נתב"ג | בלעדי

זינוק במספר מסורבי הכניסה: רשות האוכלוסין דחתה ב-2018 בקשות של 19 אלף תיירים להיכנס לארץ

שלוש סיבות עשויות להוביל להחלטה לסרב לבקשת כניסה של תייר לישראל: הגירה, עבירות פליליות או ביטחוניות ואפילו פוסטים המעוררים חשד לפעילות BDS • בנמל עובדה אין "מתקן מסורבים" ולעתים טיסות מתעכבות בשל המתנה למסורבים שהחברות מחויבות להחזירם לארץ המוצא

נוסעים בנתב"ג / צילום: איל יצהר
נוסעים בנתב"ג / צילום: איל יצהר

כניסתם לישראל של כמעט 19 אלף תיירים, מבין 4 מיליון התיירים שפקדו השנה את ישראל, נאסרה על ידי פקידי ההגירה במעברי הגבול. מדובר בעלייה משמעותית במספר המסורבים, שעמד ב-2011 על 1,870 איש בלבד. אותם מסורבים מוטסים חזרה לארצם עם החותמת 'סירוב כניסה', שלעתים משמעה איסור כניסה לכמה שנים לישראל.

שלוש סיבות עשויות להוביל להחלטה לסרב לבקשת כניסה של תייר לישראל: חשד כי התייר הגיע לישראל למטרות הגירה, חשד שהתייר עלול לבצע בארץ עבירות פליליות או חשד שהתייר עלול לבצע עבירות ביטחוניות. רשות ההגירה והאוכלוסין היא זאת האחראית על הנושא מטעם המדינה, ופקידי ההגירה שיושבים מטעמה בנמלי התעופה ובמעברי הגבול הם המחליטים האם לסרב לכניסת אזרחים זרים לישראל.

זינוק של 900% ב-7 שנים
 זינוק של 900% ב-7 שנים

תיירים שמגיעים לישראל ממרבית המדינות מקבלים אשרת כניסה לישראל במעבר הגבול. בדומה לפקידי ההגירה שמקבלים את פני התיירים במדינות שונות דוגמת ארצות הברית, גם התיירים שנוחתים בישראל נשאלים כמה שאלות שמהן אמורים פקידי ההגירה לדלות את המידע הדרוש להם כדי לאשר או לסרב לבקשת הכניסה לישראל.

בשנים האחרונות הפכו הרשתות החברתיות לכלי עזר מצוין להבין את הלך הרוח ואת כוונתם של המבקשים להיכנס לישראל. אם התייר פרסם לדוגמה פוסטים המעוררים חשד כי הוא פעיל BDS או אדם שמתכוון להגר באופן לא חוקי - אלה עשויים להוות בסיס לחשד שיוביל את אותו מבקר חזרה למקום שממנו המריא לישראל.

גם זהות מדינת המוצא של התייר מהווה אינדיקציה: תיירים ממדינות מזרח אירופה נשאלים לרוב יותר שאלות, עקב החשש שהם מגיעים לארץ למטרות עבודה או הגירה. במילים אחרות, תייר שמגיע מרוסיה ככל הנראה יישאל יותר שאלות מאשר תייר שמגיע מארה"ב. גם תיירים שבתשובותיהם לפקידי ההגירה מתגלים שקרים או אי דיוקים עלולים למצוא את עצמם בסטטיסטיקות של מסורבי כניסה לישראל.

במעבר גבול יבשתי מסורב הכניסה יישלח פשוט לדרכו, אבל במעברי הגבול האוויריים ההליך מורכב יותר. מי שאחראי על הטסת מסורב הכניסה לישראל היא חברת התעופה שהביאה את אותו תייר לישראל. בנתב"ג קיים מתקן מסורבים - חדר שבו הם שוהים עד להסדרת הניירת וטיסת החזור. המתקן נמצא בסמוך למתקן הנחיתות במטרה לשלוח את מסורב הכניסה מהר ככל הניתן. אלא שלא תמיד ניתן לעשות זאת ולעתים המסורבים נאלצים לבלות במתקן כליאה אפילו כמה ימים עד שיימצא להם פתרון.

מסתבר שהעניינים מסתבכים ככל שמדובר בנמל התעופה עובדה, שאליו מבוצעות כ-50 טיסות ישירות בשבוע מיעדים שונים באירופה. מתוך כ-150 אלף הנוחתים בנמל התעופה עובדה השנה, סורבה כניסתם של 777 תיירים.  אלא שבעובדה, בשונה מנתב"ג, אין מתקן מסורבים מוסדר. עובד בנמל התעופה עובדה סיפר ל"גלובס" כי לעתים טיסות התעכבו משום שנאלצו להמתין להסדרת הניירת של המסורב.

האחריות להטיס את המסורב חזרה היא כאמור של חברות התעופה וגם הן נענשות במובן מסוים. ברשות שדות התעופה דוחים טענה לעיכובים ממושכים ומסבירים כי סבב המטוסים בעובדה נע בין 35 דקות לשעה בלבד. ברשות ההגירה והאוכלוסין מציינים בעניין זה כי "כרגע ניתן מענה למסורבי הכניסה בנמל התעופה עובדה בשתי דרכים: באמצעות הוצאתם המיידית חזרה באמצעות חברת התעופה עמה הגיעו, או העברתם למתקן המסורבים בנתב"ג. הסוגיה היחידה העומדת לנגד עינינו היא טובת הנוסע, ורצוי להבהיר כי כל עוד נוסע לא נכנס לארץ, הוא נמצא באחריות חברת התעופה. מאחר שבעובדה נוחתות טיסות שבבסיסן אינן שוהות זמן רב בשדה, אופן הטיפול במסורב כניסה נקבע על פי מדדים שונים, לרבות זמינות הטיסות של החברה".

הנושא הביטחוני הוא בגדר "פרה קדושה" בכל הנוגע לגבולות ולתעופה בישראל. כמובן שהביטחון הוא מעל הכול, אבל נשאלת השאלה לגבי הדרך והאופן שבו מתשאלים הנציגים הישראלים את הבאים ארצה. בין אם מדובר בתייר שמעורר חשד ובין אם לאו, החוויה של תשאול לא מכבד נשארת צרובה בקרב המבקרים הנכנסים וגם בקרב היוצאים. בכל הנוגע לתשאול באמצעות בקרי הגבול של הרשות להגירה ואוכלוסין מציינים כי "אם יש טענה היא נבדקת לגופה".

מסורב כניסה יכול לערער על ההחלטה לגרשו ולהגיש בקשה דחופה אל בין הדין בדרישה לקיים דיון בעניינו. דוגמה למקרה כזה התרחשה באוקטובר האחרון כאשר הסטודנטית האמריקנית לארה אל קאסם סורבה להיכנס לישראל עקב הטענה לקשרים שהיא קיימה עם ארגון ה-BDS. אל קאסם הגיעה במטרה ללמוד בישראל במשך שנה באוניברסיטה העברית בירושלים. אף שאחזה באשרת כניסה לישראל היא סורבה על ידי הנציגים משיקולים של "ביטחון וסדר הציבורי". סיפורה עורר סערה ציבורית וקריאות של פוליטיקאים לדחות את ערעורה. אל קאסם הגיעה עד לבית המשפט העליון שבסופו של דבר אפשר את כניסתה לישראל.