דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

טכנולוגיות חדשות, העלאות ריבית ופחות רכישת מט"ח: מה אפשר ללמוד מנאום ההשבעה של פרופ' ירון

"גלובס" מנתח את נאום הכניסה של נגיד בנק ישראל החדש, פרופ' אמיר ירון, שהושבע היום לתפקידו • ירון שטח את תפיסתו בנוגע למדיניות הריבית של הבנק ורכישות המט"ח, סיפר איפה הוא מתכוון להטביע את חותמו ושלח מסר לשר האוצר

אמיר ירון, ראובן ריבלין, בנימין נתניהו, משה כחלון / צילום: רפי קוץ
אמיר ירון, ראובן ריבלין, בנימין נתניהו, משה כחלון / צילום: רפי קוץ

ניתוח נאומו של הנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, מגלה היכן צפויים שינויי מדיניות בבנק ישראל (רכישות המט"ח), באלו נושאים צפויה המשכיות (ייעוץ כלכלי לממשלה והעלאות ריבית), מה המסר לכחלון (אחריות תקציבית) ואיפה מתכוון הנגיד להטביע את חותמו האישי (טכנולוגיות פיננסיות).

"האתגר המיידי העומד בפני בנק ישראל - נורמליזציה של המדיניות המוניטרית"

בתרגום לעברית ללא-כלכלנים מתכוון הנגיד למהלך הפשוט של העלאת ריבית. בוועדה המוניטרית של הבנק לא חיכו כידוע לנגיד וקיבלו כבר לפני חודש את ההחלטה ההסטורית להעלות את ריבית בנק ישראל לרבע אחוז. חשוב מכך הוועדה המוניטרית רמזה בהחלטתה על העלאות ריבית נוספות שציינה כי היא "מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר". ירון, שלא עודכן מראש בהחלטה, אומר כאן בעצם שהכיוון הכללי של המשך העלאות ריבית מקובל עליו - שאלת מיליון הדולר היא בכמה ומתי. או במילותיו של ירון "חשוב שעליית הריבית לא תבוצע מהר מדי או בעוצמת יתר אשר תבלום את הצמיחה" ומצד שני חשוב שעליית הריבית "לא תתרחש באיחור שעלול לגרום להקצאת מקורות שאינה אופטימלית, ולהתפרצות אינפלציונית". לכן, מסכם ירון כי "זיהוי התוואי האופטימלי להשגת הנורמליזציה הוא מאתגר במיוחד".

בשוק ישנם כאלה המשוכנעים שירון לא הסתפק בכך ושתל רמז עבה וקונקרטי לשיקולים שינחו אותו בהעלאות הריבית הבאות במשפט הבא: "תהליך (העלאת ריבית ע"ב) שבסיומו יוכל בנק ישראל... לייצב את שיעור האינפלציה במרכז טווח היעד".

לפי החוק בנק ישראל צריך לקבוע את שער הריבית באופן שיביא את האינפלציה לקצב של בין 1% לבין 3% לשנה. משום כך יש מי שמפרש את ירון כרומז לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית בכל פעם שציפיות האינפלציה יגיעו ל"מרכז טווח היעד" כלומר 2%. מכיוון שהציפיות הנוכחיות רחוקות מהרמה היה מי שכבר הכתיר את ירון כנגיד 'יוני' כמו ד"ר קרנית פלוג (שדרשה "התבססות בתחום היעד") ואולי אף יותר. אלא שהפרשנות הסבירה יותר לדברי ירון אומרת שלא מדובר בנוסחה קשיחה אלא רק בקריאת כיוון: בפועל הבנק יעלה את הריבית גם כשהציפיות לאינפלציה יהיו נמוכות מ-2%, כ"מרכז טווח היעד" ישמש מעין כוכב צפון לניווט הספינה.

"הריבית היא הכלי המרכזי להכוונת המדיניות המוניטרית ורצוי ששער החליפין ייקבע ע״י כוחות השוק ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ" 

באמירה הזו של ירון אפשר למצוא שינוי מדיניות משמעותי לעומת המדיניות ששררה בתקופת הנגידה הקודמת. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, או בעברית ללא כלכלנים, רכישת הדולרים, הזניקה את עתודות המט"ח של בנק ישראל ל-115 מיליארד שקל. המטרה של רכישות הדולרים הייתה להגן את היצואנים מפני התחזקות יתר של השקל שגורמת לסחורה הישראלית להיות יקרה יותר מזו של המתחרים. כמה מעמיתיו וחבריו הטובים ביותר של ירון בעולם המקרו-כלכלה יצאו נגד ההתערבות בשוק המט"ח וטענו כי היא מעוותת מחירים וגורמת לאנשים להשקיע במפעלי תעשייה כושלים, שיפשטו את הרגל ברגע שסבסוד ייפסק. בנק ישראל הגן על המדיניות שלו בטענה שהוא רק מנסה לנטרל את העיוותים שיוצרים בנקים מרכזיים אחרים שמתערבים בשוק בכלי מדיניות מרחיבה.

ירון מכריז כאן למעשה שרכישת דולרים לא מיועדת למטרות שאינן מוניטריות ומוסיף ש"טיפול פרטני בנקודות תורפה כלכליות, ככל שאלו קיימות, רצוי שיעשה בכלים ייעודיים וספציפיים". הוא משאיר בכל זאת פתח לבנק להתערב נגד הימורים ומהלכים ספקולטיביים בשוק כשהוא אומר ש"הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין, שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק".

"בנק ישראל, כיועץ הכלכלי לממשלת ישראל, ימשיך לסייע ולתמוך במטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה, בהגדלת הצמיחה והתעסוקה - לרווחת כל אזרחי ישראל"

בחלק הפוליטי חברתי של נאומו ירון חוזר על השקפתה של פלוג שבנק ישראל צריך לשמש יועץ כלכלי לממשלה בסוגיות הקשורות לכלכלה הישראלית. אבל פלוג, עם רקע בתחום כלכלת העבודה הלכה הרבה יותר רחוק מכך וקידמה את המושג של "צמיחה מכלילה" שהפך עם השנים למזוהה עימה. ירון לא חוזר על המונח הזה ומציג גישה מעט שמרנית יותר שרואה בהיגיון הכלכלי את מטרת העל ומזכירה מאד את זו של ידידו הקרוב פרופ' צבי אקשטיין ממכון אהרן למדיניות כלכלית. הנקודות החשובות בעיניו הן השקעה בתשתיות פיזיות שיפור הסביבה העסקית ושיפור ההון האנושי - והכל במטרה להגביר את הפריון ואת הצמיחה.

"עליית דירוג האשראי בעקבות מדיניות פיסקאלית מושכלת ואחראית הוא הישג משמעותי שיש לשמרו"

באם יש אמירה אחת בנאום שיכולה להתפרש כביקורת מרומזת לשר האוצר משה כחלון ממשלה - היא נמצאת ממש כאן. יכון "ממליץ בחום" לכחלון להמשיך בהורדת יחס החוב לתוצר. המספרים הנוכחיים של הגירעון הצפוי ב-2018 וב-2019 מעמידים את המשך ירידת יחס החוב בסימן שאלה.

"נפעל להגברת התחרות ולשיפור היעילות של שוק ההון והמערכת הפיננסית תוך שמירה קפדנית על יציבותה, ונפעל להטמעה נכונה של טכנולוגיות פיננסיות חדישות"

כאן נמצא הפורטה של ירון, שהתמחה בין ביתר בתחום הסיכונים למערכות פיננסיות. אפשר לצפות שהאמירות שלו על החשיבות של הטמעת הטכנולוגיות יבשילו לצעדים קונקרטיים שיקדמו הכנסת טכנולוגיות כאלה למערכת הבנקאות הישראלית, שנמצאת היום הרחק מאחורי מדינות כמו שבדיה או סין, למרות היותה של ישראל מעצמת הייטק ופינטק.

"חשוב שמערכת היחסים בין בנק ישראל לממשלה תהייה פתוחה וכנה, ותושתת על כבוד והערכה הדדיים, הנובעים מתחושת שליחות ומחויבות משותפת כלפי הציבור. שיחותיי עם ראש הממשלה ועם שר האוצר נסכו בי אופטימיות לגבי שיתוף פעולה עתידי זה"

וזוהי בעצם היד המושטת שירון מציע לנתניהו ולכחלון. נכון להיום נהנה ירון מקרדיט ענק אצל נתניהו שהחמיא לו בנדיבות בנאומו ("מהמוחות המבריקים ביותר בעולם", "האיש הנכון בזמן הנכון"). יחסיו עם כחלון (שהעדיף על פניו את מועמדותו של אפרים צדקה) הם יותר "כבדהו וחשדהו". הניסיון מראה שהקרדיט בחשבון האישי של נתניהו יכול להתפוגג במהירות מפתיעה וששר האוצר מסוגל לתקוף ללא התראה מוקדמת בגלל כותרת לא מחמיאה. לנגידה היוצאת פלוג יש הרבה מאד מה ללמד את ירון בנקודה הזו ומן הסתם הנושא עלה בשיחות החפיפה בין השניים. לירון רק נותר לקוות שלא יזדקק ליישם את העצות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות