הקרב על הכסא בכנסת: המערכה האמיתית מתקיימת בתוך המפלגות הדמוקרטיות

הזירה הפוליטית נכנסה להילוך גבוה לאחר ההודעה על הקדמת הבחירות לאפריל בתחילת השבוע • הקרב הגדול ביותר צפוי להיות בין המועמדים במפלגות הדמוקרטיות, שם חברי הכנסת המכהנים יעשו כמעט הכול כדי לזכות מחדש באמון חברי המפלגה ולא להישאר מחוץ לכנסת ה-21 • פרשנות

הליכוד / צילום: אלון רון
הליכוד / צילום: אלון רון

אחרי יממה דרמטית בה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיזור הכנסת וקיום בחירות ב-9 באפריל, החלו 120 חברי כנסת לבדוק את מצבם הפנים-מפלגתי.

היום (ד') יצביעו במליאת הכנסת בשלוש קריאות ובהליך מזורז על חוק פיזור הכנסת. מאותו הרגע תחל ספירת הימים שתחייב את כל השחקנים בזירה לעבוד במרץ רב.

מי שירצה לרשום מפלגה חדשה כמו השר לשעבר משה יעלון, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס או הרטמכ"ל לשעבר בני גנץ, יצטרף לפעול במהרה. יהיה עליהם להביא לפרסום שם המפלגה ומייסדיה ברשומות ולאפשר לציבור להביע התנגדויות במשך 30 יום (כפי הקבוע בחוק), וכל זה יקרה ממש בימים הקרובים.

כנס החורף של הכנסת ינעל ביום ד' הבא, ה-2 בינואר. הימים שנותרו עד אז יוקדשו לניקוי שולחן וסגירת חקיקה, כאשר רק חוקים הנמצאים בהסכמות מלאות בין הקואליציה לאופוזיציה יועלו להצבעה. אחד מהם, הוא חוק הפללת צרכני זנות ששקדו עליו במשרד המשפטים בשנים האחרונות.

בתוך כך, במפלגות שמקיימות בחירות פנימיות, פריימריז, מתחילים לבחון תאריכים אפשריים לשם כך. מתוך 120 חברי כנסת, כ-75 הגיעו ממפלגות שקיימו הליכי בחירות פנימיות. יתר חברי הכנסת נבחרו בשיטות לא דמוקרטיות, כשלרוב יו"ר המפלגה הוא זה שקבע את הרכב הרשימה.

איך נערכות המפלגות הדמוקרטיות לפריימריז?

הליכוד

במפלגת השלטון רשומים כ-130 אלף חברי מפלגה הזכאים להצביע על הרכב הרשימה לכנסת. בליכוד יש היסטוריה של מעורבות עמוקה של חברי המפלגה, התארגנויות של קבוצות לחץ ורשימות של מומלצים. לקראת הבחירות לכנסת ה-20, קבעו בתקנון הליכוד שנציגי המחוזות אשר נזקקו למספר קולות נמוך יחסית (כי רק נציגי המחוז בחרו בהם) יהיו במיקום שבין 16 ברשימה ועד למקום 25. כך נכנסו לכנסת דמויות בולטות במיוחד, ח"כ דוד ביטן מאזור השפלה, ח"כ דוד אמסלם מאזור ירושלים, ח"כ מיקי זהר מהדרום, ח"כ אמיר אוחנה מאזור תל-אביב וח"כ יואב קיש מגוש דן. הם גברו על מתחריהם במספר קולות נמוך (יחסית).

בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק
 בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק

ואולם בשנת 2015 התכנס מרכז הליכוד ושינה את התקנון. במקום שאותם המועמדים יבחרו באמצעות חברי המחוז, הועברה הבחירה למרכז הליכוד, גוף המונה כ- 3,700 חברים פעילים.

כלל נוסף הקיים בליכוד - ולא שונה נכון להיום - אינו מאפשר לכל מי שנכנס לכנסת דרך המחוזות לרוץ במחוזות פעם נוספת. כתוצאה מכך, כמעט 30 חברי כנסת ינסו להידחק ולהתמודד על מקומות 2-16. זה עוד לפני השיריונים השמורים ליו"ר המפלגה, והצטרפות של דמויות בולטות מבחוץ כמו גדעון סער, יואב גלנט וניר ברקת. המצב הזה מלחיץ את חברי הכנסת והשרים המכהנים, ולכן מופעל לחץ מסיבי בתוך המפלגה לשנות את תקנון המפלגה כך שנציגי המחוזות יוסטו לאחור.

מי שמושך תשומת לב רבה בליכוד הוא השר לשעבר גדעון סער, שחוזר לזירה אחרי הפסקה של כמה שנים. אחרי ההודעה הדרמטית של בת-זוגו, השדרנית הוותיקה גאולה אבן-סער, על פרישה מעבודתה כמגישת מהדורת 'כאן', נראה שסער מוכן ומזומן להסתער על הזירה הפוליטית.

חברי המפלגה יודעים שסער חורש את סניפי המפלגה כבר יותר משנה, אולם קמפיין אגרסיבי שמנהל נגדו ראש הממשלה נתניהו ("שר חתרן", הוא כינה אותו) עשוי לפגוע בו במהלך הפריימריז. סער מצדו מקווה להתברג בחמישייה הראשונה, ואם זה יקרה, הליכודניקים יוכיחו לנתניהו שהם לא ממש קשובים לחלק מן המעשיות שלו.

מפלגת העבודה, בצירוף התנועה של ח"כ לבני

שלשום נרשמו צירים במפלגה לתפקידי חברי מרכז/ועידה אחרי שיו"ר המפלגה אבי גבאי הוביל מהלך בו מספר האנשים שיכלו להירשם (להתמודד) הוכפל, כך שכמעט כל מי שנרשם, נבחר. מצד שני, גם חברי כנסת אחרים המנוסים במבנה החוקתי של המפלגה, דאגו לרשום את אנשיהם. בין השאר ח"כ יחימוביץ' וח"כ פרץ דאגו לכך.

אבי גבאי בוועידת ישראל לעסקים 2018 / צילום: תמר מצפי
 אבי גבאי בוועידת ישראל לעסקים 2018 / צילום: תמר מצפי

במפלגת העבודה התחרות על כל מקום צמודה מאוד. באחד ממרכזי המפלגה שנערכו בשנה האחרונה, נקבע שיו"ר המפלגה אבי גבאי זכאי לשריין שלושה אישים עד למקום ה-20. בנוסף, בעת שסגר הסכם ריצה משותפת עם יו"ר התנועה, ציפי לבני, העניק לה גבאי שני שריונים נוספים עד למקום ה-20. כך במקביל לתחזיות העגומות בסקרים (ביום רע 9 מנדטים, ביום בהיר, כ-13 מנדטים), נדמה שרוב חברי הכנסת מטעם האיחוד הקיים של שתי המפלגות, הקרוי 'המחנה הציוני' - ימצאו את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. במפלגת העבודה יש כ-55 אלף חברים.

חברי הכנסת המכהנים מודעים לכך, וחלקם הכולל את ח"כ אילת נחמיאס ורבין, ח"כ יוסי יונה וח"כ מיקי רוזנטל, דוחף בשבועות האחרונים לשנות את תקנון המפלגה ולדלל את מספר השריונים המצויים בידי יו"ר המפלגה.

מרצ

במרצ, השיקו ביום ראשון בערב את קמפיין הבחירות, וזאת מבלי לדעת (באותו יום) שלמחרת יודיע נתניהו על מהלך פיזור הכנסת. במפלגה ערכו פריימריז לראשות המפלגה לפני פחות משנה, בהן ניצחה ח"כ תמר זנדברג. היו"ר החדשה התחייבה אז פומבית על קיומם של פריימריז פתוחים. המשמעות היא ששיטת הבחירות בתוך ועידת מרצ (גוף המונה כאלף איש) תשונה. אופציה אחת היא ש-16 אלף מתפקדי המפלגה יוכלו להצביע על דירוג הרשימה לכנסת. אופציה נוספת, היא פריימריז פתוחים לחלוטין, כלומר בהשתתפות כל אדם הנרשם כתומך במפלגה עד למועד סמוך לפריימריז. הפריימריז שלהם צפויים להיערך בשבועיים הראשונים של חודש פברואר.

תמר זנדברג / צילום: ענבל מרמרי
 תמר זנדברג / צילום: ענבל מרמרי

הבית היהודי

בבית היהודי קיימו לפני כחודשיים ועידה פוליטית בה הוענקו סמכויות נרחבות ביותר ליו"ר המפלגה נפתלי בנט. בין השאר נקבע שהוא רשאי לשריין מועמדים, להחליט על הצטרפות או עזיבת הממשלה, ורק בדיעבד, יוכלו כשני שליש מחברי המרכז לשנות או לעכב את החלטותיו. הפריירמיז לרשימה לכנסת ייערכו אף הם בין סוף ינואר לראשית פברואר, ו-33 אלף חברי מפלגה יוכלו לדרג את המתמודדים.

נפתלי בנט / צילום: איל יצהר
 נפתלי בנט / צילום: איל יצהר

בנוסף לכך, בתוך הבית היהודי מתנהל גם ויכוח עם שני נציגי מפלגת תקומה-האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ'. בנט ושקד היו רוצים שהשניים יתמודדו בפריימריז כמו המועמדים של מפלגתם, ולא ישובצו אוטומטית ללא מאמץ. אריאל וסמוטריץ' מציינים שיפעלו להגיע להסכם בין המפלגות, כדי שהם לא יתמודדו בנפרד.

חד"ש/בל"ד

ברשימה המשותפת - המורכבת ממספר סיעות נפרדות - עשוי להתקיים ויכוח פנימי בין הפלגים השונים על הרכב הרשימה. האם חד"ש תמשיך לעמוד בראש ומה יהיה מספר המקומות שיוקצו לנציגי בל"ד (זחאלקה) או נציגי רעם-תעל (טיבי). טיבי מציג סקרים בחברה הערבית שהוא פופולרי ומוכר מן האחרים, אך חד"ש, שמקפידה להציב גם מועמדים יהודים, נתפסת במשך שנים רבות כמפלגה המובילה. 

אחמד טיבי / צילום: איל יצהר
 אחמד טיבי / צילום: איל יצהר

ומה קורה במפלגות הלא-דמוקרטיות?

בש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, כולנו ויש עתיד - מתקבלות ההחלטות בידי אדם אחד או לפעמים בידי קבוצה מצומצמת, כגון חכמי מועצת התורה של ש"ס או מועצת גדולי התורה של יהדות התורה.

אריה דרעי / צילום: רויטרס - Ammar Awad
 אריה דרעי / צילום: רויטרס - Ammar Awad

ח"כ ליברמן טען במשך שנים, שגם הוא מקבל את החלטות שיבוץ חברי הכנסת בהתייעצות עם ועדה של המפלגה, אך ציבור הבוחרים שלו הבין שבסופו של דבר זו החלטה אישית שלו. כך גם לגבי משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו ויאיר לפיד, יו"ר יש עתיד - המחליטים עצמאית על הרכב הרשימה לכנסת.

לזהות הרשימה במקרה של ליברמן, כחלון ולפיד, יש חשיבות מכרעת. ציבור הבוחרים במרכז הפוליטי אינו נאמן. הוא נוטה לעבור לדבר-הבא, החדש, מדי כ-5-10 שנים. וכך, כדי להמשיך להיות אטרקטיביים על יושבי ראש מפלגות אלה לחפש כוכבים חדשים שיעטרו את צמרת הרשימה. 

הדמויות שטרם הודיעו על כניסה לזירה

השם החם הוא הרמטכ"ל הקודם בני גנץ שזוכה למספר רב של מנדטים בסקרים, למרות העובדה שלא ברור עדיין מה תהיה האכסניה הפוליטית שלו. גנץ בינתיים שומר על שתיקה וטרם הודיע על התמודדות ומה עמדותיו.

גם תא"ל במיל' גל הירש, מי שהיה מועמד לתפקיד המפכ"ל בשנת 2015, אך לא מונה בסופו של דבר, שוקל את דרכו הפוליטית. האפשרויות מבחינתו הן לחבור לבית היהודי או לליכוד, ויתכן שאף ליעלון או לאביגדור ליברמן. בנוסף, שמו של גבי אשכנזי, הרטמכ"ל לשעבר, מוזכר מפעם לפעם. הוא עשוי להיות נכס משמעותי עבור משה כחלון ו/או יאיר לפיד.

גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר
 גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר

כפי שדיווחנו בעבר ב'גלובס', גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שוקל הצטרפות לכולנו. גם עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף מייסד ש"ס כבר הקימה מפלגה בשם 'אחי' לפני יותר מחצי שנה והיא מרבה להופיע ולדבר על העתיד הפוליטי. בנוסף, גם השר לשעבר אלי ישי, שהתמודד בבחירות הקודמות עם מפלגת 'יחד' ולא עבר את אחוז החסימה עשוי לנסות לחזור לזירה הפוליטית. 

צרו איתנו קשר *5988