הנקראות ביותר

בוטים, פייק ניוז או סטוריז: מה יקבע את גורל הבחירות הקרובות

אחת המפלגות מפעילה רשת בוטים, שמטרתה להשפיע על דעת הקהל • במשרדי הפרסום מתכננים לגייס משתמשים שיפעלו בעיקר בקבוצות סגורות • ופייסבוק מקימה חמ"ל מיוחד לטיפול ב"פייק ניוז" • מערכות בחירות באירופה ובארה"ב הושפעו מהשיח ברשתות החברתיות, מה יקרה בישראל?

בוטים, פייק ניוז או סטוריז: מה יקבע את גורל הבחירות הקרובות / עיצוב תמונה: טלי בוגדנובסקי
בוטים, פייק ניוז או סטוריז: מה יקבע את גורל הבחירות הקרובות / עיצוב תמונה: טלי בוגדנובסקי

הזירה הפוליטית בקושי הספיקה להתקרר מהבחירות המוניציפליות וכבר מתחממת שוב לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו בעוד כארבעה וחצי חודשים. לא רק הפוליטיקאים נערכים: סוכנויות הפרסום בדיגיטל, הרשתות החברתיות עצמן ופעילים אזרחיים מזהירים כבר עכשיו מפני שימוש לרעה בכלי העידן החברתי המקוון. החשש העיקרי הוא שימוש ברשתות החברתיות ככלי להשפעה על תודעת האזרחים, ואזלת ידן של הרשויות למניעתו. אך במקביל, סוכנויות הפרסום והפעילים החברתיים מביעים ביטחון באינטליגנציה של הגולשים וביכולת המוגבלת יחסית לבצע עליהם מניפולציה.

אחד הפעילים בזירה הדיגיטלית שעוקבים מקרוב אחר ההיערכות הפוליטית לבחירות הוא איש הסייבר והאקטיביסט הדיגיטלי, נעם רותם. רותם וחברו יובל אדם מנטרים מזה מספר חודשים רשתות בוטים בטוויטר ומתחקים אחר דפוסי הפעולה שלהם. רשתות בוטים הן רשתות שכוללות מספר רב מאוד של חשבונות מזוייפים, אוטומטיים למחצה, המופעלים ואלו מפיצים מידע בהתאם לכוונתם של מפעיליהם. הרשתות כוללות מאות או אלפי חשבונות מזויפים, ולעיתים אף יותר.

רותם מספר: "אחת המפלגות מפעילה בטוויטר אופרציית בוטים גדולה במונחים ישראליים - מעל אלף חשבונות והרשת הזו גדלה מדי יום. זה משהו שנדרשים חודשים רבים כדי להקים, לטפח ולגדל. חלק מהחשבונות האלה מתחזים לחשבונות מהצד השני של המפה הפוליטית, וכך גם התכנים שהם מפיצים, אבל מדי פעם מופיעים אצלם ציוצים שהם בעד המפלגה שמפעילה אותם. כשמסתכלים על כל חשבון בנפרד קשה לעין בלתי מזוינת להגיע למסקנות, אבל כשמנתחים את הפעילות הרשתית ניתן להבחין בדפוסים שמגדירים אותה".

רותם מסביר כיצד פועלים החשבונות כדי להשפיע: "יש כמה חשבונות ברשת שמופעלים על ידי בני אדם, אבל הם מהודהדים על ידי חשבונות אוטומטיים, וזאת כדי שכאשר הגולש ייחשף אליהם הם כבר יופיעו עם מאתיים לייקים במקום שניים, וכך יזכו ליחס יותר רציני. זה נשמע טריוויאלי אבל זה עובד - הכמות מחזקת את הלגיטימציה של המסרים.

"בנוסף חלק מהמסרים הם חיוביים - בעד פוליטיקאי כזה או אחר - אבל חלק מהמסרים השליליים, נגד עיתונאים או פוליטיקאים, הם בשפה בוטה מאוד שנועדה להשתיק ביקורת. מי שפעם אחת נאלץ להתמודד במשך חצי יום עם מתקפה אגרסיבית כזאת יחשוב פעמיים לפני הפעם הבאה שהוא ישמיע ביקורת. אקטיביסטים בארה"ב סגרו את החשבונות שלהם אחרי שרשתות בוטים הפיצו ברחבי הרשת את פרטי הקשר של בני משפחה - שמות וטלפונים של הורים וילדים - על מנת שאלה יוטרדו. בפינלנד ובקנדה כל מי שהביע ביקורת על פעילות רוסית, הותקף אישית וחזק. טוויטר זה מקום שבו נמצאים קובעי דעות ומה שמופיע היום בטוויטר יופיע מחר בעיתון, ולכן הם מקווים שמה שהם יצליחו להשתיק בטוויטר, יופיע פחות בעיתון.

"נכון לעכשיו הרשת פועלת על אש קטנה, הן בהדהוד של מסרים והן בתקיפה של מסרים מנוגדים. אבל זו לא רשת שבונים לימי שקט: אנחנו מאמינים שככל שיתקרבו הבחירות היא תתעורר. עם זאת, בהנחה שהמעקב שלנו יתבצע כמו שצריך, יהיה גם יותר קל לסגור אותה: לשם כך פונים לטוויטר - עשינו זאת כבר פעמיים. אם טוויטר משתכנעים, נדרשים כשלושה ימים עד שהרשת תחסם ותיסגר. להקים רשת כזאת ולתחזק אותה זה עסק לא זול, אז אנחנו מנסים לגרום להם לבזבז כמה שיותר כסף וברגע שיפעילו אותה, נפעל לסגירתה".

אנשים אמיתיים ישפיעו על הבחירות

לא כולם מסכימים עם הסכנה שנשקפת מהחשבונות המזויפים. ערן ניזרי, מנכ"ל סוכנות הדיגיטל "לידרס" טוען: "הדבר הבא מבחינת כלי השפעה במרחב הרשתי הוא מה שמכונה 'שגרירי שיחה' בקבוצות פייסבוק סגורות. אלה אנשים אמיתיים בעלי דעה אותנטית שתומכים באנשים ספציפיים, אבל מקבלים על זה תשלום. הם יכולים לפתוח דיונים בעצמם, או לאתר שיחות רלוונטיות ולהשתתף בהן. הניסיון של בחירות 2016 בארה"ב לימד אותנו שמי שייצור הכי הרבה שיחות ברשת יכול להוביל לניצחון, כך שהם יהיו אחד הכלים המרכזיים בבחירות 2019".

ניזרי מעריך כי אינסטגרם תצטרף אל פייסבוק, בעיקר זירת הסטוריז - הסרטונים הקצרים. "נראה יותר ויותר פוסטים של ממים, או של סתם דברים שקורים באותו הרגע, מלווים בשאלות לעוקבים".

ניזרי הוא לא היחיד מענף הפרסום הדיגיטלי שמסרב להתרגש מהבוטים. "פה זה לא אמריקה. בישראל, בוטים לא יעצבו דעת קהל בכזאת קלות" - לדורי בן ישראל מאתר "המזבלה" יש חשבון ארוך ופתוח עם פייסבוק, והוא לא מפספס הזדמנות לתקוף את הרשת החברתית ואת השפעתה המוגזמת, לשיטתו, על דעת הקהל. אבל ככל שהדבר נוגע לבחירות הקרבות לכנסת, איש הפרסום הוותיק סבור שלא נראה בישראל תופעות שמזכירות את הניסיונות המדווחים להטיית הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 או הברקזיט בבריטניה.

דורי בן ישראל / צילום: איל יצהר

"ההייפ סביב בוטים ומניפולציות מוגזם ומייחסים לו דברים שמתרחשים אבל אינם נכונים באמת. יש הרבה שרלטנים בתחום שיוצרים מסווה של דברים גרנדיוזיים עם יוזמה שעושה אוטומציה של שיתופים ולייקים. אלה דברים שמתגלים מהר במקום קטן כמו ישראל - השוק הישראלי רחוק שנות אור מהמניפולציות שרואים בחו"ל. יש טענה כלפי משתמש הפייסבוק אדם גולד שהוא יופעל וישפיע על הבחירות אבל זה לא עומד לקרות.

"בחו"ל הסיפור אחר: משתמשים בבוטים כדי להגיע לעיתונאים. העיתונאים אוהבים את טוויטר, והבוטים יכולים להציף נושא והעיתונאי יחשוב שהוא חשוב מבלי שהוא יבין מי הציף לו אותו. בארץ, אם תקבל הרבה תיוגים מבוטים תחקור מי האנשים ותבחין מיד שאלו לא אנשים אמיתיים. מערכת הבחירות הקרובה לא תהיה מקבילה לארה"ב, כמו שהרבה אנשים חושבים. תידרש עוד מערכת בחירות אחת עד שזה יקרה".

בן ישראל מוטרד יותר מההשפעה הישירה שיש לשיימינג ולהכפשות על המערכת הפוליטית. "ב-2016 פורסם באתר הטכנולוגיה גיזמודו שעובדי פייסבוק שאלו את המנכ"ל מארק צוקרברג אם עליהם לפעול כדי למנוע את בחירתו של טראמפ. לעומת זאת בארץ, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל, ג'ורדנה קוטלר, פועלת ישירות מול פוליטיקאים. השרים גלעד ארדן ואיילת שקד ניסו לכפות על פייסבוק כל מיני חבויות לגבי הסרת תכנים, באמצעות מה שכונה "חוק הפייסבוק", אבל נתניהו טירפד את החוק - כי פייסבוק היא הצינור התקשורת שמאפשר לו להתבטא ללא רסן. לדעתו, כך הוא יוכל לנצח בבחירות". במקרה אחר, מספר בן ישראל, נודע לו כי קוטלר הבהירה לחבר הכנסת, אורן חזן, המפעיל עמוד פייסבוק תוסס ועתיר תכנים בוטים, כי אם הוא לא ימתן את השיח בעמוד - הוא מסתכן בחסימה.

בהקשר זה פייסבוק מסרו בתגובה: "כל אמירה לפיה גורמים מפייסבוק עמדו בקשר עם לשכת ראש הממשלה טרם החלטתו לגבי חוק הסרת תכנים מהאינטרנט, משוללת כל בסיס ויסוד. באשר לח״כ אורן חזן, השיחות אשר התנהלו עם ח״כ חזן אינן שונות מכל שיחה שאנחנו מקיימים באופן שוטף עם נבחרי ציבור בישראל".

לוועדת הבחירות המרכזית אין כלים להתמודד

"חוק הפייסבוק" נועד במקור לענות על הצורך למנוע הסתה לטרור ברשתות החברתיות, והיה אמור לחייב את פייסבוק להסיר תכנים בהתאם לדרישת הממשלה. אלא שגורמים שהיו מעורבים בהליכי החקיקה התריעו שתחולת החוק רחבה מדי ומסכנת את חופש הביטוי של אזרחים ישראלים. נתניהו טירפד את החוק ורשויות אכיפת החוק והבקרה נותרו חסרות אונים: המשטרה לא יודעת מה לעשות כדי למנוע זיופים ברשת, ואילו מערך הסייבר הלאומי רואה בנושא הזה מטרד שאינו בטיפולו. עם זאת, ארז תדהר ממערך הסייבר אמר לאחרונה בישיבה בוועדות הכנסת כי המערך הפנה לפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם בקשות לסגירות אלפי חשבונות.

במשרד המשפטים פועלת הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, וגם היא מסתפקת בהפניית בקשות לפייסבוק. אבל החמור מכל: לוועדת הבחירות המרכזית - הגוף המרכזי שאמון על טוהר הבחירות ומניעת השפעות בלתי חוקיות על הבחירות - אין כלים להתמודד עם הבעיה, וכאשר יתגלו הונאות, שקרים וזיופים בבחירות הקרובות, יו"ר ועדת הבחירות יתקשה להפסיקם.

כך סבורה גם חברת הכנסת רויטל סויד, המשמשת בין השאר כיו"ר השדולה של המרחב הווירטואלי: "פנינו ליו"ר ועדת הבחירות והמבקר, אמרנו שאנחנו יודעים שיש בוטים ופרופילים מזויפים ויודעים שזו תופעה עולמית אבל אין עיגון של חקיקה לטפל בזה ואין הנחיות מה עלינו לעשות".

רויטל סויד / צילום: תמר מצפי

ממבקר המדינה השיבו לח"כ סויד כי "תכניות עבודתו של משרד מבקר המדינה מקבעות בהתאם למכלול שיקולים ואילוצים ובהם המסגרת החוקית, אינטרסים ציבוריים, מגבלות כוח האדם והאמצעים העומדים לרשות מבקר המדינה, ואין באפשרות משרד מבקר המדינה להתחייב שנושא פנייתך ישובץ בתוכניות העבודה של מבקר המדינה".

חברת הכנסת סויד קיבלה באכזבה את התגובה וטענה כי "עם כל הכבוד המבקר לא מתאים את עצמו לעידן הווירטואלי שבו הוא חייב להיות אונליין על הקמפיינים - ולא בדיעבד".

מוועדת הבחירות השיבו לה כי "הוועדה שוקדת עכל הטיפול באתגרים הנ"ל" והוסיפו כי טוב יהיה אם חברי הכנסת "יואילו לפעול לשם קידום הפתרונות המוצעים בדו"ח ועדת ביניש וכן בגיבוש הסדרים סטטוריים דרושים נוספים בפן החקיקתי, כדי להעמיד בידינו תשתית משפטית ראויה ועדכנית לטיפול באתגרים שלפנינו".

על כך הגיבה חה"כ סויד כי אכן "עדיף שיהיה חוק שכל מי שמממן פרסום בפייסבוק חייב לחשוף את עצמו", וסיפרה כי היא פנתה בעניין זה לג'ורדנה קוטלר מפייסבוק ואמרה לה שגם בהיעדר חקיקה, פייסבוק מוכרחה לפעול: "אמרתי לה - 'עשיתם דברים נהדרים בארה"ב ובבריטניה וקבעתם שחייבת להיות שקיפות פוליטית'. קוטלר השיבה כי בפייסבוק אכן עובדים על כך וכי הם יהיו ערוכים עד הבחירות בנובמבר".

לדברי ח"כ סויד היא התריעה בפני קוטלר על כך ש"על פייסבוק להיערך גם לבחירות מוקדמות. אמרתי לה - 'אתם מבינים שהפכתם להיות שחקן מרכזי בכל הזירות, אבל הזירה הפוליטית עושים בזה שימושים שליליים אז לכל הפחות תגנו עלינו. כל מה שאתם צריכים לעשות זה רק לעדכן את המדיניות'. על כך היא השיבה לי שהם עדיין צריכים להבין איך לעשות את זה".

קוטלר בתגובה: ״כמובן שחשוב לנו שכל מי שיעסוק בקמפיין הבחירות יבין את המדיניות שלנו וידווח על תוכן שמפר את כללי הקהילה שלנו. בכוונתנו לוודא שלצדדים ולמועמדים הרלוונטיים יש את המידע הנחוץ, כמו גם לציבור הכללי בישראל. חשוב לנו לוודא שאנשים יבינו את הגדרות הפרטיות והאבטחה ולכן נמשיך להזכיר להם את הכוח שיש להם לשלוט במידע שלהם בפייסבוק. לדוגמה, דרך מרכזית למניעת ניסיונות פריצה לחשבונות היא דרך הגדרת כניסה למערכת עם שני פרטי הזדהות ולא אחד. בזמן הבחירות המוניציפליות הזכרנו זאת למועמדים ולדפים פוליטיים ומובן שנעשה זאת שוב בבחירות הארציות״.

פייסבוק מקימה "חדר מלחמה" לקראת הבחירות

בעקבות הביקורת בעולם, וחרף הטענות שנשמעו בכתבה זו, יצאה פייסבוק במהלך עולמי להתערבות פעילה בנעשה ברשת: מחיקת חשבונות מזויפים ועצירת קמפיינים שקריים. מדובר בהשקעה רחבת היקף שביצעה החברה, הן בבניית המתודולוגיות והן בכוח אדם ובטכנולוגיות, שנועדו להמחיש שפייסבוק אינה אדישה לשימוש שנעשה בפלטפורמה שלה.

לפני כחודשיים הגיע לישראל מנהל תחום הממשל והבחירות בפייסבוק אירופה, שון איווינס, נפגש עם פוליטיקאים וכתבים, והציג סט כלים שגוגל משתמשת בו כנגד ההונאה ברשת. כמו כן איווינס נועד עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס. על תוכן השיחות הוטל משום מה איפול מוחלט, כאילו פעולותיה של ועדת הבחירות למניעת הונאות בחירות ברשת לא אמורה להיות גלויה לציבור.

בנוסף, כפי שעשתה בקמפיינים דומים בתקופה האחרונה, פייסבוק מקימה "חדר מלחמה", לקראת הבחירות בישראל. אנשי צוות החמ"ל מקבלים דיווחים מכל המקורות על פוסטים וקמפיינים חשודים, בין השאר ממפלגות, מגורמי ממשלה, ממערך הסייבר הישראלי ומגולשים פרטיים, ומגיבים במהירות על הפרות כללי ההתנהגות. לקראת הבחירות בישראל יגיעו אנשים מהצוות לישראל, קרוב לזירת האירועים.

בפייסבוק הבטיחו שהיא תפרסם לציבור כל התנהגות חריגה שתתגלה, כולל הפעולה שננקטה בתגובה. בישיבה בכנסת מסרה קוטלר כי פייסבוק מחקה יותר מחצי מיליון חשבונות פיקטיביים ברחבי העולם בין ינואר למרץ 2018.

צוות החמ"ל של פייסבוק לא מסתפק בקבלת דיווחים והוא פועל פרו-אקטיבית לזיהוי התנהגות רשת חשודה. כך למשל פייסבוק מעסיקה צוות צנזורה, שמורכב משיתוף פעולה בין בינה מלאכותית שמציפה תכנים שחשודים בזיוף והונאה לבין צנזורים אנושיים, שקוראים את ההודעות החשודות ומחליטים אם לאשר אותן או למחוק. כלי אחר של הצוות הוא הנמכה בפיד של קמפיינים בעייתיים, אפילו אם הם ממומנים, כדי להפחית את הכדאיות בהפצתם. במדינות אחרות בעולם פייסבוק גם מעסיקה צוותי בודקי עובדות שמאתרים שקרים ופוסלים אותם, אולם בישראל אין גוף שפייסבוק הייתה יכולה לשכור את שירותיו לצורך זה.

בפייסבוק בוחנים כעת אם יספיקו להכניס לשימוש בבחירות הקרובות כלי נוסף שהוכיח עצמו כיעיל בחו"ל: תיוג של סרטונים פוליטיים כלגיטימיים, כאלה שבאמת יצאו מטעם המפלגה שמופיעה בהם. כדי לעשות את זה המפלגות צריכות להגיש בקשה לפייסבוק, למסור כתובת פיזית של דואר בולים, ולהמתין לקבלת קוד זיהוי שיישלח לכתובת הזו, הכל כדי לאמת שאכן מדובר במפלגה האמיתית. אלא שכל התהליך הזה אורך זמן רב, ויתכן שבלוח הזמנים לבחירות הקרובות לא ניתן יהיה לצפות מהמפלגות לעמוד בו.

מעבר למאבק על טוהר הרשת, פייסבוק מנהלת מערך יחסים הדוק עם מפלגות ועם חברי כנסת. החברה פנתה לחברי הכנסת ולעוזרים הפרלמנטריים והיא משתדלת להבהיר למי שמעוניין את המדיניות שלה, ומה לא לעשות כדי לא ליפול בהגדרות שימוש לרעה בפלטפורמה. למשל, אחד הפעילים התעניין כמה הודעות וואטסאפ נחשבות לגיטימיות לפני שהחברה מגדירה את הקמפיין כספאם. פייסבוק גם מסייעת בעצות להגנת החשבונות הפוליטיים מחשש לפריצה אליהם והוצאת הודעות מזויפות מתוכם.

מסר אפקטיבי הוא מסר שחוזרים עליו

אז מה צפוי לנו בפיד? מומחה המדיה החברתית יאן ("יאנקו") קוטליארסקי, סמנכ"ל דיגיטל בחברת Atreo: "אינסטגרם לא הייתה חזקה בחירות הקודמות אבל השנה נראה בה פעילות מוגברת. למועמדים יש מסר והם רוצים שיראו אותו כמה שיותר פעמים ולא צריך דיוק ולא צריך טירגוט. בעבר היו ניסיונות להתאים מסר לאוכלוסייה מסוימת אבל בגלל שאנחנו מדינה קטנה זה לא באמת אפקטיבי כמו בארה"ב. גם לא נראה לי שנספיק לחזות בקמפיינים ספציפיים לאינסטגרם, בשל הזמן הקצר שעומד לרשות המועמדים. הם צפויים פשוט לשכפל את הקמפיינים לפייסבוק בכל שאר הפלטפורמות".

יאן קוטליארסקי / צילום: יחצ

חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן, הראה שככל שמסר חוזר בפנינו הרבה פעמים, גם אם לא שמים לב אליו לכאורה, המוח שם לב וכשנצטרך לבחור, המסר שהוצג בפנינו הכי הרבה פעמים ישפיע. חזרתיות עובדת. בסוף המשחק יהיה מאוד פשוט ולא יהיו תחכומים". 

ניסיונות התערבות והשפעה על הבחירות: תופעה מקובלת גם בארצות הברית ובעולם

ניסיונות התערבות והשפעה של מדינות זרות על בחירות של מדינות אחרות באמצעות המדיות החברתיות, כבר לא נחשבת לתופעה חדשה בעולם. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז") או נכנסים לויכוחים בנושאים שיש סביבם מחלוקת כדי לייצר קיטוב בחברה. הניסיונות להשפיע ולקטב לא קיימים רק סביב בחירות, אלא מתרחשים כל הזמן. רק לאחרונה פורסם למשל כי מאות חשבונות טוויטר רוסים שמקדמים את עמדות הקרמלין מנסים לייצר תמונה כוזבת בצרפת, לפיה השוטרים הצרפתיים תומכים במפגיני מחאת האפודים הצהובים ובכוונתם למרד נגד הנשיא עמנואל מקרון. בנוסף, ניסיונות כאלה מתרחשים גם במקומות פחות צפויים - לפי דוח שהוציאה וועדת המודיעין בסנאט האמריקאי החודש, אינסטגרם היוותה כלי משמעותי יותר מפייסבוק להפעלת מניפולציות על בוחרים על ידי רוסיה בבחירות 2016, ותהיה כלי חשוב גם ב-2020.

כבר תקופה ארוכה שפייק ניוז וניסיונות השפעה על בחירות נחשבות לבעיה עמה הרשתות החברתיות עצמן מצופות להתמודד ולמנוע. אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, כשהניסיונות הרוסיים להשפיע על עמדות האמריקאים דרך המדיות החברתיות עלו לשיח לראשונה, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג ניסה לבטל את האפשרות לפיה לפעילות בפלטפורמה הייתה השפעה כלשהי על המירוץ לנשיאות - אך מאז החברה כבר מתבטאת ומתנהגת אחרת.

ה-FBI עוזר לטוויטר ולפייסבוק

פייסבוק הקשיחה בשנה האחרונה את המדיניות שלה לפרסום מודעות פוליטיות בארה"ב, בניסיון לוודא את זהויות המפרסמים, תוך קישור לכתובת מגורים בארה"ב - זאת במטרה למנוע התערבות זרה. לקראת בחירות אמצע הקדנציה שנערכו לאחרונה בארה"ב פייסבוק פעלה במרץ כדי למנוע ניסיונות השפעה, והיא איתרה והסירה מאות פרופילים איראניים ורוסים שמטרתם הייתה להפיץ דיסאינפורמציה. בנוסף היא הסירה גם עשרות חשבונות מזויפים מפייסבוק ואינסטגרם, לאחר שזיהתה "התנהגות מתואמת ולא אותנטית" והסיקה כי מדובר בקמפיין השפעה על הבחירות. לגבי חלק מהחשבונות באינסטגרם אמרה כי אותם חשבונות שכרו חברות חיצוניות כדי לטשטש את זהות המפרסמים, והוציאו 11 אלף דולר על קידום פוסטים בנושאים מפלגים שכללו לפי דיווחים נושאים כמו ביטול משטרת ההגירה, וארגון עצרת לאיחוד הימין. במקרה אחר, החשבונות שהסירה היו גם בשפות זרות כמו צרפתית ורוסית.

פייסבוק גם נקטה צעדים נגד כמה ידיעות כוזבות לגבי יום ואופן ההצבעה בבחירות האמצע, כמו הודעות שהרפובליקנים והדמוקרטים יצביעו בימים שונים, או שסוכני הרשות לאכיפת חוקי ההגירה והמכס יפטרלו בקלפיות כדי לעלות על עקבותיהם של מהגרים.

גם טוויטר העלתה הילוך לקראת בחירות האמצע, ומחקה מעל 10,000 חשבונות אוטומטים שהתחזו לחשבונות של תומכי המפלגה הדמוקרטית, ואשר על פי החשד פרסמו מסרים שנועדו להניא אנשים מלהצביע בבחירות. ענקית טכנולוגיה אחרת, מיקרוסופט, איתרה לקראת הבחירות שישה שרתים רוסים מהם תוכננו לצאת התקפות פישינג בעלות אופי פוליטי. מתקפת סייבר אחרת שהתרחשה בסמוך לבחירות דווקא לא נמנעה - פריצה לחשבונות אימייל של בכירים בוועדה הרפובליקנית הלאומית לקונגרס, שאפשרה להאקרים לגשת לתוכן ההתכתבויות שלהם.

הצעדים המוצלחים של טוויטר ופייסבוק להתמודדות עם האיומים סביב בחירות האמצע נבעו בין היתר מכך שהן נעזרו ברשויות הפדרליות בארה"ב למטרה זו. אחד ממבצעי ההסרה שפייסבוק ביצעה בפלטפורמה התבסס לפי דיווחים על טיפ שהתקבל מה-FBI, שבלעדיו פייסבוק לא הייתה מסוגלת לאתר את רשת החשבונות שהוסרו. בנוסף, פייסבוק שיתפה פעולה גם עם מחלקת ההגנה ועם רשויות נוספות, קשרים שיתחזקו ככל הנראה לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020.

גם טוויטר חיזקה את הקשרים עם רשויות החוק הפדרליות, ואמרה כי קיימה פגישות עם מחלקת ההגנה במשך חודשים, ויצרה ערוץ קשר ישיר בין הבכירים. בנוסף היא אמרה שיצרה פורטל אונליין לבכירים בממשל, ברשויות החוק ולחוקרים, בו יכלו לדווח על כל פעילות יוצאת דופן שראו.

ההתמודדות: השעיית חשבונות והסרת עמודים

המאמצים של הרשתות החברתיות לא נגמרים בהתמודדות עם התערבות זרה בבחירות בארה"ב. בשנתיים האחרונות פייסבוק הסירה חשבונות מזויפים לפני הבחירות בצרפת, גרמניה, ברזיל, מקסיקו ועוד. במהלך הבחירות לברזיל שנערכו לאחרונה, אקדמאים ואקטיביסטים ברזילאיים דיווחו באוקטובר על נפח עצום של פייק ניוז בפלטפורמות וואטסאפ ופייסבוק. מאותם דיווחים עולה כי פייסבוק לא התמודדה היטב עם התופעה, ובית משפט ברזילאי אף הורה לפייסבוק להסיר 33 סיפורים מזויפים על מנואלה ד'אביליה, שהתמודדה להיות סגנית הנשיא של המועמד פרננדו הדד.

השבוע גם פורסם כי פייסבוק הסירה תשעה עמודים ושישה חשבונות, וטוויטר השעתה 15 חשבונות לקראת הבחירות שיערכו בבנגלדש. לפי טוויטר, לרוב החשבונות היו פחות מ-50 עוקבים ולפי פייסבוק, כ-12 אלף אנשים עקבו אחרי לפחות אחד מהעמודים שהסירה. שתי החברות אמרו שנראה היה שחלק מהחשבונות קשורים לממשלת בנגלדש עצמה, שניסתה ככל הנראה להפיץ תכנים נגד האופוזיציה.

עם תופעת פייק ניוז מבית פייסבוק התמודדה גם בארה"ב. החודש נחשף כי ב-2017 פייסבוק חסמה חמישה פרופילים שהפיצו פייק ניוז בבחירות באלבמה, אך הפעם לא היה מדובר במדינה זרה אלא במאמץ מתוך ארה"ב. אחד הפרופילים שנחסמו היה של מנכ"ל חברת המחקר New Knowledge, שבכלל טען כי מטרתו הייתה לחקור תפוצת פייק ניוז באמצעות התכנים שפרסם, ולא באמת להשפיע על הבחירות.

יש מי שמאמין שמאמציהן של הרשתות החברתיות היום אינן מספיקות, וכי הממשל חייב לקחת אחריות על נושאים של התערבות ושל אבטחת מידע בבחירות. בחודש אוגוסט, לפני בחירות האמצע, מנהל האבטחה לשעבר של פייסבוק, אלכס סטאמוס כתב טור בו טען כי האקרים עדיין יכולים להתערב בבחירות, והאשים בכך בעיקר את ממשל אובמה, ממשל טראמפ והקונגרס. "אם ארה"ב תמשיך בצורה הזו, היא מסתכנת בהפיכת הבחירות שלה לגביע העולם ללוחמת מידע", כתב.

לטענתו, כדי להבטיח שבחירות 2020 לנשיאות יהיו מאובטחות יותר, יש להעביר חוק שיתאר כיצד קמפיינים להשפעה עשויים להשתמש במאגרי מידע על מצביעים כדי להתאים מודעות עבורם, להקים רשות אבטחת סייבר פדרלית, וקבוצות אבטחה בכל מדינה שימנעו מתקפות האקינג. סטאמוס התייחס אמנם לארה"ב, אך ניתן להסיק מדבריו כי לכל מדינה יש את האחריות לפקח על יושרת הבחירות, לדאוג להיות מיודעים לגבי האיומים ולפעול בהתאם, ולא להשאיר את המשימה רק בידיהם של גופים פרטיים. 

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות