האח הגדול, גרסת הנהלת בתי המשפט: הסיפור הלא ייאמן על מעקבים ברשת

1. ברקע המולת הבחירות והנפילות בבורסה, יצא לאחרונה מכתב לקוני של משרד המשפטים, שנושאו מאגר מידע שהקימה הנהלת בתי המשפט לניטור פעילות של גולשים ברשת, שמותחים ביקורת על שופטים ועל מערכת המשפט. כן, כן, יש מאגר כזה, ועו"ד שמחה דן רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה ביקש למחוק אותו כיוון שהוא נוגד את חוק הגנת הפרטיות.

שימו לב מה נכתב בתשובה של היועץ המשפטי לממשלה: "אבקש לעדכן כי בהמשך לקשיים שונים ביחס לנוהל שהועלו בדיון שנערך אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, קיים לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה דיון בעניינו של הנוהל בהשתתפות פרקליט המדינה, מנהל בתי המשפט, משנים ליועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים, בו הוצפו הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות. בסיכום הדיון החליט היועץ המשפטי לממשלה, בתיאום עם מנהל בתי המשפט, להקים צוות שיכלול נציגים מהנהלת בתי המשפט וממשרד המשפטים, אשר יבחן את הנוהל שבנדון ושאלות הכרוכות ביישומו. במסגרת זו, יילקחו בחשבון גם הטענות העולות בפנייתך".

השבוע (ד') החליט מנדלבליט להקפיא את השימוש במאגר עד לסיום הבירור. "לא ייעשה שימוש במידע שתועד על-ידי הנהלת בתי המשפט, ולא יתועד מידע נוסף בהקשר זה", נכתב בהודעה של העוזר למשנה של היועץ המשפטי לממשלה.

במה מדובר? אני מזמין את כולם לחפש בגוגל את כתבות התחקיר המצוין בנושא של גלעד צוויק באתר מידה וגם כתבות בעיתון "מקור ראשון", שצריכות להטריד ולהבהיל כל אחד מאיתנו. למעשה, הנהלת בתי המשפט "תפרה" נוהל המתאים למידותיה כבר לפני כ-3 שנים כדי לאסוף מידע על "פרסומים פוגעניים" ברשת על שופטים ועל עובדים במערכת המשפט, או בלשון הנוהל שהוציא השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט: "הפצת מסרים שליליים באינטרנט וברשתות חברתיות. מסרים אלה כוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים והעובדים בקשר למילוי בתפקידם".

הנוהל הזה, שלכאורה נוגד את חוק הגנת הפרטיות, מאפשר להנהלת בתי המשפט ולגורמים מטעמה לתפקד כסוג של משטרת מחשבות, לא פחות ולא יותר, בחסות מיני סעיפים שהוגדרו בלקוניות אמנם, אבל מטרתם אחת: אנחנו נחליט מה זה פרסום פוגעני, ואנחנו גם נחליט אם להסיר אותו ולפתוח תיק בגינו. הנה מגוון הפעולות (לא כולן) שהנהלת בתי המשפט "תפרה" לעצמה בנוהל המיוחד: 1. ייזום ובקרה על פעולות לניטור ולאיסוף מידע אודות פרסומים; 2. רישום ופתיחת תיק טיפול בפרסום, איסוף, תיעוד וריכוז חומרי הפרסום בתיק הפרסום; 3. ייזום ובקרה על פעולות להסרת פרסומים ונקיטת הליכים משפטיים ככל שישנם; 4. בקרה על סטטוס הטיפול בתיקים ומתן דיווח חודשי.

הנוהל גם מפרט איך ייעשה בדיוק איסוף המידע: בחיפוש ידני של שמות השופטים במנועי חיפוש פופולריים, בחיפוש ידני ברשתות החברתיות (טוויטר ופייסבוק); בפעולות רציפות לאיתור וחילוץ תוכן באמצעות שימוש בכלים אוטומטיים (התראות של גוגל); בשימוש בכלי ניטור ולכידת מידע וקבלת דיווחים מגורמים אחרים.

ויש גם הסבר מפורט מה עושים עם כל אלה שחצו מבחינת הנהלת בתי המשפט את קווי חופש הביטוי (רגע, אבל מי שרטט אותם בדיוק?): מי שנתפס ב"קלקלתו" ייפתח לו תיק ובו יישמר עותק אלקטרוני של הפרסום. הטיפול יירשם במערכת ממוחשבת, שבה יתנהל מעקב אחר כל תיק. בהתאם לחומר שנאסף, יוכן דף ריכוז של הנתונים שיפרט את מקום הפרסום, מועד הפרסום, פרטים אישיים של מי המפרסם הפוגעני וגם הליכים משפטיים של המפרסם, ככל שהם עולים מהחומר או ידועים. לא להאמין! הנהלת בתי המשפט גיבשה נוהל שבו היא יכולה לעקוב אחרי כל מי שמפרסם נגדה פוסטים פוגעניים (שוב, מי שמה להחליט מתי פוסט עובר את הגבול?), "לסמן" את האנשים האלה במאגר שלה ולפתוח נגדם תיק. משטרת מחשבות לכל עניין ודבר.

הנוהל ממחיש עד כמה כל פוסט כמעט יכול להיחשב פוגעני. למעט המקרים הברורים של גידוף, השמצה או עלבון, דברי הסתה, נקיטת איומים או עידוד לנקיטת אלימות כלפי שופט, הנוהל מגדיר סעיפים כלליים כמו פרסום שהביא "להכשלת ההליך השיפוטי או לביזוי דרכי השפיטה" או "לפגיעה במעמד רשויות השפיטה בעיני הציבור", שכל פוסט המבקר את מערכת המשפט יכול להיכנס לקטגוריות האלה. מעניין, אגב, איך תתייחס הנהלת בתי המשפט לאחד העיתונאים שכינה בפוסט את רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, "נחש צפע ארסי שמפזר הרבה רעל", אף שלא נקב בשמו, רק כי נזרי אינו מיישר קו בתיקי נתניהו. האם יש יחס מיוחד לעיתונאים?

כך או כך, הנוהל הזה הוא פגיעה קשה בחופש הביטוי, בדמוקרטיה ובחוק הגנת הפרטיות, ובמשך 3 שנים (!) הוא יושם בלי להניד עפעף. הוא מעניק להנהלת בתי המשפט יכולות שיטור, ריגול ומעקב חסרות תקדים ברשתות החברתיות. הדבר החמור הוא שהנהלת בתי המשפט עשתה דין לעצמה בעניין הזה. 

הנוהל הזה גם מנוגד עקרונית להחלטת היועץ המשפטי לממשלה לאסור על ראש הממשלה בנימין נתניהו לאסוף מידע על עמותות השמאל. רגע, למערכת המשפט מותר לאסוף מידע על מתנגדיה החריפים ולאחרים אסור לאסוף מידע כזה או אחר?

2. מי שהייתה אמונה על איסוף המידע היא חברת באזילה, שזכתה במכרז למתן שירותי ניטור, אחזור וניתוח מידע ברשת לכל משרדי הממשלה. מתברר שהנהלת בתי המשפט לקחה את המכרז הזה צעד אחד קדימה. על-פי תנאי המכרז, באזילה אמורה לספק שירותי ניתוח למשרדים הממשלתיים על מיפוי נפח השיח הדיגיטלי, זיהוי אירועים שהשפיעו על נושא המחקר שהוזמן, איתור מגמות, זיהוי וניתוח הנושאים הבולטים בשיח, ניתוח סנטימנט תחושות הגולשים כלפי נושא המחקר ועוד. בנוסף, על-פי תנאי המכרז, יוכל כל משרד להזמין שירותי ניתוח "אחרים" אשר התמורה עבורם תוגדר בהתאם לעלות שעת העבודה. מה שקרה הוא שהנהלת בתי המשפט לקחה את המילה "אחרים" ופתחה למעשה סניף ריגול אחרי אנשים שמותחים ביקורת על מערכת המשפט.

אגב, אלה התעריפים בניטור מידע: עבור ניתוח בסיסי מקבלת באזילה 1,300 שקל ללא מע"מ, עבור סקירה - 2,300 שקל, ועבור דוח תקופתי - 3,500 שקל. אלה התעריפים לניטור מידע בעברית. ניטור מידע בשפות אחרות עולה הרבה יותר. עבור שעת עבודה לניתוח גובה באזילה 210 שקל לעברית ו-250 שקל לשפות אחרות.

לי יש בכלל תהייה אחרת. במקום לעסוק בריגול אחרי מבקרי מערכת המשפט, חבל שמשרד המשפטים (הפרקליטות) לא עשה עד עתה את הדבר הכי טבעי בתיק 4000: לבקש מבאזילה לנטר את כל המידע הגלוי על נתניהו באתר וואלה! כדי להגיע לתשובה חד-משמעית אם היה סיקור אוהד ומלטף לראש הממשלה (לא היה, ואני בטוח שכך, שכן בדקתי זאת לאורך שנתיים). אולי כעת, לאחר שיתפנו משאבים מריגול אחרי אנשים, יהיה זמן לפרקליטות לפתור את החידה הזאת (כביכול) ולא להסתמך רק על עדויות של אינטרסנטים. בכל אופן, באזילה היא בהחלט כלי חקירה, לא רק חקירות וגביית עדויות מסורתיות על ידי המשטרה.

3. על-פי תחקיר מידה, הנהלת בתי המשפט השתמשה בדוח השנאה של קרן ברל כצנלסון כבסיס להחלטתה לעקוב אחרי אנשים. הקרן כמובן מקורבת היסטורית למפלגת העבודה ונטועה בשמאל הפוליטי. האם זה ראוי? תגובת הנהלת בתי המשפט: "יובהר כי אין קשר בין הנהלת בתי המשפט לבין קרן ברל כצנלסון. המחקר של קרן ברל כצנלסון לא שימש בעבר, ואינו משמש גם עתה, את הנהלת בתי המשפט ביישום הוראות הנוהל. ממצאי המחקר שימשו את המערכת לצורך הערכות לדיון שהתקיים בכנסת בנושא זה, והנתונים שבו הוצגו לאחר ששיטת המחקר נבחנה ונמצאה כמהימנה. נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת גובש בעקבות התמודדות של הנהלת בתי המשפט עם תופעה הולכת וגוברת של פרסומים המופצים באינטרנט וברשתות חברתיות, הכוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים והעובדים בקשר למילוי תפקידם. כאמור בנוהל, מדובר בפרסומים אשר עלולים לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט".