעו שהם רוצים תמורה נוספת עבור הסכמתם להנפקתה. המנכ"ל סירב.

מה דעתך לגבי הבורסה ובעלי השליטה החדשים?

"התהליך שחווינו בתחילת השנה מוכר וידוע בעולם, וזה הליך התפתחות טבעי של בורסה, וגם הליך בריא וטבעי שנעשה בכיוון הנכון. הבורסה 'במבנה החדש' כבר נמצאת במסלול הטוב וההנהלה עושה עבודה טובה בסך הכול - וההסדר שהיא הובילה עם הבורסה בסינגפור חדשני ופורץ דרך, ונמשיך בהסדרי הרישום הכפול לדו-צדדיים. בכל אופן, המכירה המבוזרת של הבורסה, שלא לבורסה זרה, עדיפה עבורנו כמשק. היה קושי בניטור אינטרסים של בעל שליטה שהוא בורסה זרה, במובן של חשש מפני איבוד חברות ישראליות לבורסות זרות".

העובדים בבורסה רוצים עוד כסף עבור ההנפקה לאחר שכבר קיבלו 6%. מהי עמדתך?

"הסכסוך הזה ייפתר, ואני חושבת שהמוטיבציה של העובדים לקבל יותר אולי לגיטימית מבחינתם, אך בסופו של דבר סיכול מהלך ההנפקה יפגע גם בהם. לכן לתהליך הזה יש תוחלת מאוד ברורה והבורסה בסוף תונפק. עם זאת, הבורסה שינתה את פניה, והפכנו אותה לחברה עצמאית למטרות רווח, עם בעלי מניות זרים ואינטרסים הוניים מובהקים, ולכן לבורסה ולדירקטוריון שלה יש את כל הכלים וכל הלגיטימציה לטפל במשבר הזה לפי שיקול דעתם, ולא נדרשת התערבות שלי".

הרשות היא חלק ממאמץ ממשלתי, חוצה משרדים, ליצור בורסה לניירות ערך שנייה בישראל. רבים טוענים שאין לזה מקום.

"ברור שיש לזה מקום, ואנחנו מקדמים את זה בכל הכוח. השאלה היא לא אם יש מקום לבורסה שנייה, משום שבורסות הן סוג של שטח מסחר. לכן עלינו לייצר את הקרקע הנכונה ליזמים שיבואו להקים פה עסק שמשרת את האינטרסים שלנו ככלכלה. לתפיסתי, היתרון בבורסה נוספת הוא לבדל אותה לנישה מבודלת. אני מעריכה שנקבל יוזמות רבות ומגוונות לבורסה".

כך או כך, הכסף הגדול באמת של הציבור שמפוקח על ידי גואטה נמצא בשווקים אחרים, שמפוקחים כבר שנים רבות. בין היתר, ובמידה רבה, מדובר בשוק התיקים המנוהלים, שהיקפו עמד בסוף 2017 על כ-286 מיליארד שקל, ובשוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל שמתמזגים בימים אלה לשוק קרנות אחד, ושהיקפם עומד על הרבה יותר מ-300 מיליארד שקל, כשהרשות גם מפקחת על יועצי ההשקעות בבנקים.

הייעוץ בבנקים טוב? ההישענות שלו על מודלים כמותיים טובה או מזיקה?

"לאורך השנים האחרונות הייתה אבולוציה בתהליכי הייעוץ בבנקים, ומאז שחוק הייעוץ נכנס לתוקף מרחב קבלת ההחלטות של היועץ הצטמצם. מתוקף הנסיבות העבודה של היועצים נסמכת במידה רבה על מערוכת דירוג, וגם לנו יש חלק בזה. זה טוב? הבנקים פועלים לשנות את האופן שבו המודלים הם מבוססי נתונים כמותיים ולא איכותיים, ובעולם מערכות הדירוג המקובלות בקרנות נאמנות, מתבססות על פרמטרים איכותיים ועלינו להגיע לשם. התנועה לשם תלויה גם בנו ובחופש הפעולה שנאפשר למערכת הזאת. כמו כן, כמעט כל מערך ההפצה של קרנות הנאמנות נמצא בבנקים, ובעידן של חדשנות ופינטק הגיע הזמן שערוץ ההפצה יתבצע גם דרך האינטרנט".

בעבר ניסו לעשות זאת, ללא הצלחה.

"יכול להיות שבסופו של דבר אם זה לא יקרה, נעשה את זה בעצמנו. אחת הדרכים לגרום לשוק הזה לצמוח היא לייצר מערך הפצה מבוזר יותר. מערך ההפצה הנוכחי מייצר תלות של מנהלי הקרנות בבנקים".

את בעד שקיפות ומידע, אך באחד מהממשקים המרכזיים של הלקוח עם שוק ההון לא הרבה ידוע לגבי איכות השירות. אנחנו מתכוונים לתשואה שהלקוח רושם בפועל על פעולות השקעה שהוא עושה בגין הייעוץ בבנקים ביחס לתיק ניירות הערך שלו.

"לקוחות שדורשים זאת יודעים לקבל זאת, ולקוחות הבנקים הם תחת פיקוח הפיקוח על הבנקים. בעולם של צרכנות פיננסית מפותחת יש מקום טבעי שהלקוח יבקש לדעת מה התשואה על התיק שלו - זה מידע שחשוב לציבור. אנחנו דורשים זאת מהמפוקחים שלנו".

"פיקוח על קרנות הגידור אינו על הפרק"

הממונה הקודמת על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, הובילה מאבק חד בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, והובילה מהלכים שמהם היה נדמה כי הפחתת דמי הניהול, מחיר שירות ניהול המוצרים הפיננסיים, היא הדבר החשוב ביותר, בה"א הידיעה. גם העיתונות מתמקדת רבות בהיבט דמי הניהול.

מבחינתך מחיר זה חזות הכול?

"לא. מחיר אינו חזות הכול. מחיר אמור לבטא את ההסכמה של הקונה על הערך שהוא מקבל ממי שמכר לו משהו. לכן, אם מישהו מוכן לשלם מחיר נמוך מדי, הוא עלול לקבל שירות ששווה את התמורה עליה הוא שילם. רמת התחרות בשוק, בעולם קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים, היא רמה סבירה. במקומות שבהם יש מצב שבו התמחור נחזה לגבוה מדי, יש מקום להתערבות רגולטורית, אבל אנחנו לא נמצאים שם".

אז לתפיסתך התחרות על דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני הייתה חריפה מדי?

"בקרנות נאמנות דמי הניהול ירדו מאז ימי רפורמת בכר (שנת 2005, ר"ש ואל"ו) בגלל התחרות. בתחום הפנסיוני התחרות נמוכה הרבה יותר משוק קרנות הנאמנות, ויש מקום לפיקוח מסוים בשוק ריכוזי יחסית. אבל לדעתי, הפיקוח הזה צריך להיעשות בזהירות. במקום שבו הצרכן משלם 0 דמי ניהול על שירות כל כך קריטי שהוא מקבל, עליו לשאול שאלות. כשאתה משלם 0 אתה מקבל משהו שמישהו מקבל עבורו 0. לכן, האם זה חריף מדי? אתייחס לזה מזווית הפער בתמריצים לניהול השקעות בחו"ל ובארץ, ההוצאות הישירות (תשלום שהגופים המוסדיים גובים נוסף על דמי הניהול, על מנת לגוון את ההשקעות בתיקי הלקוחות, ר"ש ואל"ו). בהשקעות בחו"ל יש למנהל קיזוז מלא ובארץ זה בעייתי וזה יוצר פער בתמריצים לניהול השקעות, ואין מקום לפער כזה. בכלל, לדעתי אין מקום לפערים ברגולציה".

פיקוח על קרנות גידור נמצא על הפרק מבחינתך?

"לפי שעה התשובה היא לא. לפיקוח יש עלות. עלות הפיקוח מוצדקת כל זמן שהעלות לא עולה על התועלת". 

"תיק 4000 ישרטט מחדש את גבולות המותר והאסור בשוק ההון"

פחות משנה מאז שנכנסה לתפקיד (בינואר היא תחגוג שנה עגולה) וגואטה כבר יכולה לזקוף לזכותה את סיומה של חקירה מורכבת ומסועפת, חקירת דגל שכוכבה הראשי הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשבוע שעבר הודיעה רשות ניירות ערך, יחד עם משטרת ישראל, על סיומה של חקירת תיק 4000 וההמלצה להעמיד לדין את נתניהו ואת רעייתו, את בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ורעייתו, וחשודים נוספים בקיומה של מערכת יחסים שוחדית לכאורה סביב פרסומים חיוביים לראש הממשלה ורעייתו באתר וואלה! מחד, והחלטות רגולטוריות לטובת בזק מאידך.

גואטה מתנסחת בזהירות ובממלכתיות בכל מה שקשור לחקירה, אבל גם היא לא יכולה להתעלם מהמשמעויות הרחבות של הפרשה שבה החשוד המרכזי הוא האזרח מספר 1 במדינה ומהמסר שעובר עם סיומה של החקירה. "הרשות ניצבת בחזית המאבק נגד עבריינות בשוק ההון ובחברות ציבוריות והאינטרס העליון שלנו הוא לשמור על שוק הון נקי, ככל שניתן, ממעשה רמייה או שחיתות", היא אומרת לנו ימים ספורים לאחר סיום החקירה.

לדבריה, "ציבור המשקיעים עומד לנגד עניינו ומתפקידנו לוודא שהדירקטוריונים ובעלי השליטה פועלים לטובת החברה וחפים מאינטרסים זרים. כך פעלה הרשות לאורך שנים וכך היא גם תמשיך לפעול מול כל מפר חוק. אני מקווה שהאירוע הזה ישרטט מחדש את גבולות המותר והאסור בשוק ההון בכל מה שקשור במערכות יחסים בין בעל השליטה לדירקטוריון שלו".

הרשות ניצבת בשנים האחרונות במרכזן של חקירות פליליות דרמטיות, כשבראש החשודים ניצבים ה"סלבס" של שוק ההון.

"זה נכון שבשנים האחרונות היו פרשיות מרכזיות שרשות ני"ע הייתה מאוד מאוד מעורבת בתהליכי האכיפה והחקירה שלהם והתיקים היו באמת כבדים ומשמעותיים. אבל התיקים הללו תמיד היו, רק הדמויות משתנות. הפעילות הזו נמשכת באותה אינטנסיביות גם היום. זה חלק מהעבודה שלנו".

"יש כאן פרצה שקוראת לגנב"

קודמה של גואטה בתפקיד, שמוליק האוזר, זכה לדימוי לוחמני של "שריף" שבא לעשות סדר בשוק ההון, שעד אז התנהל בזירות מסוימות כמערב פרוע. האוזר הנהיג מדיניות של אכיפה בלתי מתפשרת כלפי כל מי שחשוד בהפרת החוק. גואטה, לעומת זאת, לא מבקשת לרשת את כובע השריף, החגורה והנדן, אלא דווקא להעביר לשוק מסר של אמון. "אנחנו תמיד שם בזירה הפלילית אם צריך, אבל צריך לתת אמון בשוק", היא אומרת.

את חושבת ששוק ההון נקי יותר היום? שהרשות מרתיעה מספיק?

"אין ספק שיש אפקט של למידה בשוק. בצד המניפולציות במסחר והאכיפה שמתבצעת בהליכי בקרת המסחר שלנו, השחקנים בשוק כל הזמן משתכללים והרמה הטכנולוגית של מכונות המסחר כל הזמן עולה - מה שמצריך מאיתנו להיות ברמה טכנולוגית טובה לפחות כמו שלהם. יש כאן פרצה שקוראת לגנב. ככל שהרגולטור יהיה ברמה טכנולוגית גבוהה יותר, כך השחקנים בשוק שפועלים כדי לנצל מידע במסחר יעלו את הרמה שלהם. טבע האדם נע מתאוות בצע לפחד. לכן, נצטרך כל הזמן לשכלל את היכולות הטכנולוגיות שלנו כדי להיות שם במקום שבו הפרצות האלה קוראות לגנב".

הפרשיות הפליליות האחרונות, החקירות והענישה המחמירה יותר בבתי המשפט לא צמצמו את הפירצה?

"פרשת נוחי דנקנר ופרשת בזק-yes יצרו הרבה מאוד הדים והרבה מאוד חששות מצד נושאי משרה שמכהנים בחברות ציבוריות. אני רוצה לקוות שהשוק עובר תהליך של למידה והפקת לקחים כתוצאה מהאירועים האלה, וכרגולטור אני באמת רוצה לקוות שהדברים האלה לא יקרו בעתיד. עם זאת, אני לא יכולה להבטיח שהם לא יקרו כי ההתנהגות הזאת היא כמו הטבע של השווקים - תמיד ימצא המקום שבו מישהו ירצה להפיק רווח על חשבון אחרים". 

"הרבה שואלים למה כחלון בחר בי"

גואטה גדלה ונולדה בנתניה, הבכורה מבין ארבעה ילדים. הוריה עסקו בחינוך ובהוראה והשרישו לילדיהם את ערכי אהבת הארץ. "בית הורי הנחיל לנו ערכים של כבוד למסורת ולשורשים, אהבת הארץ, אהבת הספר ושאיפה מתמדת ללמידה ולהרחבת אופקים וכן חתירה לעצמאות כלכלית", היא מספרת. כל אחד מאחיה ואחיותיה פנה לכיוון מקצועי אחר - אחותה פסיכולוגית קלינית, אחות שנייה יזמית בתחום הפרמקלצ'ר (חקלאות בת-קיימא) ואחיה עוסק בייעוץ אסטרטגי וקשרי ממשל.

לה, כך היא מספרת, היה ברור מאז ומתמיד שהיא תשפיע על המדינה. היא לא ידעה איך, אבל לשם היא שאפה. "היה ברור לי שאני רואה את עצמי בצמתי קבלת החלטות ובתפקידים משפיעים. שוק ההון היה המקום ששאפתי להגיע אליו עוד בצעירותי וכך התחלתי לבנות את דרכי", מספרת גואטה.

בשלהי שנת 1993, עם כניסתו של חוק הייעוץ להשקעות של רשות ניירות ערך לתוקף, החלה גואטה לעבוד בבנק מזרחי, כחלק מיועצי ההשקעות העתידיים של הבנק. לאחר 13 שנים פרשה מהבנק, כאשר בתפקידה האחרון שימשה כלכלנית בחטיבה העסקית וניהלה את כל פעילות מימון המיזוגים והרכישות בנגזרי אשראי בחטיבה. בהמשך, בין 2005 ל-2008, שימשה כמנכ"לית של החברה הציבורית ארקו אחזקות ומשם עברה להקים את מערך האשראי העסקי בכרטיסי אשראי לישראל. האתגר הבא הוביל אותה אל הבית המקצועי הבא שלה - אנטרופי.

ואז הגיעה ההזדמנות שלה חיכתה גואטה מאז ילדותה - להיות בצומת מקבלי ההחלטות. השר משה כחלון היה זה שהגשים אותו עבורה. גואטה מבהירה לכל מי שמעוניין לשמוע כי זה לא נבע מפרוטקציות או קשרים. "אין לי שום קשר אישי לשר, אין לי שום קשר אישי לבני משפחתו או לקרובים אליו. אני שומעת את השאלה הזאת הרבה: 'למה השר בחר בי', ואני שואלת, 'אם הייתי גבר לבן בחליפה ולא אישה מזרחית גם הייתי נשאלת כך'?, היא אומרת.

ציינת קודם שלא היו שואלים אותך מדוע כחלון בחר בך אם לא היית אישה מזרחית. המזרחיות או הנשיות שלך היוו מכשול בקריירה שלך?

"עד שהגעתי לרשות ניירות ערך בכלל לא ידעתי שאני מזרחית. לעיתים רחוקות מאוד היו שואלים בנימוס אם שם המשפחה גואטה הוא של בעלי ומוסיפים 'כי את ממש לא נראית מזרחית'. כשהגעתי לתפקיד התחזקה עוצמת הנוכחות של השד העדתי שיצאה מהבקבוק. הבנתי שאנחנו בהרבה מאוד מובנים עדיין נמצאים בתקופת החושך ושיש עוד הרבה אור שצריך להביא לכאן". 

"יש יתרון רב לרגולטורים שמגיעים מהשוק הפרטי"

מאז שענת גואטה מונתה לתפקיד יו"רית רשות ני"ע, מונה עוד רגולטור פיננסי משמעותי - ד"ר משה ברקת, לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון, לאחר שבין היתר היה יועץ בשוק הפרטי וגם יו"ר הפניקס. שניהם הצטרפו לד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, שהגיעה לתפקידה מבנק לאומי, ולעו"ד מיכל הלפרין, שהגיעה לרשות ההגבלים העסקיים ממשרד עו"ד מוביל בשוק הפרטי. למעשה, כל הרגולטורים היום, בין אם מחזיקים בניסיון רגולטורי רלוונטי או לא, וגם כאלה שפרשו לאחרונה, באו לאחר שנים רבות בתפקידים בכירים בשוק "הפרטי", מה שהפך אותם במידה רבה ל"אנשי שוק".

"אני לא חושבת שיש מחוץ למערכת ומבפנים. המערכת של הרגולציה ושל השוק זה אותו אקו-סיסטם", אומרת גואטה, שמוסיפה כי לדעתה "יש יתרון בכך שאנשים באים מהשוק לרגולציה, שלא ניתן שתתפתח בוואקום. מי שכותב את ספר החוקים צריך להבין את השוק. לכן יש יתרון רב לרגולטורים שמגיעים מהשוק הפרטי, ושהיכולת שלהם להבין מה הפתרונות הנכונים לשוק מגיעה ממקום הרבה יותר מעשי. החוויות שהם צברו יכולות להועיל".

מבנה הרגולציה הקיים, של פיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ני"ע שמפקחת על החברות הציבוריות, הבורסה ועל החיסכון לטווח קצר, ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שמפקחת על שוקי הביטוח והחיסכון לטווח ארוך - טוב דיו ומתאים למציאות החדשה, או שלתפיסתך צריך לשנותו וליצור מבנה פיקוח אחר ופחות מבוזר?

"שינוי במבנה הרגולציה הוא שינוי שלוקח שנים רבות להטמיע וליישם. בדרום אפריקה השלימו לאחרונה מהלך של איחוד רגולטורים שלקח בערך 7 שנים. עברנו מספיק מהלכים רגולטוריים משמעותיים בשנים האחרונות ואני לא בטוחה שהשוק צריך עוד שינוי משמעותי. מבחינתי, אין ספק ששיטת הדיקטטורה שבה אדם אחד מחליט על הכול, היא הכי פשוטה, אבל החוכמה לא בכיס של אף אחד מאיתנו, ולכן נושא הגיוון והפיצול בהסדרה הרגולטורית הוא בעל אפקט מאזן. גם בבריטניה עברו ממודל מאוחד למפוצל. כל זמן שהרגולטורים עובדים יחדיו ובכבוד הדדי, האיחוד יכול רק להזיק. לכן בעת הזאת אני לא רואה ערך מוסף בשינוי המערכת".

בשנים האחרונות ראינו עימותים בין רגולטורים פיננסיים, בעיקר בין רשות שוק ההון לרשות ני"ע. איך היחסים בין הרגולטורים היום?

"מאז שנכנסתי לתפקיד הקמנו פורום רגולטוריות שממשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית, ומערכת היחסים טובה מאוד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ורואים עין בעין את המטרות שלנו לגבי השוק הפיננסי הישראלי והמשק הישראלי". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתמה המעמד המשפטי של מנכ"ל וואלה ולאן נעלם המס' מיליארד ש' מהמלצות המשטרה: כל החור...