חללי מלחמת הסחר: שמונה השנים הטובות של אפל בשוק הסיני לקראת הסוף

אפל הייתה אחת הנהנות מהמעבר של סין מצמיחה של יצוא לצמיחה של צריכה: באמצע 2010 היא הדהימה את וול סטריט בנתונים על היקף פריצתה אל השוק הסיני • ב-2018, סין הניבה רבע מהכנסותיה הגלובליות של החברה. לא עוד • מלחמת הסחר עם ארה"ב מתחילה לגבות מחיר כבד

 

החנות של אפל בבייג‘ין./ צילום:Jason Lee רויטרס
החנות של אפל בבייג‘ין./ צילום:Jason Lee רויטרס

בשנים הראשונות של המאה ה-21, הדלתא של נהר הפנינה הפכה לבית החרושת של העולם. זה האזור העירוני הצפוף ביותר עלי אדמות, בדרום סין, בין הונג קונג למקאו.

בזכות תנאי העבודה השערורייתיים של הדלתא, הצרכן האמריקאי התרגל למחירים נמוכים ויציבים בבתי הכולבו שלו. לא הייתה אינפלציה, ולפיכך לא היה טעם להעלות את הריבית, שהתקרבה לאפס. הכסף היה כה זול, עד שלא נשארה ברירה אלא ללוות אותו, כדי להשקיע אותו בנדל"ן. בועה מפורסמת התנפחה והלכה בחסות הסאב-פריים, ולבסוף התפקעה ב-2008, וקירבה את העולם אל שפל כלכלי.

סין למדה משהו בימים ההם: אי אפשר לבסס את הצמיחה הכלכלית לאורך ימים על צרכני המערב. מבחן הבגרות של סין נועד להיות המעבר מצמיחה של יצוא לצמיחה של צריכה. כך עמדה סין להפוך בהדרגה לחברה תעשייתית מודרנית, או פוסט-תעשייתית, או פוסט-מודרנית, הלומדת לפתח טעמים והעדפות, אולי לא רק בכלכלה ובאופנה אלא גם בפוליטיקה.

אה. הצחקתם את האוליגרכים של המפלגה המכנה את עצמה קומוניסטית. בכוח פוליטי אין מתחלקים. כוח צריך לאחוז ולשמור בכל התוקף. אבל גם בהיעדר נירמול פוליטי, הנירמול הכלכלי של סין נשמע מבטיח. הצרכן הסיני יצרוך מוצרים מערביים, למשל כלי רכב וטלפונים סלולריים.

לא בדלתא של המיסיסיפי

קצת לפני ההתמוטטות של הסאב-פריים בארה"ב, בקיץ 2007, הדלתא של נהר הפנינה פלטה את האייפון הראשון. חמש שנים קודם אפל התקרבה אל כונס נכסים. לפני יוני 2007 היא עמדה בעיצומה של התאוששות מתונה. אחרי יוני היא התחילה לדהור.

תחייתה המופלאה של אפל התנהלה בדרך היורדת מן הדלתא של נהר הפנינה. לא תמיד היה נעים לשמוע מה קורה בקמפוס של Foxconn בשנג'ן, אבל מי שטרחו להאזין גילו על נקלה מדוע קווי הייצור האלה נמצאים בדלתא של נהר הפנינה ולא בדלתא של נהר המיסיסיפי.

לגיאוגרפיה של קווי הייצור לא הייתה משמעות מיוחדת, סין, או לא סין. השוק הסיני היה בימים ההם כמעט קוריוזי בשביל אפל.

עד הרבעון השני של 2010. הענקית הנועזת מקופרטינו מכרה 8.75 מיליון טלפונים, בערך שני מיליון יותר ממה שצפו חזאי וול סטריט. זו הייתה קפיצה של 200% לעומת השנה הקודמת. זה היה עדיין פלח קטן של השוק הסיני, אבל מאותו היום ואילך עיני אפל ננעצו בסין. האוריינטציה הסינית הפכה לדת מדינה, כאשר טים קוק ירש את סטיב ג'ובס, שנה אחת אחר כך.

שבע שנים אחר כך, הכנסות אפל ממכירותיה בסין עמדו על 50 מיליארד דולר, כמעט רבע המחזור העולמי שלה, עם 41 חנויות ברחבי סין ועם מכירות של מאות מיליוני טלפונים. קוק יצא מגדרו לרכוש את אמונם של מנהיגי סין, גם על חשבון המוניטין של אפל בחברות פתוחות ודמוקרטיות.

יתר על כן, קוק נעשה שתדלן מרכזי בממשל טראמפ נגד מכסי עונשין על סין. הוא עצר את נשימתו של טראמפ בימי נשיאותו הראשונים, כאשר הבטיח שאפל תשקיע 350 מיליארד דולר בארה"ב במרוצת חמש השנים הבאות. טראמפ הביע משאלה שאפל תקים על אדמת ארה"ב "את המפעלים הגדולים, היפהפיים ההם הנמתחים לאורך קילומטרים". הוא ראה בעיני רוחו את הקמפוס של שנג'ן עובר דירה מן הדלתא של נהר הפנינה לדלתא של נהר המיסיסיפי, או כל נהר אחר.

אפל עדיין לא פירסמה תוכנית מוגדרת להתפשטותה על אדמת ארה"ב. Foxconn אמנם הואילה להסכים לקבל הקלות מפליגות ממדינת וויסקונסין, כדי להקים מפעל במילווקי. אבל היא אינה אפל. קוק הפציר לעומת זאת בנשיא להתהלך מעדנות עם סין. לוח השנה אורב לו, מפני שאם לא יושגו הבנות סחר מקיפות עם סין עד אחד במארס, טראמפ מתכוון להטיל מכסי עונשין נוספים על יבוא מסין. מאחר שלפחות טכנית, אייפון מיוצר על אדמת סין (אם כי רוב הרכיבים מיוצרים במקומות אחרים, כולל ארה"ב), אייפון הוא מועמד טבעי להיכלל בסנקציות.

בין צרכנים למשקיעים

אולי יום אחד יהיה מקום להקדיש כרך בהיסטוריה של אפל לתקופה שבין הרבעון השני של 2010, שבו הדהימה את וול סטריט בהיקף הצלחותיה המוקדמות בסין, לרבעון האחרון של 2018. בשבוע שעבר הודיע המנכ"ל קוק, שהנסיגה בצריכה הפרטית בסין עומדת לנגוס תשעה מיליארד דולר מרווחי אפל ב-2019 (למען הדיוק, הוא דיבר לא על סין בלבד, אלא על 'סין רבה', Greater China, הכוללת את סין, את הונג קונג ואת טייוואן).

כמעט אין צריך לומר שלנסיגת אפל יש יותר מסיבה אחת. במשך שנים היא הניחה שיוקר הוא מנוף להתרחבות, מפני שהוא מעניק לה יתרון איכותי על פני מתחרותיה. זה עבד, בוודאי בארצות העשירות, אבל גם בחלקים של הכלכלות המתפתחות, או המגיחות. לא עוד, אפילו לא בעשירות. מותגים סיניים, שעד זה לא כבר היו אקזוטיים מדי או שוליים מדי, כובשים עכשיו נתחים ניכרים של השוק באירופה, אם כי עדיין לא בארה"ב.

אין זה מן הנמנע שאפל לא השגיחה בשינויים, או לפחות לא הצליחה להסתגל להם. אולי היא אפילו תרמה לשינויים האלה, באופן הראוי להערכת צרכניה אם גם לא להוקרת משקיעיה. היא הראתה כיצד החלפה מוזלת של סוללה, ושדרוגים תקופתיים של מערכת ההפעלה, משפרים באופן ניכר, לפעמים ניכר מאוד, את תפקוד המכשיר, בין שזה האייפון, או האייפד או המאק. בשביל צרכנים ותיקים, שהרגישו מרומים, זה שיפור רב משמעות, המחזק את נאמנותם. אבל הוא גם מאריך את תוחלת החיים של המכשיר, ופוטר אותם מן הצורך להחליף אותו.

הסיבה החשובה השנייה לנסיגה בסין היא היקף פגיעתה של מלחמת הסחר. הצרכן הסיני צורך עכשיו הרבה פחות. המשטר, החרד לכל סטייה קלה מיעדי הצמיחה שלו, פירסם תוכנית חירום חלקית בימים האחרונים של 2018, כדי לעודד צמיחה ולהוזיל אשראי. אפשר שב-2019, הצמיחה בסין תרד ל-5% בשנה. זה שיעור המעורר קנאה בכלכלות בוגרות, אבל לא בסין. הפעם האחרונה ששיעור מעין זה נרשם שם הייתה ב-1990, מיד לאחר הדיכוי הברוטלי של תנועת הדמוקרטיזציה.

נתונים כאלה מתיישבים עם ציפיותיו של ממשל טראמפ. הוא הניח שסין תהיה הרבה יותר פגיעה מארה"ב במלחמת הסחר. נראה עכשיו שהוא צדק. אבל אין זה מן הנמנע שהוא צדק קצת יותר מדי, מפני שההאטה הכלכלית בסין גובה מחיר מכלכלות בוגרות אחרות במערב - והיא גובה מחיר מתאגידים אמריקאיים כאפל.

מחר עומדת משלחת אמריקאית להגיע לבייג'ין להמשיך את המשא ומתן, שעליו הסכימו נשיאי ארה"ב וסין בפגישתם בבואנוס איירס לפני חמישה שבועות. אם השיחות האלה יעלו יפה, משלחת סינית תצא לוושינגטון. השעון מתקתק לקראת אחד במארס. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988